השייכות בין ד' כוסות לברכות שמברכים לפני כל אחת ואחת

[שאינו יודע לשאול]

קי"ל דשתה ד' כוסות בלא הסבה לא יצא [וגם להרמ"א כך הוא מעיקר הדין אלא שמצרף בזה שיטת ראבי"ה].
ולא מצינו בשום מקום ששותה אותם בהסבה אח"כ צריך לחזור ולברך אשר גאלנו, וכן לומר שוב הלל הגדול וברכת מלך מהולל בתשבחות, ועל אחת כמה וכמה שאינו חייב בקידוש וברכת המזון שוב פעם.
ותמוה הלא אם שתה ד' כוסות בבת אחת לא יצא, והיינו שלא כסדר משנתנו, וכמבואר ברשב"ם ובמ"מ על הרמב"ם, ואם כן כאן כאשר שתה ד' כוסות אחרי ההלל וכולם בהסבה, הרי הם שלא כסדר משנתנו, ואם כן לא יצא בד' כוסות הראשונות שלא בהסבה, ולא באחרונות שלא אמר עליהם את הסדר האמור במשנה.
ומה הועיל בתקנתו שישתה שוב בהסבה.
[יודגש שקושיא זו לק"מ לדברי הגרי"ז הלוי המפורסמים בהלכות חמץ ומצה בדעת הרמב"ם והרי"ף, דלדבריו לק"מ כלל ופשוט, אלא לשיטת התוס' ורש"י ורשב"ם, שדברי הגרי"ז לא נאמרו בדעתם, וכן לסברת האבי עזרי שהולך לא כמו הגרי"ז ולדעתו לא שייך לקיים ב' דינים אלו בנפרד].
ולדעתי היא קושיא אלימתא ממש.

 

[אור יעקב]

קי"ל דשתה ד' כוסות בלא הסבה לא יצא [וגם להרמ"א כך הוא מעיקר הדין אלא שמצרף בזה שיטת ראבי"ה].
ולא מצינו בשום מקום ששותה אותם בהסבה אח"כ צריך לחזור ולברך אשר גאלנו, וכן לומר שוב הלל הגדול וברכת מלך מהולל בתשבחות, ועל אחת כמה וכמה שאינו חייב בקידוש וברכת המזון שוב פעם.
ותמוה הלא אם שתה ד' כוסות בבת אחת לא יצא, והיינו שלא כסדר משנתנו, וכמבואר ברשב"ם ובמ"מ על הרמב"ם, ואם כן כאן כאשר שתה ד' כוסות אחרי ההלל וכולם בהסבה, הרי הם שלא כסדר משנתנו, ואם כן לא יצא בד' כוסות הראשונות שלא בהסבה, ולא באחרונות שלא אמר עליהם את הסדר האמור במשנה.
ומה הועיל בתקנתו שישתה שוב בהסבה.
[יודגש שקושיא זו לק"מ לדברי הגרי"ז הלוי המפורסמים בהלכות חמץ ומצה בדעת הרמב"ם והרי"ף, דלדבריו לק"מ כלל ופשוט, אלא לשיטת התוס' ורש"י ורשב"ם, שדברי הגרי"ז לא נאמרו בדעתם, וכן לסברת האבי עזרי שהולך לא כמו הגרי"ז ולדעתו לא שייך לקיים ב' דינים אלו בנפרד].
ולדעתי היא קושיא אלימתא ממש.

אולי אפשר ליישב שלא יצא רק מדין ההסיבה אבל מדין זה ששתה על הסדר יצא ולכן ששותה שוב לא צריך על הסדר (ולמרות שלפ"ז צ"ע במי שלא שתה כלל וסיים את ההגדה)

 

[שאינו יודע לשאול]

אולי אפשר ליישב שלא יצא רק מדין ההסיבה אבל מדין זה ששתה על הסדר יצא ולכן ששותה שוב לא צריך על הסדר (ולמרות שלפ"ז צ"ע במי שלא שתה כלל וסיים את ההגדה)

זה פחות או יותר הרעיון של הגרי"ז הלוי שיש שני דינים בארבע כוסות, הברכה על כוס מדין שירה על היין, וכדאשכחן בנישואין והבדלה וקידוש היום וברכת ברית מילה, ומצד זה היה סגי במלא לוגמיו, ולא היה צריך שכל אחד ישתה אלא בעל הבית מוציא את כולם, ולא היה צריך יין מזוג אלא אפילו חי, ויש דין נוסף לשתות יין מדין חירות כדי לקיים חייב אדם להראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים, שמבואר ברמב"ם שמקיימים את זה בהסבה וארבע כוסות, ולזה לא בעינן כלל שישתה על סדר, אלא אפילו ד' כוסות בזה אחר זה, ובעינן רביעית דווקא כשיעור שתיה לענין נזיר וברכה אחרונה, ובעינן יין מזוג דווקא, ולכן במקרה דנן בשתיה הראשונה יצא ידי הדין הראשון ובשתיה השניה יצא ידי הדין השני, הבעיה שדבריו נאמרו רק בדעת הרי"ף והרמב"ם [וגם בזה באבי עזרי חלק בתוקף, עי"ש] אך בדעת התוס' רש"י ורשב"ם הוא מבאר להדיא שלא שייך לומר כן, עיין היטב בסוגיא קח ע"ב, וכן בתוס' צט ע"ב ד"ה ולא יפחתו לו.
וצ"ע.