חיי שרה מהיכן למדים שמודים על הטובה ?

התורה

חבר חדש
הצטרף
1/11/25
הודעות
94
בפרשתן (כ"ד, כ"ז): "ויקד האיש וישתחו לה'", מצינו שאליעזר התשחוה ב' פעמים בהודאה לה', חד בזמן שראה שתפלתו מתקיימת ורבקה נענתה כתפילתו, ועוד בזמן שלבן ובתואל נתנו לו את רבקה. ואילו רש"י העמיד דבריו ש"מכן שמודים על בשורה טובה" רק על השני.
וצ"ב מ"ש הא' מהב', וצ"ע.
 
בפרשתן (כ"ד, כ"ז): "ויקד האיש וישתחו לה'", מצינו שאליעזר התשחוה ב' פעמים בהודאה לה', חד בזמן שראה שתפלתו מתקיימת ורבקה נענתה כתפילתו, ועוד בזמן שלבן ובתואל נתנו לו את רבקה. ואילו רש"י העמיד דבריו ש"מכן שמודים על בשורה טובה" רק על השני.
וצ"ב מ"ש הא' מהב', וצ"ע.
והפליאה תגדל עוד שהרי דברי רש"י מקורם מבראשית רבה כמצויין ואילו שם הדבר נלמד מהא'.
וַיָּרָץ הָעֶבֶד לִקְרָאתָהּ (בראשית כד, יז), לִקְרַאת מַעֲשֶׂיהָ הַטּוֹבִים. (בראשית כד, יז): וַיֹּאמֶר הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ, גְּמִיָּה אַחַת. (בראשית כד, כא): וְהָאִישׁ מִשְׁתָּאֵה לָהּ וגו', רַבִּי יוֹחָנָן דְּצִיפּוֹרִין אָמַר מְמַצְמֵץ וּמַבִּיט בָּהּ, (בראשית כד, כא): הַהִצְלִיחַ ה'. (בראשית כד, כב): וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ הַגְּמַלִּים לִשְׁתּוֹת וַיִּקַּח וגו', רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵף אֶבֶן יְקָרָה הָיָה בוֹ וְהָיָה מִשְׁקָלָהּ בֶּקַע. (בראשית כד, כב): וּשְׁנֵי צְמִידִים עַל יָדֶיהָ, כְּנֶגֶד שְׁנֵי לוּחוֹת. (בראשית כד, כב): עֲשָׂרָה זָהָב מִשְׁקָלָם, כְּנֶגֶד עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת. (בראשית כד, כג): וַיֹּאמֶר בַּת מִי אַתְּ הַגִּידִי נָא לִי וגו', לִינָה אַחַת. (בראשית כד, כד): וַתֹּאמֶר בַּת בְּתוּאֵל אָנֹכִי בֶּן מִלְכָּה, (בראשית כד, כה): גַּם מָקוֹם לָלוּן, לִינוֹת הַרְבֵּה. (בראשית כד, כו): וַיִּקֹּד הָאִישׁ וַיִּשְׁתַּחוּ לַה', מִכָּאן שֶׁמּוֹדִים עַל בְּשׂוֹרָה טוֹבָה. (בראשית כד, כז): וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם אֲשֶׁר לֹא עָזַב חַסְדּוֹ וגו', מִמַּה שֶּׁקָּפְצָה הַדֶּרֶךְ לְפָנַי הָיִיתִי יוֹדֵעַ (בראשית כד, כז): שֶׁבַּדֶּרֶךְ נָחַנִּי ה' בֵּית אֲחֵי אֲדֹנִי.

שו"ר בשפתי חכמים שמיישב למה רש"י פירש כן על השני ולא על הראשון ע"ש. [השפתי חכמים לא מתייחס לעניין שהמדרש עסק בפסוק הראשון אלא באופן עקרוני למה רש"י לא פירש על המוקדם יותר].

והדבר מעניין הרי ידוע שרש"י בוחר בדר"כ את הפירוש הדרושי הקרוב יותר לפשט ומעניין אם מצינו עוד כזאת שרש"י לוקח דרוש ומצמיד פירושו לפסוק אחר דומה, מאיזה סיבה כמו כאן ואם דיברו בזה.
 
נערך לאחרונה:
ראשי תחתית