א.
בגמרא חולין פד: נחלקו רבנן ור' יוסי האם כיסוי הדם בכוי האם דוחה יו''ט כיון שהוא רק ספק מצווה ןלדעת ר' יוסי אינו דוחה מק''ו ומה מילה החמורה שדוחה שבת ואעפ''כ ספיקה לא דוחה יו''ט ורבנן ענו לו שתקיעת שופר בגבולין תוכיח שאף שאינה דוחה שבת מ''מ ספיקה דוחה יו''ט ולמסקנא הכוונה מטומטום שאפילו שהוא רק ספק מצווה דוחה ור' יוסי ס''ל שגם אשה יכולה לתקוע ומשמע בגמרא שלפי ר' יוסי אם יש לאדם ספק האם הוא תקע או לא אסור לו לתקוע דעד כאן לא התיר לטומטום אלא בגלל שגם נשים תוקעות אבל בלא''ה אסור
והקשה הגרעק''א הלא כל התקיעות שאנו תוקעים הם מספק וכיצד הותר ואולי בזה אפש''ל שהוי תקנה אבל כל אדם המסופק כיצד חוזר ותוקע
ועמד בזה רע''א וחידש כאן את חידושו הגדול שהיכא שהוא מסופק יש לו חזקת חיוב ולכן מחמת החזקה הוא יכול לחזור ולתקוע אבל בטומטום שיש ספק בכל האם הוא גברא בר חיובא לכן היה צריך לאסור עליו לתקוע [ולמסקנא מותר כיון דר''י ס''ל שאף נשים תוקעות וכדלעיל]
והקהלות יעקב מאד נתעצם עם רע''א שאין כאן חפצא שמחזיקם אותו ומה שייך חזקה בכה''ג וא''כ הדק''ל כיצד אפשר לתקוע
ב.
התוס' שם נחלקו בשתי התירוצים האם אדם שמוציא שופר בשביל טומטום האם נחשב הוצאה שלא לצורך כיון שעל צד ואינו חייב מילא סתם מוציא או דלמא כיון שכהיום הוא מסופק ממילא בשבילו זה צורך ולא חשיב הוצאה שלא לצורך ואם נבוא להגדיא את מחלוקתם היא כך האם צריך שיהי צורך בחפצא של הדבר או שסגי בצורך של הגברא ועיין בשאגת אריה סימן קז כמדומני שלפי אחד מתירוצי התוס' יהיה אסור להוציא שופר למסופקים
וכן העירו שהנוהגים ליטול כמה אתרוגים יהיה אסור להם לקחת אותם ויש שרצו לומר ששם זה מותר דלא גרע מאנשי ירושלים אבל קשה כנ''ל
ג.
וליישב כל זה שמעתי [מהרש''ר] עפי''י דברי הרמב''ן בשבת קכד שמצוות התליות ביום מותר להוציא בשבילן ביוט משא''כ מצוות שאינן תליות ביום וביאור הדבר שמצוות התליות ביום דהיינו לתקוע בשופר ביו''ט זה לא דחיה אלא שלא נאסר כלל וכן בישול ביו''ט אי''ז דחייה ולו יצויר יש אדם שרוב בישוליו הוא מקדיח תבשילו אטו יהיה אסור לו לבשל ביו''ט בוודאי שמותר לו כיון שהוא מתעסק בדבר שהוא צורך המועד והוהי היתר גמור
ולפי''ז מיושב קושיית רע''א שבאדם שהוא מסופק האם יצא יד''ח פשוט שהוא יכול לחזור ולתקוע כיון שיש צד שהוא מחויב במצווה וכמו''כ מה שהקשה השאג''א שהוצאה לצורך המסופק בוודאי שתהיה מותרת כיון שהוא וודאי גבר במחויב ויש לו צד שהוא חייב בוודאי שחשיב צורך אבל טומטם שם נחלקו התאסור לו לתקוע כיון שיש צד שאינו קשור כלל לשופר וכן להוציא בשבילו שופר ודו''ק.
בגמרא חולין פד: נחלקו רבנן ור' יוסי האם כיסוי הדם בכוי האם דוחה יו''ט כיון שהוא רק ספק מצווה ןלדעת ר' יוסי אינו דוחה מק''ו ומה מילה החמורה שדוחה שבת ואעפ''כ ספיקה לא דוחה יו''ט ורבנן ענו לו שתקיעת שופר בגבולין תוכיח שאף שאינה דוחה שבת מ''מ ספיקה דוחה יו''ט ולמסקנא הכוונה מטומטום שאפילו שהוא רק ספק מצווה דוחה ור' יוסי ס''ל שגם אשה יכולה לתקוע ומשמע בגמרא שלפי ר' יוסי אם יש לאדם ספק האם הוא תקע או לא אסור לו לתקוע דעד כאן לא התיר לטומטום אלא בגלל שגם נשים תוקעות אבל בלא''ה אסור
והקשה הגרעק''א הלא כל התקיעות שאנו תוקעים הם מספק וכיצד הותר ואולי בזה אפש''ל שהוי תקנה אבל כל אדם המסופק כיצד חוזר ותוקע
ועמד בזה רע''א וחידש כאן את חידושו הגדול שהיכא שהוא מסופק יש לו חזקת חיוב ולכן מחמת החזקה הוא יכול לחזור ולתקוע אבל בטומטום שיש ספק בכל האם הוא גברא בר חיובא לכן היה צריך לאסור עליו לתקוע [ולמסקנא מותר כיון דר''י ס''ל שאף נשים תוקעות וכדלעיל]
והקהלות יעקב מאד נתעצם עם רע''א שאין כאן חפצא שמחזיקם אותו ומה שייך חזקה בכה''ג וא''כ הדק''ל כיצד אפשר לתקוע
ב.
התוס' שם נחלקו בשתי התירוצים האם אדם שמוציא שופר בשביל טומטום האם נחשב הוצאה שלא לצורך כיון שעל צד ואינו חייב מילא סתם מוציא או דלמא כיון שכהיום הוא מסופק ממילא בשבילו זה צורך ולא חשיב הוצאה שלא לצורך ואם נבוא להגדיא את מחלוקתם היא כך האם צריך שיהי צורך בחפצא של הדבר או שסגי בצורך של הגברא ועיין בשאגת אריה סימן קז כמדומני שלפי אחד מתירוצי התוס' יהיה אסור להוציא שופר למסופקים
וכן העירו שהנוהגים ליטול כמה אתרוגים יהיה אסור להם לקחת אותם ויש שרצו לומר ששם זה מותר דלא גרע מאנשי ירושלים אבל קשה כנ''ל
ג.
וליישב כל זה שמעתי [מהרש''ר] עפי''י דברי הרמב''ן בשבת קכד שמצוות התליות ביום מותר להוציא בשבילן ביוט משא''כ מצוות שאינן תליות ביום וביאור הדבר שמצוות התליות ביום דהיינו לתקוע בשופר ביו''ט זה לא דחיה אלא שלא נאסר כלל וכן בישול ביו''ט אי''ז דחייה ולו יצויר יש אדם שרוב בישוליו הוא מקדיח תבשילו אטו יהיה אסור לו לבשל ביו''ט בוודאי שמותר לו כיון שהוא מתעסק בדבר שהוא צורך המועד והוהי היתר גמור
ולפי''ז מיושב קושיית רע''א שבאדם שהוא מסופק האם יצא יד''ח פשוט שהוא יכול לחזור ולתקוע כיון שיש צד שהוא מחויב במצווה וכמו''כ מה שהקשה השאג''א שהוצאה לצורך המסופק בוודאי שתהיה מותרת כיון שהוא וודאי גבר במחויב ויש לו צד שהוא חייב בוודאי שחשיב צורך אבל טומטם שם נחלקו התאסור לו לתקוע כיון שיש צד שאינו קשור כלל לשופר וכן להוציא בשבילו שופר ודו''ק.
