לא להזכיר דעת חכם גדול כאשר חולקים עליו משום דיבת רבים

סטטוס
לא פתוח לתגובות נוספות.

ממדבר מתנה

חבר קבוע
הצטרף
29/10/25
הודעות
380
זכורני שדנו בעבר באחד האשכולות האם דרכם של הפוסקים שלא להזכיר סברת גדול הדור כאשר חולקים עליו.
והנידון היה שיתכן שזהו מדרך ענווה של המחבר וכדומה.
אמנם כעת ה' אינה לידי ספר חכמת אדם, והנה שם בהקדמה לבינת אדם (מהדורת תקע"ה, וכמדומה שנשמט במהדורות הבאות), כתב הגאון המחבר וז"ל:
"והנה דברי מחותני גאון ישראל וקדשו אשר מימיו אנו שותים המקובל האלקי החסיד המפורסם מורינו אליה חסיד דקהילתנו, לא הבאתי כמעט כלל דבריו רק איזה גרגרים. והוא לסיבת כי שמעתי דיבת רבים המתרעמים עלי שהשגתי עליו באיזה מקומות בחיבורי חיי אדם. בלי ספק שהאנשים המתרעמים לא ידעו דרך הפוסקים, שכן דרך תוה"ק זה בונה וזה סותר, והתלמיד חולק על הרב, כמו שכתוב בשולחן ערוך, ודרך זה היה נוהג אף בזמן תנאים ואמוראים. ובודאי ניחא ליה להגר"א מה שאני מפלפל בדבריו ממי שהוא אומר שפיר קאמר, כדאמר רבי יוחנן על בר לקישא. והם עתידים ליתן את הדין כי מנעו נחת רוח להגר"א לפלפל בדבריו. והדן לכף זבות ידונו אותו משמים לזכות". עכ"ל.

ומבואר שלדעתו שאין שום פסול להזכיר דעת החולק, ואפילו היה חכם עצום וגדול הדור שכל ישראל שותים את מימיו. ואדרבא בהכי הוי ליה ניחא טפי וכמבואר.
אלא שרק משום המלעיזים שריננו על כך שעשה זו בספרו הראשון, נמנע מלהביאו ג"כ בספר זה.
 
זכורני שדנו בעבר באחד האשכולות האם דרכם של הפוסקים שלא להזכיר סברת גדול הדור כאשר חולקים עליו.
והנידון היה שיתכן שזהו מדרך ענווה של המחבר וכדומה.
אמנם כעת ה' אינה לידי ספר חכמת אדם, והנה שם בהקדמה לבינת אדם (מהדורת תקע"ה, וכמדומה שנשמט במהדורות הבאות), כתב הגאון המחבר וז"ל:
"והנה דברי מחותני גאון ישראל וקדשו אשר מימיו אנו שותים המקובל האלקי החסיד המפורסם מורינו אליה חסיד דקהילתנו, לא הבאתי כמעט כלל דבריו רק איזה גרגרים. והוא לסיבת כי שמעתי דיבת רבים המתרעמים עלי שהשגתי עליו באיזה מקומות בחיבורי חיי אדם. בלי ספק שהאנשים המתרעמים לא ידעו דרך הפוסקים, שכן דרך תוה"ק זה בונה וזה סותר, והתלמיד חולק על הרב, כמו שכתוב בשולחן ערוך, ודרך זה היה נוהג אף בזמן תנאים ואמוראים. ובודאי ניחא ליה להגר"א מה שאני מפלפל בדבריו ממי שהוא אומר שפיר קאמר, כדאמר רבי יוחנן על בר לקישא. והם עתידים ליתן את הדין כי מנעו נחת רוח להגר"א לפלפל בדבריו. והדן לכף זבות ידונו אותו משמים לזכות". עכ"ל.

ומבואר שלדעתו שאין שום פסול להזכיר דעת החולק, ואפילו היה חכם עצום וגדול הדור שכל ישראל שותים את מימיו. ואדרבא בהכי הוי ליה ניחא טפי וכמבואר.
אלא שרק משום המלעיזים שריננו על כך שעשה זו בספרו הראשון, נמנע מלהביאו ג"כ בספר זה.
ידוע שמרן היביע אומר זצוק״ל היה חולק ולא היה מתבייש,
היה אומר שהיו צדיקים גדולים אבל דעת ההלכה לא כך..
 
זכורני שדנו בעבר באחד האשכולות האם דרכם של הפוסקים שלא להזכיר סברת גדול הדור כאשר חולקים עליו.
והנידון היה שיתכן שזהו מדרך ענווה של המחבר וכדומה.
אמנם כעת ה' אינה לידי ספר חכמת אדם, והנה שם בהקדמה לבינת אדם (מהדורת תקע"ה, וכמדומה שנשמט במהדורות הבאות), כתב הגאון המחבר וז"ל:
"והנה דברי מחותני גאון ישראל וקדשו אשר מימיו אנו שותים המקובל האלקי החסיד המפורסם מורינו אליה חסיד דקהילתנו, לא הבאתי כמעט כלל דבריו רק איזה גרגרים. והוא לסיבת כי שמעתי דיבת רבים המתרעמים עלי שהשגתי עליו באיזה מקומות בחיבורי חיי אדם. בלי ספק שהאנשים המתרעמים לא ידעו דרך הפוסקים, שכן דרך תוה"ק זה בונה וזה סותר, והתלמיד חולק על הרב, כמו שכתוב בשולחן ערוך, ודרך זה היה נוהג אף בזמן תנאים ואמוראים. ובודאי ניחא ליה להגר"א מה שאני מפלפל בדבריו ממי שהוא אומר שפיר קאמר, כדאמר רבי יוחנן על בר לקישא. והם עתידים ליתן את הדין כי מנעו נחת רוח להגר"א לפלפל בדבריו. והדן לכף זבות ידונו אותו משמים לזכות". עכ"ל.

ומבואר שלדעתו שאין שום פסול להזכיר דעת החולק, ואפילו היה חכם עצום וגדול הדור שכל ישראל שותים את מימיו. ואדרבא בהכי הוי ליה ניחא טפי וכמבואר.
אלא שרק משום המלעיזים שריננו על כך שעשה זו בספרו הראשון, נמנע מלהביאו ג"כ בספר זה.
אבל גם היום יש מרננים
.ויש ממ‘‘נ אם הביא וחלק
אוי ואבוי

ואם לא הביא
אומרים אפילו לא הביא...
 
אבל גם היום יש מרננים
מה שהיה הוא שיהיה.
אך צריך לזכור שבסוף האמת מנצחת.
הנה החיי אדם שמלבד מה שריננו עליו בענין הגר"א, עוד הוסיפו להקניטו על דבר היותו סוחר,
שהרי התורה העידה לא תמצא בסחרנים וכו'. (וכמו שרמז בהקדמה לחכמת אדם).
ואמנם לבסוף נתפרסם ע"י ספריו לאחד מגדולי הפוסקים האחרונים.
והמקניטים והמרננים ענו אמן בע"כ.
 
והם עתידים ליתן את הדין כי מנעו נחת רוח להגר"א לפלפל בדבריו.
יוצא מדברי החיי אדם שאותם שכועסים על מחברים שחולקים על גדול הדור,
ועי"כ הם גורמים שפחות יכתבו ד"ת, ולא יחלקו על אותו גדול,
הם יתנו את הדין בשמים ע"ז שמנעו נחת רוח מאותו גדול (מלבד מיעוט התורה שהם גרמו),
וא"כ ברור שאסור לתת יד ולסייע להשקפות ודרכים פסולות אלו,
ולתת כבוד לכל ת"ח, גם אם הוא חולק עלי או על רבי!
ולא ללכת "בשם התורה" ושלא "לבלבל את הציבור" ועי"כ להתיר להמעיט תורה ונחת רוח לצדיקים שדנים בתורתם!
 
אין שום חיוב לקבל שום סברא של שום גדול.
ואינני שום בעיה 'לחלוק' מסברא על גדול כלשהו, גם אם לדעת אור יעקב או לדעת רבותיו זה ''ללא טעם וריח''
לא קבלנו את סמכותו וסברתו של אף אחד, מלבד הסנהדרין שאסור לחלוק עליהם מן התורה. וגם את חכמי הגמ' כל עם ישראל קבל אותם וזה שונה.
גם על שו''ע אפשר לחלוק, כי גם שקבלנו הוראות מרן (על הצד שזה באמת מחייב), זה ל''א שכל התורה נמחקת ונשאר רק דעת מרן, אלא שנוהגים למעשה כדעתו, אבל אפשר לחלוק על הסברא שלו.
כמובן, שזה טיפשי לחלוק ''לא טעם וריח''. השאלה מה ז''א ''ללא טעם וריח'' לדעת אור יעקב ורבותיו. ומה ז''א לדעתנו.
 
אין שום חיוב לקבל שום סברא של שום גדול.
ואינני שום בעיה 'לחלוק' מסברא על גדול כלשהו, גם אם לדעת אור יעקב או לדעת רבותיו זה ''ללא טעם וריח''
לא קבלנו את סמכותו וסברתו של אף אחד, מלבד הסנהדרין שאסור לחלוק עליהם מן התורה. וגם את חכמי הגמ' כל עם ישראל קבל אותם וזה שונה.
עוד מדברי גדולי ישראל במשך הדורות בענין הרשות לחלוק על דבריהם:

הרמב"ם (שו"ת הרמב"ם בלאו סימן תס"ד):
"ואני יודע שמחלת הכל אחת חולי כללי, שכל מי שמוצא שדבר מדברי על כללים או פרטים שונה מדברי אחד הגאונים או המפרשים, חושב שאני טועה. ואמנם מודה אני שלא רחוק הדבר שאטעה ויעלם ממני עיון או נוסח, ואין זה דבר גדול. ואני שמח מאד שבך בודקים אחרי ומי שעושה כן מאד לשכר.

הט"ז בהקדמתו:
כבר למדונו רז"ל, אין חולקין כבוד לרב. ובהגיע תור הוראת שעה ותפקח עיני המורה דאיתא תיובתא בדבר איזה אחרון, ודאי כבוד הרב נמחל בזה, ואיהו גופיה ניחא ליה בכך. כי אין שם קנאה ולא תחרות, רק קבל האמת ממי שאמרו. ואחת מן המקומות בזה בסימן שע"א נדפסה הוראה בטומאת כהן והוא נגד משנה ערוכה כאשר נזכיר לשם אי"ה, ובלי ספק דניחא ליה לההוא צדיק שיפורסם הדבר. וכל הרוצה לחלוק כבוד בהלכה למעשה, הרי הוא מן המתמיהין.

הש"ך בהקדמתו:
לכן אם ירצה איזה בעל דין לחלוק עלי, הרשות נתונה לכל אשר הריחו אלהים בתורתו ית"ש לחפוש ולבדוק אחרי עד מקום שידו מגעת ודעתו מכרעת. רק ראיות ברורות יתנו עדיהן ויצדקו. כי אין כוונתי ח"ו להעמיד על דברי כי האמת יורה דרכו שלא באתי לעשות קטינוריא בין הלומדים כי מזרעא דאהרן קאתינא אוהב שלום ורודף שלום.

היעב"ץ (בהקדמה למור וקציעה):
אינני מתגדר במלאכתי ולא בחכמתי, כי נכונותי לא אומר קבלו דעתי. ואם יחשוב אדם שטעיתי באיזה מקום, לא יירע לי, אך יודיעני ואחזיק לו טובה וחינות. הגדתי היום שאיני כפוי טובה למי שיצילני מן המכשלה הזאת תחת ידי, חלילה לי לכעוס ולהקפיד על ככה.
 
עוד מדברי גדולי ישראל במשך הדורות בענין הרשות לחלוק על דבריהם:

הרמב"ם (שו" הרמב"ם בלאו סימן תס"ד)
הצג קובץ מצורף 20678

הט"ז בהקדמתו

הצג קובץ מצורף 20680
הש"ך בהקדמתו
הצג קובץ מצורף 20679

היעב"ץ (בהקדמה למר וקציעה):
אינני מתגדר במלאכתי ולא בחכמתי, כי נכונותי לא אומר קבלו דעתי. ואם יחשוב אדם שטעיתי באיזה מקום, לא יירע לי, אך יודיעני ואחזיק לו טובה וחינות. הגדתי היום שאיני כפוי טובה למי שיצילני מן המכשלה הזאת תחת ידי, חלילה לי לכעוס ולהקפיד על ככה.
בדברי החכמים האלו מבואר שמי שהוא ת"ח אמיתי, וכוונתו לשמים, לא רק שלא נפגע שמעירים עליו, אלא שמח!
ומכאן נלמד שמי שכועס ונפגע שמעירים וחולקים עליו, אין כוונתו לשמים, אלא להגדיל את שמו ואת בית אביו!
(וגם כאן, אני לא כותב במפורש על מי הכוונה, אבל אם הרב @אור יעקב יבין לבד איזה רב מתנהג בדרך זו, שלא יבוא בתלונות אלי, אלא לספרים שמביא הרב @ממדבר מתנה, אני רק מתמצת את דבריהם שיהיו ברורים הלכה למעשה!)
 
וודאי שצריך לכעוס על אלה שחולקים על גדולי הדור ללא טעם וריח.

אתה מכיר דבר כזה?

כי אני לא מצאתי אפילו פעם אחת מאלו שחולקים , שחלקו ללא טעם וריח כלשונך , אולי בבית מדרש שלך נתקלת בכאלה תופעות.

אני מ"מ לא נתקלתי
 
כי אני לא מצאתי אפילו פעם אחת מאלו שחולקים , שחלקו ללא טעם וריח כלשונך , אולי בבית מדרש שלך נתקלת בכאלה תופעות.
מי שיש לו קורונה לא מרגיש טעם וריח גם באוכל...
אז יש בתי מדרש שלצערנו יש קורונה [ואסור להיכנס לשם כי זה מחלה מדבקת...], וגם באוכל טעים אין להם טעם..
(אני לא כותב את זה חלילה לפגוע ברב אור יעקב, אלא על בית מדרשו שבעז"ה יבוא יום והוא יבין אותנו)
אני מ"מ לא נתקלתי
ב"ה כבודו בריא..
 
כבוד @אור יעקב מה קרה אתה כועס עלי?
סה"כ אמרתי מה כתוב בחיי אדם!! אם זה לא נוח לך אל תקרא!
אני רק מתמצת את דבריהם שיהיו ברורים הלכה למעשה!)
אתה לא מתמצת את דבריו, אלא מוסיף פרשנויות שלך.
החיי אדם לא הזכיר מילה לגבי זה שכל אחד יוכל לחלוק על גדולי הדור.
 
עוד מדברי גדולי ישראל במשך הדורות בענין הרשות לחלוק על דבריהם:

הרמב"ם (שו"ת הרמב"ם בלאו סימן תס"ד):
"ואני יודע שמחלת הכל אחת חולי כללי, שכל מי שמוצא שדבר מדברי על כללים או פרטים שונה מדברי אחד הגאונים או המפרשים, חושב שאני טועה. ואמנם מודה אני שלא רחוק הדבר שאטעה ויעלם ממני עיון או נוסח, ואין זה דבר גדול. ואני שמח מאד שבך בודקים אחרי ומי שעושה כן מאד לשכר.

הט"ז בהקדמתו:
כבר למדונו רז"ל, אין חולקין כבוד לרב. ובהגיע תור הוראת שעה ותפקח עיני המורה דאיתא תיובתא בדבר איזה אחרון, ודאי כבוד הרב נמחל בזה, ואיהו גופיה ניחא ליה בכך. כי אין שם קנאה ולא תחרות, רק קבל האמת ממי שאמרו. ואחת מן המקומות בזה בסימן שע"א נדפסה הוראה בטומאת כהן והוא נגד משנה ערוכה כאשר נזכיר לשם אי"ה, ובלי ספק דניחא ליה לההוא צדיק שיפורסם הדבר. וכל הרוצה לחלוק כבוד בהלכה למעשה, הרי הוא מן המתמיהין.

הש"ך בהקדמתו:
לכן אם ירצה איזה בעל דין לחלוק עלי, הרשות נתונה לכל אשר הריחו אלהים בתורתו ית"ש לחפוש ולבדוק אחרי עד מקום שידו מגעת ודעתו מכרעת. רק ראיות ברורות יתנו עדיהן ויצדקו. כי אין כוונתי ח"ו להעמיד על דברי כי האמת יורה דרכו שלא באתי לעשות קטינוריא בין הלומדים כי מזרעא דאהרן קאתינא אוהב שלום ורודף שלום.

היעב"ץ (בהקדמה למור וקציעה):
אינני מתגדר במלאכתי ולא בחכמתי, כי נכונותי לא אומר קבלו דעתי. ואם יחשוב אדם שטעיתי באיזה מקום, לא יירע לי, אך יודיעני ואחזיק לו טובה וחינות. הגדתי היום שאיני כפוי טובה למי שיצילני מן המכשלה הזאת תחת ידי, חלילה לי לכעוס ולהקפיד על ככה.
תביא גם את הקדמת הפרי תואר
 
אתה מכיר דבר כזה?

כי אני לא מצאתי אפילו פעם אחת מאלו שחולקים , שחלקו ללא טעם וריח כלשונך ,
יש הרבה שחולקים במתינות ואחר הכבוד הראוי לגדולי ישראל ובהבנה ישרה - ואשריהם!
יש כאלה אבל שבחרו רב מסויים ל"מטרה" וחולקים עליו בכל הלכה שניה, והרבה מהמחלוקות שלהם לא מתחילות אפילו לקבל טעם.
 
יש הרבה שחולקים במתינות ואחר הכבוד הראוי לגדולי ישראל ובהבנה ישרה - ואשריהם!
תביא בבקשה דוגמא למאן דהוא שחלק על רבינו עובדיה זצ"ל
ועבר את אישורו של הגרי"צ נר"ו והזכיר את המחלוקת בשתיקה ובלי ביקורת.

ואם לא מצאת עד כדי כך,
תשתף אותנו בחכם מחכמי הדור שחלק על רבינו עובדיה ולא קיבל 'נזיפה' מבנו הנ"ל נר"ו.
(עניין משמעותי ולא נקודה אי שם ...)
 
יש הרבה שחולקים במתינות ואחר הכבוד הראוי לגדולי ישראל ובהבנה ישרה - ואשריהם!
יש כאלה אבל שבחרו רב מסויים ל"מטרה" וחולקים עליו בכל הלכה שניה, והרבה מהמחלוקות שלהם לא מתחילות אפילו לקבל טעם.

הנה סו"ס אני מסכים איתך.

גם אני מכיר מאן דהו שבחר לעצמו וסימן לו ל"מטרה" איזה רב אחד ת"ח שנפטר צעיר, וממטיר עליו בכל נושא בין אם הוא קשור ובין אם לא ,לשונות קשים ומתבל אותם בארס , וכל שיעור כמעט ובכל חיבור שמוציא , משתדל איך שהוא לקשר לאותו ת"ח בשביל להוציא עליו את כל הזעם שלא קיים.

אז הנה אחרי יותר משנה - סו"ס הסכמנו על משהו
 
יש הרבה שחולקים במתינות ואחר הכבוד הראוי לגדולי ישראל ובהבנה ישרה - ואשריהם!
יש כאלה אבל שבחרו רב מסויים ל"מטרה" וחולקים עליו בכל הלכה שניה, והרבה מהמחלוקות שלהם לא מתחילות אפילו לקבל טעם.
אתה מוזמן להראות לנו מקרה שמישהו השיג עליו או על אביו מרן זצ"ל ואמר שיפה השיג בדעת ובתבונה.
 
הנה סו"ס אני מסכים איתך.

גם אני מכיר מאן דהו שבחר לעצמו וסימן לו ל"מטרה" איזה רב אחד ת"ח שנפטר צעיר, וממטיר עליו בכל נושא בין אם הוא קשור ובין אם לא ,לשונות קשים ומתבל אותם בארס , וכל שיעור כמעט ובכל חיבור שמוציא , משתדל איך שהוא לקשר לאותו ת"ח בשביל להוציא עליו את כל הזעם שלא קיים.

אז הנה אחרי יותר משנה - סו"ס הסכמנו על משהו
אותו ואת רבו.
 
תביא בבקשה דוגמא למאן דהוא שחלק על רבינו עובדיה זצ"ל
ועבר את אישורו של הגרי"צ נר"ו והזכיר את המחלוקת בשתיקה ובלי ביקורת.

ואם לא מצאת עד כדי כך,
תשתף אותנו בחכם מחכמי הדור שחלק על רבינו עובדיה ולא קיבל 'נזיפה' מבנו הנ"ל נר"ו.
(עניין משמעותי ולא נקודה אי שם ...)
א. לא באתי לדובב אף אחד, ורק להעיר נקודתית על @הלכה ברורה שהוציא משמעויות מהח"א שלא כתובות בו.

ב. יש כמה נקודות מכמה ת"ח שאני מכיר שחלקו בהלכות מסויימות על מרן הגרע"י והראו זאת לרב יצחק והסכים עמהם. (לאחד מהם אמר נכון שבילקו"י אני כותב רק את דעת אבי כי זו המטרה העיקרית של הספר אבל נראה מדבריך שבאמת יש צדק בדבריך)

ג. ענייו "משמעותי" אני לא מכיר...
 
אתה מוזמן להראות לנו מקרה שמישהו השיג עליו או על אביו מרן זצ"ל ואמר שיפה השיג בדעת ובתבונה.
ב. יש כמה נקודות מכמה ת"ח שאני מכיר שחלקו בהלכות מסויימות על מרן הגרע"י והראו זאת לרב יצחק והסכים עמהם. (לאחד מהם אמר נכון שבילקו"י אני כותב רק את דעת אבי כי זו המטרה העיקרית של הספר אבל נראה מדבריך שבאמת יש צדק בדבריך)
אם אתם רוצים 2 מקרים ספציפיים שאני מכיר, זה על טלטול בגדים בשבת שלא לצורך (ואת זה כתב גם בילקו"י לצדד להקל נגד אביו)
ועל אכילת בשר ודגים באותו שולחן להחמיר.
 
דבריו של הפרי תאר מכוונים למי שלומד דבריו לקנטר וכדי להשיג עליהם, ואדרבא לזכרוני הוא מבקש שמי מצא הערה על דבריו שישלח לו או לתלמידיו.
דברי הפרי תאר בהקמדתו: והיו דברי אלה מול כל קורא, שאם לפקח בדברי הוא בא ואין צריך לומר לקנטרני, נגידים אדבר להמיתו בעקישת ולחישת ונשיכת נחש, ואוסר אני עליו פריי למאכלו ותוארו לעיניו. ואם דחקו שכלו באיזה דבר, הנני חיים עומד בירושלים בעזרת ה', והבנים בני אלה תלמידי לומדי מדרש כנסת ישראל ה' ירוממה. יסדר טענותיו בכתב אמת וישלחנו אל המקום אשר בחר ה' למשכן תורה הן בעודני חי ואף כי אחרי מותי, בית מדרשי שפת אמת יכון לעד, הנה הנם תלמידי שותי מימי ישיבוהו על כל אשר תשאל נפשו היקרה. ולפני יושב על כסא מלוכת עולם עליון ברוך הוא נועדה יחד מי בעל דברים, ואז יכיר אדם תורה טעמה מקור חיים. ע"כ.

וכיוצ"ב כתב בסי' פד (ס"ק יג בד"ה ונראה): על כן צוחינא דכל מי שאינו בקי בחדרי העיון העמוק ורגיל בתמידות ובידיעה צודקת ובכוונה שלמה לשם שמים, הרינו אוסר עליו ספרי לבל ילמוד בהם ואם יעבור עקיצנא ליה. עכ"ל.
 
גם אני מכיר מאן דהו שבחר לעצמו וסימן לו ל"מטרה" איזה רב אחד ת"ח שנפטר צעיר, וממטיר עליו בכל נושא בין אם הוא קשור ובין אם לא ,לשונות קשים ומתבל אותם בארס , וכל שיעור כמעט ובכל חיבור שמוציא , משתדל איך שהוא לקשר לאותו ת"ח בשביל להוציא עליו את כל הזעם שלא קיים
לא מכיר.
אני מכיר רב שחולק עליו הרבה וכמו אביו שחלק עליו הרבה והזכירו בלשונות חריפים בספריו.

ועם כל זה שניהם מביאים אותו רבות בספריו לסייעתא וכו'
 
לא מכיר.
אני מכיר רז שחולק עליו הרבה וכמו אביו שחלק עליו הרבה והזכירו בלשונות חריפים בספריו.

ועם כל זה שניהם מביאים אותו רבות בספריו לסייעתא וכו'

אני מכיר לעומת זאת, אנשים שכשחולקים עליהם בלשונות חריפים הם בוכים שמזלזלים בהם,
וכשמביאים מהם סייעתא יש כאלו שמלוננים, כהם מועילים לך אתה מצטט אותם, וכשלא אתה תוקף אותם.
כדרכה של תורה.
 
אני מכיר לעומת זאת, אנשים שכשחולקים עליהם בלשונות חריפים הם בוכים שמזלזלים בהם,
אני מכיר הרבה כאלה שהרב עובדיה דיבר עליהם ולא ננקוט כאן בשמות.
וכשמביאים מהם סייעתא יש כאלו שמלוננים, כהם מועילים לך אתה מצטט אותם, וכשלא אתה תוקף אותם.
דיבור מגומגם ולא מובן.
 
אתה לא מתמצת את דבריו, אלא מוסיף פרשנויות שלך.
החיי אדם לא הזכיר מילה לגבי זה שכל אחד יוכל לחלוק על גדולי הדור.
אני לא מוסיף כלום! אני אומר מה כתוב בדבריו!
תראה מה כתוב-
והוא לסיבת כי שמעתי דיבת רבים המתרעמים עלי שהשגתי עליו באיזה מקומות בחיבורי חיי אדם. בלי ספק שהאנשים המתרעמים לא ידעו דרך הפוסקים, שכן דרך תוה"ק זה בונה וזה סותר, והתלמיד חולק על הרב, כמו שכתוב בשולחן ערוך, ודרך זה היה נוהג אף בזמן תנאים ואמוראים. ובודאי ניחא ליה להגר"א מה שאני מפלפל בדבריו ממי שהוא אומר שפיר קאמר, כדאמר רבי יוחנן על בר לקישא. והם עתידים ליתן את הדין כי מנעו נחת רוח להגר"א לפלפל בדבריו. והדן לכף זבות ידונו אותו משמים לזכות". עכ"ל.
אתה מבין מה כתוב?
אני אסביר בעברית: שמי שמזלזל ומתרעם על רבנים שחולקים על הגאון מוילנא (או הרב עובדיה), וגורם לאחרים שיפחדו לדון בדבריהם (מחשש המתרעמים), הוא יתן את הדין על שממעט נחת רוח מאותם גאונים שלא ידונו מדבריהם [ואם החיי אדם חשש לכאלה אנשים, כ"ש היום שיש אברכים פשוטים שמוציאים ספרים ומפחדים שיתקפו אותם בלוין אם הם יחלקו על הרב עובדיה (למרות שלאחרונה נהיה מצב הפוך, שיש כאלה ששמחים שהוא תוקף אותם כי כך הם מתפרסמים...), ולכן בוודאי אדם כזה יתן את הדין, וזה לא אני שולח אותם לתת דין אלא החיי אדם! אז תעזוב אותי תלך לחיי אדם...
 
סטטוס
לא פתוח לתגובות נוספות.
ראשי תחתית