משפטים ההבדל בין "עברי" ל"אחיך"

[פרי חדש]

כי תקנה עבד עברי. לשון "עברי" נזכר במקרא בהלכות רק לענין עבדים, ואילו בשאר דיני התורה הלשון הרגיל הוא "אחיך". והטעם פשוט משום ש"אחיך" הוא תואר לדת היהודית, ו"עברי" הוא תואר לגזע העברי. ונפקא מינה שגר הוא "אחיך" ולא "עברי", וישראל משומד הוא "עברי" ולא "אחיך". והשתא דיני בין אדם לחבירו שבכל התורה נוהגים לפי "אחיך", אבל דיני עבד עברי, נוהגים לפי הגזע, כי גר לא נמכר בעבד עברי, ולעומת זה ישראל שנשתמד רח"ל, ודאי אי אפשר לקנותו כעבד כנעני, אלא רק לשש, ואחר שש דינו כבן חורין. (ואף שמי שאינו נוהג כשורה מותר להשתעבד בו, מכל מקום כל אחד אחר יכול לחטוף אותו מהאדון לאחר שש.)​

 

[עשרה זהב]

בפרשת ויחי כתוב "יהודה אתה יודוך אחיך" - ובתרגום יב"ע כתב, שבגין כך דאודית - יתקרון על שמך יהודאי. (בערך - ע"פ הזכרון).
ואם תשים לב, בכל ספר בראשית, 'עברי' מתורגם 'עבראה' וכיו"ב, לעומת זאת מפרשת ויחי, בכל מקום שכתוב 'עברי' מתורגם 'יהודאי' (בכל התרגומים).
וגם כאן, 'עברי' מתורגם 'בר ישראל'.

ואולי הוא כיסוד דבריך לחלק בין 'אחיך' ל'עברי'.

 

[פרי חדש]

כשהתורה מדברת הלכתית על יהודי היא בדרך כלל כותבת "אחיך" חוץ מענין עבדים שבו היא כותבת "עברי". סביר שבתרגום צריך לכתוב "בר ישראל" כי זה המובן הכללי, אך לא לחינם התורה השתמשה דווקא בלשון "עברי", כי הפרטים ההלכתיים נוהגים רק במי שמהגזע העברי, לאתויי רשע עברי שאינו אחיך כי אם עברי, ולאפוקי גר שלמרות שהוא אחיך אך אינו עברי.

 

[שאינו יודע לשאול]

לשון "עברי" נזכר במקרא בהלכות רק לענין עבדים, ואילו בשאר דיני התורה הלשון הרגיל הוא "אחיך". והטעם פשוט משום ש"אחיך" הוא תואר לדת היהודית, ו"עברי" הוא תואר לגזע העברי.

אני מניח שהסבר זה מבוסס על כך שהתורה מזכירה לשון עברי לא בהקשר של דינים ומצוות אלא בהקשר של זהות, כמו לא יוכלון המצרים לאכול את העברים לחם, עברי אנוכי ואת ה' אלוקי השמים וכו' [מדברי יונה בן אמיתי], שני אנשים עברים נצים, בא אלי העבד העברי ... לצחק בי [לגבי יוסף], ועוד.
ואם כן אפשר לומר בפשטות שעבד מעבר למה שיש בו דינים, בסוף הנושא הוא זהותו, מפני שיש גם עבד כנעני, שנאמר עליהם מהם תקחו עבד ואמה, ולחלק מהם אמרה התורה שעבד זה האמור כאן הוא עברי, היינו מצד יחוסו הוא עברי.
ועיין בבא קמא פח ע"א ש"מקרב אחיך" לא ילפינן שגר פסול לעדות, אלא רק אם נדרוש "ממובחר שבאחיך", וכן בשילהי קידושין מבואר שקהל גרים לא איקרי קהל, ושם [באיסורי קהל] התורה לא אומרת אחיך, ובפשטות זה חידוש גדול לומר שגר אינו בכלל אחיך.