העדר חשיפה לתורתם של ראשי הישיבות שליט"א

שואף ללמוד

חבר חדש
הצטרף
18/5/25
הודעות
22
אני רוצה להעלות כאן נקודה
נכתב כאן רבות על הפער בין המעמד של ראשי הישיבות מעדתנו לבין ראשי ישבות מעדות אחרות, ולענ"ד יש לזה סיבה מרכזית מאוד, מבלי לשלול סיבות נוספות, והיא העדר חשיפה, כן כן, ממש במובן הטכני, כמה שיעורי ראשי ישיבות מעדתנו יש בקול הלשון, ביחס לאחרים, כמה ספרי שיעורים יש לראשי ישיבות מעדתנו באופן יחסי, כמה שיעורי חול המועד אתם רואים אצלנו ביחס לאחרים , ועוד ועוד, כדי לחדד את את הדברים, כמה אברכים נחשפו לתורת הגר"ב שרייבר שליט"א [באהלי טהרות, ספריו, קול הלשון, או שיעורים במקומות שונים], מסתמא כעשרים אלף לפחות, וכמה אנשים נחשפו לתורתו של כל ראש ישיבה מעדתנו, אני לא מאמין שיש מישהו שעובר את הכמה אלפים בודדים.
ולמה זה כ"כ חשוב, כי בסוף אנחנו משכנים את המשוכנעים..., כלומר כל עוד ואנשים שאינם חלק מעולם התורה שלנו לא יחשפו לכח הקיים, אנחנו לא נצליח להביא קהלים חדשים
מה צריך לעשות? דבר ראשון - מודעות, כשיבינו את הצורך, ממילא יבואו האנשים המתאימים וישקיעו בכך משאבים, הלא מושקעים מידי שנה מיליונים ברישום לישיבות, ואם הכסף הזה היה מגיע לחשיפה של תורת ראש הישיבה יכול להיות שחלק מהכסף היה מתייתר, [פ"א אמר לי אחד מעורכי הקבצים מדוע הוא לא מכניס רבנים ספרדים, ואמר שאצל האשכנזים הוא רודף אחרי המבוגרים, והצעירים רודפים אחריו, ואילו אצל הספרדים, אינו רודף אחרי המבוגרים, והצעירים לא רודפים אחריו]
אשמח לשמוע את דעתכם
 
אני רוצה להעלות כאן נקודה
נכתב כאן רבות על הפער בין המעמד של ראשי הישיבות מעדתנו לבין ראשי ישבות מעדות אחרות, ולענ"ד יש לזה סיבה מרכזית מאוד, מבלי לשלול סיבות נוספות, והיא העדר חשיפה, כן כן, ממש במובן הטכני, כמה שיעורי ראשי ישיבות מעדתנו יש בקול הלשון, ביחס לאחרים, כמה ספרי שיעורים יש לראשי ישיבות מעדתנו באופן יחסי, כמה שיעורי חול המועד אתם רואים אצלנו ביחס לאחרים , ועוד ועוד, כדי לחדד את את הדברים, כמה אברכים נחשפו לתורת הגר"ב שרייבר שליט"א [באהלי טהרות, ספריו, קול הלשון, או שיעורים במקומות שונים], מסתמא כעשרים אלף לפחות, וכמה אנשים נחשפו לתורתו של כל ראש ישיבה מעדתנו, אני לא מאמין שיש מישהו שעובר את הכמה אלפים בודדים.
ולמה זה כ"כ חשוב, כי בסוף אנחנו משכנים את המשוכנעים..., כלומר כל עוד ואנשים שאינם חלק מעולם התורה שלנו לא יחשפו לכח הקיים, אנחנו לא נצליח להביא קהלים חדשים
מה צריך לעשות? דבר ראשון - מודעות, כשיבינו את הצורך, ממילא יבואו האנשים המתאימים וישקיעו בכך משאבים, הלא מושקעים מידי שנה מיליונים ברישום לישיבות, ואם הכסף הזה היה מגיע לחשיפה של תורת ראש הישיבה יכול להיות שחלק מהכסף היה מתייתר, [פ"א אמר לי אחד מעורכי הקבצים מדוע הוא לא מכניס רבנים ספרדים, ואמר שאצל האשכנזים הוא רודף אחרי המבוגרים, והצעירים רודפים אחריו, ואילו אצל הספרדים, אינו רודף אחרי המבוגרים, והצעירים לא רודפים אחריו]
אשמח לשמוע את דעתכם
באוצה"ס שאני מנהל בבית מדרשינו השקעתי הרבה בהשגת ספרי רבותינו ראשי הישיבות התוצאה היא לע"ע יותר מעמודה של ספרי רבותינו ראשי הישיבות מעדותינו.
 
[פ"א אמר לי אחד מעורכי הקבצים מדוע הוא לא מכניס רבנים ספרדים, ואמר שאצל האשכנזים הוא רודף אחרי המבוגרים, והצעירים רודפים אחריו, ואילו אצל הספרדים, אינו רודף אחרי המבוגרים, והצעירים לא רודפים אחריו]

שיתחיל לרדוף אחרי המבוגרים - אז גם אצלינו הצעירים יתחילו לרדוף אחריו...

בקיצור, אני לא מבין מה הוא אומר....
 
לדעתי, המטבע נמצא מתחת פנס אחר...

ספרים, חוברות ועלונים שקנו שביתה אצל הציבור שייכים לאחד משתי הסגנונות הבאים:

1. כאלו שיש בהם חידושים גדולים, דברים שלא נמצאים במקומות אחרים. ולא רק חזרה על יסודות קיימים וכיו"ב.

2. כאלו שמיוחדים בכח ההסברה שבהם, שיודעים 'להוריד' דברים עמוקים בשפה ברורה ונעימה.

כל השאר, גם אם הם מת"ח חשובים ביותר - לא נחשבים בציבור כמשהו מיוחד.


זו הסיבה שאין הרבה ספרים מרה"י של הדור האחרון, כי רובם חוזרים על אותם רעיונות ואין בהם 'בשורה חדשה'.

זו הסיבה שבחורים מחפשים לדוגמא את שיעורי ר"י שרייבר, כי יש בדבריו משהו שלא שמעו עדיין. יש לדבריו ערך מיוחד, ולו בשביל הפרובוקציה.


אמנם נדפסו ספרי 'שיעורי מורינו ראש הישיבה שליט"א', אך הם מיועדים לחלוקה בדינר השנתי... ולא נעשים לנחלת כלל הציבור.

תחשבו על כך שכל שבוע נאמרים מאות שיעורים כלליים ומאות שיחות מוסר, לכל אלו אין 'שוק', מהסיבה הנזכרת.

הייתי מציע להשקיע מאמץ בראש ישיבה או ר"מ שמפורסם מאוד בכח החידוש שלו,

לא רואה תועלת לנסות לבסס מעמד ע"י כתיבת דברים מוכרים.
 
אני מאמין גדול בסיעתא דשמיא, ובהשתדלות בבחינת כוחות השוק, מי שיש לו מוצר טוב וכוונה לשם שמים הרי שבוודאי תהיה לו סייעתא דשמיא שספרו יתפרסם, ויתפרסם אצל בני התורה שלומדים ביסודיות, ומי שיש לו כוונה לשם שמים אבל מוצר גרוע, יקבל שכרו בצורה כזו או אחרת, ומי שיש לו מוצר מעולה אבל כוונות זרות, לא יתפרסם ספרו כלל, ופעם ראיתי בשם הח"ח משהו כיוצא בזה על אחד הגדולים שדבר בזלזול על סגנון הכתיבה של הפרי מגדים, וספרו של המזלזל לא התפרסם ושל אחרים כן, כמו כן יש אומרים על הכף החיים ביחס לספר אחר בן דורו ובאמת אינני רוצה להרחיב, אבל העקרון פשוט.
 
אני מאמין גדול בסיעתא דשמיא, ובהשתדלות בבחינת כוחות השוק, מי שיש לו מוצר טוב וכוונה לשם שמים הרי שבוודאי תהיה לו סייעתא דשמיא שספרו יתפרסם, ויתפרסם אצל בני התורה שלומדים ביסודיות, ומי שיש לו כוונה לשם שמים אבל מוצר גרוע, יקבל שכרו בצורה כזו או אחרת, ומי שיש לו מוצר מעולה אבל כוונות זרות, לא יתפרסם ספרו כלל, ופעם ראיתי בשם הח"ח משהו כיוצא בזה על אחד הגדולים שדבר בזלזול על סגנון הכתיבה של הפרי מגדים, וספרו של המזלזל לא התפרסם ושל אחרים כן, כמו כן יש אומרים על הכף החיים ביחס לספר אחר בן דורו ובאמת אינני רוצה להרחיב, אבל העקרון פשוט.
כלומר לא יכול להיות מישהו שאין כוונתו לשמיים שספריו יתפרסמו או יתפרסמו מאוד?
 
כלומר לא יכול להיות מישהו שאין כוונתו לשמיים שספריו יתפרסמו או יתפרסמו מאוד?
לא יכול להיות שיקרה משהו בלי רצונו יתברך.
חשבונות שמים לא מעדכנים אותי...
אבל אני כתבתי על דרך החיוב לא על דרך השלילה, שלגרום לספר להתפרסם צריך שיהיה תוכן איכותי, וצריך שהקב"ה יסייע בדבר, ומסתבר ואולי אפילו זה וודאי כך, שמי שגם כוונתו לשמים וגם הספר שלו איכותי - יצליח.
מי שלא הצליח זה לא אומר שהוא לא התכוון לשמים, יכול להיות שהוא פשוט לא מספיק איכותי, ויבוא על שכרו באופן אחר.
מי שהצליח זה לא אומר בהכרח שהתכוון לשם שמים, וכמבואר בסוף פרק קמא דקידושין.
מי שעבד היטב בכל כוחו על ספר, ובורך בכשרונות טובים לכתוב דברי טעם שיש בהם הנאה לציבור הלומדים, ונתכוון לגמרי לשם שמים, בעז"ה אני מאמין שיצליח.
 
לא יכול להיות שיקרה משהו בלי רצונו יתברך.
חשבונות שמים לא מעדכנים אותי...
אבל אני כתבתי על דרך החיוב לא על דרך השלילה, שלגרום לספר להתפרסם צריך שיהיה תוכן איכותי, וצריך שהקב"ה יסייע בדבר, ומסתבר ואולי אפילו זה וודאי כך, שמי שגם כוונתו לשמים וגם הספר שלו איכותי - יצליח.
מי שלא הצליח זה לא אומר שהוא לא התכוון לשמים, יכול להיות שהוא פשוט לא מספיק איכותי, ויבוא על שכרו באופן אחר.
מי שהצליח זה לא אומר בהכרח שהתכוון לשם שמים, וכמבואר בסוף פרק קמא דקידושין.
מי שעבד היטב בכל כוחו על ספר, ובורך בכשרונות טובים לכתוב דברי טעם שיש בהם הנאה לציבור הלומדים, ונתכוון לגמרי לשם שמים, בעז"ה אני מאמין שיצליח.
יש הרבה ספרים גם של ראשונים שלא זכו כמעט לתפוצה, לא בזמנם וגם לא בזמנינו.
יש ע"ז ביאור של רבי נחמן מברסלב שפעם ראיתיו בקולמוס של משפחה, (כמדומה ליקוטי מוהר"ן תורה לא. ראיתיה בפנים זה היה תורה קצרה).
 
יש הרבה ספרים גם של ראשונים שלא זכו כמעט לתפוצה, לא בזמנם וגם לא בזמנינו.
יש ע"ז ביאור של רבי נחמן מברסלב שפעם ראיתיו בקולמוס של משפחה, (כמדומה ליקוטי מוהר"ן תורה לא. ראיתיה בפנים זה היה תורה קצרה).
זוכר מר פחות או יותר רוח דבריו ?
תורה לא ארוכה...
 
יש הרבה ספרים גם של ראשונים שלא זכו כמעט לתפוצה, לא בזמנם וגם לא בזמנינו.
יש ע"ז ביאור של רבי נחמן מברסלב שפעם ראיתיו בקולמוס של משפחה, (כמדומה ליקוטי מוהר"ן תורה לא. ראיתיה בפנים זה היה תורה קצרה).
זוכר מר פחות או יותר רוח דבריו ?
תורה לא ארוכה...

אולי תורה ל"ב תנינא
 
לא נראה לי כ"כ עמוק ומסובך, פשוט מאוד, כנגד הקדושה יש טומאה (בשביל הבחירה), ואם היתה את הקדושה של כל הספרים הללו, היה כנגדם טומאה של ספרי אפיקורסים גדולה, שהיתה מפילה הרבה. ולכן הקב"ה העלים ספרים אלו.
 
לא נראה לי כ"כ עמוק ומסובך, פשוט מאוד, כנגד הקדושה יש טומאה (בשביל הבחירה), ואם היתה את הקדושה של כל הספרים הללו, היה כנגדם טומאה של ספרי אפיקורסים גדולה, שהיתה מפילה הרבה. ולכן הקב"ה העלים ספרים אלו.
מדבר שם על בחינת משיח שיש בכל אחד ואחד, ועל בחינת ספר כריתות, והחוטם והפה וכו' אלה בוודאי דברים עמוקים ונשגבים מאוד.
גם הקטע שציטט כת"ר הוא לא כ"כ פשוט, כי מדוע בשביל הבחירה מוכרח שיהיה ספרי טומאה ברמה שיפיל הרבה, הרי זה לא מאוזן, כי אם בהיות מצב של ספרי טומאה רבים וספרי קדושה רבים ההטיה לטומאה גוברת, שוב אין כאן בא ליטמא פותחין לו אלא גרוע מכך, ולקתה מדת הדין.
 
מדבר שם על בחינת משיח שיש בכל אחד ואחד, ועל בחינת ספר כריתות, והחוטם והפה וכו' אלה בוודאי דברים עמוקים ונשגבים מאוד.
גם הקטע שציטט כת"ר הוא לא כ"כ פשוט, כי מדוע בשביל הבחירה מוכרח שיהיה ספרי טומאה ברמה שיפיל הרבה, הרי זה לא מאוזן, כי אם בהיות מצב של ספרי טומאה רבים וספרי קדושה רבים ההטיה לטומאה גוברת, שוב אין כאן בא ליטמא פותחין לו אלא גרוע מכך, ולקתה מדת הדין.

אני חושב שדברי הרב @שמעון טרבלסי הם ה'מכוון' בדבריו הק'. מוזכרים שם עוד ענינים, אבל המסקנה הזו בהחלט נגזרת משם.
 
כמה אברכים נחשפו לתורת הגר"ב שרייבר שליט"א [באהלי טהרות, ספריו, קול הלשון, או שיעורים במקומות שונים], מסתמא כעשרים אלף לפחות, וכמה אנשים נחשפו לתורתו של כל ראש ישיבה מעדתנו, אני לא מאמין שיש מישהו שעובר את הכמה אלפים בודדים.
וכמה נחשפו לראשי ישיבות אשכנזים, ותחשוב שמלאתי כאן שמות של כחמישים ראשי ישיבות אשכנזים שאין להם חשיפה...
הגר"ב שרייבר שליט"א הוא 'שם דבר', אם היה כזה אצל הספרדים היו נחשפים ביותר.
כלומר, אני מסכים שיש איזו בעיה, אבל לא הצגת אותה בדוגמאות נכונות.
 
מהרח"ו או מה"ר חס ושלום?
היינו הך (כשכתוב מהרח"ו האחרון, להבדיל ולאפוקי אור עינינו כותב תורת הקבלה זיע"א).
כמובן הכוונה למי שאמרו ש'לקה בליבו' אך באמת 'חש בראשו' היטב...
 
ראשי תחתית