ממדבר מתנה
חבר קבוע
- הצטרף
- 29/10/25
- הודעות
- 220
איתא במגילה (דף ז ע"א) תניא ר' אליעזר אומר אסתר ברוח הקדש נאמרה וכו' אמר שמואל אי הוית התם הוה אמינא מלתא דעדיפא מכולהו, שנא' קיימו וקבלו, קיימו למעלה מה שקבלו למטה. אמר רבא לכולהו אית להו פירכא לבר מדשמואל וכו'. ע"כ.
והק' התוס' שם, דהא לשמואל מי ליכא פירכא, והא רבא גופיה הוא דאמר (שבת דף פח) מכאן מודעא רבה לאורייתא שקבלו שנית בימי אחשורוש. אלמא דאיצטריך קרא לדרשא אחרינא. ויש לומר דלא חשיב האי פירכא, דהא שפיר שמעינן מינה תרתי, ולא דמי האי פירכא לשאר פירכות, דאינך דסתר סברתם לגמרי. ע"כ.
ועיין בחשק שלמה שם, שכתב ביאור נפלא בכוונת התוס' בשם הגר"א. דהנה בקרא דקיימו וקבלו יש קרי וכתיב. דהקרי הוא "וקבלו", והכתיב הוא "וקבל". והכא למד שמואל מהקרי, דקיימו למעלה מה שקבלו למטה. והתם יליף רבא מהכתיב, דקיימו השתא מה שקבל כבר משה רבינו. וראיה לדבר דהכא הגירסא "שנאמר" קיימו וקבלו, דיליף מהקרי. ובשבת הגירסא "דכתיב" קיימו וקבלו, משום דיליף מהכתיב. וזה שכתבו התוס' דשפיר שמעינן מיני תרתי. ודפפ"ח.
אמנם ראיתי לרבינו הרמ"א בהקדמה לספרו מחיר יין, שהביא מ"ש בזהר בפ' כי תשא, וז"ל: הכי תנינן דבההוא שעתא דנחית משה וקביל אורייתא בלחודי כללא דכל ישראל, ואיהו קביל אורייתא בעלמא אפילו מגילת אסתר, דכתיב וקבל היהודים, וקבלו היהודים מבעי ליה, מאי וקבל, אלא דא משה דאיהו היהודים כללא דיהודאי. ע"כ. ומבואר דהא דכתיב בקרא "וקבל" איצטריך לדרשא אחירנא, להורות שקבל משה בסיני גם את מקרא מגילה.
ולפי זה היה נראה לבאר כוונת דברי התוס' ג"כ לענין הקרי והכתיב, רק באופן אחר. דהכא דריש שמואל דאסתר נאמרה ברוח הקודש דוקא מהכתיב, והיינו על פי מה שמובא בזהר, דמדכתיב "וקבל" למדנו שאת מקרא מגילה קבל מרע"ה כבר בסיני. וא"כ בע"כ שנאמרה ברוח הקודש.
ואילו בשבת דדריש רבא דהדור קבלוה בימי אחרוורוש, הוא דוקא דוקא מהקרי "וקבלו", דהיינו שבימי אחשוורוש קיימו ישראל את התורה שקבלו כבר בימי משה.
ושוב בינותי שאין צורך לזה, דהא איתא בגמ' לקמן (יט ע"ב), אמר ר' יוחנן מאי דכתיב "ועליהם כל הדברים אשר דיבר ה' עמכם בהר", מלמד שהראהו הקב"ה למשה כל מה שסופרים עתידין לחדש, ומאי ניהו מקרא מגילה. ע"כ. ומבואר דבגמ' דידן יליף להך מילתא דקבל משה גם את מקרא מגילה בסיני מקרא אחרינא. וא"כ אשתייר "וקבל" לדרשא אחרינא, ושפיר איכא למדרש שקיימו בימי אחשוורוש מה שקבל כבר משה. והכא דריש שמואל מהקרי, וכדברי הגר"א.
והק' התוס' שם, דהא לשמואל מי ליכא פירכא, והא רבא גופיה הוא דאמר (שבת דף פח) מכאן מודעא רבה לאורייתא שקבלו שנית בימי אחשורוש. אלמא דאיצטריך קרא לדרשא אחרינא. ויש לומר דלא חשיב האי פירכא, דהא שפיר שמעינן מינה תרתי, ולא דמי האי פירכא לשאר פירכות, דאינך דסתר סברתם לגמרי. ע"כ.
ועיין בחשק שלמה שם, שכתב ביאור נפלא בכוונת התוס' בשם הגר"א. דהנה בקרא דקיימו וקבלו יש קרי וכתיב. דהקרי הוא "וקבלו", והכתיב הוא "וקבל". והכא למד שמואל מהקרי, דקיימו למעלה מה שקבלו למטה. והתם יליף רבא מהכתיב, דקיימו השתא מה שקבל כבר משה רבינו. וראיה לדבר דהכא הגירסא "שנאמר" קיימו וקבלו, דיליף מהקרי. ובשבת הגירסא "דכתיב" קיימו וקבלו, משום דיליף מהכתיב. וזה שכתבו התוס' דשפיר שמעינן מיני תרתי. ודפפ"ח.
אמנם ראיתי לרבינו הרמ"א בהקדמה לספרו מחיר יין, שהביא מ"ש בזהר בפ' כי תשא, וז"ל: הכי תנינן דבההוא שעתא דנחית משה וקביל אורייתא בלחודי כללא דכל ישראל, ואיהו קביל אורייתא בעלמא אפילו מגילת אסתר, דכתיב וקבל היהודים, וקבלו היהודים מבעי ליה, מאי וקבל, אלא דא משה דאיהו היהודים כללא דיהודאי. ע"כ. ומבואר דהא דכתיב בקרא "וקבל" איצטריך לדרשא אחירנא, להורות שקבל משה בסיני גם את מקרא מגילה.
ולפי זה היה נראה לבאר כוונת דברי התוס' ג"כ לענין הקרי והכתיב, רק באופן אחר. דהכא דריש שמואל דאסתר נאמרה ברוח הקודש דוקא מהכתיב, והיינו על פי מה שמובא בזהר, דמדכתיב "וקבל" למדנו שאת מקרא מגילה קבל מרע"ה כבר בסיני. וא"כ בע"כ שנאמרה ברוח הקודש.
ואילו בשבת דדריש רבא דהדור קבלוה בימי אחרוורוש, הוא דוקא דוקא מהקרי "וקבלו", דהיינו שבימי אחשוורוש קיימו ישראל את התורה שקבלו כבר בימי משה.
ושוב בינותי שאין צורך לזה, דהא איתא בגמ' לקמן (יט ע"ב), אמר ר' יוחנן מאי דכתיב "ועליהם כל הדברים אשר דיבר ה' עמכם בהר", מלמד שהראהו הקב"ה למשה כל מה שסופרים עתידין לחדש, ומאי ניהו מקרא מגילה. ע"כ. ומבואר דבגמ' דידן יליף להך מילתא דקבל משה גם את מקרא מגילה בסיני מקרא אחרינא. וא"כ אשתייר "וקבל" לדרשא אחרינא, ושפיר איכא למדרש שקיימו בימי אחשוורוש מה שקבל כבר משה. והכא דריש שמואל מהקרי, וכדברי הגר"א.
