עניית אמן על שיעור מוקלט

[בפי ישרים]

האם למשהו יש מידע, האם אדם רשאי לענות אמן על שיעור מוקלט (אני יודע שאנשים לא עונים אמן כי זה לא חי, ואפ' בשיעור בשידור חי הרבה לא עונים - אבל אני שואל למה לא לענות סו"ס שמעתי כאן ברכה שמברכים את הקב"ה ואני מאמת את מה ששמעתי).

 

[מים חיים]

אדם ששומע דומם לא עונה אמן על דומם.

שיעור מוקלט נחשב דומם

 

[מים חיים]

נחשב אמן יתומה

 

[אלישמע]

הקלטה אינה ברכה להקב"ה, (אני מפקפק אם זו אמן יתומה, כי בפשטות אמן יתומה זה על ברכה בריחוק זמן ואינו יודע על מה עונה, וכאן אין ברכה).
וכן שידור אינו ברכה, כי אין שומעים את קול המברך אלא קול הברה. יש שוטענים שאפשר לענות אמן על שידורים מסויימים מצד סודר שהניפו באלכסנדריה (לפי שהם נשמעים מיד בעת שנאמרים). אך אני הקטן מפקפק אם זה נכון, כי שם העונים היו חלק מהענין, והיינו שהתפללו (א"נ עמדו) באותו מנין רק לא שמעו הש"ץ, וכאן הוא כלל לא חלק מהענין, הוא רק שומע בשידור שיש ברכה עכשיו באיזה מקום בכדור הארץ.

 

[אור יעקב]

יש שוטענים שאפשר לענות אמן על שידורים מסויימים מצד סודר שהניפו באלכסנדריה (לפי שהם נשמעים מיד בעת שנאמרים). אך אני הקטן מפקפק אם זה נכון, כי שם העונים היו חלק מהענין, והיינו שהתפללו (א"נ עמדו) באותו מנין רק לא שמעו הש"ץ, וכאן הוא כלל לא חלק מהענין, הוא רק שומע בשידור שיש ברכה עכשיו באיזה מקום בכדור הארץ.

אז אתה חולק אפי' אם זה היה שידור ישיר ממש באותה שניה?

 

[אלישמע]

אז אתה חולק אפי' אם זה היה שידור ישיר ממש באותה שניה?

כן, וכמו שביארתי הטעם.
(ואגיד לך סוד, גם במקרופון אני לא בטוח שאפשר לענות, כי אע"פ שהוא חלק מענין מ"מ צריך שיהיו עשרה שומעים, ואני מסופק אם יש דבר כזה עשרה ששומעים את הש"ץ עצמו כשיש ברקע מקרופון, לכאו' א"א לשמוע בכה"ג את הש"ץ וכולם שומעים רק קול הברה).

 

[אור יעקב]

(ואגיד לך סוד, גם במקרופון אני לא בטוח שאפשר לענות, כי אע"פ שהוא חלק מענין מ"מ צריך שיהיו עשרה שומעים, ואני מסופק אם יש דבר כזה עשרה ששומעים את הש"ץ עצמו כשיש ברקע מקרופון, לכאו' א"א לשמוע בכה"ג את הש"ץ וכולם שומעים רק קול הברה).

לפי מרן הגרע"י זצוק"ל צריך לשער אם לולי הרמקול היו שומעים אותו עשרה אנשים. וע"פ רוב נראה לי כן היו שומעים אותו עשרה.

ובאמת זה מצוי בכמה וכמה מקרים וכגון בתפילת הדרך שאחד מברך באוטובוס ברמקול - וודאי לא מוציא את אלה שיושבים בחלק האחורי ואפי' אלה שיושבים קרוב להתחלה לא ברור שהיו שומעים אותו לולי הרמקול.

 

[אלישמע]

לפי מרן הגרע"י זצוק"ל צריך לשער אם לולי הרמקול היו שומעים אותו עשרה אנשים. וע"פ רוב נראה לי כן היו שומעים אותו עשרה.

השאלה האם באמת זה המדד שאילו לא היה רמקול היו שומעים אותו, תכלס' יש רמקול ולא שומעים אותו.

ובאמת זה מצוי בכמה וכמה מקרים וכגון בתפילת הדרך שאחד מברך באוטובוס ברמקול - וודאי לא מוציא את אלה שיושבים בחלק האחורי ואפי' אלה שיושבים קרוב להתחלה לא ברור שהיו שומעים אותו לולי הרמקול.

אתה מדבר כאן על לצאת, זה ברור לי שלא יוצאים, כי לא שומעים (גם במקום שלולי הרמקול כן היו שומעים).
השאלה היא אם שייך לענות אמן.

 

[אור יעקב]

השאלה האם באמת זה המדד שאילו לא היה רמקול היו שומעים אותו, תכלס' יש רמקול ולא שומעים אותו.

זה מה שהקשה הרב משה לוי זצ"ל על מרן הרב עובדיה זצוק"ל.
אבל יש ליישב זאת שנכון שהקול "גובר" אבל זה לא "מעלים" את הקול הרגיל.

(לדוגמא ניקח שני אנשים שנמצאים במרחק שווה מהרמקול אבל אחד יותר קרוב לש"ץ - המציאות היא שישמע יותר חזק את קולו)

אתה מדבר כאן על לצאת, זה ברור לי שלא יוצאים, כי לא שומעים (גם במקום שלולי הרמקול כן היו שומעים).

מה שלך ברור למרן הגרע"י זצוק"ל והרב פיישנשטיין זצוק"ל ועוד לא ברור.

 

[אלישמע]

זה מה שהקשה הרב משה לוי זצ"ל על מרן הרב עובדיה זצוק"ל.
אבל יש ליישב זאת שנכון שהקול "גובר" אבל זה לא "מעלים" את הקול הרגיל.

(לדוגמא ניקח שני אנשים שנמצאים במרחק שווה מהרמקול אבל אחד יותר קרוב לש"ץ - המציאות היא שישמע יותר חזק את קולו)

בפשטות הענין זה לשמוע את הקול, ולא קול הראוי לישמע.
הגע בעצמך יש כאן מחפרון קודח (תרתי משמע), ואחד מנפנף לך בסודר שהוא ברך, תענה אחריו אמן, רק כי אם לא היה פה מחפרון היו שומעים ?

מה שלך ברור למרן הגרע"י זצוק"ל והרב פיישנשטיין זצוק"ל ועוד לא ברור.

מאי אעביד לון ?

 

[אור יעקב]

בפשטות הענין זה לשמוע את הקול, ולא קול בראוי להשמע.
הגע בעצמך יש כאן מחפרון קודח (תרתי משמע), ואחד מנפנף לך בסודר שהוא ברך, תענה אחריו אמן, רק כי אם לא היה פה מחפרון היו שומעים ?

(לדוגמא ניקח שני אנשים שנמצאים במרחק שווה מהרמקול אבל אחד יותר קרוב לש"ץ - המציאות היא שישמע יותר חזק את קולו)

לא יישבת מה שכתבתי.
אם שומע יותר "חזק" ברור ששומע גם את קולו.

מאי אעביד לון ?

הכוונה שאל תתייחס לסברא זו כאילו היא "דחויה" כי גדולי ישראל סברתם גדולה משלנו ומודעים לכל הנ"ל.

 

[אלישמע]

לא יישבת מה שכתבתי.
אם שומע יותר "חזק" ברור ששומע גם את קולו.

אבל כשיש רמקול, נראה לי שהוא לא ישמע את קולו. (לא נראה לי מציאותי שישמע את קולו אא"כ ידחוף אזנו לתוך פיו של המברך).

הכוונה שאל תתייחס לסברא זו כאילו היא "דחויה" כי גדולי ישראל סברתם גדולה משלנו ומודעים לכל הנ"ל.

אני לא מתייחס אליה כאל סברא דחוייה,
ולכן אני לא אומר לתלמידי אותו רב לצאת מהאולם בהפגנתיות או לכבות לו את הרמקול (ובקצרה לא לשמוע לרבם - כמו שאחרים מורים),
ואני חלילה לא אתייחס למי שסומך עליו, כאל מי שלא התפלל (בהנחה שהתפלל מדין שומע כעונה).
כי אני לא סבור ש"קבלו דעתי", ואני לא סבור שהרב שלי הוא הפוסק היחידי בדור ומי שסובר אחרת ממנו הוא נגד ההלכה.
רק אני לכשעצמי לא סומך על זה, משום שאיני רואה שום צד הגיוני לומר שכן, וככל שהדבר בא לידי דיון - אני טוען את טענותי.
אשמח לשמוע הסבר המיישב את הדעת.

 

[אור יעקב]

אבל כשיש רמקול, נראה לי שהוא לא ישמע את קולו. (לא נראה לי מציאותי שישמע את קולו אא"כ ידחוף אזנו לתוך פיו של המברך).

אתה מוזמן לעשות ניסוי...
לי ברור שמי שיותר קרוב לש"צ ישמע יותר טוב כי שומע גם את הרמקול וגם את קולו של הש"ץ.

 

[אור יעקב]

(ובקצרה לא לשמוע לרבם - כמו שאחרים מורים),

כי אני לא סבור ש"קבלו דעתי", ואני לא סבור שהרב שלי הוא הפוסק היחידי בדור ומי שסובר אחרת ממנו הוא נגד ההלכה.

באמת לא נמאס לכם להכניס "עקיצות" בכל דיון הלכתי?

 

[אלישמע]

אתה מוזמן לעשות ניסוי...
לי ברור שמי שיותר קרוב לש"צ ישמע יותר טוב כי שומע גם את הרמקול וגם את קולו של הש"ץ.

בדוק ומנוסה. (איכות השמיעה כפי מה שאתה קרוב למגבר, אא"כ רחוק/חלש ואינו מפריע כ"כ).

באמת לא נמאס לכם להכניס "עקיצות" בכל דיון הלכתי?

זה מה שהבנתי שבאת לעשות כשכתבת לא להתייחס אליה כאל סברא דחוייה,
כי אם הכוונה בייחס אלי ודאי שהיא דחוייה, כי אני באמת דוחה אותה (ולא משנה לי מי אמר אותה), אני מביא לך טענה. מה אתה משיב לי "אנשים גדולים אמרו אותה", מה הקשר ? - זה נכון לדבר שיש בו שני צדדים, והסברא נוטה לכאן, וגדולים אמרו אחרת אז יש להתייחס גם לסברא האחרת. אבל כשאין שום היגיון, אז מה פתאום להתחשב בה. וברור שאורֶה לתלמידי לחזור ולהתפלל שנית.
ולכן הסקתי שאתה מתכוין שלא אבטל אותה בייחס לתלמידי אותו רב, ולכן הגבתי כך.
במידה ולא התכוונת, אז תודֶה לי שאיני צריך להתחשב בסברא שלדעתי היא שגוייה ואינה מבוססת על כלום.
(או שתסביר לי אותה, ולכה"פ תביא ראייה/כיוון-חשיבה אחר).

 

[אור יעקב]

בדוק ומנוסה. (איכות השמיעה כפי מה שאתה קרוב למגבר, אא"כ רחוק/חלש ואינו מפריע כ"כ).

אתה לא מגיב למה שכתבתי לך...

נניח המרחק מהש"ץ למגבר הוא 50 מטר, ויש מישהו שיושב 50 מטר מהמגבר לצד השני (דהיינו מרחק 100 מטר מהש"ץ) ומישהו יושב קרוב לש"ץ (לא צמוד לפיו...) וודאי שהוא ישמע יותר חזק ללא שום ספק.

כי אם הכוונה בייחס אלי ודאי שהיא דחוייה, כי אני באמת דוחה אותה (ולא משנה לי מי אמר אותה), אני מביא לך טענה. מה אתה משיב לי "אנשים גדולים אמרו אותה", מה הקשר ? - זה נכון לדבר שיש בו שני צדדים, והסברא נוטה לכאן, וגדולים אמרו אחרת אז יש להתייחס גם לסברא האחרת. אבל כשאין שום היגיון, אז מה פתאום להתחשב בה. וברור שאורֶה לתלמידי לחזור ולהתפלל שנית.

בדיוק הפוך!
דבר שיש לו שתי צדדים אתה יכול לומר שאתה סובר כמו הצד השני.

אבל לא לומר על מה שגדולי ישראל אמרו ש"אין בה שום הגיון ואין להתחשב בה"!!!

דברים ש"תלויים בסברא" נטו אין לנו שום רשות לומר כך על גדולי ישראל.

במידה ולא התכוונת, אז תודֶה לי שאיני צריך להתחשב בסברא שלדעתי היא שגוייה ואינה מבוססת על כלום.
(או שתסביר לי אותה, ולכה"פ תביא ראייה/כיוון-חשיבה אחר).

עצם זה שסברא זו יצאה מפיהם של גדולי ישראל אתה צריך להתחשב בה.

ואני רק מנסה להסביר לך שתבין את קו מחשבתם.

 

[אלישמע]

אתה לא מגיב למה שכתבתי לך...

נניח המרחק מהש"ץ למגבר הוא 50 מטר, ויש מישהו שיושב 50 מטר מהמגבר לצד השני (דהיינו מרחק 100 מטר מהש"ץ) ומישהו יושב קרוב לש"ץ (לא צמוד לפיו...) וודאי שהוא ישמע יותר חזק ללא שום ספק.

איני מתווכח, אם זה ברור לך שהוא שומע אותו ממש. ויש עשרה כאלו ניחא.
לי עכ"פ קשה להאמין.

בדיוק הפוך!
דבר שיש לו שתי צדדים אתה יכול לומר שאתה סובר כמו הצד השני.

אבל לא לומר על מה שגדולי ישראל אמרו ש"אין בה שום הגיון ואין להתחשב בה"!!!

דברים ש"תלויים בסברא" נטו אין לנו שום רשות לומר כך על גדולי ישראל.

עצם זה שסברא זו יצאה מפיהם של גדולי ישראל אתה צריך להתחשב בה.

בזה בדיוק אני חלוק איתך,
ככל ודברי החכמים וטעמם כתובים עלי ספר, והם בני הדור הזה או חצי דור לפני,
אין להם את המעמד האבסולוטי שמקובל לתת לש"ך ולט"ז, (על חכמים מלפני כן עוד איכשהו אפשר לדון).

ואני רק מנסה להסביר לך שתבין את קו מחשבתם.

לא הסברת לי את קו מחשבתם, הסברת לי את תפיסת עולמך בביטול שאנחנו צריכים לדעתך להתבטל לסברתם.

===
(עכ"פ אנצל במה זו להתנצל בפניך על העוקצנות שלי מקודם, אפשר שזה בלהט הויכוחים האחרונים כאן באשכולות אחרים).

 

[אור יעקב]

בזה בדיוק אני חלוק איתך,
ככל ודברי החכמים וטעמם כתובים עלי ספר, והם בני הדור הזה או חצי דור לפני,
אין להם את המעמד האבסולוטי שמקובל לתת לש"ך ולט"ז,

מה לעשות שהרגש"ז אוירבך זצוק"ל והגר"מ מאזוז זצוק"ל אמרו על מרן הרב עובדיה זצוק"ל שגם לפני כמה מאות שנים היה גדול הדור.

(אבל אולי אתה חולק גם על הגדולים האלה...)

לא הסברת לי את קו מחשבתם, הסברת לי את תפיסת עולמך בביטול שאנחנו צריכים לדעתך להתבטל לסברתם.

לא אמרתי לך "להתבטל" - אבל לא לדחות זאת איך שכתבת.

וחוץ מזה הסברתי לך את סברתם, אתה לא חייב להסכים.

 

[אור יעקב]

(עכ"פ אנצל במה זו להתנצל בפניך על העוקצנות שלי מקודם, אפשר שזה בלהט הויכוחים האחרונים כאן באשכולות אחרים).

מחול מחול מחול...

 

[אלישמע]

מה לעשות שהרגש"ז אוירבך זצוק"ל והגר"מ מאזוז זצוק"ל אמרו על מרן הרב עובדיה זצוק"ל שגם לפני כמה מאות שנים היה גדול הדור.

(אבל אולי אתה חולק גם על הגדולים האלה...)

אם הם אמרו זאת בהקשר שצריך לקבל דעתו בענין של הרמקול, אז כן...

לא אמרתי לך "להתבטל" - אבל לא לדחות זאת איך שכתבת.

מתנהל פה דיון, אני אומר את דעתי. - "לא מבין אותם בכלל".
אתה רוצה שאני אגיד משהו אחר ? - תגיד אתה. אני אומר מה שאני חושב.

וחוץ מזה הסברתי לך את סברתם, אתה לא חייב להסכים.

לא שמעתי את הסברא איך יוצאים יד"ח מרמקול כשיש עשרה ששומעים גם בלי רמקול.

 

[אור יעקב]

אם הם אמרו זאת בהקשר שצריך לקבל דעתו בענין של הרמקול, אז כן...

לא שאתה "חייב" לקבל דעתו.
אבל סברתו כסברת האחרונים הנ"ל ויש להתייחס לכך בהתאם.

מתנהל פה דיון, אני אומר את דעתי. - "לא מבין אותם בכלל".
אתה רוצה שאני אגיד משהו אחר ? - תגיד אתה. אני אומר מה שאני חושב.

"אין בה שום הגיון, סברא שגויה ואין להתחשב בה" זה לא לשון מתאימה.

אתה יכול להגיד שקשה לך ולא הבנת אותה.

לא שמעתי את הסברא איך יוצאים יד"ח מרמקול כשיש עשרה ששומעים גם בלי רמקול.

מישהו אמר כזה דבר??

בטח שבשביל לצאת ידי חובה כולם צריכים להיות קרובים שהיו שומעים לולי הרמקול וכמו בקריאת המגילה.

והסברא הסברתי לך לעיל שזה רק "מחזק" את הקול ולא "מעלים" אותו.
אתה רוצה להתווכח שצריך "לשמוע" את הקול בפועל...
זוהי דעתך...

ואז אנחנו כבר נכנסים לוויכוח הלכתי אם צריך לשמוע את הקול "בפועל" או לא. ודעת הגדולים הנ"ל שלא צריך.

 

[אלישמע]

לא שאתה "חייב" לקבל דעתו.
אבל סברתו כסברת האחרונים הנ"ל ויש להתייחס לכך בהתאם.

אבל גם עליהם הייתי חולק.

"אין בה שום הגיון, סברא שגויה ואין להתחשב בה" זה לא לשון מתאימה.

אתה יכול להגיד שקשה לך ולא הבנת אותה.

אמרתי: מאי אעביד להון.
אמרת: אל תתייחס לסברא זו כאילו היא "דחויה" כי גדולי ישראל סברתם גדולה משלנו ומודעים לכל הנ"ל.
אז הסברתי ועדיין אני מסביר, שבעיני היא דחוייה לגמרי כי אני לא שומע שום צד ולכן לא אוכל לצרף אותה אפילו לסניף.

מישהו אמר כזה דבר??

אמרתי: אתה מדבר כאן על לצאת, זה ברור לי שלא יוצאים, כי לא שומעים (גם במקום שלולי הרמקול כן היו שומעים).
אמרת: מה שלך ברור למרן הגרע"י זצוק"ל והרב פיישנשטיין זצוק"ל ועוד לא ברור.

 

[אור יעקב]

טוב...
נראה לי מיצינו.

 

[במערבא אמרי]

כן, וכמו שביארתי הטעם.
(ואגיד לך סוד, גם במקרופון אני לא בטוח שאפשר לענות, כי אע"פ שהוא חלק מענין מ"מ צריך שיהיו עשרה שומעים, ואני מסופק אם יש דבר כזה עשרה ששומעים את הש"ץ עצמו כשיש ברקע מקרופון, לכאו' א"א לשמוע בכה"ג את הש"ץ וכולם שומעים רק קול הברה).

לפי מרן הגרע"י זצוק"ל צריך לשער אם לולי הרמקול היו שומעים אותו עשרה אנשים. וע"פ רוב נראה לי כן היו שומעים אותו עשרה.

ובאמת זה מצוי בכמה וכמה מקרים וכגון בתפילת הדרך שאחד מברך באוטובוס ברמקול - וודאי לא מוציא את אלה שיושבים בחלק האחורי ואפי' אלה שיושבים קרוב להתחלה לא ברור שהיו שומעים אותו לולי הרמקול.

על מה הנידון שלכם?
על לצאת יד"ח בשמיעה מרמקול, או על עניית דברים שבקדושה כששומע מרמקול?

ובענין לצאת יד"ח דרך רמקול, יש כאן נושא נוסף של תרי קלי לא משתמעי, אא"כ נחשב כ'עיבור' של הקול שלו [כמדומני שכך התייחס הגרשז"א].

 

[אלישמע]

על מה הנידון שלכם?
על לצאת יד"ח בשמיעה מרמקול, או על עניית דברים שבקדושה כששומע מרמקול?

ובענין לצאת יד"ח דרך רמקול, יש כאן נושא נוסף של תרי קלי לא משתמעי, אא"כ נחשב כ'עיבור' של הקול שלו [כמדומני שכך התייחס הגרשז"א].

הנידון שלי ושלו נסוב לכאו' סביב אי הבנה בין האחד לשני.

ולעצם הענין, אני סבור א' בד"כ כשיש רמקול אין עשרה שומעים ששומעים ממש את המדבר, ולכן לא שייך לענות אמן, וה"ה לצאת יד"ח. - (ואה"נ אם המציאות לא כך, אז הדין לא כך). ומי ששומע רק רמקול, ודאי אינו יוצא יד"ח.
ב' בשאר שידורים, אפי' שיש עשרה ששומעים ממש, לא שייך לענות אמן אפי' אם הוא ממש באותו רגע ומדין סודר של אלכסנדריה. והטעם משום שהעונה אינו עומד שם ושייך לענין, בשונה מההוא עובדא דבני אלכסנדריה.

 

[אור יעקב]

ולעצם הענין, אני סבור א' בד"כ כשיש רמקול אין עשרה שומעים ששומעים ממש את המדבר, ולכן לא שייך לענות אמן, וה"ה לצאת יד"ח. - (ואה"נ אם המציאות לא כך, אז הדין לא כך). ומי ששומע רק רמקול, ודאי אינו יוצא יד"ח.

ועל זה הסברתי לך שוודאי ששומעים את המדבר.
רק הקול של הרמקול "גובר".

(והראיה פשוטה שוודאי מי שנמצא קרוב יותר אצל הש"ץ שומע יותר טוב ממי שנמצא רחוק ממנו אפי' שיש רמקול)

ומי ששומע רק רמקול, ודאי אינו יוצא יד"ח.

זה ברור לשתינו.

ב' בשאר שידורים, אפי' שיש עשרה ששומעים ממש, לא שייך לענות אמן אפי' אם הוא ממש באותו רגע ומדין סודר של אלכסנדריה. והטעם משום שהעונה אינו עומד שם ושייך לענין, בשונה מההוא עובדא דבני אלכסנדריה.

מחילה, אבל דבריך נגד רוב ככל פוסקי זמנינו.

ולא זכור לי שהיה איזה רב בתקופת הקורונה שאמר לא לענות אמן על התפילות שמשדרים ברדיו.

 

[יעקבי]

ולא זכור לי שהיה איזה רב בתקופת הקורונה שאמר לא לענות אמן על התפילות שמשדרים ברדיו.

הרבה רבנים מורים שלא לענות, ואולי רובם כך.

 

[אלישמע]

ב' בשאר שידורים, אפי' שיש עשרה ששומעים ממש, לא שייך לענות אמן אפי' אם הוא ממש באותו רגע ומדין סודר של אלכסנדריה. והטעם משום שהעונה אינו עומד שם ושייך לענין, בשונה מההוא עובדא דבני אלכסנדריה.

מחילה, אבל דבריך נגד רוב ככל פוסקי זמנינו.

ולא זכור לי שהיה איזה רב בתקופת הקורונה שאמר לא לענות אמן על התפילות שמשדרים ברדיו.

אני לא דן לפי מספרים, אני דן עם סברא.
מי שמסביר לי אני שומע, מי שמצטט לי וכן פסק וכן פסק, איני מתווכח עמו,
כי הנידון הוא לא מה פסקו בקורונה ומה לא, אלא מה ראוי להיות הפסק ומה לא.

 

[אור יעקב]

הרבה רבנים מורים שלא לענות, ואולי רובם כך.

אשמח לשמוע מי, לא נכנסתי לזה כל כך.

אני לא דן לפי מספרים, אני דן עם סברא.
מי שמסביר לי אני שומע, מי שמצטט לי וכן פסק וכן פסק, איני מתווכח עמו,
כי הנידון הוא לא מה פסקו בקורונה ומה לא, אלא מה ראוי להיות הפסק ומה לא.

לא קשור.

אתה חידשת פה סברא שצריך להיות ממש "חלק מהעסק".
תביא לזה מקור.

 

[אלישמע]

אשמח לשמוע מי, לא נכנסתי לזה כל כך.

לא קשור.

אתה חידשת פה סברא שצריך להיות ממש "חלק מהעסק".
תביא לזה מקור.

עכשיו התחלת לדבר,
אני מדבר עכשיו רק בסברות, עזוב מקורות.
הגע בעצמך; אדם עומד על הירח ומברך, וכל פעם שהוא מברך הוא לוחץ על כפתור ואז נדלקת כאן מנורה אדומה.
שייך שנענה אמן כל פעם שהמנורה נדלקת ? (ונניח שאנחנו יודעים שהוא מברך ברכות השחר ואנחנו עוקבים ויודעים מה הוא מברך).
אם אתה סובר שכן שייך, אז לפחות תבין אותי למה אני תמה עליך מאד מאד. - וכי בשביל שאתה יודע שכרגע נאמרת ברכה היכן שהוא בגלקסיה אתה עונה אמן?
ואם אתה מבין אותי, אז תבין שזה בדיוק אותו דבר. נשמעים פה ברעננה צלילים שמרמזים לנו שעכשיו נאמרת ברכה בנהריה, שייך לענות על זה ?
נכון שבמבט אירגוני זה נראה שונה, כאן שומעים ממש את הברכה, ושם זה רק מנורה דלוחה ומשעממת.
אבל מבחינה פילוסופית/סברתית, זה אותו דבר.
אני מאמין שיהיה מי שיחלוק עלי ולו רק בשל העובדה שרבותיו שהוא מתבטל אליהם אמרו אחרת, לא מפריע לי. אבל שיבין שאני רואה את זה בדיוק כמו זה שעונה על מנורה שנדלקת. (ואני מקווה שבמנורה כל אחד מבין ומודה שזה מאד מאד מוזר. ואם לא, אז לא נורא). אשמח לשמוע סברא בריאה נגדית למה זה לא דומה, אבל לא לומר לי סתם זה לא דומה. כי אז אשיב: בסדר, לדעתי זה כן דומה.
ואם יש קורא שהבין את דברי, אני מתקדם. - הדבר דומה גם כן במקצת לאדם שעונה אמן סתם ומכווין שהיא תחול על הברכה שמברכים עכשיו בכדור הארץ (ומסתמא שבכל הכדור, יש מישהו שמברך עכשיו). או עכ"פ יענה אמן סתם, בזמן תפילה, ומסתמא שבין עשרות השטיבלאך, נאמרת עכשיו ברכה כלשהי (ברכות השחר, חזרת הש"ץ, או אפי' לחש, או סתם ברכת יוצר, או טו"ת).
אני מבקש ממי שבא להתווכח איתי, לא להתווכח איתי על הדוגמא הזו האחרונה, אלא על המנורה (קודם כל).
וגם אז, לא להגיד לי "לי זה לא נראה", או "הרב... אמר כן לענות", את כל זה הבנתי.