השיעור השבועי של הגר"י יוסף - העלון, הערות והארות (3)

  • יוזם האשכול יוזם האשכול יעקבי
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
סטטוס
לא פתוח לתגובות נוספות.

יעקבי

חבר קבוע
הצטרף
24/4/25
הודעות
595
בשיעור מוצ"ש פרשת לך לך תשפ"ג (בשבוע שחל בו יום פטירת החזו"א) – הביא דעת אביו שחלק על החזו"א בענין ברכה שאי"צ לדעת הרמב"ם, ולאחמ"כ התבטא בזה"ל - "החזון אי"ש לא ראה את תשובת הרמב"ם, לא ראה מהר"ם בן חביב, לא ראה רעק"א, לא ראה תשובה מאהבה, הגאון רבי זלמן, הגאון מלובלין, כל האחרונים, הוא לא ראה אותם, אנחנו ברוך ה'... מרן ראה אותם, לכן חשוב מאוד ידיעת התורה, אדם לא יכול להתמצא בקצת ללמוד ש"ס, לחזור על זה, לסיים כל שנה בבלי ירושלמי וזהו?, התורה שלנו ארוכה מני ארץ וכו' " .
 
בשיעור מוצ"ש פרשת וישב תשפ"ב בעניין הדלקת נר חנוכה לבחורי ישיבות הביא דעת אביו שלא לברך, והזהיר שהמברך ה"ז ברכה לבטלה, והתבטא שם בזה"ל – "פעם בחורי ישיבות, גם הספרדים היו מדליקים בברכה, זה היה ברכה לבטלה, אני בתור בחור צעיר אמרתי להם שמעתי מאבא זה ברכה לבטלה, ולא היה לי את כל המקורות לשכנע אותם, בחורי ישיבה לפעמים יש להם קצת חוסר דרך ארץ, או שלא הכירו את הרב מספיק, לא שמעו לי, היו מדליקים בברכה, זה היה ברכה לבטלה, היום ב"ה כולם כבר יודעים את הפסק של הרב ונזהרים בדבר הזה, חוץ מאיזה ראש ישיבה אחד שכל שנה חוזר על השטויות שלו, כל שנה חוזר שצריכים להדליק, צריכים להדליק, זה ברכה לבטלה".
ובהמשך השיעור – "כל שנה אני שומע שיש "שיעור כלולי" מהראש ישיבה, אוהבים תמיד לחדש, להמציא דברים, צריך להדליק... לא חולקים ככה סתם על גדול הדור, כדי להתגדל ולהראות שאנחנו עצמאיים,...
סופגניות שלא יוותרו, שיאכלו סופגניות, זה משהו אחר, אבל נר חנוכה, אסור להם להחמיר בדבר הזה".
(דבריו מכוונים על מרן הג"ר יהודה עדס שליט"א, ובהמשך שם נקב להדיא בשם ספרו על עניין זה).
 
מוצ"ש אחרי מות תשפ"ד:

דן באדם מכובד כגון רב קהילה ששכח לספור ספירת העומר ולמחרת כיבדו אותו לספור בקול רם, ואז אמר בזה"ל –'שאלו את הרב שטיינמן מה יעשה חכם כזה, אמר להם 'כבוד התורה זה דאורייתא, ואילו ספירת העומר זה דרבנן, לכן עדיף שיעבור על ברכה לבטלה – שלפי התוס' ר"ה לג. זה דרבנן – יעבור על ברכה לבטלה ויספור בעצמו. הוא לא מדבר על הפתרון של הרב סולובייצ'יק (להוציא אחר יד"ח בברכתו), הוא דיבר על הפתרון שלו, מה הפתרון שלו?, כן תברך,.. זה דבר תמוה, קודם כל א"א לפסוק הלכות בדברים כאלו חשובים סתם מסברא, יש לנו ספרים יש לנו פוסקים, בואו תראו כמה כתבו בזה הפוסקים...' ובהמשך שם – 'האשכנזים, לא כולם, חלק מהם, לא יודעים כללי הפסיקה, הם מזלזלים בזה - 'סבֶָָ רֶָ א סבָ רֶָ א', הם צודקים צריך סברא, ודאי צריך סברא, אבל צריך גם כללי הפסיקה, כלל גדול בידנו סב"ל..'. עכ"ל.

והנה בחיפוש באוצר החכמה נמצאו הדברים אליהם התכוון הרב יוסף, בספר כאיל תערוג עמ' תקפ"ז הערה 193 וז"ל: 'סיפרו לרבינו שגאון אחד הרבה להשיג על מה שפסק הגר"ש וואזנר שרב ששכח יום אחד בספירה יכול להמשיך לספור בברכה ברבים מפני כבוד התורה [אם לא סידר מראש שיוציא אחר יד"ח], ואמר רבנו שאכן יש טעם בדברי הגר"ש בטענתו, שהרי ספירת העומר בזמן הזה דרבנן, וספיקא דרבנן לקולא, ומאידך כבוד התורה זה דאורייתא. (מפי הגרמ"ב זילברברג, וכן יש עוד טעמים לזה לפי שיטת הבית בלוי ועוד, ואכ"מ),

עכ"ל ההערה.

ומבואר לכל מעיין כי הגראי"ל שטיינמן לא פסק כך למעשה מסברא ח"ו, כפי שהציג זאת הרב יוסף, אלא רק כדרכו נתן טעם מעניין בפסק של הגר"ש וואזנר, [וגם זה שמועה בעלמא], והצגת הדברים בפני השומעים כאילו כך בא מעשה לפני הרב שטיינמן והורה להם מסברא לנהוג כך למעשה, תוך התעלמות מדברי הפוסקים, הרי זה אינו נכון.
 
בשיעור מוצ"ש חוקת תשפ"ד, דיבר על אשה שנוהגת כמנהגי מרן החזו"א והתחתנה עם בעלה, ואומר לה לברך ברכת 'לישב בסוכה', ואמר בזה"ל -
'לא תשמע לבעלה... יש שלום בית שלכם... אבל בזה לא!, בהלכות תעשי כמו דעת מרן!', עכ"ל.
 
הרב @יעקבי דברך ראויים לפרסום, ועל כך תודה רבה.
אבל, נשמח עוד יותר אם תביא את עלון 'השיעור השבועי' בדמותו ובצלמו, יען כי יש את המפקפקים וטוענים כי שונתה מילה אחת שמשנה את כל העניין.
ושוב, יישר כח
 
אתה יודע כי הרבה פעמים העלון אינו כפי שאמר בשיעור, ולכן אין מזה כ"כ ראיה.
האמת, הדבר הזה נודע לי רק כאן,
את השיעור עצמו לא שמעתי חוץ מדקה פה דקה שם.
אבל בכל זאת, אם יש הקלטות או קישורים (אם זה הולך בנקל ממש!) נשמח.
 
מוצ"ש אחרי מות תשפ"ד:

דן באדם מכובד כגון רב קהילה ששכח לספור ספירת העומר ולמחרת כיבדו אותו לספור בקול רם, ואז אמר
בזה"ל –'שאלו את הרב שטיינמן מה יעשה חכם כזה, אמר להם 'כבוד התורה זה דאורייתא, ואילו ספירת
העומר זה דרבנן, לכן עדיף שיעבור על ברכה לבטלה – שלפי התוס' ר"ה לג. זה דרבנן – יעבור על ברכה
לבטלה ויספור בעצמו. הוא לא מדבר על הפתרון של הרב סולובייצ'יק (להוציא אחר יד"ח בברכתו), הוא דיבר
על הפתרון שלו, מה הפתרון שלו?, כן תברך,.. זה דבר תמוה, קודם כל א"א לפסוק הלכות בדברים כאלו
חשובים סתם מסברא, יש לנו ספרים יש לנו פוסקים, בואו תראו כמה כתבו בזה הפוסקים...' ובהמשך שם –
'האשכנזים, לא כולם, חלק מהם, לא יודעים כללי הפסיקה, הם מזלזלים בזה - 'סבֶָָ רֶָ א סבָ רֶָ א', הם צודקים צריך
סברא, ודאי צריך סברא, אבל צריך גם כללי הפסיקה, כלל גדול בידנו סב"ל..'. עכ"ל.

והנה בחיפוש באוצר החכמה נמצאו הדברים אליהם התכוון הרב יוסף, בספר כאיל תערוג עמ' תקפ"ז הערה
193 וז"ל: 'סיפרו לרבינו שגאון אחד הרבה להשיג על מה שפסק הגר"ש וואזנר שרב ששכח יום אחד בספירה
יכול להמשיך לספור בברכה ברבים מפני כבוד התורה ]אם לא סידר מראש שיוציא אחר יד"ח[, ואמר רבנו
שאכן יש טעם בדברי הגר"ש בטענתו, שהרי ספירת העומר בזמן הזה דרבנן, וספיקא דרבנן לקולא, ומאידך
כבוד התורה זה דאורייתא. (מפי הגרמ"ב זילברברג, וכן יש עוד טעמים לזה לפי שיטת הבית בלוי ועוד, ואכ"מ)',
עכ"ל ההערה.
ומבואר לכל מעיין כי הגראי"ל שטיינמן לא פסק כך למעשה מסברא ח"ו, כפי שהציג זאת הרב יוסף, אלא רק
כדרכו נתן טעם מעניין בפסק של הגר"ש וואזנר, ]וגם זה שמועה בעלמא[, והצגת הדברים בפני השומעים כאילו
כך בא מעשה לפני הרב שטיינמן והורה להם מסברא לנהוג כך למעשה, תוך התעלמות מדברי הפוסקים, הרי
היא איוולת חמורה והמצאה חסרת שחר.
הוא יגיד לרב שטיינמן מה סברא נכונה?
 
חזון אי"ש לא ראה את תשובת הרמב"ם, לא ראה מהר"ם בן חביב, לא ראה רעק"א, לא ראה תשובה מאהבה, הגאון רבי זלמן, הגאון מלובלין, כל האחרונים, הוא לא ראה אותם, אנחנו ברוך ה'
מי שיפתח קונטרס השיעורים לחזו''א יראה שהזכיר כל המחברים הללו אחת לאחת. רק זה לא עיקר עיונו, לא אאמין שיצא כזאת מפי רב בישראל על החזון איש. אא''כ לא פתח חזו''א מעולם, ורק הביא מסקנותיו מפי אחרים ותול''מ
 
בשיעור מוצ"ש פרשת לך לך תשפ"ג (בשבוע שחל בו יום פטירת החזו"א) – הביא דעת אביו שחלק על החזו"א בענין ברכה שאי"צ לדעת הרמב"ם, ולאחמ"כ התבטא בזה"ל - "החזון אי"ש לא ראה את תשובת הרמב"ם, לא ראה מהר"ם בן חביב, לא ראה רעק"א, לא ראה תשובה מאהבה, הגאון רבי זלמן, הגאון מלובלין, כל האחרונים, הוא לא ראה אותם, אנחנו ברוך ה'... מרן ראה אותם, לכן חשוב מאוד ידיעת התורה, אדם לא יכול להתמצא בקצת ללמוד ש"ס, לחזור על זה, לסיים כל שנה בבלי ירושלמי וזהו?, התורה שלנו ארוכה מני ארץ וכו' " .
אבל בכל זאת, אם יש הקלטות או קישורים (אם זה הולך בנקל ממש!) נשמח.
לחיבת הקודש של הרב @בנאות דשא אצרף קישור לשיעור הנ"ל עיקרי הדברים בערך בדקה 20.
 
מי שיפתח קונטרס השיעורים לחזו''א יראה שהזכיר כל המחברים הללו אחת לאחת. רק זה לא עיקר עיונו, לא אאמין שיצא כזאת מפי רב בישראל על החזון איש. אא''כ לא פתח חזו''א מעולם, ורק הביא מסקנותיו מפי אחרים ותול''מ
הקשבתי מעט לשיעור, את המילים האלו ועוד קצת.
החזו"א מביא את תשובת הרמב"ם? אם כן, ...

הוא חולק שם גם על הפרי חדש וכו'.
 
הקשבתי מעט לשיעור, את המילים האלו ועוד קצת.
החזו"א מביא את תשובת הרמב"ם? אם כן, ...

הוא חולק שם גם על הפרי חדש וכו'.
יעויין כאן שבתשובת הרמב"ם עצמה יש סתירה, ומה שהוצג בשיעור כאילו החזו''א יחיד, ולא ראה תשו' הרמב''ם, וחוץ משלוש אחרונים כולם חולקים ראה כאן שהוא לא מדוייק.
 

קבצים מצורפים

מי שיפתח קונטרס השיעורים לחזו''א יראה שהזכיר כל המחברים הללו אחת לאחת. רק זה לא עיקר עיונו, לא אאמין שיצא כזאת מפי רב בישראל על החזון איש. אא''כ לא פתח חזו''א מעולם, ורק הביא מסקנותיו מפי אחרים ותול''מ
בקונטרס השיעורים הוא כותב להשיב על דברי הגרא"ח נאה [ויש כמה סימנים כאלו בחזו"א, כמו קונט' י"ח שעות, ודבריו על חידוש הסמיכה בזמנינו]
אבל באופן כללי הוא לא עיין באחרונים שאינם "על הדף"
לגבי הגר"ז, נאמן עלי [בענין זה] דברי הר"י ענבל שהחזו"א מביא ממנו פעמים אחדות ממש, וכ"ש לגבי התשובה מאהבה והתורת חסד
[לגבי מהר"ם בן חביב ורעק"א צריך לבדוק, ואין הפנאי מסכים]
אם החזו"א היה חוזר בו מחמת ד' האחרונים זה כבר נידון אחר [ועי' רמ"א חו"מ סי' כ"ה ס"ב, וידוע השמועות לגבי י' הפוכה באות צ', ואכמ"ל]
הוא אמר שגם ר' אהרן קוטלר לא מורה הוראה, ק"ו שהרב סלים לא מורה הוראה.
אם הוא אמר כן זו טעות גמורה, הגר"א קוטלר התעסק בהוראה לא מעט
ולדוגמא, בספר קובץ הלכות מביא הגר"ש קמנצקי שליט"א את שיעור האמה שקיבל מהגר"א קוטלר
כמו"כ ידוע תשובתו בענין היתר מכירה, ודי בזה לע"ע
 
מוצ"ש אחרי מות תשפ"ד:

דן באדם מכובד כגון רב קהילה ששכח לספור ספירת העומר ולמחרת כיבדו אותו לספור בקול רם, ואז אמר בזה"ל –'שאלו את הרב שטיינמן מה יעשה חכם כזה, אמר להם 'כבוד התורה זה דאורייתא, ואילו ספירת העומר זה דרבנן, לכן עדיף שיעבור על ברכה לבטלה – שלפי התוס' ר"ה לג. זה דרבנן – יעבור על ברכה לבטלה ויספור בעצמו. הוא לא מדבר על הפתרון של הרב סולובייצ'יק (להוציא אחר יד"ח בברכתו), הוא דיבר על הפתרון שלו, מה הפתרון שלו?, כן תברך,.. זה דבר תמוה, קודם כל א"א לפסוק הלכות בדברים כאלו חשובים סתם מסברא, יש לנו ספרים יש לנו פוסקים, בואו תראו כמה כתבו בזה הפוסקים...' ובהמשך שם – 'האשכנזים, לא כולם, חלק מהם, לא יודעים כללי הפסיקה, הם מזלזלים בזה - 'סבֶָָ רֶָ א סבָ רֶָ א', הם צודקים צריך סברא, ודאי צריך סברא, אבל צריך גם כללי הפסיקה, כלל גדול בידנו סב"ל..'. עכ"ל.

והנה בחיפוש באוצר החכמה נמצאו הדברים אליהם התכוון הרב יוסף, בספר כאיל תערוג עמ' תקפ"ז הערה 193 וז"ל: 'סיפרו לרבינו שגאון אחד הרבה להשיג על מה שפסק הגר"ש וואזנר שרב ששכח יום אחד בספירה יכול להמשיך לספור בברכה ברבים מפני כבוד התורה [אם לא סידר מראש שיוציא אחר יד"ח], ואמר רבנו שאכן יש טעם בדברי הגר"ש בטענתו, שהרי ספירת העומר בזמן הזה דרבנן, וספיקא דרבנן לקולא, ומאידך כבוד התורה זה דאורייתא. (מפי הגרמ"ב זילברברג, וכן יש עוד טעמים לזה לפי שיטת הבית בלוי ועוד, ואכ"מ),

עכ"ל ההערה.

ומבואר לכל מעיין כי הגראי"ל שטיינמן לא פסק כך למעשה מסברא ח"ו, כפי שהציג זאת הרב יוסף, אלא רק כדרכו נתן טעם מעניין בפסק של הגר"ש וואזנר, [וגם זה שמועה בעלמא], והצגת הדברים בפני השומעים כאילו כך בא מעשה לפני הרב שטיינמן והורה להם מסברא לנהוג כך למעשה, תוך התעלמות מדברי הפוסקים, הרי זה אינו נכון.
רק אני לא הבנתי בדיוק על מה הוא העיר...?

שהרב שטיינמן זצוק"ל לא "פסק" כן אלא רק "חיזק" את דברי הרב ואזנר זצוק"ל,
ונתן "טעם מעניין" לכך... ומדברי מרן שליט"א "משמע" שכך "הורה", והרי הוא לא "הורה" אלא "הסביר" מדוע יכול לברך...
 
לגבי הגר"ז, נאמן עלי [בענין זה] דברי הר"י ענבל שהחזו"א מביא ממנו פעמים אחדות ממש
למען הדיוק, אלו דבריו -
1750775278204.png
ע"פ חיפוש, החזו"א אף פעם לא מזכיר מהר"ם בן חביב או תשובה מאהבה (חוץ מקונטרס השיעורים), אמנם רע"א מוזכר כמה וכמה פעמים
 
בקונטרס השיעורים הוא כותב להשיב על דברי הגרא"ח נאה [ויש כמה סימנים כאלו בחזו"א, כמו קונט' י"ח שעות, ודבריו על חידוש הסמיכה בזמנינו]
אבל באופן כללי הוא לא עיין באחרונים שאינם "על הדף"
לגבי הגר"ז, נאמן עלי [בענין זה] דברי הר"י ענבל שהחזו"א מביא ממנו פעמים אחדות ממש, וכ"ש לגבי התשובה מאהבה והתורת חסד
[לגבי מהר"ם בן חביב ורעק"א צריך לבדוק, ואין הפנאי מסכים]
אם החזו"א היה חוזר בו מחמת ד' האחרונים זה כבר נידון אחר [ועי' רמ"א חו"מ סי' כ"ה ס"ב, וידוע השמועות לגבי י' הפוכה באות צ', ואכמ"ל]
דברים לא מדוייקים בעליל. במחילה מכבודו. שמעתי הוצאת דיבה זו לא פעם ולא פעמיים מאנשים שונים, אך זה עלה להם שאינם מורגלים בלימוד חזון איש בסוף סוגיא. והאמת הברורה היא שאולי שותי"ם נדחים שלא הובאו בגדולי הפוסקים וכל מיני מציאות, החזו''א לא ראה. אבל כאן הברכי יוסף מביא הכל והוא ודאי מביא עשרות ומאות פעמים ברכי יוסף. וגם פרי חדש הוא אומר שהוא לא ראה. אלה דברים שאין להם שחר. והם טעות גמורה. ומחילה מי שרגיל בלימוד חזון איש לא יעלה בדעתו דברים כאלה כלל.
ולא מסתייה דלא דייק, גם אמר כן לפני אלפים ורבבות ומהם בעלי בתים וע"ה. ואכמ"ל.
אם הוא אמר כן זו טעות גמורה, הגר"א קוטלר התעסק בהוראה לא מעט
ולדוגמא, בספר קובץ הלכות מביא הגר"ש קמנצקי שליט"א את שיעור האמה שקיבל מהגר"א קוטלר
כמו"כ ידוע תשובתו בענין היתר מכירה, ודי בזה לע"ע
 
נערך לאחרונה:
בעלון השבועי נצבים וילך תשפ"ג
רק לי צורם הזילזול במנהג וידוי בין התקיעות והזילזול בדברי המקובלים "כאילו התקיעות נתקעות בתקרה..." זה נשמע קצת קצת כמו זילזול בדברים שאין לנו השגה בהם בכלל ...
צורם מאוד
אני דן לכף זכות שזה פליטת פה בעלמא והרב לא התכוין לזלזל, אבל זה לא נשמע טוב ...
 

קבצים מצורפים

  • Screenshot_20250624_200137_Chrome.jpg
    Screenshot_20250624_200137_Chrome.jpg
    198.7 קילובייט · צפיות: 16
נתקעות בתקרה
במקרה זה נראה לי מטאפורה הלקוחה מהסיפור של הבעש''ט הידוע, שהתפילות כאן נתקעות בתקרה, כי אורייתא בלא דחילו ורחימו לא סלקא לעילא. אך לא נ''ל זלזול.
 
סטטוס
לא פתוח לתגובות נוספות.
ראשי תחתית