13 וחצי דקות אחרי השקיעה - זה מדוייק?

[אנו עמלים]

הנה רבינו האור לציון (ח"א סי' כ', ח"ב פט"ו ד' ועוד) התיר להתפלל בדיעבד מנחה עד י"ג וחצי דקות אחרי השקיעה אפי' בלא תנאי (וע"ע בח"א שם לגבי הזמן לאחמ"כ), ודלא כהמ"ב בביה"ל סי' רל"ג שכ' להתנות. [והחזו"א מטו משמיה שעדיף להתפלל ערבית פעמיים מאשר כה"ג, וכן מובא מהגר"א נבנצל שליט"א בשם הגרשז"א זצ"ל (בס' מקראי קודש - הררי הל' יוכ"פ) שאפי' מה שהתיר המ"ב כשמתנה הוי דווקא בחו"ל ואכמ"ל].
אבל באור לציון בח"ב שם בהערה הוסיף שתלוי בקיץ או בחורף כיוון שנמדד בשעות זמניות, ושאילתי ליודעים בעניין האם כוונתו שבקיץ הזמן ארוך יותר מ- 13 וחצי או שבחורף קצר יותר.

 

[עת שערי רצון]

זה לא מדויק, כי זה נמדד לפי ''מעלות''
בקיץ זה מגיע לכ17 דק'
בחורף ל15 דק'
באביב ובסתו 13.5 דק'
הבעיה עם חישוב זה, שבהרים הזמן מתקצר בהרבה, כי המעלות נמדדות לפי השקיעה המישורית שמוקדמת ב-4 דק', וא''כ בירושלים לדוג' זמן מנחה (בדיעבד, למקילים) רק עד 9 דקות מהשקיעה, אמנם צ''ע לדינא

 

[עת שערי רצון]

בפשטות מובנית יותר סברת החזו''א, כי לפי הגאונים לא יתכן להתפלל מנחה אחר השקיעה, (אבל לשיטת האור לציון דמונים שעות היום מעה''ש עד צה''כ אתי שפיר)

 

[אנו עמלים]

זה לא מדויק, כי זה נמדד לפי ''מעלות''
בקיץ זה מגיע לכ17 דק'
בחורף ל15 דק'
באביב ובסתו 13.5 דק'

ייש"כ. אשמח למקורות בעניין.

 

[עת שערי רצון]

ייש"כ. אשמח למקורות בעניין.

שיטת המעלות מבוארת היטב באחרונים, שו''ת מהרי''ף (בענין בין השמשות אינני זוכר המקור בע''פ) , ביאור הגר''א סימן רס''א, סידור הרב בהכנסת שבת, מנחת כהן ועוד, ולמעשה זה מפורש בגמ' שלא השיעור קובע על ה'סימנים', וזה תואם רק את שיטת חישוב המעלות
בפשטות לא מצאנו מי שיחלוק להדיא, או שדחה את דבריהם

 

[עת שערי רצון]

דרך אגב, לדעת רבים מן הראשונים המיל הוא 22.5 דק', ומתסבר דניתן לצרף דעתם עכ''פ לספקות, ולפי''ז זמן ביה''ש דר' יהודה לפי הגאונים הוא עד 17 דקות אחרי השקיעה

 

[אנו עמלים]

דרך אגב, לדעת רבים מן הראשונים המיל הוא 22.5 דק', ומתסבר דניתן לצרף דעתם עכ''פ לספקות, ולפי''ז זמן ביה''ש דר' יהודה לפי הגאונים הוא עד 17 דקות אחרי השקיעה

עי' בח"א שם (וכן בח"ב שם בקצרה) שהתיר ע"י תנאי אפי' עד 25 דק' אחרי השקיעה, אבל יל"ד אם כ"ה בכל השנה.

 

[עת שערי רצון]

עי' בח"א שם (וכן בח"ב שם בקצרה) שהתיר ע"י תנאי אפי' עד 25 דק' אחרי השקיעה, אבל יל"ד אם כ"ה בכל השנה.

לא, מסתבר שזה גם לפי ''מעלות'', שזה 25 דק' בימים השווים ובשיא הקיץ מגיע ל-29 דקות בערך
כי הטעם ל-25 דק', הוא שמחכים להיראות 3 כוכבים בינונים הנראים לעין רגילה, וזמן זה משתנה לפי מעלות, ואין טעם ל-25 דק' שוות או זמניות

 

[המעורר]

כמדומה יש בסוף לוח עתים לבינה את הזמן המדוייק לפי המעלות

 

[עת שערי רצון]

כמדומה יש בסוף לוח עתים לבינה את הזמן המדוייק לפי המעלות

נכון, אבל צ''ע לדינא כי לא מצינו מקור לכך שביה''ש בהר קצר יותר מבעמק, ואדרבה מדברי ר' ניסים גאון והגר''ז בסידור נראה להיפך, ועכ''פ יש מקום עד 16-17 דק' במעלות, וכ''ש בהר וצ''ע

 

[המעורר]

נכון, אבל צ''ע לדינא כי לא מצינו מקור לכך שביה''ש בהר קצר יותר מבעמק, ואדרבה מדברי ר' ניסים גאון והגר''ז בסידור נראה להיפך, ועכ''פ יש מקום עד 16-17 דק' במעלות, וכ''ש בהר וצ''ע

בגלל צ"ע לדינא אתה רוצה להקל?
עכ"פ איפה רנ"ג

 

[עת שערי רצון]

בגלל צ"ע לדינא אתה רוצה להקל?

לענ''ד ניתן להקל עד 17-18 דק' ע''פ מעלות, שזה 4.5 מעלות בערך. כי אולי המעלות נמדדות מההר ולא מהמישורי כדברי הגר''ז בסדר קבלת שבת בסידור, וזה מיישב גם עוד כמה קושיות בסוגיא הנ''ל, אבל צ''ע כי זה נשמע שיטה מחודשת, ומאידך המנהג ללכת עם 13.5 הוא גם בהר, לא מצאנו מי שנוהג למעשה בי-ם שצה''כ של הגר''א (לפי מיל ד18 דק) הוא 8.5 דק' בלבד אחר השקיעה, בפשטות המנהג הוא 13.5 דק' מהשקיעה הנראית, וכ''כ הכף החיים

 

[עת שערי רצון]

עכ"פ איפה רנ"ג

בסוגיא דמכניסי שבת בציפורי בשבת קיח:
מבאר רנ''ג דהכסיף (סימן צה''כ) מאוחר יותר בהר כמו שהשקיעה מאוחרת יותר
אמנם במציאות הכוכבים לא מאחרים בהר
ולכן צ''ע