אבל עדיין היה דינם ככהן גדול, בגלל הכורח.
ודאי שיש להם דין של כה"ג, אבל אילו היה ישראל ממנה עצמו ע"פ המלכות לכה"ג לא היה לו דין כה"ג.
יש לך מקור לזה? אשמח מאד לדעת. כי במלכי יהודה זה ודאי לא היה, ואפילו במלכי ישראל גם בקושי.
מלך ישראל הוא מלך! בתורה הוא כשר למלכות אפי' שאינו כדין.
ראש גלותא, היה לו תוקף מלכותי וע"כ היה לו כח בהרבה דברים.
ראשי הישיבה (מהגאונים) היו מתבדלים ממנו בשעת הצורך, אתה פה אנחנו שם, והכל בסדר. (לא היתה פה מרידה בסמכויות, אלא התבדלות).
מקורות תוכל לקרא בסוף אגרת רש"ג בשביל להבין שלא תמיד יישרו עמו קו.
גם רב ראשי א"א למרוד בסמכותו החוקית, ואף אחד לא מורד, אפשר להתנגד אליו מבחינה רעיונית (להוציא קול קורא, לאיים בבג"ץ, להתרחק),
וזה מה שעושים כשרואים צורך, וזה לגיטימי וזה מותר, גם הלכתית וגם חוקית.
לא היה בדבריך רמז לקללה, רק לקלות ראש בו.
ולפי עניות דעתי, לא מסתבר שצריך להתנהג בצורה הדמוקרטית, אלא צריך לכבד את השררה כדי שיהיה לה תוקף וכח, מפני התועלת שיש בה, שהיא רבה על הנזק.
ויש ללמוד כן ממה שאמרו באבות הוי מתפלל, אפילו שהיתה מלכות גרועה ושפלה ביותר בזמנם, ולכאורה הוא הדין לזמנינו.
ואני יודע שזה מחודש קצת מה שאני אומר, אבל באמת כדאי להביא את הדברים לדיון.
ואפשר לומר את מה שצריך בצורה שאין לה פרהסיא, ועדיין צריך עיון.
איני מקל ראש, ולכן אני מאד מעריך את ר' דוד הי"ו למרות שאיני מסכים עמו בהרבה תחומים.
אבל יש דברים
(אין כוונתי אצל ר"ד) שבהם אני (ועוד רבים כמוני) סבורים שהנזק רב על התועלת, ולכן מדברים.
ועכ"פ אל תשכח שהדיבורים נעשים כאן בינינו, ולא בחוץ בתקשורת או בבג"ץ, כך שהנזק מזערי ביותר.
וכשראשון לציון מורה לתלמיד אל תשמע לראש ישיבה שלך, ואינו חושש לחורבא דנפיק מיניה, שורת הדין נותנת שיתנהגו עמו באותה אמת מידה ולא יחושו לחורבא שאולי תיפוק מינה.
(כמובן שמותר לראשון לציון להגיד את מה שהוא חושב שזו ההלכה בלי משוא פנים, אבל באותה מידה הדבר מותר גם למתנגדיו וגם הם לא צריכים לחוש לחורבא שהוא לא חש אליה).
