חוג לקבלה באוניברסיטה העברית

[בקשו פני]

שבוע טוב
בעלון השיעור השבועי אחרון הודפסה דרשה שלמה
שהתוכן שלה למה אנשי אקדמיה לא חוזרים בתשובה
והתשובה היא בגלל שלא לומדים אתם הלכה-כמובן בילקוט יוסף
מעבר לתשובה המעניינת
יש שם כמה פרטים היסטוריים מרתקים
א' שהרב קוק שהיה חי לפני 70 שנה בא להקמת האוניברסיטה - צ''ל 90 שנה
ב' והם רצו למשוך בחורים דתיים ממרוקו ופרס ולכן פתחו חוג לקבלה- קצת משונה לחשוב כן
ג' והביאו את חמיו של מרן חכם אברהם פתאל ללמד שם -היה להם את גרשום שלום

 

[אור תורה]

א' שהרב קוק שהיה חי לפני 70 שנה בא להקמת האוניברסיטה - צ''ל 90 שנה

בעלון כתוב בזה"ל לפני יותר משבעים שנה היה חי הרב קוק

 

[בקשו פני]

בעלון כתוב בזה"ל לפני יותר משבעים שנה היה חי הרב קוק

נו,
זה לא מדויק
הרב קוק נפטר לפני תשעים שנה (כמעט תשעים ואחד) בג' אלול תרצ''ה

 

[כאחד העם]

בעלון כתוב בזה"ל לפני יותר משבעים שנה היה חי הרב קוק

כמדומני שהראי"ה קוק נפטר מלפני 90 שנה בערך

ואולי כוונתו לבן - אך כתוב שם בעלון שהיה הרב הראשי הראשון וא"כ כוונתו לאב ולא לבן

 

[אור תורה]

נו,
זה לא מדויק
הרב קוק נפטר לפני תשעים שנה (כמעט תשעים ואחד) בג' אלול תרצ''ה

כל הכבוד!

 

[נוריאל עזרא]

א' שהרב קוק שהיה חי לפני 70 שנה בא להקמת האוניברסיטה - צ''ל 90 שנה

בעלון כתוב בזה"ל לפני יותר משבעים שנה היה חי הרב קוק

נו,
זה לא מדויק
הרב קוק נפטר לפני תשעים שנה (כמעט תשעים ואחד) בג' אלול תרצ''ה

לפני שבעים שנה או לפני יותר משבעים שנה באמת נשמע 70 75 שנה אבל בשיעור עצמו הרב אמר בהתחלה לפני שבעים שנה בערך ואז אמר "יותר, יותר מ70 שנה". ולפי הבעת פניו וכל הסגנון נראה כוונתו הרבה ואפילו הרבה יותר ושלא דק בזה כרגע.

ב' והם רצו למשוך בחורים דתיים ממרוקו ופרס ולכן פתחו חוג לקבלה- קצת משונה לחשוב כן

בשיעור הוא לא אמר שרוצים למשוך בחורים דתיים דווקא ממרוקו ופרס. אלא אמר שרצו למשוך בחורים דתיים, והוסיף ואמר כל העולים החדשים שבאו מפרסי ומדי ממרוקו ותימן היו דתיים וכו'. כל כוונתו שנפתח חוג שאמור למשוך דתיים ובגלל שהמרצים חילוניים לא יבואו וחיפשו מרצה בעל חזות כמו קהל היעד בחזות.

ג' והביאו את חמיו של מרן חכם אברהם פתאל ללמד שם -היה להם את גרשום שלום

אני לא בא לשכנע אותך לגבי מה שלא קיבלת מקודם שהרצון שלהם שזה נפתח למשוך דתיים,
אבל כל הטענה של הרב יצחק היא שחששו שלא יבואו הדתיים ללמוד ממרצים חילוניים, ומה בכך שהיה להם את גרשום שלום??
הוא סיפר שחיפשו דמות רבנית בעל חזות כמו של קהל היעד ופשוט.

 

[נוריאל עזרא]

והתשובה היא בגלל שלא לומדים אתם הלכה

לא המציא מעצמו הביא מהגר"א בשם הדברי יחזקאל.

כמובן בילקוט יוסף

אמר בדרך בדיחותא לעורר הקהל כמובן. לא מכל דבר צריך לעשות ליצנות, במחילה.

 

[כאחד העם]

אמר בדרך בדיחותא לעורר הקהל כמובן. לא מכל דבר צריך לעשות ליצנות, במחילה.

אם זה היה מסתכם פה אני כמוך
אבל דא עקא, שעינינו הרואות מכתבים שיוצאים תח"י בזה אחר זה ובו הוא מזהיר בחורים צעירים שילמדו רק מתוך ילקו"י ושח"ו אם ילכו אחרי ספרים אחרים ופוסקים אחרים הם יטעו בהלכה, וכו' וכו'
אז יודעים בדיוק שזה לא פליטת פה בבדיחותא, אלא זה בצחוק אך ברצינות

 

[חבר]

לעצם העניין מניח כאן את מקור דבריו של הגאון שליט''א שרק בלימוד ההלכה ניתן להגיע ל'מאור שבה מחזירה למוטב' מתוך הספר דברי יחזקאל להגאון רבי יחזקאל ברשטיין זצ''ל

 

[נוריאל עזרא]

אם זה היה מסתכם פה אני כמוך
אבל דא עקא, שעינינו הרואות מכתבים שיוצאים תח"י בזה אחר זה ובו הוא מזהיר בחורים צעירים שילמדו רק מתוך ילקו"י ושח"ו אם ילכו אחרי ספרים אחרים ופוסקים אחרים הם יטעו בהלכה, וכו' וכו'
אז יודעים בדיוק שזה לא פליטת פה בבדיחותא, אלא זה בצחוק אך ברצינות

בסדר זכותו להציע ולומר כן למי שרוצה, אבל כאן בוודאי הוא לא התכוון ברצינות שילמדו לפני שהוא נולד את הספרים שלו אלא זה בבדיחותא וגם רואים את זה מסגנון אמירת הדברים. וזה פשוט וברור לענ"ד.

 

[כאחד העם]

בסדר זכותו להציע ולומר כן למי שרוצה,

ברור שזכותו , אף אחד לא מפקפק בזכותו זו

אלא שבד בבד גם זכותי לומר אחרת [וכן לשאר חברים שפה בפורום]

 

[יעקבי]

בסדר זכותו להציע ולומר כן למי שרוצה, אבל כאן בוודאי הוא לא התכוון ברצינות שילמדו לפני שהוא נולד את הספרים שלו אלא זה בבדיחותא וגם רואים את זה מסגנון אמירת הדברים. וזה פשוט וברור לענ"ד.

אתמול אמר על החזו"א כי לא הכיר פתח הדביר, טהרת הבית...
אם היה מכיר היה חוזר בו...

 

[נוריאל עזרא]

ברור שזכותו , אף אחד לא מפקפק בזכותו זו

אלא שבד בבד גם זכותי לומר אחרת [וכן לשאר חברים שפה בפורום]

נא לא להכניס מילים בפי, לא אמרתי שאין לך זכות לומר שלא ללמוד בספריו היכן חלקתי על זכותך זו? רק אמרתי שכאן אמר בבדיחותא ושלא צריך לעשות ליצנות מכל דבר. (כמובן שמי שלא רוצה לשמוע לעצתי לא חייב בפרט אם הוא לא רואה בדבריו אלו ליצנות...)

 

[כאחד העם]

לא אמרתי שאין לך זכות לומר שלא ללמוד בספריו היכן חלקתי על זכותך זו?

חלילה לא אתה ספיציפי
אלא אחרים בפורום, ועניתי להם דרך תגובתך [והיינו השתמשתי בדבריך ככלי בשבילם]

 

[חכם בן שושן]

בהמשך שם הוא כותב על חוג תנך שהיה בבית של רה"מ נתניהו:
ישבו שם פרופסורים ופרופסוריות, והוא עצמו ישב לידי עם תנ"ך, וכל אחד קורא פרק, דיברתי דברי פתיחה כעשר דקות ורציתי ללכת. רה"מ תפס אותי ביד ואמר תשב איתנו, כיבדתי אותו וישבתי, והתעכבתי שם שלוש שעות, לא חבל על הזמן?! הייתי יכול לכתוב עוד סעיף בילקוט יוסף... אבל מה אעשה. ראיתי שהנוכחים שם לא מתפללים שלוש תפילות ביום, לא מניחים תפילין, מצד אחד אישה בלי ידיים, מצד שני בלי רגליים, (צ"ל בלי שרוולים) וממול פרופסור עם קרחת מבריקה... וכמה אחדים ישבו עם כיפה בנט... וכל אלה לומדים תנ"ך כל שבוע ביום חמישי, ולמה לא חחוזרים בתשובה? כל אחד קורא פרק ומפרש מה שרוצה, ומי שדיבר הכי לעניין היה רה"מ וכל האחרים דברו שטויות... אבל גם הוא לא חזר בתשובה, והרי "המאור שבה מחזירם למוטב"?!

מעניין.

 

[משיב כהלכה]

אשכול מיותר.

הוא אמר שהרב קוק חי לפני למעלה מ70, זה יכול להיות גם 80 וגם 90.

ואכן בז' בניסן התרפ"ה התקיים טקס הפתיחה של האוניברסיטה העברית בירושלים ובין הנואמים שדברו בטקס הפתיחה היה גם רבה הראשי של א"י מטעם הציונים והבריטים הראי"ה קוק שנשא דברים נלהבים בשבח המאורע.

ומה שאמר שהיו צריכים ללמוד איתם ילקוט יוסף, זה נאמר בהלצה כדרכו, ואמנם בכל צחוק יש מן האמת, אבל ההערות הקטנוניות הללו מעיבות על ההערות האמיתיות שפזורות כאן ברחבי הפורום.

 

[אהבת שלום]

אשכול מיותר.

הוא אמר שהרב קוק חי לפני למעלה מ70, זה יכול להיות גם 80 וגם 90

הרב קוק חי גם לפני למעלה מ 5 שנים

 

[יפתח בדורו]

הרב קוק חי גם לפני למעלה מ 5 שנים

חאפ אדיר!

 

[דרופתקי דאורייתא]

מהגר"א בשם הדברי יחזקאל

משום מה לא נפתח לי הקובץ שצורף בהודעה הראשונה
ועל כן לא אדע מה כתוב בו
אבל מה הפשט הגר"א בשם הדברי יחזקאל?
לדעתי אין כזה גר"א, אשמח להתבדות

 

[חבר]

משום מה לא נפתח לי הקובץ שצורף בהודעה הראשונה
ועל כן לא אדע מה כתוב בו
אבל מה הפשט הגר"א בשם הדברי יחזקאל?
לדעתי אין כזה גר"א, אשמח להתבדות

הכוונה לספר הזה

אוצר החכמה

tablet.otzar.org

ועכ''פ ה'דברי יחזקאל' הובא לעיל ותוכל להתרשם מדבריו, ואגב ניכר מדבריו של הרב יצחק שכאן מסכים והולך לדברי בעל ההליכות שבת שדקדוק בהלכה מביא ליראת שמים

 

[משיב כהלכה]

הרב קוק חי גם לפני למעלה מ 5 שנים

חאפ אדיר!

בין 5 ל90 ההפרש גדול. אך בין 70 ל90 ההפרש הוא קטן ולכן ההערה היא קטנונית ומיותרת.

 

[אור תורה]

בין 5 ל90 ההפרש גדול. אך בין 70 ל90 ההפרש הוא קטן ולכן ההערה היא קטנונית ומיותרת.

ובפרט שבשיעור אמר מפורש תכ"ד יותר יותר מ70 שנה. ובעלון לא כתבו כן. וכמו שהביא לעיל.

 

[נוריאל עזרא]

בין 5 ל90 ההפרש גדול. אך בין 70 ל90 ההפרש הוא קטן ולכן ההערה היא קטנונית ומיותרת.

דפח"ח.

 

[בקשו פני]

ולפי הבעת פניו וכל הסגנון נראה כוונתו הרבה ואפילו הרבה יותר ושלא דק בזה כרגע.

שומע, אני לא ראיתי את השיעור

לא אמר שרצו למשוך בחורים דתיים, והוסיף ואמר כל העולים החדשים שבאו מפרסי ומדי ממרוקו ותימן היו דתיים וכו'. כל כוונתו שנפתח חוג שאמור למשוך דתיים ובגלל שהמרצים חילוניים לא יבואו וחיפשו מרצה בעל חזות כמו קהל היעד בחזות.

אבל כל הטענה של הרב יצחק היא שחששו שלא יבואו הדתיים ללמוד ממרצים חילוניים, ומה בכך שהיה להם את גרשום שלום??

יתכן, רק ליודעי היסטוריה הדברים רחוקים מלהיות מדויקים, בעת פתיחת האוניברסיטה עוד לא הייתה עלייה המונית זה הרבה לפני קום המדינה והעליה
ובכל אופן לא היו חסרים שם לצערנו סטודנטים, ובעיקר, מה המקור שחכם אברהם לימד שם קבלה? זה מתועד היכן שהוא

 

[דעת ותבונה]

לגוף השאלה -

מאחר וטעמו של הרב יצחק לא נראה, והשאלה ששאל בעינה עומדת - מה הסיבה שלומדי הקבלה והתנ"ך לא חוזרים בתשובה?

לדעתי התשובה היא מה שכל בעל לב רגש יבין, כי אם לא לומדים מתוך דביקות בה' ורצון לעשות את רצונו וללכת בדרכיו, מסתבר כי לא תועיל להם התורה.

והדברים מפורשים בזוה"ק ובכתבי הגר"א ובעוד הרבה.

 

[בקשו פני]

לגוף הערת הגר''י שליט''א
יש אומרים שלימוד גמרא הכי משפיע עליהם לטובה וכך אומרים בשם הגרי''ש אלישיב
ויתכן שלזה התכוון באמרו לימוד הלכה

 

[חבר]

ויתכן שלזה התכוון באמרו לימוד הלכה

תקרא שוב את המאמר ותראה שהרב נוקט שבלימוד גמרא אין 'מאור שבה מחזירן למוטב'

 

[נוריאל עזרא]

אתמול אמר על החזו"א כי לא הכיר פתח הדביר, טהרת הבית...
אם היה מכיר היה חוזר בו...

צריך לקחת כל דבר בפרופורציה בקונטקסט שהדברים נאמרים אם כי לא ראיתי מדובר בהרצאה ובהרצאה נאמרים ע"י דברים בסגנון זה. האמירה של הילקוט יוסף הייתה ודאי בדיחה אין זה משנה כ"כ איזה ספר הלכה הרי הדברי יחזקאל לא היה לפניו ילקוט יוסף ואמר כן כפי הבנתו של הרב יצחק. אם כי כאן אין הכי נמי יתכן ובאמת חושב שאם החזון איש היה רואה הטענות בטהרת הבית היה חוזר בו. מעבר לכך שאינני רואה פגם בחשיבה או אמירה זו זה נאמר בהרצאה וזה הסגנון יש מי שיאהב ויש מי שלא.
פעם הרב מאזוז זצ"ל העיר על איזה עניין שאמר הרב קנייבסקי זצ"ל והוסיף שאם הרב קנייסבסקי היה עושה סיום גם על היביע אומר כמו שעושה על הש"ס וכו' לא היה טועה בזה.(אינני זוכר כעת העניין).

ונראה נא דברי האור החיים הקדוש (במדבר ח, ב) מה שאמר על מחלוקת בין אמוראים:
ויתיישב הענין בתת לב למה שאמרו במנחות בפרק ב' מדות דף פ"ח וזה לשונם כיצד עושה מסלקן ומניחן באוהל ומקנחן בספוג ונותן בהם שמן וכו' עד כאן. ולסברת החולק על סברא זו וסובר דקביעי נרות סובר גם כן שהיו קנים שבהם נרות קבועים דקים והיה כופפם למטה עד שהיה מטיבם ומקנחם וחוזר וזוקפם כבראשונה כדמוכח שם מדברי רש"י ד"ה של פרקים וכו':

ואני אומר אילו הייתי שם הייתי מוכיח ודן לפניהם מהכתובים דלא קביעי נרות....עכ"ל

ואם כי אינני משווה בין הרב יצחק שליט"א לאור החיים הקדוש אני גם לא משווה בין האור החיים לאמוראים. וגם ההתבטאות של הרב יצחק כלל לא מתקרבת לסגנון זה.

 

[נוריאל עזרא]

תקרא שוב את המאמר ותראה שהרב נוקט שבלימוד גמרא אין 'מאור שבה מחזירן למוטב'
הצג קובץ מצורף 15282

ייש"כ על בירור כוונתו שגם אני הבנתי כך.
עכ"פ אין זה משנה איזה הלכה (ילקוט יוסף חזון עובדיה זה לעורר הקהל). העיקר לימוד הלכה למעשה ולא לימוד שלא נוגע למעשה בהכרח ויש הלומדים בו להחכים.

 

[נוריאל עזרא]

שומע, אני לא ראיתי את השיעור

יתכן, רק ליודעי היסטוריה הדברים רחוקים מלהיות מדויקים, בעת פתיחת האוניברסיטה עוד לא הייתה עלייה המונית זה הרבה לפני קום המדינה והעליה
ובכל אופן לא היו חסרים שם לצערנו סטודנטים,

ידוע כמדומה שהיה עניין לחלן את הדתיים בקום המדינה רצו מדינה חילונית היו סיפורים וטענות על גזירת פיאות וכדו' גם ידוע ההשקפה החילונית שלימודים משכילים מובילים לפתיחות ולחילון כמדומה שגם הרבנים חוששים מלימוד במקומות זרים מהשקפה לא נכונה לא מן הנמנע שגם לפני עליה המונית זה היה הכיוון לקרב הדתיים ללימודי השכלה ובתור התחלה שילמדו במקום כזה. גם יכול להיות שרק מעלה סברא יתכן ובמשפחתו סיפרו שהציעו לרב פאתל זצ"ל ולגבי הסיבות זה כבר סברא ולא ידיעה.

ובעיקר, מה המקור שחכם אברהם לימד שם קבלה? זה מתועד היכן שהוא

הצעה לחכם מסויים ללמד לפני קום המדינה צריכה להיות מפורסמת ומתועדת? האם כל מי שהציעו לו ללמד שם בהנחה שהציעו מתועד ומפורסם? כנראה סיפור שהולך במשפחה. אם יש למישהו איך לשאול מישהו נוסף ממשפחת יוסף ישאל ויעדכן אותנו.