?בפרמ"ר
פרמ"ר - פרוץ מרובה
יש יהודי בב"ב בשם ר' משה אנגלרד
שהודיע לפני מס' שבועות שהולך לפתוח
'בית הוראה לספרדים' בהלכות עירובין
דהיינו, שיענו לספרדים על פי מנהגי הפסיקה שלהם
אתה צודק, באמת מוזר שלא יצא ספר מסודר על עירובין. האם זה בגלל שזה עסק יותר של "רבנים" לסדר עירוב, ולא לכולם?אבל בתכלס, אם אני רוצה ללמוד הלכות עירובין לפי הפסיקה של חכמי הספרדים מהדור האחרון. איזה ספרים יש?
אין על זה חזון עובדיה (וביביע אומר רק תשובות בודדות), ולא ילקוט יוסף ולא הלכה ברורה. גם אין אור לציון.
כן יצא משנ"ב איש מצליח. מה עוד?
באמת צרה צרורה.אבל בתכלס, אם אני רוצה ללמוד הלכות עירובין לפי הפסיקה של חכמי הספרדים מהדור האחרון. איזה ספרים יש?
אין על זה חזון עובדיה (וביביע אומר רק תשובות בודדות), ולא ילקוט יוסף ולא הלכה ברורה. גם אין אור לציון.
כן יצא משנ"ב איש מצליח. מה עוד?
מה רע בכף החיים?באמת צרה צרורה.
לפני כחצי שנה למדו בכוללי ערב של "יחוה דעת" עירובין, ובאמת אין ספר שנותן מענה לדידן.
הרבה נידונים לא הובאו בכה"ח.מה רע בכף החיים?
יש למרן גאון ישראל הגרמ"א במאמר מרדכי שבת ח"ג פרקים נ"ה - נ"ט.אבל בתכלס, אם אני רוצה ללמוד הלכות עירובין לפי הפסיקה של חכמי הספרדים מהדור האחרון. איזה ספרים יש?
אין על זה חזון עובדיה (וביביע אומר רק תשובות בודדות), ולא ילקוט יוסף ולא הלכה ברורה. גם אין אור לציון.
כן יצא משנ"ב איש מצליח. מה עוד?
העולה מדבריו שם שאין לסמוך על עירוב צוה"פ בדאו'.למעשה, העולה מהאור לציון בחלק א אורח חיים ל ויביע אומר ט לג שיש לסמוך על כך שאין רשות הרבים בזמננו, מכמה וכמה טעמים. חדא, דהרחובות מתעקלים, ועוד שיש הפסק ברשות הרבים על ידי רשות היחיד של הרחובות המפסיקים בתוך רשות הרבים ולסמוך על כך דלא אתו רבים ומבטלי מחציתא, ועוד דעת חכם עובדיה לסמוך על הרבה ראשונים שמצריכים שישים ריבוא, ועוד צירף שמהני מדאורייתא צורת הפתח.
למה?אמת, אבל שיש להקל על ידי שינוי, ובשעת הדחק, כך שהדבר מיקל את הצורך הגדול בלחפש פתרונות מקיפים.
ומהו הדבר?אני נתקלתי לגבי תחומין שההוראה היא כמנהג האשכנזים בפשטות
בדבר שלמנהג הספרדים הוא אסור
יציאה מחוץ לתחום מעיר שלן בה לעיר שעירב בה
לפי המג"א כמדו' מותר לצאת ולא לחזור גם לספרדים. אבל העירו שבתשובת הרשב"א מפורש לא כך.יציאה מחוץ לתחום מעיר שלן בה לעיר שעירב בה
תשובת מורנו הגרש"י זעפראני שליט"א היא אליבא דמרן השו"ע שעל פיו אנו חיים עי"ש בנימוקיםהעירוב המהודר בשכונת נוף כנרת אושר ע"י מרן הגאב"ד שליט"א ✦ כותל המזרח
ציבור קהילות האברכים בטבריה עילית פנה אל מרן הגרש"י זעפראני שליט"א, אשר בחן את מפת השכונה וקרא להירתם לעשיית עירוב מהודר לפי כל השיטותmizrach.co.il
לפי פוסקי הספרדים צריך מחיצה ולא מספיק חוט שקוף.
ב"ה בהרבה מקומות קטנים אפשר לסדר עירוב גם לשיטת השו"ע.תשובת מורנו הגרש"י זעפראני שליט"א היא אליבא דמרן השו"ע שעל פיו אנו חיים עי"ש בנימוקים
מה פשר התגובה המוזרה הזו?העירוב המהודר בשכונת נוף כנרת אושר ע"י מרן הגאב"ד שליט"א ✦ כותל המזרח
ציבור קהילות האברכים בטבריה עילית פנה אל מרן הגרש"י זעפראני שליט"א, אשר בחן את מפת השכונה וקרא להירתם לעשיית עירוב מהודר לפי כל השיטותmizrach.co.il
לפי פוסקי הספרדים צריך מחיצה ולא מספיק חוט שקוף.
והחומרא שצריך צוה"פ היא חומרא אשכנזית של הרמ"א, ולמעשה כך הוא מנהג כל ישראל היום
אז אם כבר, לפי הספרדים לא צריך אפילו חוט שקוף
מי דיבר על יותר מעשר?"חומרא אשכנזית"????
יש איזה דעה שביותר מעשר מועיל לחי?
הרוח הרביעית של אותה השכונה הוא פחות מעשר???מי דיבר על יותר מעשר?
דובר על השאלה כיצד יש לגדור רוח רביעית בחצר או במבוי
שבזה לדעת השו"ע וכל הפוסקים שלפניו סגי בלו"ק במבוי או ב' פסין (או פס ד"ט) בחצר
והרמ"א החמיר מכל מיני חששות להצריך דוקא צוה"פ
מה עושים ביותר מי"א?
זה נידון אחר, ולא קשור לנידון המכתב שם שמיירי ברוח רביעית