חיי שרה מדוע היה אברהם צריך לקנות את מערת המכפלה ולא נהג כבעל הבית, האם אין בזה הודאת בעל דין ששאר ארץ ישראל ח"ו איננה שלו ?

[שאינו יודע לשאול]

אברהם קנה את שדה המכפלה וצ"ע מדוע, הלא כל הארץ שלו, כמו שנאמר לו קום והתהלך בארץ וכו’, כשאדם קונה משהו הוא בעצם מודה שהוא לא שלו, ובייחוד שאומר להם גר ותושב אנוכי עמכם ובב"ר נח ו וברש"י אם לא תתנו לי אטלנה מן הדין שהרי היא שלי, ופלא הלא היא שלו למה מתנהג כגר, ויש כאן כביכול הודאת בע"ד, וביותר שהוא גר שם וזה המקום שבו גר מיד אחר שנאמר לו לקנות את הארץ בחזקה הלך לגור שם, [סו"פ יג שני פסוקים אחרונים ועי’ רש"י יט יז].

 

[שאינו יודע לשאול]

בשלמא לדעת חכמים בב"ב ק ע"א שההליכה לאורכה ולרחבה לא היתה מדין קנין, אלא רק הכנה לקנין, יש לומר שכאן רצה שיהיה קנין גמור, אך לדעת ר' אליעזר שההליכה לאורכה ולרחבה היא גופא הקנין א"כ היא כבר קנויה לו, אם כן האם אין בקנייתו משום הודאת בעל דין ?
והאמת שגם לדעת חכמים קצת קשה שהרי גר שם [ויאהל אברם ויבא וישב באלוני ממרא אשר בחברון, "ואע"פ שכתוב ויאהל אברם וגו' אהלים הרבה היו לו ונמשכו עד חברון" רש"י הנ"ל] וזה ממש קנין חזקה, אך יש לחלק שלא גר ממש שם

 

[אור יעקב]

המנחת חינוך נגע כעין שאלה זו.

 

[שאינו יודע לשאול]

זה כבר מבואר בב"ר [עט ז] "א"ר יודן בר סימון זה אחד משלשה מקומות שאין אומות העולם יכולין להונות את ישראל לומר גזולים הן בידכם ואלו הן מערת המכפלה וביהמ"ק וקבורתו של יוסף מערת המכפלה דכתיב [בראשית כג, טז] וישמע אברהם אל עפרון וישקול אברהם לעפרון".
אך קושייתי היא דאם כן להיפך יש כאן הודאת בעל דין כלפי שאר הארץ שכל מה שלא קנה בכסף מתוך א"י אינו שלו חלילה.