רחיצת כל גופו במים שהוחמו ביום טוב

[במערבא אמרי]

השנה [תשפ"ו] ששבועות חל ביום שישי, הדבר מצוי יותר שיש הרוצים לרחוץ גופם במים חמים.
[כך גם בר"ה שהוא יומיים ובפרט אם חל בימים חמישי ושישי ששבת לאחריהם, או בכל יו"ט בחו"ל]

ויש לדון מה הדין לרחוץ את כל הגוף במים שהוחמו ביום טוב עצמו בהיתר, כגון שהוחמו ע"י דוד שמש וכד'.

 

[רק תורה]

השנה [תשפ"ו] ששבועות חל ביום שישי, הדבר מצוי יותר שיש הרוצים לרחוץ גופם במים חמים.
[כך גם בר"ה שהוא יומיים ובפרט אם חל בימים חמישי ושישי ששבת לאחריהם, או בכל יו"ט בחו"ל]

ויש לדון מה הדין לרחוץ את כל הגוף במים שהוחמו ביום טוב עצמו בהיתר, כגון שהוחמו ע"י דוד שמש וכד'.

במשנה שבת פ"ג מ"ד כתוב לכאורה שאסור, אלא שזכורני שמרן הרב עובדיה התיר והרב ב"צ אסר. וגם הוחמו מערב יש לדון בחימום הקרים שנכנסים לברז ולדוד דאם הם לצורך רחיצת כל גופו אסור כשהיד סולדת בהם וכן ועוד יש לדון בכמה עניינים...

 

[שופר הולך]

במשנה שבת פ"ג מ"ד כתוב לכאורה שאסור, אלא שזכורני שמרן הרב עובדיה התיר משום שהוחמו מאליהם, אם אינני טועה. והרב ב"צ אסר.

יבואו הבקיאים בתורת מרן ויביאו את ההיתר ואת נימוקו הברור

מרן הרב עודיה בחזו"ע יו"ט התיר. ומרן האורל"צ אסר.

 

[רק תורה]

מרן הרב עודיה בחזו"ע יו"ט התיר. ומרן האורל"צ אסר.

ב"ה שאיני טועה, אשמח אם תוכל להסביר כיצד מתיישב עם המשנה שהיא הלכה פסוקה

 

[שופר הולך]

ב"ה שאיני טועה, אשמח אם תוכל להסביר כיצד מתיישב עם המשנה שהיא הלכה פסוקה

בשו"ת ברית אברהם דניאל כתב בזה ליישב איך מסתדר עם המשנה

 

[שאינו יודע לשאול]

במשנה שבת פ"ג מ"ד כתוב לכאורה שאסור, אלא שזכורני שמרן הרב עובדיה התיר והרב ב"צ אסר. וגם הוחמו מערב יש לדון בחימום הקרים שנכנסים לברז ולדוד דאם הם לצורך רחיצת כל גופו אסור כשהיד סולדת בהם וכן ועוד יש לדון בכמה עניינים...

מרן הרב עודיה בחזו"ע יו"ט התיר. ומרן האורל"צ אסר.

זה מוצג כאן באופן לא כ"כ מדויק, מים שהוחמו ביום טוב וודאי שחכם עובדיה היה אוסר, שמעתי מפיו כמה פעמים, ואפשר למצוא בקלות היום שיעורים מוקלטים שלו בנושא, וברור שהוא לא מתיר מה שמפורש במשנה לאסור ונפסק להלכה.
העניין הוא שהוא סבור שהוחם מאליו ע"י דוד שמש חשיב כהוחם מערב יום טוב [ובזה להרי"ף והרמב"ם והשו"ע תקיא מותר]
גם הרב משה לוי זצ"ל התיר מאותה סברא
וגם בזה כמדומני שהוא חבר להגרש"ז אוירבאך שמודה לעקרון זה שעל ידי דוד שמש חשיב כהוחמו מער"ש.

 

[אור יעקב]

השנה [תשפ"ו] ששבועות חל ביום שישי, הדבר מצוי יותר שיש הרוצים לרחוץ גופם במים חמים.
[כך גם בר"ה שהוא יומיים ובפרט אם חל בימים חמישי ושישי ששבת לאחריהם, או בכל יו"ט בחו"ל]

ויש לדון מה הדין לרחוץ את כל הגוף במים שהוחמו ביום טוב עצמו בהיתר, כגון שהוחמו ע"י דוד שמש וכד'.

מרן הרב עודיה בחזו"ע יו"ט התיר. ומרן האורל"צ אסר.

זה מוצג כאן באופן לא כ"כ מדויק, מים שהוחמו ביום טוב וודאי שחכם עובדיה היה אוסר, שמעתי מפיו כמה פעמים, ואפשר למצוא בקלות היום שיעורים מוקלטים שלו בנושא, וברור שהוא לא מתיר מה שמפורש במשנה לאסור ונפסק להלכה.
העניין הוא שהוא סבור שהוחם מאליו ע"י דוד שמש חשיב כהוחם מערב יום טוב [ובזה להרי"ף והרמב"ם והשו"ע תקיא מותר]
גם הרב משה לוי זצ"ל התיר מאותה סברא
וגם בזה כמדומני שהוא חבר להגרש"ז אוירבאך שמודה לעקרון זה שעל ידי דוד שמש חשיב כהוחמו מער"ש.

ולא רק שחומם ע"י דוד שמש אלא אף שחומם ע"י שעון שבת כגון בוילר חשיב כהוחם מערב יו"ט ומותר לרחוץ בו (לדעת מרן הגרע"י)

 

[שאינו יודע לשאול]

השנה [תשפ"ו] ששבועות חל ביום שישי, הדבר מצוי יותר שיש הרוצים לרחוץ גופם במים חמים.
[כך גם בר"ה שהוא יומיים ובפרט אם חל בימים חמישי ושישי ששבת לאחריהם, או בכל יו"ט בחו"ל]

ויש לדון מה הדין לרחוץ את כל הגוף במים שהוחמו ביום טוב עצמו בהיתר, כגון שהוחמו ע"י דוד שמש וכד'.

במשנה שבת פ"ג מ"ד כתוב לכאורה שאסור, אלא שזכורני שמרן הרב עובדיה התיר והרב ב"צ אסר. וגם הוחמו מערב יש לדון בחימום הקרים שנכנסים לברז ולדוד דאם הם לצורך רחיצת כל גופו אסור כשהיד סולדת בהם וכן ועוד יש לדון בכמה עניינים...

מרן הרב עודיה בחזו"ע יו"ט התיר. ומרן האורל"צ אסר.

ואגב עיקר טעמו בזה בפשטות הוא משום שעיקר ההיתר במים שהוחמו מעריו"ט הוא משום שאי"ז אלא גזרה לגזרה, דבשבת לא גזרו אלא שמא יחממו הבלנים ויעברו במלאכה דאורייתא, אבל ביו"ט גם אם יחממו אין כאן אלא איסור דרבנן, וא"כ הוא הדין בדוד שמש גם אם יחמם ביו"ט אין כאן אלא איסור דרבנן. ושוב אין כאן אלא גזרה לגזרה ולכן התירו.
ויש לדון האם כל ההיתר לפי זה הוא דווקא באופן שלא נוצלה כל תפוסת הדוד שמש [בדרך כלל זה 120 עד 150 ליטר] כי אם נוצלה כולה והוא מתמלא מחדש יתכן שזה חמור יותר כי כאן בהפעלת המים יתכן שעובר על איסור דאורייתא ואיני יודע כיצד לדון עניין זה.

 

[אור יעקב]

ויש לדון האם כל ההיתר לפי זה הוא דווקא באופן שלא נוצלה כל תפוסת הדוד שמש [בדרך כלל זה 120 עד 150 ליטר] כי אם נוצלה כולה והוא מתמלא מחדש יתכן שזה חמור יותר כי כאן בהפעלת המים יתכן שעובר על איסור דאורייתא ואיני יודע כיצד לדון עניין זה.

איזה איסור דאורייתא?

 

[שאינו יודע לשאול]

איזה איסור דאורייתא?

לא דייקתי.
התכוונתי למה שמבואר בסוגיא לגבי סילון של אנשי טבריה שאסרו להם חכמים, וזה ממש דומה לדוד שמש שהמים באו אליו בשבת גופא והתחממו בשבת גופא, ויש על זה גזרת חז"ל מסוימת לכן אני לא בטוח שחכם עובדיה דבר גם בזה.

 

[אור יעקב]

לא דייקתי.
התכוונתי למה שמבואר בסוגיא לגבי סילון של אנשי טבריה שאסרו להם חכמים, וזה ממש דומה לדוד שמש שהמים באו אליו בשבת גופא והתחממו בשבת גופא, ויש על זה גזרת חז"ל מסוימת לכן אני לא בטוח שחכם עובדיה דבר גם בזה.

פשוט שדיבר גם שהוחם ביו"ט עצמו וכמו שמתיר בשבת להקלח במים שהוחמו ע"י דוד שמש.

 

[שאינו יודע לשאול]

פשוט שדיבר גם שהוחם ביו"ט עצמו וכמו שמתיר בשבת להקלח במים שהוחמו ע"י דוד שמש.

לא שייך זה לזה. יש מציאות שהמים נכנסו לדוד מערב שבת ואף אחד לא התקלח בשבת.
אחר כך הם מתקררים אם לא אחרי הצהריים אז בליל שבת.
וביום השבת מתחממים שוב, וזה המקרה המצוי בדרך כלל, שהמים זרמו לשם מערב שבת והתחממו בשבת, ולכן לא דמי לסילון כלל, וזו הטענה של חכם עובדיה שהתיר מטעם דחשיב כהוחמו מערב שבת.
אבל אם התרוקן הדוד ונכנסו מים חדשים לגמרי זה לכאורה כן דומה לסילון.

 

[אור יעקב]

לא שייך זה לזה. יש מציאות שהמים נכנסו לדוד מערב שבת ואף אחד לא התקלח בשבת.
אחר כך הם מתקררים אם לא אחרי הצהריים אז בליל שבת.
וביום השבת מתחממים שוב, וזה המקרה המצוי בדרך כלל, שהמים זרמו לשם מערב שבת והתחממו בשבת, ולכן לא דמי לסילון כלל, וזו הטענה של חכם עובדיה שהתיר מטעם דחשיב כהוחמו מערב שבת.
אבל אם התרוקן הדוד ונכנסו מים חדשים לגמרי זה לכאורה כן דומה לסילון.

סילון זה מטעם "הטמנה" ולכן אסור אף המים שנכנסו מער"ש.

 

[שאינו יודע לשאול]

סילון זה מטעם "הטמנה" ולכן אסור אף המים שנכנסו מער"ש.

זה נכון שאסרו את ההטמנה וכאן לא שייך בוודאי הטמנה כי א"כ כולנו עוברים כל שבת על הטמנה.
אבל יתכן שאסרו בסילון את עצם הרחיצה, וא"כ זה גזרת חז"ל מסויימת על המקרה הזה שאולי שייכת גם כאן.
אם כי עדיין ניתן לחלק שכאן מתערבים מים במים ולא שמתרוקן לגמרי ואז באים מים חדשים, אינני יודע אם זה מספיק כדי להתיר.

 

[אור יעקב]

אם כי עדיין ניתן לחלק שכאן מתערבים מים במים ולא שמתרוקן לגמרי ואז באים מים חדשים, אינני יודע אם זה מספיק כדי להתיר.

כעין זה כתב גם המ"ב וש"א שסילון זה דווקא דבר המוקף מכל צדדיו ולא מתערב במים אחרים.

 

[אור יעקב]

וכן האריך ביבי"א בתשובתו על הדוד שמש,

 

[במערבא אמרי]

כעת שלחו לי במייל את הקובץ המצורף.

 

[במערבא אמרי]

אשמח אם תוכל להסביר כיצד מתיישב עם המשנה שהיא הלכה פסוקה

בקובץ הנ"ל האריך בזה.

כעת שלחו לי במייל את הקובץ המצורף.

 

[במערבא אמרי]

כעת שלחו לי במייל את הקובץ המצורף.

עיקר מטרת חיבורנו לברר את דין רחיצה בחמין ביום טוב במים שהוחמו מאליהם בעיצומו של יום טוב,
אשר לפי הכרעת האחרונים יש חילוקי דינים ביום טוב בין הוחמו ביום עצמו למים שהוחמו מבעוד יום,
וכתבו האחרונים שדין הוחמו בהיתר נידון כהוחם בעיצומו של יום. ויש ממחברי זמנינו שתפסו שאם
המים הוחמו מאליהם נידונים המים כהוחמו מבעוד יום ועדיפים ממים שהוחמו בהיתר. ולפי המתבאר
בס"ד יש לשלול קולא זאת מכמה וכמה אנפי. וכפי שיתבאר הדברים מיוסדים ומבוססים על הכרעת
גדולי הדורות ומפורשים בדברי הראשונים. והדברים תלויים ועומדים בנבכי סוגיית מרחצאות במסכת
שבת.

 

[במערבא אמרי]

כעת שלחו לי במייל את הקובץ המצורף.

אגב - בתוך הקונטרס מבואר דעת מרן הגרע"י זצ"ל שבמים שהוחמו בבוילר ודאי אוסר, ובמים שהוחמו בדוד שמש יש סתירות בדבריו. יעויי"ש ותר"נ.

 

[אור יעקב]

אגב - בתוך הקונטרס מבואר דעת מרן הגרע"י זצ"ל שבמים שהוחמו בבוילר ודאי אוסר, ובמים שהוחמו בדוד שמש יש סתירות בדבריו. יעויי"ש ותר"נ.

איזה עמוד?

 

[במערבא אמרי]

איזה עמוד?

עמ' 11 בעמודי הספר [33 ב- PDF] הערה 41

 

[דרך קצרה]