חתן ואבי הבן למנהגנו שעולים לס"ת בשבת מי קדים
מכתב מההמ"ח להרבצ"ד ז"ל
מכתב מההמ"ח להרבצ"ד ז"ל
י"ג תמוז התשמ"ח
ידידינו היקר החה"ש והכו' הרב ציון דיעי הי"ו.
אחדש"ו. נשאלתי, חתן ואבי הבן בעליית ספר תורה יום שבת קודש למנהגינו, מיהו קודם? ותשובתי אבי הבן קודם. ומקור הדבר מוסמך בדברי ה' חקת משפט (בס' אהב משפט א"ח) דס"ד ע"א אות ג' ההמ"ח הרה"ג מוה"ר רבי פראג'י עלוש, והמגיהים שם אות ג', ב' צנתרות הזהב מוהרח"ך ומוהר"א הכהן ז"ל. והם אוריין תליתאי מהר"ף עלוש וב' המגיהים ז"ל שדעתם אבי הבן קודם, ומי לנו גדול מהם שיכול להכריע היפך דבריהם.
אך יום שבת קודש שעבר, יש מי שהראה לי, מה שהראה לו כת"ר הי"ו, דברי ה' מעשה רוקח פי"ב מה' תפילה הי"ח, שחלק על השכנה"ג, דחתן דומה למלך וגם אבי הבן חייב בכבודו ע"ש. ואמרתי לו, בודאי, מי שהראה לך זה, לא מעצמו ישר ראה דברי ה' מעשה רוקח, אלא ראה ה' מעשה רוקח שהובא בדברי הפוסקים, ולמה לא הזכיר לך אלא דברי ה' מעשה רוקח לחודיה? והוא, דברי ה' מעשה רוקח באו בדברי ה' בית מנוחה בדינים השייכים להוצאת [למצות כצ"ל] ס"ת אות ל', שכתב, לעיל אות ט"ז כתבתי, דאמת ליעקב ולדוד אמת ס"ל דאבי הבן קודם לחתן והוא משכנה"ג סי' קל"ה. ועתה מצאתי לה' מעשה רוקח פי"ב מה' תפילה הי"ח שחלק על השכנה"ג, שהחתן [הוא] הקודם לאבי הבן<sup>[1]</sup> וכו', ונ"ל דבריו עיקר למעשה שהחתן קודם. ודלא כשכנה"ג ואמת ליעקב ולדוד אמת ע"ש. ועתה יפלא, למה כת"ר הי"ו הניח בכיסו סיום דברי ה' בית מנוחה, השכנה"ג ואמת ליעקב ולדוד אמת דלא כה' מעשה רוקח? ולא הוציא מכיסו אלא דברי ה' מעשה רוקח בודדים לחודייהו שהחתן קודם. .... ולא יאומן לשום אדם, כי בקיאותך בדברי הפוסקים, עד שהגעת ישר מעצמך בזה לדברי ה' מעשה רוקח על דברי הרמב"ם פי"ב מהלכות תפלה. ואיך שיהיה, אני בתומי מתהלך עמך ועם זולתך, וביחוד בדברי שמים ועניני רבים. ובס"ד איני רץ וקל להוציא מפי לעשות מעשה, קודם ראותי הדברים במקומם כהוייתן וכהבנתן האמתית. ואיני מתבייש אם ח"ו טעיתי. איני מתחזיק ומתחזק בדעתן במה שהוא להעמיד דברי ודעתי, אלא אם הוא טעות ליהדר, ובמציאות עשיתי זה[2]. ודי בזה.
ולדאתן עלה, שם בדברי המגיהים הנ"ל כ', דה' השומר אמת רס"י ח"י השיב ע"ד זקנו ה' מעשה רוקח, ומסיק לדינא כשכנה"ג ודעמיה. ובמוסגר שם [כ'] ועמ"ש ה' בעצמו בויקרא אברהם קונטריס מקום שנהגו דקכ"ה או"ט ולמהר"ח פאלאג'י נשמת כל חי יו"ד סי' ס"ב. ועע"ש, [שהביאו] הכה"ח סי' קל"ה[3] אות כ"א [ש]כ' בשם ה' דבר משה דהרואה בתשו' הכנה"ג בספר בתי כנסיות, יראה שאין דברי ה' מעשה רוקח מוכרחים ע"ש.
ובדרך אגב, ראיתי להמגיהים שתמהו על ה' ספר חיים למהר"ח פאלאג'י סי' ה' [ז' כצ"ל] אות י"ג, שכתב בשם ה' לדוד אמת דבעל הברית קודם לחתן, והוא תמוה! דבלדוד אמת מבואר להיפך ע"ש. ולא ידעתי אמאי לא תמהו נמי על ה' בית מנוחה הנ"ל שכתב משם ה' לדוד אמת כן. ולפו"ר נראה עיקר כמ"ש המגיהים, לחלק בחתן ביום חתונתו לשבת שאחר יום החתונה. והגם שדברי השכנה"ג בכל מין קדימה הם, אות י"ד הם [פי', ה' אמת ליעקב וה' לדוד אמת באות י"ד] לא תפסו דברי השכנה"ג, אלא חתן ביום השבת שאינו יום החתונה עם אה"ב, שהוא קודם. וההיא אות כ"ה, בב' וה' דחתן עדיף, קאי חתן ביום חתונתו. ובזה ניחא דברי ה' בית מנוחה אות ט"ז ול', משם אמת ליעקב ולדוד אמת שדבריו שם בשבת, ואינו ביום חתונתו[4].
ואין להאריך כי אם ברו"ש.
ידידו נצח ע"ה מוסה בר"ן חדאד ס"ט
[1] ע"ש שכ' סברא מבחוץ לזה משום דאבי הבן הוא תדיר, ולא ידעתי, האם הוכחה לסתור?! ובן דודתי החה"ש ה"ר אליעזר דיעי הי"ו כ' אלי לאמר לפו"ר אולי כוונת ה' מעשה רוקח כיון שהחתן לא שכיח מן המוסר לתת לו את הכבוד. עכ"ד נר"ו. וכעין זה פירש מו"ר מצ"ח נר"ו דאבי הבן כיון שהוא שכיח אפשר לו לעלות לעתיד משא"כ החתן. ע"כ. ואין זה במשמע לשון תדיר בסתם. ע"ש. חיי"א ס"ט.
[2] יש בידינו מכתב בשנת התשמ"ז מההמ"ח למוהרב"ס על ענין פדיון הבן ובו הודה שהאמת עם מוהרב"ס. ע"ה שמח"ה ס"ט.
[3] כצ"ל ולא כמ"ש בחק"מ קל"א. חיי"א ס"ט.
[4] פשוט. והמגיהים תמהו רק על מהרח"ף, דקאי בב' וה' וקאמר משם הלד"א שבעל הברית קודם, והוא כתב להדיא שבב' וה' החתן קודם. חיי"א ס"ט.
