בילקו"י האחרון ברכות ג בעמוד א'ד כתב בכותרת
"מוסר השכל למחבר אחד דנעשה תנא ופליג ע"ד מרן זיע"א ביהירות".
והביא דוגמאות בכך שאותו אברך כלשונו מרבה לחלוק על אביו ושהוא כותב "בסכינא חריפא".
ומסיים – שהעיז פניו כתלמיד לחלוק על רבו "בקלות דעת וביהירות".
ומוסיף עוד בזה"ל – ואינם מבינים את החורבן שיש לעולם ההלכה כאשר חלילה כל אברך יכתוב בלי הגיון ובלי שכל כדוגמת המחבר הנז'.
ושכנראה אותו מחבר הושפע מסביבתו שלא להתבטל לגדלותו הענקית של מרן זיע"א.
ובין הדוגמאות שכתב שם:
ברכת הדלקת נרות
לשער לפי נפח
ברכת מעין שבע בע"פ שחל בע"ש
בדין דג ובשר שנצלו יחד
בעניין חדר יחוד
פאה נכרית
צירוף שכונת רמות לעניין קריאת מגילה
שנוקט במח' האר"י ושו"ע שהאר"י עיקר
שיש לומר וידוי בין התקיעות
מחיצות מבד כשרות לסוכה
בעניין נ"ח בבית כנסת שאין עשרה
סליחות הארמית בלי מניין
נט"י שחרית ליד המיטה
נשים לא חייבות במאה ברכות
תפילת הדרך בלי שו"מ
כזית דגן בתערובת
לקלף תפוח ומלפפון בשבת
אמנם אני יכול להעיד – ממה שקראתי ולמדתי הרבה בספריו , שאין כמו הרב יהודה ברכה בסברא ובחילוק ובדרך ישרה.
ואע"פ – שאין אני מסכים עם כל דבריו ומה שכותב , אך לעניין "הדרך" והבהירות ו "העמקות" , מיחידי סגולה בדור היתום והעלוב הזה.
ולא זו בלבד – שמעולם לא נתקלתי שחולק בסכינא חריפא ובלשונות שאינם ראויים , אלא איפכא כותב כדרכה של תורה.
אולם ישנם כאלה – שאינם יודעים להבדיל בין טוב לרע , ובין סברה ישרה ועמקות ולבין סתם גיבובי דעות.
ומה שצר בעיניהם , זה האם מסקנת ההלכה יצאה להם כמוני , או ח"ו מסקנה להיפך , ואם מסקנתם היא היפך מסקנתי , אזאי הם בלי שכל והם יהירים והם קלי דעת.
"מוסר השכל למחבר אחד דנעשה תנא ופליג ע"ד מרן זיע"א ביהירות".
והביא דוגמאות בכך שאותו אברך כלשונו מרבה לחלוק על אביו ושהוא כותב "בסכינא חריפא".
ומסיים – שהעיז פניו כתלמיד לחלוק על רבו "בקלות דעת וביהירות".
ומוסיף עוד בזה"ל – ואינם מבינים את החורבן שיש לעולם ההלכה כאשר חלילה כל אברך יכתוב בלי הגיון ובלי שכל כדוגמת המחבר הנז'.
ושכנראה אותו מחבר הושפע מסביבתו שלא להתבטל לגדלותו הענקית של מרן זיע"א.
ובין הדוגמאות שכתב שם:
ברכת הדלקת נרות
לשער לפי נפח
ברכת מעין שבע בע"פ שחל בע"ש
בדין דג ובשר שנצלו יחד
בעניין חדר יחוד
פאה נכרית
צירוף שכונת רמות לעניין קריאת מגילה
שנוקט במח' האר"י ושו"ע שהאר"י עיקר
שיש לומר וידוי בין התקיעות
מחיצות מבד כשרות לסוכה
בעניין נ"ח בבית כנסת שאין עשרה
סליחות הארמית בלי מניין
נט"י שחרית ליד המיטה
נשים לא חייבות במאה ברכות
תפילת הדרך בלי שו"מ
כזית דגן בתערובת
לקלף תפוח ומלפפון בשבת
אמנם אני יכול להעיד – ממה שקראתי ולמדתי הרבה בספריו , שאין כמו הרב יהודה ברכה בסברא ובחילוק ובדרך ישרה.
ואע"פ – שאין אני מסכים עם כל דבריו ומה שכותב , אך לעניין "הדרך" והבהירות ו "העמקות" , מיחידי סגולה בדור היתום והעלוב הזה.
ולא זו בלבד – שמעולם לא נתקלתי שחולק בסכינא חריפא ובלשונות שאינם ראויים , אלא איפכא כותב כדרכה של תורה.
אולם ישנם כאלה – שאינם יודעים להבדיל בין טוב לרע , ובין סברה ישרה ועמקות ולבין סתם גיבובי דעות.
ומה שצר בעיניהם , זה האם מסקנת ההלכה יצאה להם כמוני , או ח"ו מסקנה להיפך , ואם מסקנתם היא היפך מסקנתי , אזאי הם בלי שכל והם יהירים והם קלי דעת.
