מסברא נראה, שחשוד המודה בחמשין ובחמשין האחרים אומר לא ידענא, שיהיה נידון בדין מתוך שאינו יכול להשבע משלם, שאפילו כשר שאינו יכול להשבע משלם, חשוד לא כל שכן.
ובאמת מה שבחשוד לא אומרים שמה שאינו יכול להשבע יזכה את התובע לגמרי, כבר כתבו תוספות בב"מ דף ה עמוד ראשון וז"ל: אי אמרינן משלם לא שבקת ליה חיי דכל העולם יביאוהו לידי שבועה ויטלו כל אשר לו ועוד דהתם אמר ליה שבועה דאורייתא אית לי עליך או תשבע או תשלם אבל הכא הוא ברצון ישבע אם נניחנו ולכך לא ישלם. עכלה"ט.
כלומר, שאפשר שמן התורה ראוי שהוא ישלם הכל מדין מתוך, רק מצד דלא שבקת חיי נחייב את התובע שבועה. ועוד שהרי הוא רוצה להשבע.
ולפי זה ברור, דאם אינו רוצה או אינו יכול להשבע מסיבות אחרות, כגון שאומר חמשין לא ידענא, ודאי דיהיה חייב.
אמנם העומד לנגד זה ראיית התוספות בדף ג עמוד שני וז"ל: וכן בנסכא דר' אבא משמע דאי אמר לא חטפתי היה נשבע להכחיש את העד שבועה דאורייתא מדאמר מתוך שאינו יכול לישבע משלם דאשבועה דרבנן לא אמר הכי. עכלה"ט.
הרי לפנינו שאם היינו אומרים דמדאורייתא אמרינן מגו דחשיד אממונא חשיד אשבועתא, היה נקרא שהוא חייב שבועה אך ורק מדרבנן, ולפי זה לכאורה גם אם יטען חמשין לא ידענא יהיה פטור. וזה תימה וכנ"ל.
ובאמת מה שבחשוד לא אומרים שמה שאינו יכול להשבע יזכה את התובע לגמרי, כבר כתבו תוספות בב"מ דף ה עמוד ראשון וז"ל: אי אמרינן משלם לא שבקת ליה חיי דכל העולם יביאוהו לידי שבועה ויטלו כל אשר לו ועוד דהתם אמר ליה שבועה דאורייתא אית לי עליך או תשבע או תשלם אבל הכא הוא ברצון ישבע אם נניחנו ולכך לא ישלם. עכלה"ט.
כלומר, שאפשר שמן התורה ראוי שהוא ישלם הכל מדין מתוך, רק מצד דלא שבקת חיי נחייב את התובע שבועה. ועוד שהרי הוא רוצה להשבע.
ולפי זה ברור, דאם אינו רוצה או אינו יכול להשבע מסיבות אחרות, כגון שאומר חמשין לא ידענא, ודאי דיהיה חייב.
אמנם העומד לנגד זה ראיית התוספות בדף ג עמוד שני וז"ל: וכן בנסכא דר' אבא משמע דאי אמר לא חטפתי היה נשבע להכחיש את העד שבועה דאורייתא מדאמר מתוך שאינו יכול לישבע משלם דאשבועה דרבנן לא אמר הכי. עכלה"ט.
הרי לפנינו שאם היינו אומרים דמדאורייתא אמרינן מגו דחשיד אממונא חשיד אשבועתא, היה נקרא שהוא חייב שבועה אך ורק מדרבנן, ולפי זה לכאורה גם אם יטען חמשין לא ידענא יהיה פטור. וזה תימה וכנ"ל.
