אכילה בקידוש שלא לאור הנר

[אב בשנים ורך בחכמה]

שאלה על פירוש תוספות ריד למעשה שהובא בדף קא. עם שמואל שקידש וחזר וקידש, וכן שם עם רב הונא שנכבה לו הנר והלך לבנו וקידש שם שוב(למעט ביביא אומר חלק א) האם יש מישהו שעמד על השאלה - מפני מה לא דחקו עצמם לאכול לפחות כזית,כדי למנוע ברכה לבטלה על הקידוש הראשון??

 

[בית יוסף להבה]

מסברא, נראה לי שאין זה ברכה לבטלה, שהרי עשה את הקידוש על דעת לעשות שם סעודה, והיה מצווה באותה השעה לעשות את הקידוש כן, והרי זה דומה למה שכתב הריטב"א שהמברך על נטילת ידיים וחזר בו ואינו רוצה לאכול שרי ואריך לעשות כן. והוא הדין לכאן.

 

[אד יעלה]

מסברא, נראה לי שאין זה ברכה לבטלה, שהרי עשה את הקידוש על דעת לעשות שם סעודה, והיה מצווה באותה השעה לעשות את הקידוש כן, והרי זה דומה למה שכתב הריטב"א שהמברך על נטילת ידיים וחזר בו ואינו רוצה לאכול שרי ואריך לעשות כן. והוא הדין לכאן.

אבל זה גם לא ברכה כתיקנה

 

[בית יוסף להבה]

אבל זה גם לא ברכה כתיקנה

למה לא?

 

[אב בשנים ורך בחכמה]

מסברא, נראה לי שאין זה ברכה לבטלה, שהרי עשה את הקידוש על דעת לעשות שם סעודה, והיה מצווה באותה השעה לעשות את הקידוש כן, והרי זה דומה למה שכתב הריטב"א שהמברך על נטילת ידיים וחזר בו ואינו רוצה לאכול שרי ואריך לעשות כן. והוא הדין לכאן.

זה כמדומני מה שכתב ביביא אומר,אבל באמת בנטילה ידיים יש מעשה ותנאי,פה אני לא ככ חושב שזה אותו דבר,לכאורה מה המעשה ותנאי פה? לקדש, ולאכול?

 

[בית יוסף להבה]

הקידוש הוא המצוה, התנאי הוא שיהיה במקום סעודה, וכשאתה נמצא במקום סעודה אתה נמצא במצב המחייב אותך לקדש.