עכשיו הצחקת אותי ידידי היקר, הרב סופר לא מכיר את הרקע ההסטורי???
למה נראה לך הוא מאלו שממציא גאונים אשכנזיים מבגדד???
קראת קצת בספרים שלו???
הוא האחרון שתוכל להתלונן עליו על הסטוריה על רקע ובפרט של מנהגים.
לך תעשה שיעורי בית, תקרא קצת בחוברת שלו כח המנהג ובשאר ספריו ותחזור אלינו.
אגב "פוסק צעיר" עד איזה גיל זה צעיר???
וגם מישהו כתב לי שהרב סופר מבוגר מהרב יצחק בגיל כך שאינו יכול להתייחס אליו כצעיר...
אחי היקר,
הבעיה כאן איננה אם הרב סופר מכיר את החיד"א, השדי חמד, שער המפקד או את שאר גדולי האחרונים. ברור שהוא מכיר ואף מצטטם. אבל הדיון איננו על עצם הידיעה, אלא על אופן השימוש בה.
הרב יצחק יוסף שליט"א לא טען שהרב סופר "לא מכיר" את המקורות אלא שהוא מציג את דעתם כאילו היא מייצגת את כלל מסורת הפסיקה הספרדית, תוך התעלמות או צמצום דעת מרן והרמב"ם, שהם עמודי ההוראה של הספרדים.
החיד"א, השדי חמד, שער המפקד — כולם חשובים, אבל הם לא קובעים מסורת, אלא משקפים מציאות מקומית או דעות מסוימות. לעומת זאת, מרן הבית יוסף והרמב"ם הם יסוד ההלכה הספרדית. וכשיש סתירה — המסורת הספרדית תמיד תכריע כמותם, אלא אם כן יש מנהג ברור, עקבי, ועתיק שמבוסס עליהם.
אז מה הבעיה? הבעיה היא לא בציטוט של "כתר שם טוב" — אלא בבניית טיעון הלכתי שמסתמך עליו כסיוע מרכזי, תוך הצגת שאר המקורות כאילו הם "מכריעים" נגד מרן. זה מה שהרב יצחק תקף: לא את הידיעות של הרב סופר, אלא את שיקול הדעת ההלכתי.
פוסק איננו רק מי שיודע לצטט אלא מי שיודע לשקול. לדעת מה עיקר ומה טפל. מה משקף מסורת, ומה משקף חריג. מה נכתב כהוראה לציבור, ומה כהערה למדנית.
ולגבי "פוסק צעיר" — גיל איננו המדד. פוסק צעיר הוא מי שעדיין לא הפנים את משקלם של מקורות, ולא יודע להבחין בין עמודי ההוראה לבין קישוטי השוליים. גם בן שבעים יכול להיות צעיר, אם הוא בונה פסיקה על מקורות שוליים ומתעלם מהשדרה המרכזית של ההלכה הספרדית.
הרב סופר תלמיד חכם, אין ספק. אבל גם תלמיד חכם יכול לטעות — במיוחד כשיש רצון להוכיח מנהג מסוים, ואז בוחרים מקורות שתומכים בו, גם אם הם לא משקפים את עיקר המסורת.
אז לפני שאתה שולח אותי ל"שיעורי בית" — אולי תפתח שוב את ילקוט יוסף, תראה איך פוסק אמיתי בונה שיטה, ואז תחזור אלינו. לא עם רשימת מקורות — אלא עם הבנה מה עושים איתם.
בהצלחה בדרך אל החכמה האמיתית. היא מתחילה לא בציטוטים — אלא בענווה.
