אז אתה חולק אפי' אם זה היה שידור ישיר ממש באותה שניה?יש שוטענים שאפשר לענות אמן על שידורים מסויימים מצד סודר שהניפו באלכסנדריה (לפי שהם נשמעים מיד בעת שנאמרים). אך אני הקטן מפקפק אם זה נכון, כי שם העונים היו חלק מהענין, והיינו שהתפללו (א"נ עמדו) באותו מנין רק לא שמעו הש"ץ, וכאן הוא כלל לא חלק מהענין, הוא רק שומע בשידור שיש ברכה עכשיו באיזה מקום בכדור הארץ.
אז אתה חולק אפי' אם זה היה שידור ישיר ממש באותה שניה?
לפי מרן הגרע"י זצוק"ל צריך לשער אם לולי הרמקול היו שומעים אותו עשרה אנשים. וע"פ רוב נראה לי כן היו שומעים אותו עשרה.(ואגיד לך סוד, גם במקרופון אני לא בטוח שאפשר לענות, כי אע"פ שהוא חלק מענין מ"מ צריך שיהיו עשרה שומעים, ואני מסופק אם יש דבר כזה עשרה ששומעים את הש"ץ עצמו כשיש ברקע מקרופון, לכאו' א"א לשמוע בכה"ג את הש"ץ וכולם שומעים רק קול הברה).
לפי מרן הגרע"י זצוק"ל צריך לשער אם לולי הרמקול היו שומעים אותו עשרה אנשים. וע"פ רוב נראה לי כן היו שומעים אותו עשרה.
אתה מדבר כאן על לצאת, זה ברור לי שלא יוצאים, כי לא שומעים (גם במקום שלולי הרמקול כן היו שומעים).ובאמת זה מצוי בכמה וכמה מקרים וכגון בתפילת הדרך שאחד מברך באוטובוס ברמקול - וודאי לא מוציא את אלה שיושבים בחלק האחורי ואפי' אלה שיושבים קרוב להתחלה לא ברור שהיו שומעים אותו לולי הרמקול.
זה מה שהקשה הרב משה לוי זצ"ל על מרן הרב עובדיה זצוק"ל.השאלה האם באמת זה המדד שאילו לא היה רמקול היו שומעים אותו, תכלס' יש רמקול ולא שומעים אותו.
מה שלך ברור למרן הגרע"י זצוק"ל והרב פיישנשטיין זצוק"ל ועוד לא ברור.אתה מדבר כאן על לצאת, זה ברור לי שלא יוצאים, כי לא שומעים (גם במקום שלולי הרמקול כן היו שומעים).
זה מה שהקשה הרב משה לוי זצ"ל על מרן הרב עובדיה זצוק"ל.
אבל יש ליישב זאת שנכון שהקול "גובר" אבל זה לא "מעלים" את הקול הרגיל.
(לדוגמא ניקח שני אנשים שנמצאים במרחק שווה מהרמקול אבל אחד יותר קרוב לש"ץ - המציאות היא שישמע יותר חזק את קולו)
מה שלך ברור למרן הגרע"י זצוק"ל והרב פיישנשטיין זצוק"ל ועוד לא ברור.
בפשטות הענין זה לשמוע את הקול, ולא קול בראוי להשמע.
הגע בעצמך יש כאן מחפרון קודח (תרתי משמע), ואחד מנפנף לך בסודר שהוא ברך, תענה אחריו אמן, רק כי אם לא היה פה מחפרון היו שומעים ?
לא יישבת מה שכתבתי.(לדוגמא ניקח שני אנשים שנמצאים במרחק שווה מהרמקול אבל אחד יותר קרוב לש"ץ - המציאות היא שישמע יותר חזק את קולו)
הכוונה שאל תתייחס לסברא זו כאילו היא "דחויה" כי גדולי ישראל סברתם גדולה משלנו ומודעים לכל הנ"ל.מאי אעביד לון ?
לא יישבת מה שכתבתי.
אם שומע יותר "חזק" ברור ששומע גם את קולו.
הכוונה שאל תתייחס לסברא זו כאילו היא "דחויה" כי גדולי ישראל סברתם גדולה משלנו ומודעים לכל הנ"ל.
אתה מוזמן לעשות ניסוי...אבל כשיש רמקול, נראה לי שהוא לא ישמע את קולו. (לא נראה לי מציאותי שישמע את קולו אא"כ ידחוף אזנו לתוך פיו של המברך).
(ובקצרה לא לשמוע לרבם - כמו שאחרים מורים),
באמת לא נמאס לכם להכניס "עקיצות" בכל דיון הלכתי?כי אני לא סבור ש"קבלו דעתי", ואני לא סבור שהרב שלי הוא הפוסק היחידי בדור ומי שסובר אחרת ממנו הוא נגד ההלכה.
אתה מוזמן לעשות ניסוי...
לי ברור שמי שיותר קרוב לש"צ ישמע יותר טוב כי שומע גם את הרמקול וגם את קולו של הש"ץ.
באמת לא נמאס לכם להכניס "עקיצות" בכל דיון הלכתי?
אתה לא מגיב למה שכתבתי לך...בדוק ומנוסה. (איכות השמיעה כפי מה שאתה קרוב למגבר, אא"כ רחוק/חלש ואינו מפריע כ"כ).
בדיוק הפוך!כי אם הכוונה בייחס אלי ודאי שהיא דחוייה, כי אני באמת דוחה אותה (ולא משנה לי מי אמר אותה), אני מביא לך טענה. מה אתה משיב לי "אנשים גדולים אמרו אותה", מה הקשר ? - זה נכון לדבר שיש בו שני צדדים, והסברא נוטה לכאן, וגדולים אמרו אחרת אז יש להתייחס גם לסברא האחרת. אבל כשאין שום היגיון, אז מה פתאום להתחשב בה. וברור שאורֶה לתלמידי לחזור ולהתפלל שנית.
עצם זה שסברא זו יצאה מפיהם של גדולי ישראל אתה צריך להתחשב בה.במידה ולא התכוונת, אז תודֶה לי שאיני צריך להתחשב בסברא שלדעתי היא שגוייה ואינה מבוססת על כלום.
(או שתסביר לי אותה, ולכה"פ תביא ראייה/כיוון-חשיבה אחר).
אתה לא מגיב למה שכתבתי לך...
נניח המרחק מהש"ץ למגבר הוא 50 מטר, ויש מישהו שיושב 50 מטר מהמגבר לצד השני (דהיינו מרחק 100 מטר מהש"ץ) ומישהו יושב קרוב לש"ץ (לא צמוד לפיו...) וודאי שהוא ישמע יותר חזק ללא שום ספק.
בדיוק הפוך!
דבר שיש לו שתי צדדים אתה יכול לומר שאתה סובר כמו הצד השני.
אבל לא לומר על מה שגדולי ישראל אמרו ש"אין בה שום הגיון ואין להתחשב בה"!!!
דברים ש"תלויים בסברא" נטו אין לנו שום רשות לומר כך על גדולי ישראל.
עצם זה שסברא זו יצאה מפיהם של גדולי ישראל אתה צריך להתחשב בה.
ואני רק מנסה להסביר לך שתבין את קו מחשבתם.
מה לעשות שהרגש"ז אוירבך זצוק"ל והגר"מ מאזוז זצוק"ל אמרו על מרן הרב עובדיה זצוק"ל שגם לפני כמה מאות שנים היה גדול הדור.בזה בדיוק אני חלוק איתך,
ככל ודברי החכמים וטעמם כתובים עלי ספר, והם בני הדור הזה או חצי דור לפני,
אין להם את המעמד האבסולוטי שמקובל לתת לש"ך ולט"ז,
לא אמרתי לך "להתבטל" - אבל לא לדחות זאת איך שכתבת.לא הסברת לי את קו מחשבתם, הסברת לי את תפיסת עולמך בביטול שאנחנו צריכים לדעתך להתבטל לסברתם.
מחול מחול מחול...(עכ"פ אנצל במה זו להתנצל בפניך על העוקצנות שלי מקודם, אפשר שזה בלהט הויכוחים האחרונים כאן באשכולות אחרים).
מה לעשות שהרגש"ז אוירבך זצוק"ל והגר"מ מאזוז זצוק"ל אמרו על מרן הרב עובדיה זצוק"ל שגם לפני כמה מאות שנים היה גדול הדור.
(אבל אולי אתה חולק גם על הגדולים האלה...)
לא אמרתי לך "להתבטל" - אבל לא לדחות זאת איך שכתבת.
וחוץ מזה הסברתי לך את סברתם, אתה לא חייב להסכים.
לא שאתה "חייב" לקבל דעתו.אם הם אמרו זאת בהקשר שצריך לקבל דעתו בענין של הרמקול, אז כן...
"אין בה שום הגיון, סברא שגויה ואין להתחשב בה" זה לא לשון מתאימה.מתנהל פה דיון, אני אומר את דעתי. - "לא מבין אותם בכלל".
אתה רוצה שאני אגיד משהו אחר ? - תגיד אתה. אני אומר מה שאני חושב.
מישהו אמר כזה דבר??לא שמעתי את הסברא איך יוצאים יד"ח מרמקול כשיש עשרה ששומעים גם בלי רמקול.
לא שאתה "חייב" לקבל דעתו.
אבל סברתו כסברת האחרונים הנ"ל ויש להתייחס לכך בהתאם.
"אין בה שום הגיון, סברא שגויה ואין להתחשב בה" זה לא לשון מתאימה.
אתה יכול להגיד שקשה לך ולא הבנת אותה.
מישהו אמר כזה דבר??
כן, וכמו שביארתי הטעם.
(ואגיד לך סוד, גם במקרופון אני לא בטוח שאפשר לענות, כי אע"פ שהוא חלק מענין מ"מ צריך שיהיו עשרה שומעים, ואני מסופק אם יש דבר כזה עשרה ששומעים את הש"ץ עצמו כשיש ברקע מקרופון, לכאו' א"א לשמוע בכה"ג את הש"ץ וכולם שומעים רק קול הברה).
על מה הנידון שלכם?לפי מרן הגרע"י זצוק"ל צריך לשער אם לולי הרמקול היו שומעים אותו עשרה אנשים. וע"פ רוב נראה לי כן היו שומעים אותו עשרה.
ובאמת זה מצוי בכמה וכמה מקרים וכגון בתפילת הדרך שאחד מברך באוטובוס ברמקול - וודאי לא מוציא את אלה שיושבים בחלק האחורי ואפי' אלה שיושבים קרוב להתחלה לא ברור שהיו שומעים אותו לולי הרמקול.
על מה הנידון שלכם?
על לצאת יד"ח בשמיעה מרמקול, או על עניית דברים שבקדושה כששומע מרמקול?
ובענין לצאת יד"ח דרך רמקול, יש כאן נושא נוסף של תרי קלי לא משתמעי, אא"כ נחשב כ'עיבור' של הקול שלו [כמדומני שכך התייחס הגרשז"א].
ועל זה הסברתי לך שוודאי ששומעים את המדבר.ולעצם הענין, אני סבור א' בד"כ כשיש רמקול אין עשרה שומעים ששומעים ממש את המדבר, ולכן לא שייך לענות אמן, וה"ה לצאת יד"ח. - (ואה"נ אם המציאות לא כך, אז הדין לא כך). ומי ששומע רק רמקול, ודאי אינו יוצא יד"ח.
זה ברור לשתינו.ומי ששומע רק רמקול, ודאי אינו יוצא יד"ח.
מחילה, אבל דבריך נגד רוב ככל פוסקי זמנינו.ב' בשאר שידורים, אפי' שיש עשרה ששומעים ממש, לא שייך לענות אמן אפי' אם הוא ממש באותו רגע ומדין סודר של אלכסנדריה. והטעם משום שהעונה אינו עומד שם ושייך לענין, בשונה מההוא עובדא דבני אלכסנדריה.
הרבה רבנים מורים שלא לענות, ואולי רובם כך.ולא זכור לי שהיה איזה רב בתקופת הקורונה שאמר לא לענות אמן על התפילות שמשדרים ברדיו.
ב' בשאר שידורים, אפי' שיש עשרה ששומעים ממש, לא שייך לענות אמן אפי' אם הוא ממש באותו רגע ומדין סודר של אלכסנדריה. והטעם משום שהעונה אינו עומד שם ושייך לענין, בשונה מההוא עובדא דבני אלכסנדריה.
מחילה, אבל דבריך נגד רוב ככל פוסקי זמנינו.
ולא זכור לי שהיה איזה רב בתקופת הקורונה שאמר לא לענות אמן על התפילות שמשדרים ברדיו.
אשמח לשמוע מי, לא נכנסתי לזה כל כך.הרבה רבנים מורים שלא לענות, ואולי רובם כך.
לא קשור.אני לא דן לפי מספרים, אני דן עם סברא.
מי שמסביר לי אני שומע, מי שמצטט לי וכן פסק וכן פסק, איני מתווכח עמו,
כי הנידון הוא לא מה פסקו בקורונה ומה לא, אלא מה ראוי להיות הפסק ומה לא.
אשמח לשמוע מי, לא נכנסתי לזה כל כך.
לא קשור.
אתה חידשת פה סברא שצריך להיות ממש "חלק מהעסק".
תביא לזה מקור.