(וגם לא בטוח שחז''ל ידעו את זה,
שווה לפתוח על זה אשכול מיוחד , אבל מ"מ בחז"ל מצינו להדיא שכתבו שהעולם עגול [אם כי יתכן שיש מקומות שחכמים חלקו על זה , אך כוונתי דפשטא דחז"ל הוא דהעולם הוא עגול כאשר אביא].
א.
תוס' ע"ז מא. ד"ה ככדור- שהעולם עגול
כדאיתא בירושלמי שאלכסנדרוס מוקדון עלה למעלה עד שראה כל העולם ככדור.
ובפשטות זה פשט הסוגייא שם דע"ז- והוא, דאיתא שם שלפי חכמים צלמים מותרים בהנאה לבר מצלמים שיש בהם מקל בידו וכו' או כדור והגמ' מבארת מדוע רק הם, מקל הוא מפני שהוא סימן לשררה שכביכול הצלם מחזיק בידו מקל לרדות, וכדור ג"כ זה מראה שיש כביכול לצלם כח להחזיק את העולם תחת ידו, דפשטות הסוגייא- כשהצלם מחזיק בידו כדור זה מסמל כביכול שמחזיק את כדור הארץ.
וא"כ נוכחנו לדעת פשט סוגייא בבבלי ע"ז דהעולם הוא "כדור".
ב.
וכן הוא להדיא בירושלמי ע"ז פ"ג ה"א- על אותו סוגייא מבאר הכי את הסוגייא כדכתבנו, וז"ל הירושלמי
"כדור שהעולם עשוי ככדור",
ואח"כ ממשיך הירושלמי עם אלכסנדר מוקדון, א"ר יונה וכו' ונבאר דבריו- שרצה אלכסנדר לעלות לשמים ישב ע"ג נשר כדי להגביה עצמו למעלה ולראות פני הארץ, ועלה ועלה עד שראה את העולם עגול ככדור, וים האוקיינוס הסובב את העולם כקערה, ומשום כך היו מציירין ביד הע"ז את העולם ככדור.
ולפי מה שכתבתי לעיל - אין הפשט שהירושלמי נסמך על אלכסנדר, אלא זה פשט הסוגייא של המשנה וכדביארתי לעיל, אלא שלראיה בעלמא הביאו ג"כ מאלכסנדר.
ג.
וכן במדרש רבה במדבר [פרשת נשא] פרק י"ג אות יד'- מזרק אחד כסף
כנגד העולם שהוא עשוי ככדור הנזרק מיד ליד וכו' ומנין שהים עשוי דוגמת קערה והעולם עשוי ככדור, כההיא דתנן וחכמים אומרים אינו אסור אלא כל שיש בידו מקל וכו' כדור שהעולם עשוי ככדור.
והיינו- שהמדרש מביא את המשנה בע"ז דידן שמה טעם אסור צלם שמחזיקה כדור, דזה נראה כאילו יש כח לצלם על העולם שהעולם נראה ככדור והוא כביכול מחזיק ושולט על העולם.
וכן במדרש שם פי"ג אות יז'- מזרק אחד כסף כנגד הארץ שהיא עשוייה ככדור שהיתה חלק יששכר וכו'.
