המקור להשמטת הפסוק "אל תשמחי אויבתי לי" בשבת (ויו"ט?)

מסוא משה

חבר חדש
הצטרף
23/4/26
הודעות
7
שלום לכולם,

שמתי לב שבסידורים, בקטע שלפני פסוקי דזמרה (אחרי "ותתפלל חנה"), מופיעה הוראה להשמיט את הפסוק "אַל־תִּשְׂמְחִי אֹיַבְתִּי לִי כִּי נָפַלְתִּי קַמְתִּי כִּי־אֵשֵׁב בַּחֹשֶׁךְ ה' אוֹר לִי".

יש לי שתי שאלות לגבי זה:

מה המקור להשמטה הזו? איפה מופיע לראשונה שצריך לדלג על הפסוק הזה?

ראיתי שבחלק מהסידורים כתוב להשמיט רק "בשבת", ובסידורים אחרים כתוב "בשבת ויום טוב". השאלה שלי היא לגבי אלה שכתבו רק "שבת": האם הכוונה היא "דווקא" שבת (כלומר שביום טוב כן אומרים אותו), או שזה "לאו דווקא" שבת והכוונה היא גם ליום טוב?

אשמח מאוד אם מישהו מכיר מקורות שמתייחסים לנקודה הזו ויכול לעשות לי קצת סדר.
תודה רבה מראש!
 
לא הבנתי על מה כל הפילפולים, יש כאלו שאומרים איזה פסוק שענינו נפילה וישיבה בחושך, אחר כך באו (לא משנה מי) וטענו טענה נכונה שלא ראוי להזכיר כך בשבת, מה הטעם לחלק בין שבת ליו''ט לפי''ז ?
 
אני לא מבין על איזה "פלפולים" אתה מדבר. שאלתי שאלה פשוטה ובסיסית לגמרי, בלי לעשות שום מהלך, ובטח שלא דיברתי על סברות.
בסך הכל ציינתי שספרים כמו ה"בית עובד" כותבים שלא אומרים את הפסוק בשבת, ולא מזכירים שם יום טוב. מבחינתי זה יכול להיות אינדיקציה למשהו, ורק בגלל זה שאלתי.
אם מבחינתך מובן מאליו שאין שום הבדל וזו נראית לך שאלה חסרת טעם – זכותך המלאה. כל אחד ומה שמעניין אותו.
במקרה כזה, אם מבחינתך "לא משנה מי", אתה ממש לא חייב להגיב כאן. אני שאלתי כי אותי זה כן מעניין ואני מחפש מקורות ברורים, לא סברות באוויר.
 
המקור הקדום ביותר שמצאתי לאמירת ותתפלל חנה הוא בספר לקט הקציר לר"א כלפון, ושהטעם ע"פ מה שמבואר בספר הפרדס לרש"י שתפילת חנה היא כנגד תפלת י"ח, אמנם שם לא נזכר דבר השמיטה בשבת ויו"ט.
וכמדומה שהראשון שהזכיר שנוהגים להשמיט פסוק זה הוא הרב שם טוב גאגין בספר כתר שם טוב (עמ' ג') שכתב שכן המנהג בא"י.
 
ראשי תחתית