מתי יברך אבי הבן ברכת להכניסו בבריתו של אברהם אבינו

[לישנא דרבנן]

ידוע מח' הראשונים אם מברכים ברכה זו קודם המילה (עובר לעשייתן) או אחר המילה (כפשטות הסוגיא)
השו"ע פסק כפשרת הרא"ש לברך אחר המילה קודם הפריעה. ואילו לאורך הדורות בהרבה מקהילות הספרדים נהגו לברך קודם המילה.
האם ידוע למאן דהוא אם כיום יש בזה מנהג ברור?
וכן כיצד נהגו בזה רבותינו גדולי הספרדים (הגר"ע עטיה הגר"ע יוסף הגרב"צ אבא שאול וכדו').

 

[אור יעקב]

ידוע מח' הראשונים אם מברכים ברכה זו קודם המילה (עובר לעשייתן) או אחר המילה (כפשטות הסוגיא)
השו"ע פסק כפשרת הרא"ש לברך אחר המילה קודם הפריעה. ואילו לאורך הדורות בהרבה מקהילות הספרדים נהגו לברך קודם המילה.
האם ידוע למאן דהוא אם כיום יש בזה מנהג ברור?
וכן כיצד נהגו בזה רבותינו גדולי הספרדים (הגר"ע עטיה הגר"ע יוסף הגרב"צ אבא שאול וכדו').

עיין ביבי"א ח"ז יו"ד סימן כא באורך שמנהג בני ספרד לברך קודם המילה ובני אשכנז לאחר המילה

 

[לישנא דרבנן]

מכיר את היביע אומר הזה, השאלה אם ידוע שכן הוא עצמו נהג למעשה?

 

[אור יעקב]

מכיר את היביע אומר הזה, השאלה אם ידוע שכן הוא עצמו נהג למעשה?

פשוט שכן.

 

[לישנא דרבנן]

מסברא או ידיעה

 

[כהנא דמסייע]

מכיר את היביע אומר הזה, השאלה אם ידוע שכן הוא עצמו נהג למעשה?

ודאי שכך נהג כי כך מנהג ירושלים ע‘‘פ מהר‘‘ם אלשאקר

אם כי מנהג צפו‘א מרוקו ותוניס היה כדעת השו‘‘ע

מי שיודע מה מנהג בבל

אר‘‘ץ ועוד נשמח לשמוע.

 

[כאחד העם]

לנוהגים בזה דלא כשו"ע , צריכים לשים לב , שזה יהיה ממש ממש סמוך לברית , ושלא יהיה שהות בין הברכה ולבין המילה.

כי לפי מה שראיתי, לפעמים האב מברך , ועדיין המוהל לא סיים לגמרי לגמרי להכין את הכל , או שפתאום יש איזה סבא שפתאום נזכרו לכבדו או להזמין את הרב שמברך וקורא את השם, ויוצא מזה הרבה תקלות של הפסק, של היסח דעת [והס מלהזכיר איזה דיבורים] .

 

[אור יעקב]

מסברא או ידיעה

מידיעה שאני מכיר את תשובותיו ויודע שאין דבר יותר ברור מזה.
וראה לשון השאלה "אודות המנהג בארץ ישראל וגלילותיה אצל כל עדות המזרח"

 

[לישנא דרבנן]

זו סברא לא ידיעה

 

[אור יעקב]

זו סברא לא ידיעה

מה שתגיד

 

[לישנא דרבנן]

מי שיודע מה מנהג בבל

אר‘‘ץ ועוד נשמח לשמוע.

גם מנהג ארם צובא דמשק ובבל לברך קודם המילה ודלא כהשו"ע.
ראה בארץ חיים יו"ד סי' רסה ס"א.

עוד כתב שם, שמנהג צפת בזמנו הוא כהשו"ע, לברך בין המילה לפריעה.

 

[אור נאמן]

שו"ת בית נאמן ח"ד:


[רק שמעתי הערה שבמסקנא צריך לתקן "מנהג ירושלים" ולא מנהג א"י. וצריך לעיין בל"ן]

 

[אור יעקב]

[רק שמעתי הערה שבמסקנא צריך לתקן "מנהג ירושלים" ולא מנהג א"י. וצריך לעיין בל"ן]

לא חושב שצריך לתקן וגם כמה פעמים קודם כתב מנהג אר"י

 

[מקורי]

בברית אצל הרב יצחק יוסף - ראיתי מנהג ללא שאלה לברך לפני.
כששאלתי את הרב עמאר בענין (התכוונתי לברר האם בזה הוא הולך אחר מנהג מרוקו או ששינה ל'מנהג הארץ') - אמר לי שאין לו בזה הכרעה ברורה והוא אומר לבעלי הבריתות שיעשו כרצונם.