חובת הַזְּעָקָה: האם אמירת תהילים בעת צרה היא חיוב גמור מן התורה ?

[התורה]

נודעה בשערים שיטת הרמב"ן (השגות לספר המצוות, מ"ע ה') כי עיקר חיוב תפילה מן התורה הוא 'בעת צרה'. ויש לעיין בטיבם של פרקי התהילים הנאמרים בציבור בעתות מצוקה לאחר סדר התפילה, האם יש לראות בהם המשך ישיר לחובת התפילה דאורייתא, אשר אם כן - הרי שהמתפללים מחויבים להישאר בבית הכנסת לאמירתם מדין תורה, או שמא גדרם שונה ואינם אלא נספח למנהג וכה"ג.​

 

[נקודת האמת]

חכם משה צדקה בשבת אחרי השיעור בזמן המלחמה עם עזה וכל הבלאגן שהיה תמיד היה מזכיר את זו השיטה שס"ל שבעת צרה זה מדאו'
ואז היה אומר שממילא התהילים שאומרים אחר התפילה היא דאו' וג"כ התפילה עצמה ואז היה אומר שני פרקי שיר למעלות ולמנצח
(ולפי שיטה זו כל תפילה היא דאו' רק שתיקנו לנו זמן ונוסח)

 

[דעה את ה']

נודעה בשערים שיטת הרמב"ן (השגות לספר המצוות, מ"ע ה') כי עיקר חיוב תפילה מן התורה הוא 'בעת צרה'. ויש לעיין בטיבם של פרקי התהילים הנאמרים בציבור בעתות מצוקה לאחר סדר התפילה, האם יש לראות בהם המשך ישיר לחובת התפילה דאורייתא, אשר אם כן - הרי שהמתפללים מחויבים להישאר בבית הכנסת לאמירתם מדין תורה, או שמא גדרם שונה ואינם אלא נספח למנהג וכה"ג.​

למה הוא צריך להתפלל מה שפלוני החליט... [יש מעלה בציבור ולא לפרוש. אבל זה לא חיוב].

מסתבר שבשמו"ע כיוון על זה וכיו"ב. ואם לא, יוכל עכשיו לומר בקשתו כרצונו בשפתו וגם בהילוכו ברחוב העיר.


כמובן כנז' לעיל, רצוי לומר יחד ם הציבור, שמעורר יותר הן את עצמו והן את הזולת ועוד הרבה טעמים. והן א' כביר לא ימאס, ותקובל תפילתינו ברצון אמן.