חיי שרה מדוע אברהם סמך על אליעזר להיות השליח להביא את האישה ליצחק, וחשד אותו בדברים אחרים, מאי שנא ?

הצטרף
4/11/25
הודעות
164
מצאנו שהיה אליעזר עבד ולכן לא האמינו אברהם, ובב"מ פו ע"ב מבואר שכאשר היה אברהם חולה אחרי המילה שלח את אליעזר לחפש אורחים ולא מצא, אמר אברהם אין נאמנות לעבד והלך לחפש בעצמו [שדריה לאליעזר למיפק לברא נפק ולא אשכח אמר לא מהימנא לך היינו דאמרי תמן לית הימנותא בעבדי].
ויותר מזה כתוב בפרקי דר’ אליעזר (פרק טז, הובא בילקוט רמז קט) שרבקה נפלה מהגמל כאשר ראתה את יצחק כי ראתה שעשיו יצא ממנו, ובאותה נפילה נשרו בתוליה ונעשית מוכת עץ, ואחר כך לא מצא לה בתולים וחשד אותה מאליעזר עד שהלכו למקום הנפילה והוכיח לא אליעזר שהיא מוכת עץ, ומסתבר שגם חשד זה נובע מהיותו עבד.
[ועיין עוד חזקוני פסוק ב].
אם כן כיצד יתכן שהוא סמך עליו ושלח אותו להביא אישה ליצחק והוא הוא יהיה זה שיבחר ? אטו אית הימנותא בעבדי ?
 
מצאנו שהיה אליעזר עבד ולכן לא האמינו אברהם, ובב"מ פו ע"ב מבואר שכאשר היה אברהם חולה אחרי המילה שלח את אליעזר לחפש אורחים ולא מצא, אמר אברהם אין נאמנות לעבד והלך לחפש בעצמו [שדריה לאליעזר למיפק לברא נפק ולא אשכח אמר לא מהימנא לך היינו דאמרי תמן לית הימנותא בעבדי].
ויותר מזה כתוב בפרקי דר’ אליעזר (פרק טז, הובא בילקוט רמז קט) שרבקה נפלה מהגמל כאשר ראתה את יצחק כי ראתה שעשיו יצא ממנו, ובאותה נפילה נשרו בתוליה ונעשית מוכת עץ, ואחר כך לא מצא לה בתולים וחשד אותה מאליעזר עד שהלכו למקום הנפילה והוכיח לא אליעזר שהיא מוכת עץ, ומסתבר שגם חשד זה נובע מהיותו עבד.
[ועיין עוד חזקוני פסוק ב].
אם כן כיצד יתכן שהוא סמך עליו ושלח אותו להביא אישה ליצחק והוא הוא יהיה זה שיבחר ? אטו אית הימנותא בעבדי ?
בפשוטו אפשר לומר שללכת למקום רחוק לא היה בכוחו ולכן נאלץ לסמוך על אליעזר ואילו למקום קרוב לחיפוש אורחין לא סמך עליו כיון שיכל לעשות בעצמו.
אבל אולי יש להוסיף בזה דידוע קושיית גאב''ד בריסק הלא היה לאברהם נבואה שרבקה היא השידוך של יצחק א''כ מדוע היה צריך לשלוח את אליעזר ונאמרו בזה הרבה תירוצים עכ''פ אפשר לומר כיון שהשליחות היתה רק לתוספת אולי לבדוק במידותיה וכיו''ב בזה יכל לסמוך על אליעזר אבל בהכנסת אוריחים שראה שאין אורחים הלך הוא בעצמו.
 
מצאנו שהיה אליעזר עבד ולכן לא האמינו אברהם, ובב"מ פו ע"ב מבואר שכאשר היה אברהם חולה אחרי המילה שלח את אליעזר לחפש אורחים ולא מצא, אמר אברהם אין נאמנות לעבד והלך לחפש בעצמו [שדריה לאליעזר למיפק לברא נפק ולא אשכח אמר לא מהימנא לך היינו דאמרי תמן לית הימנותא בעבדי].
ויותר מזה כתוב בפרקי דר’ אליעזר (פרק טז, הובא בילקוט רמז קט) שרבקה נפלה מהגמל כאשר ראתה את יצחק כי ראתה שעשיו יצא ממנו, ובאותה נפילה נשרו בתוליה ונעשית מוכת עץ, ואחר כך לא מצא לה בתולים וחשד אותה מאליעזר עד שהלכו למקום הנפילה והוכיח לא אליעזר שהיא מוכת עץ, ומסתבר שגם חשד זה נובע מהיותו עבד.
[ועיין עוד חזקוני פסוק ב].
אם כן כיצד יתכן שהוא סמך עליו ושלח אותו להביא אישה ליצחק והוא הוא יהיה זה שיבחר ? אטו אית הימנותא בעבדי ?

המעשה בפרד"א קל יותר, כיון שסוף סוף נפצעה ויצא ממנה דם ונפלו בתוליה. וגם אין אפוטרופוס על העריות.
והענין עם האורחים, אפשר שחשדו שבגלל החום לא התאמץ יותר מדאי.
משא,כ בללכת לחפש אשה לבנו, וכי מה יחשדנו, שילך ובאמצע הדרך יחזור ויאמר היא לא רצתה לבוא ?
וכי מה התועלת שתהיה לאליעזר מזה ? ועכ"פ אם היה חוזר מוקדם מדאי מהרגיל (או אפי' בזמן) ולא מביא איתו אשה, תהא הסיבה אשר תהא, מי אמר שלא היה חושדו ? - אבל בינתיים עשה מה שהוא יכול (וכמו שכתב @אד יעלה שבשל זקנותו אולי לא יכול היה ללכת בעצמו).
אבל השאלה לכשעצמה יפה מאד.
 
קושיית גאב''ד בריסק הלא היה לאברהם נבואה שרבקה היא השידוך של יצחק א''כ מדוע היה צריך לשלוח את אליעזר
א. לא הכרתי את הקושיא [יישר כוח! אגב הכוונה להגרי"ז הלוי או לרב מבריסק ?] ולא את המקור לכך שלאברהם אבינו היתה נבואה שרבקה היא השידוך של יצחק, ואם מסתמכים על דברי רש"י בסוף פרשת וירא יש לומר שנאמרה לו מי תהיה בת זוגו ושהיא נולדה אבל לא נאמר לו שהיא רבקה בת בתואל.
ב. רש"י כתב כד ח שאברהם אמר שאם לא תאבה האישה יקח מבנות ענר אשכול וממרא, ובדברי אליעזר (כד מט) שאומר להם ואם לא אגידו לי ואפנה על ימין או על שמאל כתב רש"י שילך לבנות לוט או לבנות ישמעאל, [ובגור אריה על רש"י מבואר שגם זה היה אמת שכך אמר לו אברהם, וכן זכורני שראיתי בשנים עברו בט"ז על התורה], משמע שהדבר היה מסופק ולא ברור שרבקה סו"ס תהיה הזיווג.
ג. גם אי נימא שאברהם ידע שרבקה תהיה הזיווג, רק התנהג בדרך הטבע מאיזה סיבה שהיא כאילו אינו יודע, או שנאמר שהיה יודע שהיא זיווגו ועדיין בידה לסרב, וכעין "שמא יקדמנו אחר ברחמים" שיכול אדם להפסיד זיווגו, עדיין יש כאן שליחותא רבתא בדרך הטבע להמציא הזיווג אל נכון.
 
בפשוטו אפשר לומר שללכת למקום רחוק לא היה בכוחו ולכן נאלץ לסמוך על אליעזר ואילו למקום קרוב לחיפוש אורחין לא סמך עליו כיון שיכל לעשות בעצמו.
ממרא נתן לו עצה על המילה, אם לא סמך על אליעזר האם לא היה עדיף לשלוח את ממרא ? ובכלל אברהם היה מלך כמ"ש רש"י בפרשת לך לך אחרי מלחמת המלכים, נראה לענ"ד שזה קצת מחודש לומר שלא היה לו את מי לשלוח שהוא תלמידו ואיננו עבד, [אולי אפילו לוט עדיף שמסר נפשו על הכנסת אורחים]
 
משא,כ בללכת לחפש אשה לבנו, וכי מה יחשדנו, שילך ובאמצע הדרך יחזור ויאמר היא לא רצתה לבוא ?
וכי מה התועלת שתהיה לאליעזר מזה ?
אליעזר רצה את בתו ליצחק, א"כ היתה לו נגיעה, והיה יכול לומר שלא תאבה האישה ללכת עמדי, וכן שבנות ענר אשכול וממרא ג"כ לא יאבו, וא"כ אין ברירה אלא לקחת את בתו ...
 
ממרא נתן לו עצה על המילה, אם לא סמך על אליעזר האם לא היה עדיף לשלוח את ממרא ? ובכלל אברהם היה מלך כמ"ש רש"י בפרשת לך לך אחרי מלחמת המלכים, נראה לענ"ד שזה קצת מחודש לומר שלא היה לו את מי לשלוח שהוא תלמידו ואיננו עבד, [אולי אפילו לוט עדיף שמסר נפשו על הכנסת אורחים]
זה שממרא נתן לו עצה על המילה זה לא אומר שיש לו יותר יראת שמיים מאליעזר
וגם לוט שמסר נפשו על הענין -ובוודאי שאליעזר יותר צדיק ואם על אליעזר לא סמך ק''ו עליו
ופשוט שזה רק היה חשד אבל אליעזר בוודאי היה מוסר נפשו ק''ו מלוט
 
אמת שהיו יותר צדיקים.
אבל באליעזר חשד בדברים שנוגעים ליראת שמים, [בתולי רבקה, מצוות הכנסת אורחים].
אבל אני מסכים שאין כאן הכרח.
 
א. לא הכרתי את הקושיא [יישר כוח! אגב הכוונה להגרי"ז הלוי או לרב מבריסק ?] ולא את המקור לכך שלאברהם אבינו היתה נבואה שרבקה היא השידוך של יצחק, ואם מסתמכים על דברי רש"י בסוף פרשת וירא יש לומר שנאמרה לו מי תהיה בת זוגו ושהיא נולדה אבל לא נאמר לו שהיא רבקה בת בתואל.
ב. רש"י כתב כד ח שאברהם אמר שאם לא תאבה האישה יקח מבנות ענר אשכול וממרא, ובדברי אליעזר (כד מט) שאומר להם ואם לא אגידו לי ואפנה על ימין או על שמאל כתב רש"י שילך לבנות לוט או לבנות ישמעאל, [ובגור אריה על רש"י מבואר שגם זה היה אמת שכך אמר לו אברהם, וכן זכורני שראיתי בשנים עברו בט"ז על התורה], משמע שהדבר היה מסופק ולא ברור שרבקה סו"ס תהיה הזיווג.
ג. גם אי נימא שאברהם ידע שרבקה תהיה הזיווג, רק התנהג בדרך הטבע מאיזה סיבה שהיא כאילו אינו יודע, או שנאמר שהיה יודע שהיא זיווגו ועדיין בידה לסרב, וכעין "שמא יקדמנו אחר ברחמים" שיכול אדם להפסיד זיווגו, עדיין יש כאן שליחותא רבתא בדרך הטבע להמציא הזיווג אל נכון.
כמדומני ששמך לא נאה לך.
א.כמדומני שהוא בחי' מרן רי''ז הלוי אגב לכולם קראו הרב מבריסק.
פשטות דברי רש''י שכן ידע.
ב.כמו שכתבת הוא התנהג בדרך הטבע ואם היא לא תסכים בוודאי שיחשוב על אפשרות שנייה.
ג.גם אם הוא צריך להתנהג בדרך הטבע עדיין אינו דומה אדם שקיבל נבואה ורק צריך להתנהג לבין אדם שלא קיבל נבואה
 
מצאנו שהיה אליעזר עבד ולכן לא האמינו אברהם, ובב"מ פו ע"ב מבואר שכאשר היה אברהם חולה אחרי המילה שלח את אליעזר לחפש אורחים ולא מצא, אמר אברהם אין נאמנות לעבד והלך לחפש בעצמו [שדריה לאליעזר למיפק לברא נפק ולא אשכח אמר לא מהימנא לך היינו דאמרי תמן לית הימנותא בעבדי].
ויותר מזה כתוב בפרקי דר’ אליעזר (פרק טז, הובא בילקוט רמז קט) שרבקה נפלה מהגמל כאשר ראתה את יצחק כי ראתה שעשיו יצא ממנו, ובאותה נפילה נשרו בתוליה ונעשית מוכת עץ, ואחר כך לא מצא לה בתולים וחשד אותה מאליעזר עד שהלכו למקום הנפילה והוכיח לא אליעזר שהיא מוכת עץ, ומסתבר שגם חשד זה נובע מהיותו עבד.
[ועיין עוד חזקוני פסוק ב].
אם כן כיצד יתכן שהוא סמך עליו ושלח אותו להביא אישה ליצחק והוא הוא יהיה זה שיבחר ? אטו אית הימנותא בעבדי ?
זה הסיבה שהוא השביע אותו שלא יקח מבנות ענר אשכול וממרא, ושילך רק לארצו ולמולדתו ויקח אשה לבנו משם.
 
זה נכון.
אבל מעיקרא ביקש מאברהם על זיווג בתו, וא"כ וודאי היה נוגע, כך נלענ"ד.

שוב, אליעזר רצה אותו.
אברהם לא חלם שזה יכול לקרות.
ומשכך, מבחינתו אין בעייה לשלוח את אליעזר, הוא לא יעבור על השליחות בלא"ה מצד האינטרס כי אין לו.
אח"כ התחדש אינטרס שלא היה קיים, אך זו כבר לא שאלה על אברהם איך מסכת עליו, הרי יהיה לו אינטרס ?
השאלה למה הוא בכלל סמך עליו אחר שלא סמך עליו באורחים. וע"ז עניתי דלא דמי.
 
דברי כת"ר ברורים.
אני רק מנסה לטעון שיש מושג של "נגיעה" שאדם מוטה אע"פ שלא יעשה כן בכוונה תחילה, [כמו שקורה בעבודת ה' שאדם לא רוצה לחטוא אבל ליצר יש תחבולות, וחלקם בנויות על תאוות או תשוקה לכבוד וקנאה וכו'] ואליעזר היתה לו נגיעה. וביותר שהיה חשוד על מעשים להדיא א"כ הנגיעה מתחזקת.
אבל את עיקר התשובה שלך אני בהחלט מקבל ייש"כ.
 
דברי כת"ר ברורים.
אני רק מנסה לטעון שיש מושג של "נגיעה" שאדם מוטה אע"פ שלא יעשה כן בכוונה תחילה, [כמו שקורה בעבודת ה' שאדם לא רוצה לחטוא אבל ליצר יש תחבולות, וחלקם בנויות על תאוות או תשוקה לכבוד וקנאה וכו'] ואליעזר היתה לו נגיעה. וביותר שהיה חשוד על מעשים להדיא א"כ הנגיעה מתחזקת.
אבל את עיקר התשובה שלך אני בהחלט מקבל ייש"כ.

ודאי שיכולה להיות לו נגיעה,
ואמנם כשחזרה מוכת עץ חשדו מיד.
אבל החשד שמא לא יעשה שליחותו נאמנה מצד שרוצה ליתן את בתו, הוא לא קיים, כי בתו ירדה מהפרק, ומה שהחדש אח"כ לא נלקח בחשבון בזמן השליחות.
 
ראשי תחתית