קנה כמה בגדים חדשים יחד - מברך פעם אחת שהחיינו

אור יעקב

חבר בכיר
הצטרף
4/5/25
הודעות
2,308
כתב בכה"ח דכיון שמעיקר הדין צריך לברך בשעת הקניה, וברכה אחת לכולם, לכן אם לובש אותם בנפרד מברך רק בפעם הראשונה.

ולא ראיתי מי שחלק על דבריו להדיא. (חוץ מהרב אופיר שליט"א שזכורני שחלק עליו מדנפשיה)
אשמח אם יש לעוד מישהו מידע בנושא.

1762760958308.png
 
מה זה שונה ממה שנוהגים רוב בית ישראל לברך על כל פרי ופרי שהחיינו בשעת אכילה ולא בשעת ראיה כדברי הגמרא, ואם קונה כמה פירות חדשים יחד מברך על כל אחד מהם בשעה שאוכל ולא בשעה שרואה אותם כולם יחד.
[או שמא גם בזה דעת רבינו כף החיים לברך פעם אחת בשעת ראיה ולא כמנהג העולם]
 
ולא ראיתי מי שחלק על דבריו להדיא. (חוץ מהרב אופיר שליט"א שזכורני שחלק עליו מדנפשיה)

לא מביע דעה רק מציין לבקשת מר בספר ברכת השיר והשבח (תניינא) כתב שכן לברח מטעם שבזמן הזה נהוג לברך בשעת הלבישה ובהערה ציין בפירוש שזה דלר ככה"ח.
בחיפוש באוצר ראיתי עוד איזה 2 ספרים (ברכת יצחק, בקנה אחד) שכנראה מתייחסים לזה אך זה בעמודים שחסומים אצלי. אולי חיפושים שונים יניבו תוצאות נוספות.
 
לא מביע דעה רק מציין לבקשת מר בספר ברכת השיר והשבח (תניינא) כתב שכן לברח מטעם שבזמן הזה נהוג לברך בשעת הלבישה ובהערה ציין בפירוש שזה דלר ככה"ח.
וחזר על דבריו באור תורה וכתב שזה פשוט. [ושם כתב כמה חילוקים בין דיני בגדים לפירות (ולא עיינתי די הצורך)].
 
מדוע זה תמוה לכת"ר ?
הלא עיקר מה שתמהו המחברים שהבאתם הוא על החילוק בין אכילה ללבישה, ואם דעת רבינו כף החיים שבשניהם [כפי ששיער מר] מברך בשעה שבאו לידו, א"כ פסק כדין הגמרא והפוסקים ולא ניחא ליה במנהג העולם בזה, א"כ מתקבל על הדעת שמחבר ספר יביא דבריו בזה ולא יזכיר בהכרח את חכמי דורנו שטוענים לחזק את מנהג העולם, הלא כן ?
 
ואחר קצת עיון ומחשבה דעתי נוטה יותר לדברי כף החיים.

דמה שדימו בספרים הנ"ל לפירות אינו נכון, כי עיקר חידושו של כה"ח נראה שזה שנהגו לברך בשעת הלבישה לא אומר שאנחנו יכולים "להוסיף" ברכות יותר ממה שצריכים.
משא"כ בפירות ששם גם אם היית מברך על הראיה היית מברך כמה ברכות על כל ראיה וראיה, וא"כ שאתה מברך על עצם האכילה אתה לא מוסיף ברכות על מה שתיקנו.

והחילוק פשוט וברור.
 
מדוע זה תמוה לכת"ר ?
הלא עיקר מה שתמהו המחברים שהבאתם הוא על החילוק בין אכילה ללבישה, ואם דעת רבינו כף החיים שבשניהם [כפי ששיער מר] מברך בשעה שבאו לידו, א"כ פסק כדין הגמרא והפוסקים ולא ניחא ליה במנהג העולם בזה, א"כ מתקבל על הדעת שמחבר ספר יביא דבריו בזה ולא יזכיר בהכרח את חכמי דורנו שטוענים לחזק את מנהג העולם, הלא כן ?
ואסביר זאת יותר.

מדברי כה"ח נראה שאם עשה "שתי קניות" יכול לברך על שתי הבגדים האלו.
וה"ה לפירות אם היה לו "שתי ראיות" יוכל לברך על שתי הפירות.

וא"כ בפירות אין מקרה כזה כמעט שיראה בבת אחת שתי פירות חדשים ביחד, וזה שקונה אותם ביחד לא דומה לבגדים כנ"ל.
 
משא"כ בפירות ששם גם אם היית מברך על הראיה היית מברך כמה ברכות על כל ראיה וראיה
וזה שקונה אותם ביחד לא דומה לבגדים כנ"ל.

זאת מנין ?
הלא ראה את כולם יחד, ומדוע לא תחול הברכה על כולם, ומאי שנא מברכות הנהנין שמברך בורא פרי העץ דרך משל, על כמה וכמה מיני פירות שאוכל זה אחר זה.
ועוד - כיצד יכוון מחשבתו לבגד מסוים כאשר כולם לפניו ?
 
זאת מנין ?
הלא ראה את כולם יחד, ומדוע לא תחול הברכה על כולם,
דיברתי על מקרה רגיל שלא ראה את כולם ביחד.
וכיון שהיה יכול לברך על הראיה הראשונה, ואז לברך על הראיה השניה - יכול גם לברך על שני הפירות שהחיינו.
(כמובן בהפרש זמן ביניהם)

ואה"נ אם מישהו יראה לו "ביחד" את שני הפירות אז לדברי כה"ח אין לברך פעמיים.
ועוד - כיצד יכוון מחשבתו לבגד מסוים כאשר כולם לפניו ?
לא הבנתי את השאלה.
 
אם כן לא הבנתי את ההודעה הראשונה כלל, שחשבתי שכת"ר סבור שבפירות אם רואה כמה יחד יברך שהחיינו על כל אחד ואחד ועל זה שאלתי, עכ"פ הבהרתם את הדברים בטוב טעם.
אני מכיר ת"ח חשובים שמברכים רק על ראיה, הן באכילה והן בלבישה, ובאמת לא מצאתי מי שיבאר היטב מדוע שינו כאן מדין הגמרא והפוסקים, והלא גם בזמנם היתה עיקר ההנאה בלבישה ואכילה, אבל השמחה שעליה תקנו את ברכת שהחיינו היא בראיה או לכל הפחות בהכנסה לרשותו, ומדוע שינו את המנהג.
 
ראשי תחתית