ממדבר מתנה
חבר קבוע
- הצטרף
- 29/10/25
- הודעות
- 380
זכורני שדנו בעבר באחד האשכולות האם דרכם של הפוסקים שלא להזכיר סברת גדול הדור כאשר חולקים עליו.
והנידון היה שיתכן שזהו מדרך ענווה של המחבר וכדומה.
אמנם כעת ה' אינה לידי ספר חכמת אדם, והנה שם בהקדמה לבינת אדם (מהדורת תקע"ה, וכמדומה שנשמט במהדורות הבאות), כתב הגאון המחבר וז"ל:
"והנה דברי מחותני גאון ישראל וקדשו אשר מימיו אנו שותים המקובל האלקי החסיד המפורסם מורינו אליה חסיד דקהילתנו, לא הבאתי כמעט כלל דבריו רק איזה גרגרים. והוא לסיבת כי שמעתי דיבת רבים המתרעמים עלי שהשגתי עליו באיזה מקומות בחיבורי חיי אדם. בלי ספק שהאנשים המתרעמים לא ידעו דרך הפוסקים, שכן דרך תוה"ק זה בונה וזה סותר, והתלמיד חולק על הרב, כמו שכתוב בשולחן ערוך, ודרך זה היה נוהג אף בזמן תנאים ואמוראים. ובודאי ניחא ליה להגר"א מה שאני מפלפל בדבריו ממי שהוא אומר שפיר קאמר, כדאמר רבי יוחנן על בר לקישא. והם עתידים ליתן את הדין כי מנעו נחת רוח להגר"א לפלפל בדבריו. והדן לכף זבות ידונו אותו משמים לזכות". עכ"ל.
ומבואר שלדעתו שאין שום פסול להזכיר דעת החולק, ואפילו היה חכם עצום וגדול הדור שכל ישראל שותים את מימיו. ואדרבא בהכי הוי ליה ניחא טפי וכמבואר.
אלא שרק משום המלעיזים שריננו על כך שעשה זו בספרו הראשון, נמנע מלהביאו ג"כ בספר זה.
והנידון היה שיתכן שזהו מדרך ענווה של המחבר וכדומה.
אמנם כעת ה' אינה לידי ספר חכמת אדם, והנה שם בהקדמה לבינת אדם (מהדורת תקע"ה, וכמדומה שנשמט במהדורות הבאות), כתב הגאון המחבר וז"ל:
"והנה דברי מחותני גאון ישראל וקדשו אשר מימיו אנו שותים המקובל האלקי החסיד המפורסם מורינו אליה חסיד דקהילתנו, לא הבאתי כמעט כלל דבריו רק איזה גרגרים. והוא לסיבת כי שמעתי דיבת רבים המתרעמים עלי שהשגתי עליו באיזה מקומות בחיבורי חיי אדם. בלי ספק שהאנשים המתרעמים לא ידעו דרך הפוסקים, שכן דרך תוה"ק זה בונה וזה סותר, והתלמיד חולק על הרב, כמו שכתוב בשולחן ערוך, ודרך זה היה נוהג אף בזמן תנאים ואמוראים. ובודאי ניחא ליה להגר"א מה שאני מפלפל בדבריו ממי שהוא אומר שפיר קאמר, כדאמר רבי יוחנן על בר לקישא. והם עתידים ליתן את הדין כי מנעו נחת רוח להגר"א לפלפל בדבריו. והדן לכף זבות ידונו אותו משמים לזכות". עכ"ל.
ומבואר שלדעתו שאין שום פסול להזכיר דעת החולק, ואפילו היה חכם עצום וגדול הדור שכל ישראל שותים את מימיו. ואדרבא בהכי הוי ליה ניחא טפי וכמבואר.
אלא שרק משום המלעיזים שריננו על כך שעשה זו בספרו הראשון, נמנע מלהביאו ג"כ בספר זה.