הנוסח הנכון באמירת "עשה למען" בסליחות "עשה" או "אמן"

  • יוזם האשכול יוזם האשכול אהבה רבה
  • תאריך התחלה תאריך התחלה

אהבה רבה

חבר קבוע
הצטרף
1/7/25
הודעות
447
אם אפשר מקורות לעניין
1662413198408.png
 
לדעתי הכי נכון לעשות זה פשוט לומר את הקטע הזה עם החזן יחד מתחילה ועד סוף, ולא לענות לא אמן ולא עשה.
 
אם עונים עשה, היה צריך להיות כתוב בסידור עשה, כמו בעננו.
אם כי כמובן שאין קפידא, ויעשו כמנהגם הטוב.
 
מעניין אם גם הגר''מ וגם הר''י וגם הרב''ץ סוברים לומר אמן
מי אלו הסוברים לומר עשה?
 
בספר החדש הורני חוקיך של הרב יוסף משדי שליט"א
כתב בזה עיי"ש
 
לא הבנתי למה שיהיה הבדל בין אמירת "עשה למען שמך" לאמירת "אלוקינו שבשמים" שעונים אמן?

ואדרבה בעשה למען שמך יש גריעותא שהוי במנגינת פקודה כאילו חייבים לנו משהו...
ובוודאי המנהג הכשר והראוי ביותר הוא לענות "אמן".

ואולי המנהג של "עשה" התחיל מכמה שחשבו שזה מסתדר יפה עם הלשון או שחששו לאמן יתומה וכדו' (מה שאינו כדלעיל)
 
נערך לאחרונה:
מי אלו הסוברים לומר עשה?
מנהג העולם ... (חלק)
באמת חוץ ממנהג חלק מהעולם אין מקור רציני לדבר זה, ויש רק "השערות" למה הם נהגו כן.

ובוודאי אין להתייחס למנהג העולם ללא מקור.
ובפרט שדעת רוב ככל פוסקי זמנינו שראוי לענות אמן ולא עשה.
ובפרט שיש גריעותא לומר "עשה" בכעין פקודה.
 
לדעתי הכי נכון לעשות זה פשוט לומר את הקטע הזה עם החזן יחד מתחילה ועד סוף, ולא לענות לא אמן ולא עשה.

סברתך סברא ישרה ואף אני הקטן סבור כך, נראה שהטקסט הזה התחבר כדי שיאמרוהו החזן והקהל (או החזן לבדו), אבל אדם אחד מהקהל צעק "אמן" וכולם החזיקו אחריו כעדר כבשים, ולהלן אדם אחר החליט שלא מתאים "אמן" ויותר מתאים "עשה" שזה דבר מגוחך מאוד, כביכול כולם מצווים על הקב"ה לעשות, והעבד נהפך לאדון.

ולכן יאמרו החזן והקהל יחד את הקטע, מבלי תוספות מיותרות.
 
סברתך סברא ישרה ואף אני הקטן סבור כך, נראה שהטקסט הזה התחבר כדי שיאמרוהו החזן והקהל (או החזן לבדו), אבל אדם אחד מהקהל צעק "אמן" וכולם החזיקו אחריו כעדר כבשים, ולהלן אדם אחר החליט שלא מתאים "אמן" ויותר מתאים "עשה" שזה דבר מגוחך מאוד, כביכול כולם מצווים על הקב"ה לעשות, והעבד נהפך לאדון.

ולכן יאמרו החזן והקהל יחד את הקטע, מבלי תוספות מיותרות.
אפי' שמסברא זה נשמע הגיוני דהרי ב"עשה למען" המסודר לפי הא"ב כולם אומרים ביחד ולא עונים משהו.

אבל נראה כבר שהציבור הונהג לענות ואולי כדי שישתתפו ביחד בסליחות ולא כל אחד יקרא לעצמו, ואחרי שזה הונהג וא"א לשנות זאת יותר מן הראוי לענות "אמן" כמו שנתבאר.
אבל אדם אחד מהקהל צעק "אמן" וכולם החזיקו אחריו כעדר כבשים,
לא בטוח.
ואי אפשר להעלות השערות שאנחנו לא יודעים זאת.
 
הרב עובדיה הוכיח שאפשר לשנות כל דבר.
ואת זה הוא לא שינה...
סתם...
זו השערה שנובעת מהתבוננות קלה בטקסט, לא מסובך להבין. כל אחד שיתבונן יגיע למסקנה זו.
מה ההבדל בין אמירת "עשה למען שמך" לאמירת "אלוקינו שבשמים"?
בגלל שזה מחולק לקטעים בסליחות?
 
נערך לאחרונה:
טעות...
כוונתי לאלוקינו שבשמים.

ההבדל פשוט, כשאתה מתפלל "בָּרֵךְ אֶת לַחְמֵנוּ וְאֶת מֵימֵינוּ" שייך לענות על זה אמן שיהי רצון ויתקיים הדבר, אבל "עשה למען אברהם יצחק ויעקב" זה לא שייך.
 
למה לא?
יש מניעות של "תמה זכות אבות" "שמא יגרום החטא" וצריך לומר ע"ז אמן כן יהי רצון.

דרך אגב מדוע יש נוהגים באבינו מלכנו "זכור כי עפר אנחנו" לא לענות אמן - הרי גם אם ננקד זכוּר בשורו"ק עדיין אפשר לענות אמן והכוונה רק אמת בלי יהי רצון?
 
דרך אגב מדוע יש נוהגים באבינו מלכנו "זכור כי עפר אנחנו" לא לענות אמן - הרי גם אם ננקד זכוּר בשורו"ק עדיין אפשר לענות אמן והכוונה רק אמת בלי יהי רצון?
כי לא יודעים לכוון, ואנשים בטוחים ש"אמן" זה "כן יהי רצון".
 
איזה "קפידא" יש בהנחת תפילין בשחרית ת"ב כמנהג העולם וכדעת השו"ע? מי שנוהג כמו השו"ע עובר על איסור?
 
ראשי תחתית