הַיַּנְשׁוּף
חבר חדש
- הצטרף
- 20/11/25
- הודעות
- 69
נראה שרוב הפוסקים אוסרים הכנת תה מתיון בשבת, משום קלי הבישול
מי הפוסקים המתירים ובאיזה אופנים?
מי הפוסקים המתירים ובאיזה אופנים?
בדיוק היום מישהו הראה לי שכתב שבכלי ראשון טוב להחמיר, והיינו שמעיקר הדין גם בכלי ראשון מותר, רק בגלל שיש חולקים טוב להחמיר.דעת היבי"א להתיר בעירוי מכלי שני
דהיינו שסבור שכלל אינו מתבשל?בדיוק היום מישהו הראה לי שכתב שבכלי ראשון טוב להחמיר, והיינו שמעיקר הדין גם בכלי ראשון מותר, רק בגלל שיש חולקים טוב להחמיר.
לשיטת מרן הגרע"י זצוק"ל אין חילוק בין קלי הבישול לשאינן.דהיינו שסבור שכלל אינו מתבשל?
מרן הגרע"י זצוק"ל מחמיר בקלי הבישול!?והתימה היא על הגר"ע שמחמיר בקלי הבישול, ושוב הולך נגד דעת מרן השו"ע.
תה וביצה זה הדברים היחידים שהחמיר כמבואר בעמודי הוראה הטעם. (סימן שיח ביאור הוראה אות י באורך)"חוץ מתה"....
הדיון הוא על תה. והוא כתב להחמיר כדעת האשכנזים ודלא כשו"ע.
תה וביצה זה הדברים היחידים שהחמיר
דבר זה תמוה מאודומה שתמה על הטור שדחה את הרא"ם, הוא מפני שלא הבין את שיטתו. אך ב"י עצמו סבר כראבי"ה וכן כתב בהמשך: "וההיא דאותביה ראבי"ה ממסקנה דפרק כיצד מברכין היא קושיה חזקה".
איה"נאבל בשו"ע הלכה כי"א בתרא.
מחמת הבית יוסף , אע"פ שאני מסכים שהלשון בשו"ע דחוק, אך אחרי הב"י נראה לבאר את השו"ע שמה שהקל בי"א הוא כלפי בישול אחרי אפייהמהיכי תיתי לחלק ביניהם.
אך כלפי הנושא השני קיים את החולקים על היראים - ומה שכתב הב"י "וההיא דאותביה ראבי"ה ממסקנה דפרק כיצד מברכין היא קושייא חזקה" , זה כלפי הנושא של בישול אחר אפייה
והרא"ם הביא ראיה ממצה שטבל אותה במרק בקערה שהיא כלי שני, ואינו יוצא בזה ידי חובה בליל פסח, ומזה מסיק שיש בישול אחר אפיה, וכלי שני מבשל את קלי הבישול.
אבל הראבי"ה חלק עליו וכתב שהמצה היא ענין אחר, ולא יוצאים בה ידי חובה כי טעם מצה בעינן וליכא, ולא מחמת שהתבשלה
כעת התבוננתי בב"י וראיתי שטעית בזה, כי הראיה היא כלפי שני הנושאים - גם שקלי הבישול מתבשלים בכלי שני, וגם שיש בישול אחא אפיה. וכאשר הראבי"ה דחה ראייתו, דחה את שתי ההוכחות, והב"י כתב שזו דחיה חזקה.
הראיה לנושא של "בישול בכלי שני בקלי הבישול" הוא מהסוגייא שבת מב גבי מלח דבשל אף בכלי שני.
ואילו גבי הנושא של "בישול אחר אפייה" הראיה היא מהסוגייא של יוצאים ברקיק השרוי.
שובושוב, נעלם ממך שהבית יוסף כותב במפורש שמהרקיק השרוי מוכח שקלי הבישול מתבשלים בכלי שני, ואצטט:
ולכן הערתי לעיל- על דברי הר' עובדיה שהקל בשני הנושאים דזה נגד כל האחרונים הנ"ל , וכ"ש דזה נגד דברי הב"י גופיה
אך הב"י מה שדוחה מהסוגייא שם זה בגלל שאין לשיטתו בישול אחר אפייה
ואח"כ הב"י עובר לראיה השניה של סוגיית מלח דזה הראיה של כלי שני בקלי הבישול , ומחזק את דבריו בסוגייא זו
לענ"ד למדתי שונה את הב"י , ושני האופנים נכתבו כאן וכל אחד יכול לעיין ולבחור כאיזה צד, או אפי' צד שלישי אם ירצהולאחר מכן בשו"ע שוב הביא שתי הדעות ופסק בי"א בתרא כדעה המתירה בשניהם
לא דייקתי בסדר הדבריםלפי מה שאני רואה זה הפוך, הוא מביא את הראבי"ה בסוף דבריו וכותב "ואם כן על כרחך לומר דסברי דלא דמו לרקיק המבושל דשאני התם דבעינן טעם מצה וליכא".
חילוק פשוטמה שמיקל כשו"ע נגד האחרונים זו לא שאלה, מה שמחמיר נגד השו"ע זו שאלה.