תורה אמת כתיב בה
חבר קבוע
- הצטרף
- 4/1/25
- הודעות
- 634
היום בשיעור השבועי
מרן הראש''ל: ''אני מעיד שאבא היה מברך על גלידה בסעודה''
- יוזם האשכול תורה אמת כתיב בה
- תאריך התחלה
שמעון טרבלסי
חבר בכיר
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 2,600
בדקה 1:05
כבר כתבתי על זה במקום אחר.
סותר בשיעור את מה שכתב בהלכה ברורה.
בשיעור הנ"ל הרב דוד אומר, (דקה 1:04:24) פעם אני אמרתי לו (לאביו מרן זצ"ל), שאני חושב שכיוון שגלידה זה ספק משקה, אז אם הוא שתה יין, יין פוטר משקים. אבל הוא אמר לי על כך, שבוודאי שגלידה איננה נחשבת למשקה. וגם בשבת יש לברך על הגלידה בתוך הסעודה.
ובהלכה ברורה כאן הוא כותב מלבד בשבת שהניח הגלידה לאחר הסעודה ואמר לי שהוא מחמת שהיין של הקידוש פוטר משקין שבסעודה...
בשיעור הנ"ל הרב דוד אומר, (דקה 1:04:24) פעם אני אמרתי לו (לאביו מרן זצ"ל), שאני חושב שכיוון שגלידה זה ספק משקה, אז אם הוא שתה יין, יין פוטר משקים. אבל הוא אמר לי על כך, שבוודאי שגלידה איננה נחשבת למשקה. וגם בשבת יש לברך על הגלידה בתוך הסעודה.
ובהלכה ברורה כאן הוא כותב מלבד בשבת שהניח הגלידה לאחר הסעודה ואמר לי שהוא מחמת שהיין של הקידוש פוטר משקין שבסעודה...
לא שמעתי את השיעור, אבל זה תמוה שמבואר בכמה מקומות בספרי מרן זצוק"ל שגלידה דינה כמשקה.
ואולי כוונתו שאינה נחשבת כמשקה לעניין שתפטר בתוך הסעודה.
אבל הסתירה בדברי הרב דוד יוסף, במקומה עומדת, בדבר עדותו במנהגו של אביו מרן זצ"ל.
בשיעור אמר שגם בשבת יברך על הגלידה בסעודה, ובספר הלכה ברורה כתב שלא יברך.
צריך לבדוק אם הרב דוד כתב בזה באורחות מרן.
הלכה ברורה
חבר קבוע
- הצטרף
- 11/3/25
- הודעות
- 235
שכבודו יראה את הסרטון הזה (לפחות מדקה 33:10) שהוא אומר במפורש, שהוא כתב בהלכה ברורה הוא הסתפק לגבי שבת, ולאחר שנים מרן אמר לו שנראה לו לא כמו שכתב בהלכה ברורה, אז זה לא סתירה בדברי הרב דוד.
לא ראיתי בדקה שציינת.
הסתירה היא, על העדות שלו במנהג אביו, האם בירך על הגלידה בתוך הסעודה בשבת או להניחו לאחר ברכת המזון.
בהלכה ברורה כ' שדעת אביו להניחו לאחר בהמ"ז, שאפשר שזה משקה וברכת היין פוטרו.
ובשיעור אמר שדעת אביו לברך בתוך הסעודה, ואין ברכת היין של הקידוש פוטרו.
הלכה ברורה
חבר קבוע
- הצטרף
- 11/3/25
- הודעות
- 235
בסרטון שהעלתי בדקה המצוינת הוא מתחיל לדבר על נושא זה.
והוא אומר שלאחר שכך הוא כתב בהלכה ברורה אבא שלו חשב כך, ולא כההלכה ברורה, כלומר הוא לא "מתעלם" שכתב ההיפך בהלכה ברורה, אלא "הדגיש" שאבא שלו אמר לו "דלא כמו שכתבת בהלכה ברורה". אז זה לא סתירה בין השיעור לספר, אלא שהרב דוד בגלל שהוא אוהב אמת ודיוק! אז הוא אומר בשיעור שאחר שיצא ההלכה ברורה אביו לא הסכים אתו לגבי פרט זה שכתב בספרו.
ויש שיעור אחר שהוא אמר יותר מפורש את המילים שאבא שלו בשנותיו האחרונות (אולי התבטא "בשנתיים שלוש שנים האחרונות" לא זוכר בדיוק) חשב על כך, ולפני לא (כלומר שכאשר כתב את ההלכה ברורה חשב שלא יברך), ורק שלא מצאתי את השיעור הזה (אני ב"ה שומע את הרב דוד כבר הרבה שנים ב"ה, אז קשה לי לזכור מתי דיבר ע"ז עוד הפעם).
ובאמת זה לא מופקע שכאשר כתב את ההלכה ברורה כך אביו חשב ונהג שבשבת יש לחוש ולדחות הגלידה לאחר הסעודה מספק (כי יש ספק אם הוא משקה וממילא יפטר ביין), ואח"כ (בשנותיו האחרונות כנ"ל) הוא חשב בדעתו שיותר נראה כהסברא שהיין לא פוטר גילדה לכו"ע (וכמדומני שגם בברכה נאמנה הביא פלוגתא בזה אם יין פוטר גלידה גם למ"ד שהוא משקה, ואתח"י).
שמעון טרבלסי
חבר בכיר
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 2,600
אתה מתעלם מהשאלה, השאלה היא על "עדותו" איך "נהג" אביו בשבתות!!!
מרנן ורבנן
חבר מוביל
רבי שמעון, למה לכעוס על הבוקר?
מותר לכתוב בצורה רגועה, ככל דיון הלכתי טהור, אין צורך בשלושה סימני קריאה.
שמעון טרבלסי
חבר בכיר
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 2,600
ב"ה איני כועס.
רק הדגשתי לו את הנקודה שהוא לא מבין אחרי שחוזרים כמה פעמים ומסבירים לו.
הלכה ברורה
חבר קבוע
- הצטרף
- 11/3/25
- הודעות
- 235
מה אני יעשה שאני קשה הבנה...
אבל אני יחזור פעם אחרונה (אם הובנתי הובנתי, ואם לא תשארו בצ"ע, בסדר מקושיות לא מתים...)
הנקודה היא כך, בתחילה שהרב דוד כתב את ההלכה ברורה כך ראה את אביו נוהג, ומסתמא גם כך אמר לו (שהרי ידוע שמרן הרב דוד היה יושב עם מרן זצ"ל כמעט כל לילה (בכוונה כתבתי "יושב" ולא "חברותא" שלא יקשו עלי...) ודן איתו על מה שכותב בהלכה ברורה, ורוב הפעמים היה מסכים אתו, ולפעמים היו נחלקים, כדרכה של תורה), ולכן בהלכה ברורה כתב מה שאביו נהג וחשב, ולאחר שנים מרן זצ"ל חזר בו, וחשב שפשוט יותר שהיין לא פוטר את הגלידה (ואולי שינה מנהגו ואולי לא, הרב דוד לא התייחס לזה, רק אמר שזה סברא שאמר לו אביו כמה שנים לאחר צאת ההלכה ברורה). מה אסור לאביו לחזור בו ולחשוב אחרת?!. לא הבנתי מה התמיה.
ותו לא מידי.
הלכה ברורה
חבר קבוע
- הצטרף
- 11/3/25
- הודעות
- 235
בריך שמיה בראש חודש
אגב זה מזכיר לי את ההערה של הילקוט יוסף על הארחות מרן על בריך שמיה בראש חודש שהרב דוד (כמובן) טעה, וכפי המבואר להלן פעם מרן נהג כך ואח"כ חזר בו (אני לא נכנס כאן לנידון זה רק לרעיון, שזה לא נקרא סתירה ולא טעות):
בעמ' שמ"ו הביא את דברי היבי"א בח"ה סי' ח' אות ד' שכתב: וכן אני נוהג לומר בריך שמיה בראש חדש. ותמוה מה שהראוני בספר ארחות מרן שמעיד שמרן האבא לא היה נוהג לאומרו, וזה אינו. ולא כך היה מנהגו של מרן זיע"א, ובפרט כאן שביבי"א מעיד על עצמו שכן היה אומרו. ובמקו"א הערנו על ספר ארחות מרן שאין לסמוך עליו שיש בו הרבה חוסר דיוק ע"כ.
ואינו מובן מהי השגתו. אטו לא יתכן שבצעירותו [כשכתב את יבי"א ח"ה] היה נוהג לומר את הבריך שמיה, וכפי שכתב שזה במקום היהי רצון, ולא יכל לבטל את ב' הדברים ולכן אמר את הבריך שמיה במקומו, אבל בזקנותו שכבר היה לו בית כנסת משלו – הפסיק לומר את שניהם. ואין שום סתירה. ומצאנו עוד עד נאמן לזה, בספר מעין אומר ח"ב עמ' שפ"ט, וז"ל: התפללתי בחוה"מ פסח תשס"ה אצל מו"ר נר"ו וראיתי שאין אומרים בריך שמיה בעת פתיחת ההיכל, ואמר לי החזן שם שגם בראש חודש אין מו"ר נר"ו נוהג לאומרו אפילו שבסידור יחוה דעת זה מופיע ע"כ. וע"פ שני עדים יקום דבר, ואין דבריו של אחד במקום שנים.
אגב זה מזכיר לי את ההערה של הילקוט יוסף על הארחות מרן על בריך שמיה בראש חודש שהרב דוד (כמובן) טעה, וכפי המבואר להלן פעם מרן נהג כך ואח"כ חזר בו (אני לא נכנס כאן לנידון זה רק לרעיון, שזה לא נקרא סתירה ולא טעות):
בעמ' שמ"ו הביא את דברי היבי"א בח"ה סי' ח' אות ד' שכתב: וכן אני נוהג לומר בריך שמיה בראש חדש. ותמוה מה שהראוני בספר ארחות מרן שמעיד שמרן האבא לא היה נוהג לאומרו, וזה אינו. ולא כך היה מנהגו של מרן זיע"א, ובפרט כאן שביבי"א מעיד על עצמו שכן היה אומרו. ובמקו"א הערנו על ספר ארחות מרן שאין לסמוך עליו שיש בו הרבה חוסר דיוק ע"כ.
ואינו מובן מהי השגתו. אטו לא יתכן שבצעירותו [כשכתב את יבי"א ח"ה] היה נוהג לומר את הבריך שמיה, וכפי שכתב שזה במקום היהי רצון, ולא יכל לבטל את ב' הדברים ולכן אמר את הבריך שמיה במקומו, אבל בזקנותו שכבר היה לו בית כנסת משלו – הפסיק לומר את שניהם. ואין שום סתירה. ומצאנו עוד עד נאמן לזה, בספר מעין אומר ח"ב עמ' שפ"ט, וז"ל: התפללתי בחוה"מ פסח תשס"ה אצל מו"ר נר"ו וראיתי שאין אומרים בריך שמיה בעת פתיחת ההיכל, ואמר לי החזן שם שגם בראש חודש אין מו"ר נר"ו נוהג לאומרו אפילו שבסידור יחוה דעת זה מופיע ע"כ. וע"פ שני עדים יקום דבר, ואין דבריו של אחד במקום שנים.
לא ירדת לגוף הסתירה.
בהלכה ברורה הוא כותב שאביו מרן זצ"ל אמר לו ששבת שלא יברך על הגלידה מחמת שבירך על היין בקידוש אלא יניח את הגלידה לאחר ברכת המזון.
ובשיעור הוא אמר שהוא (הרב דוד) אמר לאביו שבשבת לא יברך בסעודה אלא יניח לאחר הסעודה. ואביו לא הסכים אתו.
הסתירה היא העדות, פ"א כותב שאביו אמר לו כן, ופ"א אומר שהוא אמר לאביו ואביו לא הסכים.
הלכה ברורה
חבר קבוע
- הצטרף
- 11/3/25
- הודעות
- 235
עניתי ע"ז ואחזור פעם אחרונה משום כבודך,
שלפני כמה שנים שמעתי ממנו שיעור ע"ז (ודיברתי אתו אחרי השיעור, אני רק לא זוכר ממתי השיעור כנ"ל) והוא אמר שכך אביו היה סבור בשעת כתיבת ההלכה ברורה, ולאחר שנים הוא חשב על זה יותר, והשתנתה דעתו, ולא שהרב עובדיה אחז תמיד שיין לא פוטר גלידה, אלא בסוף ימיו (או שנתיים שלוש האחרונות לא זוכר בדיוק) חזר בו וכך סבר.
מה שכתבתי, זה המהלך מי רצה לומר שבשבת לא לברך מחמת היין, זה היה סברת אביו, או סברתו ואביו דחאה ודו"ק.
והמעניין הוא שראיתי היום באורחות מרן להרב דוד שנדפס אחר פטירת מרן זצ"ל, ואין שום התייחסות לדין הגלידה בסעודה. - ח"ב עמ' תקלה, כתב בעניין ברכת משקה בתוך הסעודה, ולא כתב מה נהג בגלידה.
מצורף טרי טרי וההי"ב.
אז לפי הרב דוד יוסף שליט"א יוצא למסקנא שהיה למרן זצוק"ל ג' דעות בנושא...
1. מתחילה היה סבור לא לברך. (כמש"כ להדיא בגליונות יבי"א ובהערות על שו"ת קנין תורה - ומוזר מאוד שהרב דוד שליט"א לא התייחס בשום מקו"א לדברים אלו)
2. אח"כ היה סבור לברך אך לא בשבת.
3. אח"כ חזר בו והיה סבור לברך אף בשבת.
באמת מחילה מכת"ר, אבל יותר אמין לי עדות שבכתב (ומרן שליט"א) טפי מכל הנ"ל.
חזק ואמץ. מאמר מעולה!
חבל מאוד שהספרים החדשים של כבוד הרב בעל הילקוט יוסף שליט"א יוצאים כך
צריך ללמוד וללמד כדרכה של תורה בענווה, ולקבל את כולם, ולדעת שלכל אחד יש אות בתורה, ולא רק אני יודע את כל התורה.
והאמת והשלום אהבו
"הנהון"...
ידוע כמה סיפורים שסיפרו שמרן זצוק"ל הנהן ולא ידע על מה הוא מהנהן...
פה מדובר על תלמידו שהיה אצלו בכולל במחזור הראשון של כולל "חזון עובדיה"
והיה שנים בקשר איתו, לא סתם הנהון בעלמא , לאיזה אדם זר שבא להפריע לרב.
דבר נוסף- שהעדות הנ"ל היא עוד מהשנים שהר' עובדיה היה צעיר וכוחו במתניו, כי הספר הנ"ל הוא כתב בשנית תשס"ט, ושם הוא כתב "שמלפני שנים", כבר הוא דיבר עם זה עם הרב עובדיה
היה שנים שלא?...
ח"ו
כל ימיו היה כחו במתניו כולל יום פטירתו
למה הרב דוד לא הביא את עדותו בספרו אורחות מרן על מנהגי הגר"ע. את דעתו על הגלידה.
גם מה שכתב בהלכה ברורה בשמו של אביו, שלא יברך על הגלידה בשבת בתוך הסעודה שכבר יצא בקידוש.
לא מובן, כי אם גלידה נחשב כמאכל, מה שייך לומר שברכת הגפן יפטור את הגלידה, זה כמו שיאמרו שברכת הגפן יפטור ברכה על ביצה.
הלכה ברורה
חבר קבוע
- הצטרף
- 11/3/25
- הודעות
- 235
מחילה אבל כנראה כבודו לא קרא את דברי ההלכה ברורה!
כי הוא לא טוען שגלידה נחשבת מאכל, אלא שיש בזה מחלוקת אחרונים, אבל לגבי ברכת הגלידה בסעודה אין נפק"מ, וגם למי שטוען שגלידה נחשבת משקה היא טעונה ברכה, כיון שכל הסברא שלא מברכים על שתיה בסעודה, הוא משום שהשתיה באה לצורך האוכל, אבל גלידה לא באה לצורך האוכל אלא לתענוג, ואין דעה בפוסקים ששתיה לתענוג לא טעונה ברכה בסעודה.
וכמו שכתבתו האחרונים גבי יין שרף (בסי' קעד), אלא שהט"ז סובר שאפי' באמצע האכילה טעון היי"ש ברכה, והמג"א מחלק בזה, שבאמצע הסעודה לא, בגלל שבא לפתוח תאוות האכילה, אבל בסוף האכילה שזה בא לעכל, זה טעון ברכה כי זה לא לצורך תאוות האכילה. (ומה שכותב בילקו"י שיש מחלוקת לגבי יי"ש בסעודה, לא דק בזה, ולא שם לבו שיש הבדל בין אמצע הסעודה לסופה). וא"כ כ"ש גלידה שזה לא לעכל אלא לתענוג, ואין לו קשר לסעודה.
וא"כ לגבי ברכת היין הוא הסתפק אם חוששים למ"ד שזה משקה.
העדות הזו אינה בגדר עדות כי היא בגדר "כלי שלישי"
כי מה שכתוב שם ביתד המאיר
שהר' יצחק מספר שבא לפני עד נאמן שסיפר לו שר' דוד נקש היה אצל אביו ואמר לו וכו'.
פלוני שמספר לאדם אחר על אדם שלישי
כך שזה ודאי ורחוק הוא מלהיות עדות - ובפרט שמספיק שיש פרט אחד ויחיד ששינו מהשואל המקורי, ואז כבר התשובה שונה בתכלית , ולכן לא הייתי משתמש עם הסיפור הזה
בקיצור, שני כתבי יד. (שהרב דוד שליט"א לא התייחס אליהם)
עדות של הרב יצחק שליט"א ועוד "כלי שלישי"...
