חיזוק לתפילת בכוונה

  • יוזם האשכול יוזם האשכול מזה ומזה
  • תאריך התחלה תאריך התחלה

מזה ומזה

חבר חדש
הצטרף
3/12/25
הודעות
48
חיזוק לתפילת בכוונה

ראשית אני כותב כדי להתחזק בעצמי, אקדים במשל על דברים גשמיים כמה טרחות אדם טורח כדי להיפגש עם אדם בעל משרה ציבורית או גביר עשיר, מחפש אנשים שמקורבים לדמות החשובה ומבקש מהם שאולי הם מכירים מישהו שעזור לו לקבוע פגישה, וכמה ימים או שבועות הוא מחכה לפגישה, וכמה הכנות וחזרות אדם עושה כדי שדבריו יתקבלו על לב השומע וימלאו את מבוקשתו, וכולי האי ואולי.

לנו יש זכות ופגישה קבועה שלוש פעמים ביום להיפגש עם מלך מלכי המלכים הקב"ה בכבודו ובעצמו, שיש לו את כל היכולות והאפשרויות, ומדרכו של הטוב להטיב. תפילה היא מפגש התייחדות עם ריבונו של עולם, בחינת "פה אל פה אדבר עמו". תיאור של שיח שנאמר על משה, יכול וחייב יהודי לקיימו בכל יום, ולכן התפילה היא בלשון נוכח דווקא, כדי שאדם ירגיש שהוא מדבר עם ה'[1].

נוסח התפילה כבר מסודר לנו, את תפילת שמונה עשרה כבר תיקנו לנו מאה ועשרים זקנים ומהם נביאים[2], אנחנו כבר משקיעים בכל יום כמה שעות להתפלל, אם באותו הזמן רק נכוון לפירוש המילים, וכמו שכתב הרמב"ם[3] כיצד היא הכוונה ? שיפנה את לבו מכל המחשבות ויראה עצמו כאילו הוא עומד לפני השכינה.

במיוחד בדור שלנו, שהדעת מוסחת מאוד מהר מכל דבר, נאמר "לכל זמן ועת לכל חפץ"[4] יש זמן ללמוד, ויש זמן לעבוד ויש זמן להתפלל, נקפיד שבזמן התפילה שהיא כל כך חשובה לא נחשוב על דברים אחרים.

אני הקטן

יעקב חזן

מח"ס תפילת יעקב





[1] המביט (בית אלקים שער התפילה פ"ה).
[2] מגילה יז ע"ב.
[3] הלכות תפילה פ"ד ה' טז.
[4] קהלת ג, א.
 
ראשית אני כותב כדי להתחזק בעצמי, אקדים במשל על דברים גשמיים כמה טרחות אדם טורח כדי להיפגש עם אדם בעל משרה ציבורית או גביר עשיר, מחפש אנשים שמקורבים לדמות החשובה ומבקש מהם שאולי הם מכירים מישהו שעזור לו לקבוע פגישה, וכמה ימים או שבועות הוא מחכה לפגישה, וכמה הכנות וחזרות אדם עושה כדי שדבריו יתקבלו על לב השומע וימלאו את מבוקשתו, וכולי האי ואולי.

לנו יש זכות ופגישה קבועה שלוש פעמים ביום להיפגש עם מלך מלכי המלכים הקב"ה בכבודו ובעצמו, שיש לו את כל היכולות והאפשרויות, ומדרכו של הטוב להטיב. תפילה היא מפגש התייחדות עם ריבונו של עולם, בחינת "פה אל פה אדבר עמו". תיאור של שיח שנאמר על משה, יכול וחייב יהודי לקיימו בכל יום, ולכן התפילה היא בלשון נוכח דווקא, כדי שאדם ירגיש שהוא מדבר עם ה'[1].
זה בדיוק הבעיה שלנו...
ההרגל.

אפשר לראות חילוני שבא להתפלל אחרי שנתיים שלא התפלל ולראות באיזה התרגשות הוא מתפלל כי זה אחרי הרבה זמן,
לנו אין את הדבר הזה וצריך לדעת ולחפש איך לשנות לנו את ההבנה שנרגיש בכל תפילה את הזכות שיש לנו להתפלל לפני מלך מלכי המלכים.
נוסח התפילה כבר מסודר לנו, את תפילת שמונה עשרה כבר תיקנו לנו מאה ועשרים זקנים ומהם נביאים[2], אנחנו כבר משקיעים בכל יום כמה שעות להתפלל, אם באותו הזמן רק נכוון לפירוש המילים, וכמו שכתב הרמב"ם[3] כיצד היא הכוונה ? שיפנה את לבו מכל המחשבות ויראה עצמו כאילו הוא עומד לפני השכינה.
אכן, זה לדעת הא' ב' של כוונה וחיבור בתפילה..
"הבנת הנקרא"
מי שמתפלל מסידורים רגילים 99% שלא מבין "באמת" את המשמעות של קטעים רבים מהתפילה וזה גורם לפעמים ל"שעמום" וחוסר הבנה.
לכן זה באמת חשוב להתפלל מסידורים של כוונת הלב ודומיו שמפרשים את המילים.
במיוחד בדור שלנו, שהדעת מוסחת מאוד מהר מכל דבר, נאמר "לכל זמן ועת לכל חפץ"[4] יש זמן ללמוד, ויש זמן לעבוד ויש זמן להתפלל, נקפיד שבזמן התפילה שהיא כל כך חשובה לא נחשוב על דברים אחרים.
ולכן חסידים הראשונים היו שוהים שעה אחת.
אנחנו לא יכולים לעשות את זה...
אבל לפחות כמה שניות או דקה לבוא לפני תחילת התפילה להתחיל אותה ברוגע וללא לחץ להכנס מהר עם הציבור באמצע פסוקי דזמרה או עמידה...
 
זה בדיוק הבעיה שלנו...
ההרגל.

אפשר לראות חילוני שבא להתפלל אחרי שנתיים שלא התפלל ולראות באיזה התרגשות הוא מתפלל כי זה אחרי הרבה זמן,
לנו אין את הדבר הזה וצריך לדעת ולחפש איך לשנות לנו את ההבנה שנרגיש בכל תפילה את הזכות שיש לנו להתפלל לפני מלך מלכי המלכים.

אכן, זה לדעת הא' ב' של כוונה וחיבור בתפילה..
"הבנת הנקרא"
מי שמתפלל מסידורים רגילים 99% שלא מבין "באמת" את המשמעות של קטעים רבים מהתפילה וזה גורם לפעמים ל"שעמום" וחוסר הבנה.
לכן זה באמת חשוב להתפלל מסידורים של כוונת הלב ודומיו שמפרשים את המילים.

ולכן חסידים הראשונים היו שוהים שעה אחת.
אנחנו לא יכולים לעשות את זה...
אבל לפחות כמה שניות או דקה לבוא לפני תחילת התפילה להתחיל אותה ברוגע וללא לחץ להכנס מהר עם הציבור באמצע פסוקי דזמרה או עמידה...
הרב צודק. כמו שכתוב "כרום זולות לבני אדם" (תהילים יב, ט) אלו דברים העומדים ברומו של עולם ובני אדם מזלזלים בהם" ופרש"י כגון תפילה שעולה למעלה (ברכות ו ע"ב).

אדם צריך להתפלל תפילת שחרית בבוקר לפני שפונה לעסקיו כדי שמחשבתו לא תחשוב אחר עסקיו וכו' (וכן אסור לו לעשות מלאכות לפני התפילה), וכן בתפילת ערבית שמתפלל בערב אחרי שמסיים את עסקיו. תפילת מנחה היא היותר קשה כי היא בעיצומו של היום שהאדם יותר טרוד.

ואני אוסיף עוד עצות:
מובא בספר נפש החיים (שער ב פ"יג) מביא את ספר מגיד מישרים שכותב "העצה היעוצה על זה הוא כמו שאמר המגיד לבית יוסף... להיזהר מלחשוב בשעת תפילה בשום מחשבה אפילו של תורה ומצוות כי אם בתיבות התפילה עצמם.
ישתדל להתפלל מתוך סידור ולראות מול העינים את המילים הכתובות של התפילה ולהבין אותם.
ובספר אליהו רבה הביא בשם השל"ה שאם בא לו מחשבה חוץ בתוך התפילה, ישתוק מעט ויעביר ימינו על מצחו ויהרהר את הפסוק "לב טהור ברא לי אלקים ורו"ח נכון חדש בקרבי" (מ"ב בסימן צח בס"ק ב).
לכוון בשלושת הברכות הראשונות של התפילה.
ואני הקטן מוסיף שמי שלומד בעיון את קטעי התפילה יותר קל לו להבין ולהתחבר ולכוון בהם.
 
חכמים רצו שיש קשר יום יומי לאדם על בוראו. ובהתחלה לא היה נוסח קבוע לתפילה,
וכך כתב הרמב"ם הלכות תפילה פרק א':

וְאֵין מִשְׁנֶה (נוסח) הַתְּפִלָּה הַזֹּאת מִן הַתּוֹרָה וכו.

חִיּוּב מִצְוָה זוֹ כָּךְ הוּא שֶׁיְּהֵא אָדָם מִתְחַנֵּן וּמִתְפַּלֵּל בְּכָל יוֹם וּמַגִּיד שִׁבְחוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאַחַר כָּךְ שׁוֹאֵל צְרָכָיו שֶׁהוּא צָרִיךְ לָהֶם בְּבַקָּשָׁה וּבִתְחִנָּה וְאַחַר כָּךְ נוֹתֵן שֶׁבַח וְהוֹדָיָה לַה' עַל הַטּוֹבָה שֶׁהִשְׁפִּיעַ לוֹ כָּל אֶחָד לְפִי כֹּחוֹ:

אִם הָיָה רָגִיל מַרְבֶּה בִּתְחִנָּה וּבַקָּשָׁה וְאִם הָיָה עֲרַל שְׂפָתַיִם מְדַבֵּר כְּפִי יְכָלְתּוֹ וּבְכָל עֵת שֶׁיִּרְצֶה. וְכֵן מִנְיַן הַתְּפִלּוֹת כָּל אֶחָד כְּפִי יְכָלְתּוֹ. יֵשׁ מִתְפַּלֵּל פַּעַם אַחַת בְּיוֹם. וְיֵשׁ מִתְפַּלְּלִין פְּעָמִים הַרְבֵּה.

כֵּיוָן שֶׁגָּלוּ יִשְׂרָאֵל בִּימֵי נְבוּכַדְנֶצַּר הָרָשָׁע נִתְעָרְבוּ בְּפָרַס וְיָוָן וּשְׁאָר הָאֻמּוֹת וְנוֹלְדוּ לָהֶם בָּנִים בְּאַרְצוֹת הַגּוֹיִם וְאוֹתָן הַבָּנִים נִתְבַּלְבְּלוּ שְׂפָתָם וְהָיְתָה שְׂפַת כָּל אֶחָד וְאֶחָד מְעֹרֶבֶת מִלְּשׁוֹנוֹת הַרְבֵּה וְכֵיוָן שֶׁהָיָה מְדַבֵּר אֵינוֹ יָכוֹל לְדַבֵּר כָּל צָרְכּוֹ בְּלָשׁוֹן אַחַת אֶלָּא בְּשִׁבּוּשׁ שֶׁנֶּאֱמַר (נחמיה יג-כד) 'וּבְנֵיהֶם חֲצִי מְדַבֵּר אַשְׁדּוֹדִית' וְגוֹ' (נחמיה יג-כד) 'וְאֵינָם מַכִּירִים לְדַבֵּר יְהוּדִית וְכִלְשׁוֹן עַם וְעַם'. וּמִפְּנֵי זֶה כְּשֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶן מִתְפַּלֵּל תִּקְצַר לְשׁוֹנוֹ לִשְׁאל חֲפָצָיו אוֹ לְהַגִּיד שֶׁבַח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ עַד שֶׁיֵּעָרְבוּ עִמָּהּ לְשׁוֹנוֹת אֲחֵרוֹת. וְכֵיוָן שֶׁרָאָה עֶזְרָא וּבֵית דִּינוֹ כָּךְ עָמְדוּ וְתִקְּנוּ לָהֶם שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה בְּרָכוֹת [א] עַל הַסֵּדֶר.

ולכן כיום שיש נוסח קבוע, צריך לעשות את העבודה שבלב (כוונה) שהיא התפילה.
 
ראשי תחתית