האם זה נכון שחכם בן ציון הורה לתלמידיו שיורו להמון העם כדעת הרב עובדיה יוסף זצ"ל?

סטטוס
לא פתוח לתגובות נוספות.
האם זה נכון שחכם בן ציון הורה לתלמידיו שיורו להמון העם כדעת הרב חיים דוד הלוי זצ"ל?
אשמח לשמוע מידע בעניין וכן מקורות לנושא.
האם הרב עובדיה הורה לתלמידיו לפסוק לבני תורה כדעת חכם בן ציון?
אשמח גם אני למקורות בנושא.
 
אשמח לשמוע מידע בעניין וכן מקורות לנושא
אני שמעתי מהר' צבי עידאן
ששאל את חכם בן ציון האם אפשר לסמוך על פסקי היביע אומר וענה לו בזה"ל "כל דבר טעון בדיקה"

ואידך זיל גמור...
 
אני שמעתי מהר' צבי עידאן
ששאל את חכם בן ציון האם אפשר לסמוך על פסקי היביע אומר וענה לו בזה"ל "כל דבר טעון בדיקה"

ואידך זיל גמור...
מי שבדק, העיר והאיר בפסקי היביע אומר,
הוא חכם בן ציון עצמו, שהיה המגיה של ספריו.
[לא שזו הסכמה, רק כתבתי כמחאה על הסגנון המכוער שיוחס כאן לחכם בן ציון]
 
מי שבדק, העיר והאיר בפסקי היביע אומר,
נראה לך שהר' עובדיה קיבל את כל הערותיו??

ואיפכא- ממה שאתה אמרת זה רק ראייה וסיעתא לדברי, כיון שהוא היה המעיר והמגיה, וראה הרבה את הבעיות שיש שם
לכן אמר מה שאמר

והדברים פשוטים לכל מעיין גם בלי דבריו, שהרבה מתשובותיו של היביע אומר ומקורותיו טעונים בדיקה, כי לא הכל שם מצוטט נכון, ולפעמים מצוטט חלקית ולפעמים ההקשר לא כ"כ נכון.
 
אני שמעתי מהר' צבי עידאן
ששאל את חכם בן ציון האם אפשר לסמוך על פסקי היביע אומר וענה לו בזה"ל "כל דבר טעון בדיקה"

ואידך זיל גמור...
שקר, לשה"ר, ביזוי ת"ח, ורוע לב.
מי שהכיר את פיו הנקי של הרב בן ציון
ואת הכבוד העצום שרחש למרן הגרע"י,
א"א לסלוח על כזו בדיה.
 
נראה לך שהר' עובדיה קיבל את כל הערותיו??

ואיפכא- ממה שאתה אמרת זה רק ראייה וסיעתא לדברי, כיון שהוא היה המעיר והמגיה, וראה הרבה את הבעיות שיש שם
לכן אמר מה שאמר


והדברים פשוטים לכל מעיין גם בלי דבריו, שהרבה מתשובותיו של היביע אומר ומקורותיו טעונים בדיקה, כי לא הכל שם מצוטט נכון, ולפעמים מצוטט חלקית ולפעמים ההקשר לא כ"כ נכון.

ולכן בהקדמת אור לציון אחד האנשים שכה כיבד הוא הגרע"י...
 
ולכן בהקדמת אור לציון אחד האנשים שכה כיבד הוא הגרע"י...
כבוד??

אין מי שלא רחש כבוד לר' עובדיה

מה זה קשור לכבוד, רכש לו כבוד עצום כי הוא גברא רבה

אבל לעניין שלסמוך על דבריו זה עניין אחר שלא כ"כ סמך
 
כבוד??

אין מי שלא רחש כבוד לר' עובדיה

מה זה קשור לכבוד, רכש לו כבוד עצום כי הוא גברא רבה

אבל לעניין שלסמוך על דבריו זה עניין אחר שלא כ"כ סמך
מה מכובד באדם שמקיף אך מצטט ציטוטים חצויים וכו'?
 
לא הבנתי את דבריך, על מי כוונתך "מצטט ציטוטים חצויים"
על מי שאתה כתבת עליו זאת.
והדברים פשוטים לכל מעיין גם בלי דבריו, שהרבה מתשובותיו של היביע אומר ומקורותיו טעונים בדיקה, כי לא הכל שם מצוטט נכון, ולפעמים מצוטט חלקית ולפעמים ההקשר לא כ"כ נכון.
 
אחר מחילת הרבנים שליט"א.
לא זכיתי להבין היכן הביזוי...
כל דבר טעון בדיקה. אכן כל דבר. כל פוסק בימינו זה לא הלכה למשה מסיני, ויש לעיין בדבריו האם צודקים האם אם לאו.
מדוע זה ביזוי?
הסגנון שהדברים הובאו, הובן היטב לכולם.
 
הסגנון שהדברים הובאו, הובן היטב לכולם.
מחילה, אבל הסגנון החריף לאחר שכבודו החליט שההודעה הראשונה היא ביזוי משום מה...
וזאת לא הבנתי מדוע...
אכן כל דבר טעון בדיקה, ואידך זיל גמור, שאי אפשר לסמוך כאורים ותומים על שום ת"ח, אלא יש לעיין בדבריו.

הכל בסדר, גם כשאומרים שמרן הגרע"י הוא לא משה רבנו או אליהו הנביא, זה לא ביזוי, אפשר לנשום.
 
על מי שאתה כתבת עליו זאת.
אין קשר בין הדברים

יש דברים שטעונים בדיקה, זו מציאות וכפי שתיארתי לעיל

אך זה שהוא ת"ח שצריכים לכבדו "מאן דכר שמיה" ולא עלה על אף אחד לומר אחרת.

לכבדו מדין ת"ח וגברא רבה, אך כדי לסמוך על דבריו צריך לבדוק כל דבר, זה הכל.
 
מחילה, אבל הסגנון החריף לאחר שכבודו החליט שההודעה הראשונה היא ביזוי משום מה...
וזאת לא הבנתי מדוע...
אכן כל דבר טעון בדיקה, ואידך זיל גמור, שאי אפשר לסמוך כאורים ותומים על שום ת"ח, אלא יש לעיין בדבריו.

הכל בסדר, גם כשאומרים שמרן הגרע"י הוא לא משה רבנו או אליהו הנביא, זה לא ביזוי, אפשר לנשום.
אז על מה צווחים כולם כאן על יבי"א ח"ט סי' קח, מה בסה"כ כתב שם שצריך לעיין בכל הלכה, ולא לסמוך בלי זה?! הרי זה דבר שבלא"ה צריך לעשות בכל ספר!!!
 
והדברים פשוטים לכל מעיין גם בלי דבריו, שהרבה מתשובותיו של היביע אומר ומקורותיו טעונים בדיקה, כי לא הכל שם מצוטט נכון, ולפעמים מצוטט חלקית ולפעמים ההקשר לא כ"כ נכון.
זה נכון כמעט לכל ספר הלכה שנכתב אי פעם.
 
אז על מה צווחים כולם כאן על יבי"א ח"ט סי' קח, מה בסה"כ כתב שם שצריך לעיין בכל הלכה, ולא לסמוך בלי זה?! הרי זה דבר שבלא"ה צריך לעשות בכל ספר!!!
צווחים לא על זה, אלא על שמוציאים לעז שאם יש קושיות אז זה אומר שכבר הוא לא כתב את הספר, ותלמידיו שקרנים... ובתוספות המרובות על העיקר בשיעורי בנו וכו' וכו' (כאילו שעל הגרע"י אין קושיות ותמיהות רבות...).
 
א. שמעתי מר' מאיר אליהו ששמע כן מרבי יוסף שרגא שליט"א

ב. בהקדמת יבי"א חי"א האריך שכל דבר טעון בדיקה. וכן בח"ט סו"ס קח חתם ע"ס האור לציון שכל דבר טעון בדיקה
 
האם הרב עובדיה הורה לתלמידיו לפסוק לבני תורה כדעת חכם בן ציון?
אשמח גם אני למקורות בנושא.

זה לא הגיוני

יש סיבה לפיה רב"צ יאמר לתלמידיו לפסוק להמון העם כדברי רע"י
אין סיבה לפיה רע"י יאמר לתלמידיו לפסוק לבני התורה כדעת רב"צ

רע"י חולל מהפכה בדרך פסיקת ההלכה
לפיה יש 'לחפש' קולות כשפוסקים הלכה
עד אז התנהלו בדרך זו רק בהיתרי עגונות
רע"י אחז (לדעתי) שכל הלכה היא עגונה
כן, שבת היא עגונה, וגם טהרה ופסח

מכיוון שהדור הזה צריך התאמה ואם לא יקבל מה שרוצה פשוט יברח מהאחריות לשמירת מצוות

לפי הבנה זו כל רב אחר [שיש לו אחריות על שאר עם ישראל] היה חייב להתנהג כך
רק שהרי"ש אלישיב ורש"ז אויערבאך וכן רב"צ שאול ושא"ר היו פטורים מלהתנהג כך
מכיוון שרע"י יוסף כבר תפס את ההנהגה הזו

מי שמתנהג בגישה זו, לא יכול להגיד יש גם צד של חומרא
כי הוא מחוייב לקולא ומחמיר על עצמו להקל בכל הלכה

והוא מברך על כל אחד שמחמיר לעצמו נגד דעתו אך הוא מחוייב לומר שזה מיותר
כל רב אחר יכול לומר אני מרשה לעצמי להחמיר אך כשיבא לדבר עם כלל הציבור יקריא הלכות מספרו של המיקל
 
באשר כת"ר מעונין לדון ולהורות בשאלות העומדות על הפרק עם גדולי הרבנים בארצנו, הנני מציע שיפנה כבודו אל הרב הגדול המפורסם רבי בן ציון אבא שאול שליט"א ראש ישיבת פורת יוסף בירושלים, שהוא חריף ובקי וידיו רב לו בהלכה, ויכול לסמוך על פסקיו סמוך לבו בטוח בהשם.
בכבוד רב, עובדיה יוסף
(רבינו האור לציון ח"א פרק לה עמוד תקנד)
 
זה לא הגיוני

יש סיבה לפיה רב"צ יאמר לתלמידיו לפסוק להמון העם כדברי רע"י
אין סיבה לפיה רע"י יאמר לתלמידיו לפסוק לבני התורה כדעת רב"צ

רע"י חולל מהפכה בדרך פסיקת ההלכה
לפיה יש 'לחפש' קולות כשפוסקים הלכה
עד אז התנהלו בדרך זו רק בהיתרי עגונות
רע"י אחז (לדעתי) שכל הלכה היא עגונה
כן, שבת היא עגונה, וגם טהרה ופסח

מכיוון שהדור הזה צריך התאמה ואם לא יקבל מה שרוצה פשוט יברח מהאחריות לשמירת מצוות

לפי הבנה זו כל רב אחר [שיש לו אחריות על שאר עם ישראל] היה חייב להתנהג כך
רק שהרי"ש אלישיב ורש"ז אויערבאך וכן רב"צ שאול ושא"ר היו פטורים מלהתנהג כך
מכיוון שרע"י יוסף כבר תפס את ההנהגה הזו

מי שמתנהג בגישה זו, לא יכול להגיד יש גם צד של חומרא
כי הוא מחוייב לקולא ומחמיר על עצמו להקל בכל הלכה

והוא מברך על כל אחד שמחמיר לעצמו נגד דעתו אך הוא מחוייב לומר שזה מיותר
כל רב אחר יכול לומר אני מרשה לעצמי להחמיר אך כשיבא לדבר עם כלל הציבור יקריא הלכות מספרו של המיקל
אדרבה ואדרבה, לפי דברי כבודו עאכמו"כ שהגרע"י יאמר לבני תורה לנהוג כחכם בן ציון...
שהרי לפי דבריך כל שיטת הגרע"י היא כדי שלא יברחו משמירת מצוות, כלומר: לא לכתחילה...
וגם לפי הבנתך שאולי זה מיותר, כל זה הוא רק למי שחשש זה קיים אצלו, אך לא בני תורה...
 
סטטוס
לא פתוח לתגובות נוספות.
ראשי תחתית