ספר בית הבחירה למאירי, ומחברו

[כמעיין המתגבר]

אשמח להערות, מהחכמים דהכא.

 

[החפץ בעילום שמו]

יפה מאד

 

[אנו עמלים]

כתוב יפה מאוד.
על מה שכתב שהראשונים אחריו לא הביאו מדבריו והסביר זאת בכך שהיה חי בשעת שמד, זה הסבר נאה אך כנראה שלא סיפק את מרן החזו"א זי"ע שכידוע לא ייחס את הספר למוסמך ולא הביאו בספריו (בניגוד לח"ח שהביאו מאות פעמים בביה"ל).

 

[כמעיין המתגבר]

כתוב יפה מאוד.
על מה שכתב שהראשונים אחריו לא הביאו מדבריו והסביר זאת בכך שהיה חי בשעת שמד, זה הסבר נאה אך כנראה שלא סיפק את מרן החזו"א זי"ע שכידוע לא ייחס את הספר למוסמך ולא הביאו בספריו (בניגוד לח"ח שהביאו מאות פעמים בביה"ל).

הב"י בהל' תפילין הביא מדבריו בספר אחר שלו וסמך עליו. כמו כן בהל' נידוי, הב"י מביא לאורך כל הסימן מקונטרס משפטי הנידוי - שעד היום לא ידוע מי מחברו, וגם הב"י לא ידע מי חיברו, וקונטרס זה מביא מדברי 'ה"ר מנחם' ודן בדבריו בכובד ראש, והוא רבי מנחם המאירי בבית הבחירה. כמו כן המאירי שאל כמה שאלות מהרשב"א ונמצאים השאלות בשו"ת הרשב"א והרשב"א כותב לו בכבוד. וכן החיד"א והמשנ"ב סמכו על דברי המאירי, וכן רבי ציון די לאטיש בספרו על סדר חכמי הדורות, מעתיק את כל הקדמת המאירי לאבות בשינויי לשון קלים, ובסוף כותב על המאירי שבחים אדירים, ועוד שהמאירי היה בזמן הרשב"א - כלומר לא בסוף תקופת הראשונים אלא באמצעה.
ובאמת מה אני צריך להביא ראיות על גדולת המאירי, שכל מי שרגיל בדברי הראשונים רואה שכמה ראשונים שנחשבים מוסמכים בזמנינו אינם אלא כמעט מלקטים בלבד, והמאירי מבקר גדול, ולשונו ודבריו צחים וברורים, וניכר לכל הרגיל בראשונים שהוא גדול אף ביחס למחלקת הראשונים, וכמעט בכל דבריו אפשר למצוא לו חברים אצל חכמי פרובנס שנדפסו במאה האחרונה, ודי בזה.

 

[אנו עמלים]

הב"י בהל' תפילין הביא מדבריו בספר אחר שלו וסמך עליו. כמו כן בהל' נידוי, הב"י מביא לאורך כל הסימן מקונטרס משפטי הנידוי - שעד היום לא ידוע מי מחברו, וגם הב"י לא ידע מי חיברו, וקונטרס זה מביא מדברי 'ה"ר מנחם' ודן בדבריו בכובד ראש, והוא רבי מנחם המאירי בבית הבחירה. כמו כן המאירי שאל כמה שאלות מהרשב"א ונמצאים השאלות בשו"ת הרשב"א והרשב"א כותב לו בכבוד. וכן החיד"א והמשנ"ב סמכו על דברי המאירי, וכן רבי ציון די לאטיש בספרו על סדר חכמי הדורות, מעתיק את כל הקדמת המאירי לאבות בשינויי לשון קלים, ובסוף כותב על המאירי שבחים אדירים, ועוד שהמאירי היה בזמן הרשב"א - כלומר לא בסוף תקופת הראשונים אלא באמצעה.
ובאמת מה אני צריך להביא ראיות על גדולת המאירי, שכל מי שרגיל בדברי הראשונים רואה שכמה ראשונים שנחשבים מוסמכים בזמנינו אינם אלא כמעט מלקטים בלבד, והמאירי מבקר גדול, ולשונו ודבריו צחים וברורים, וניכר לכל הרגיל בראשונים שהוא גדול אף ביחס למחלקת הראשונים, וכמעט בכל דבריו אפשר למצוא לו חברים אצל חכמי פרובנס שנדפסו במאה האחרונה, ודי בזה.

כמובן שדבריי לא היו לדון אם המאירי היה גדול או לא, מעצם הסיבה שאין לי ולאף אחד בדורינו בכלל השגה בגדלותו ובגדלות אי מי מהראשונים. רק ציטטתי את דבריו המפורסמים של החזו"א על כך שאין לנו דרך לקבל דברים חדשים מהראשונים שלא עברו את ביקורת הדורות (וידוע לומר שהחזו"א התכוון בזה בעיקר לכך שלא היו תחת עיני הגר"א שהחזו"א אחז שהוא "חותם התורה"), וכמובן שיש בזה דרכים שונות והבאתי רק את הצד הזה. (אבל באמת הגע עצמך אם יימצא בגניזה הקהירית כת"י של פירוש מימי הראשונים שכתבו לצורך העניין אדם פשוט מאותה התקופה, לא הגיוני באמת שזה יקבל מעמד של א' הראשונים, ולכן זה סוגיא סבוכה שבלא קשר למאירי ח"ו צריך ליתן עליה את הדעת).

 

[משנה אחרונה]

כמובן שדבריי לא היו לדון אם המאירי היה גדול או לא, מעצם הסיבה שאין לי ולאף אחד בדורינו בכלל השגה בגדלותו ובגדלות אי מי מהראשונים. רק ציטטתי את דבריו המפורסמים של החזו"א על כך שאין לנו דרך לקבל דברים חדשים מהראשונים שלא עברו את ביקורת הדורות (וידוע לומר שהחזו"א התכוון בזה בעיקר לכך שלא היו תחת עיני הגר"א שהחזו"א אחז שהוא "חותם התורה"), וכמובן שיש בזה דרכים שונות והבאתי רק את הצד הזה. (אבל באמת הגע עצמך אם יימצא בגניזה הקהירית כת"י של פירוש מימי הראשונים שכתבו לצורך העניין אדם פשוט מאותה התקופה, לא הגיוני באמת שזה יקבל מעמד של א' הראשונים, ולכן זה סוגיא סבוכה שבלא קשר למאירי ח"ו צריך ליתן עליה את הדעת).

וחזינן שמרן החיד"א לא זז מחבבו.
בעיקר ד' מרן החזו"א, נלע"ד שלא כיון שאין ללמוד בספרים אלו וכו',
רק כיון שלא לשנות ממה שהתקבל והתפשט בקרב כלל ישראל, על סמך כתבי יד.
והדוגמאות בזה לצדקת דבריו מרובות ואכמ"ל.

 

[עומק המושג]

(וידוע לומר שהחזו"א התכוון בזה בעיקר לכך שלא היו תחת עיני הגר"א שהחזו"א אחז שהוא "חותם התורה")​

האמנם?
הרי המאירי ודאי היה גדול מהגר"א, ומה יתן ומה יוסיף שיעבור הגר"א על ספרו?
ובכלל, וכי היה ספר אחד מתקופת הראשונים שהגר"א דחה ולא קיבל את סמכותו? הרי הגר"א התייחס בכבוד גדול לכל ספרי הראשונים ללא יוצא מן הכלל, ואיזה סיבה יש להניח שדווקא את המאירי היה דוחה אם היה רואה אותו?

דומני שזוהי אמירה מוזרה.​

 

[אנו עמלים]

האמנם?
הרי המאירי ודאי היה גדול מהגר"א, ומה יתן ומה יוסיף שיעבור הגר"א על ספרו?
ובכלל, וכי היה ספר אחד מתקופת הראשונים שהגר"א דחה ולא קיבל את סמכותו? הרי הגר"א התייחס בכבוד גדול לכל ספרי הראשונים ללא יוצא מן הכלל, ואיזה סיבה יש להניח שדווקא את המאירי היה דוחה אם היה רואה אותו?

דומני שזוהי אמירה מוזרה.

בוודאי שהחזו"א לא ראה את הגר"א כיותר מהראשונים, רק שהוא היה בידו להכריע את מה לקבל ומה לא. למשל להגר"א יש שינויי נוסחאות בהרבה מהראשונים ואפי' במשניות וברייתות, ותלמידיו רואים בו כגדול האחרונים שיש בידו להכריע נוסחאות ואיזה שיטות לקבל.
החזו"א עצמו נקט כן כשהוא מפרש דבריו בב' סיבות א' שיש לסמוך על הס"ד שספרים שהתפרסמו במשך כ"כ הרבה שנים הם מוסמכים. ב' שהם עברו את ביקורת הדורות שאחריהם (הן מבחינת נאמנות, והן מבחינת עצם השיטה שיכלו לחלוק עליהם). החזו"א לא הזכיר את הגר"א בזה אבל כך ידוע.

 

[עומק המושג]

לא הבנתי את ההסבר.
אם הגר"א לא היה גדול מהמאירי - איזה ערך יש שיעבור על ספרו?

ובכלל,​

ותלמידיו רואים בו כגדול האחרונים​

האמנם? עד כדי כך? יש מי שחושב שהגר"א הוא 'גדול האחרונים'?

ושוב,​

שהם עברו את ביקורת הדורות שאחריהם (הן מבחינת נאמנות, והן מבחינת עצם השיטה שיכלו לחלוק עליהם)​

הרי אין אף ראשון אחד שהגר"א ושאר האחרונים פסלו אותו, אז איזה עניין יש שיעברו על המאירי? האם יש אחוז אחד שכאשר הם היו עוברים על המאירי הם היו מגיעים למסקנה שאין לדבריו סמכות?​

 

[כמעיין המתגבר]

רק אעיר, שיש ראשון תלמיד הרשב"א שהאחרונים פסלוהו פה אחד - מגדול עוז על הרמב"ם. אמנם גם תלמידי חכמים בזמנינו שילמדו בו יגיעו לאותה מסקנא, אבל המאירי הוא להיפך מאז שהודפס הוא רק צובר תאוצה יותר ויותר ומתקבל אצל כל תלמיד חכם, מלבד הערת החזו"א הנזכרת, אמנם באמת החזו"א באופן כללי התנגד לכל הראשונים הנדפסים מחדש מחמת כמה סיבות, ובכלל באופן כללי איני יודע עד כמה החזו"א החשיב את תורת הראשונים, בספר מעשה איש כתוב שהחזון איש אמר שכשכתוב בספר חזו"א ואין הרשב"א תחת ידי, הכוונה שמרוב עמל התורה לא היה לחזו"א כח לקום לקחת את הספר מהספריה שהיתה שם באותו חדר!!, האם אפשר לשמוע סיפור כזה על אחרון אחר מלבד החזו"א? כנראה שלא.

 

[יוסף]

רק אעיר, שיש ראשון תלמיד הרשב"א שהאחרונים פסלוהו פה אחד - מגדול עוז על הרמב"ם. אמנם גם תלמידי חכמים בזמנינו שילמדו בו יגיעו לאותה מסקנא, אבל המאירי הוא להיפך מאז שהודפס הוא רק צובר תאוצה יותר ויותר ומתקבל אצל כל תלמיד חכם, מלבד הערת החזו"א הנזכרת, אמנם באמת החזו"א באופן כללי התנגד לכל הראשונים הנדפסים מחדש מחמת כמה סיבות, ובכלל באופן כללי איני יודע עד כמה החזו"א החשיב את תורת הראשונים, בספר מעשה איש כתוב שהחזון איש אמר שכשכתוב בספר חזו"א ואין הרשב"א תחת ידי, הכוונה שמרוב עמל התורה לא היה לחזו"א כח לקום לקחת את הספר מהספריה שהיתה שם באותו חדר!!, האם אפשר לשמוע סיפור כזה על אחרון אחר מלבד החזו"א? כנראה שלא.

אלה דברים שלא ייתכנו כלל ועיקר, ודאי שתורת הראשונים היא נר לכל האחרונים וודאי מכללם גם לגאון בעל חזון איש, וזה דברים ברורים מתוך ספרו שהוא דן בעומק דברי הראשונים וכל שעה לא זז מחבבם. ואין אדם שיחלוק על סדר קבלת התורה.
והדיונים מסוג זה, הם נובעים מאנשים שלא שמשו כל צרכם ומדברים דברי פחז על הגדולים וביניהם על הרב בעל חזון איש, ואחר כך בהסתכלות שטחית על פני הדברים בספר חזון איש, על פי הכלל ש"צדיק הראשון בריבו", מולידה ההסתכלות האישית הדבר את המסקנות הבלתי אפשריות הללו.
ומה שכתוב בספר מעשה איש, אם הסיפור נכון (אין לי כלים לדון בזה), אזי באמת לא היתה לו אפשרות להסתכל, וכל לומד יודע שאי אפשר לעיין בכל דבר מתחילתו בכל שעה ושעה, ואם הסיפור היה אז צריך לבדוק מה היתה הסיטואציה, וכמה היה צריך לחשוב אולי הרשב"א סותר את דבריו, וכפי הנראה הוא לא סבר שיש שם סתירה לדבריו. והגאון חזון איש גדול דיו כדי לשקול את הדברים האם הדבר מצריך בדיקה מחדש על כל מה שכתב.
וגם ייתכן שישנם סיפורים על עוד גדולים כיוצא בזה, אלא שענף העיתונאות לא התפתח בזמנם דיו.
וככלל, אפשר שהתנגדותו לכתבי היד, היתה בעיקר כהוראת שעה, מחמת שהרשעים בדורו היו המוציאים לאור, ומטרתם היתה לנגח ולבטל את מוסדות הרבנות. וכיון שכל הדברים הללו מגיעים (על כל פנים לאוזניי, ואולי ישנן שמועות יותר מובהקות) דרך כלי שני ושלישי, ושלא על ידי תלמידי חכמים מובהקים הנאמנים ומקובלים, קשה לעמוד על סוף דעתו של הגאון בעל חזון איש ע"ה.

 

[שמעון טרבלסי]

רק אעיר, שיש ראשון תלמיד הרשב"א שהאחרונים פסלוהו פה אחד - מגדול עוז על הרמב"ם.

מה הכוונה פסלוהו?

 

[כאחד העם]

מה הכוונה פסלוהו?

אני אתן דוגמא קטנה מהרדב"ז

ובו אני אעלה מה שאספתי מקומות שהרדב"ז על הרמב"ם מביא את המגד"ע, ומשיג עליו הרבה שאינו ירד לסוף דעת השגות הראב"ד ולכן כביכול בא ליישב את הרמב"ם אך לא פגע במטרה, וכן על זה הדרך.

מאכלות אסורות פי"א הכ"ב- ואנכי לא ידעתי מה תיקן בעל מגדל עוז וכו' ומשמע שלא ירד לכוונת הראב"ד ז"ל.

מאכלות אסורות פי"ב ה"א- ובעל מגדל עוז לא עיין בה כלל.

מאכלות אסורות פי"ג ה"ב- ומה שכתב בעל מגדל עוז ליישב דברי רבינו אינו נכון.

מאכלות אסורות פי"ג ה"ג- ומה שכתב בעל מגדל עוז לא ידעתי מה הוא.

מאכלות אסורות פי"ג ה"ט- ובעל מגדל עוז לא ירד להשגת הראב"ד.

מאכלות אסורות פט"ו הי"ד- ומה שכתב בעל מ"ע לתרץ דברי רבינו אינו כלום.

מאכלות אסורות פט"ו הי"ח- ובעל מגדל עוז חשב שכוונתו [דהראב"ד] לומר שהכחל מותר וכו' ולא ירד לכוונתו.

מאכלות אסורות פט"ז ה"ג- ומה שהאריך בעל מגדל עוז אינו כלום שלא עיין בדבר כלל, ואפי' מה שבסוף הפרק לא ראה, וכו' הילכך כל דבריו בזה הם מבלי עיון, ויש לו שכר טוב בעמלו שהורה לנו את הדרך ואל המקומות הדין אשר נבוא עליהם.

מאכלות אסורות פט"ז ה"י- ומה שתירץ בעל מגדל עוז דאזיל בשיטת ר"ת אינו כלום שהרי בכאן פירש היפך ר"ת.

מאכלות אסורות פט"ז הט"ו- ומה שכתב בעל מגדל עוז לא ידעתי מהו.

מאכלות אסורות פט"ז הי"ז-י"ט- השיג עליו הראב"ד וכוונת השגתו וכו' לא שהגרסא במשנה ככה כאשר חשב בעל מגדל עוז, וכבר כתבתי כמה פעמים שרוב דבריו הם בלי עיון, וכו' וזה דרך בעלי חשבון, ובעל מגדל עוז עשה את הראב"ד טועה בגרסת המשנה וטרח להעתיק הלשונות [היינו המגד"ע] באין מבין.

מאכלות אסורות פט"ז הכ"ח- ומה שכתב בעל מגדל עוז אינו עניין להשגתו של הראב"ד.

שחיטה פ"ו ה"ט- ובעל מגדל עוז לא ירד לסוף דעת רבינו.

שחיטה פ"ז הי"ד- ומ"ש בעל מגדל עוז בדעת רבינו שהוא מחלק וכו' אינו נכון כלל וכו' ולא עיין בדברי רבינו כלל ואפי' עיון הקל.

שחיטה פ"ח הי"ד- חזר בו רבינו וכו' ובעל מגדל עוז לא שמע החזרה.

שחיטה פי"א ה"ה- ובעל מגדל עוז לא ירד לדעת רבינו.

שבועות פ"ב הי"ח- ומה שכתב בעל מגדל עוז בהשגה זו לא ירדתי לסוף דעתו ואני חושד שלא עיין בכוונת הראב"ד ז"ל.

שבועות פ"ג ה"ה- ומה שכתב בעל מגדל עוז לא נתיישב אצלי והמשכיל יבחר.

שבועות פ"ד ה"ט- גם מה שכתב בעל מגדל עוז וכו' לא נתיישב אצלי וכו' הילכך כי ניים ושכיב אמרה.

שבועות פ"ד ה"י- וכתב בעל מגדל עוז דמדעת סברא בא להקשות עליו, וחס ליה להראב"ד ז"ל שיאמר על דבר שהוא תלוי בסברא שהוא שבוש, אלא וכו', וכל זה הפך ממה שכתב בעל מגדל עוז ואין דבריו מתיישבים כלל.

נדרים פ"א ה"ו- ומ"ש בעל מגדל עוז לתרץ השגה זו לא ידענו מאי קאמר.

נדרים פ"א הט"ו- ומה שכתב בעל מגדל עוז לתרץ דברי רבינו לא הבנתי דבריו, דהוי כטענו חטים והודה לו בשעורים.

נדרים פ"ז הי"ז- ומ"ש בעל מגדל עוז שרבינו פסק כרב אינו נכון כלל.

נדרים פ"ח ה"ג- ואני חושד את בעל מגדל עוז שלא הבין כוונת ההשגה.

נדרים פ"ח ה"ה- ומ"ש בעל מגדל עוז בשתי ההשגות אלו לא הבנתי דבריו.

נזירות פ"ג הכ"א- ומה שכתב בעל מגדל עוז לתרץ קושיא זו אינה כלום שלא דקדק בפירוש הסוגיא.

נזירות פ"ד ה"ג- ואני חושד את בעל מגדל עוז שלא הבין כוונת ההשגה.

נזירות פ"ו ה"ט- ובעל מגדל עוז לא ירד לסוף דעת רבינו.

נזירות פ"ו הי"ח- כי מ"ש בעל מגדל עוז שהראב"ד ז"ל מחלק וכו' אינו מתיישב כלל וכו' ואני חושד את בעל מגדל עוז שלא הבין כוונת השגת הראב"ד.

נזירות פ"ז ה"ח- ובעל מגדל עוז האריך הרבה ואין בכל דבריו ראיה לדחות דברי הראב"ד ז"ל.

נזירות פ"ט הט"ז- ובעל מגדל עוז לא עיין להבין כוונת ההשגה.

ערכים וחרמים פ"ג ה"ו- ובעל מגדל עוז לא ירד להבין כוונת הראב"ד.

ערכים וחרמים פ"ד ה"ז ח- ובעל מגדל עוז העתיק הבקיאות ולא תירץ בקושיות הראב"ד כלום.

ערכים וחרמים פ"ד הכ"ב- ואין בדברי בעל מגדל עוז תירוץ לקושיית הראב"ד.

ערכים וחרמים פ"ה הי"ב- ומ"ש בעל מגדל עוז בזה לא ירד לסוף דעת הראב"ד בכוונת השגתו, ומ"ש דאסיקנא וכו' זה הפך מה שכתב רבינו, וכל מה שכתב בזה הוא בלתי עיון, דוק ותשכח.

ערכים וחרמים פ"ה הי"ז- ומ"ש בעל מגדל עוז לא ידעתי מהו.

ערכים וחרמים פ"ו הל"ג- ומ"ש בעל מגדל עוז אינו מתיישב על לשון רבינו כלל

ערכים וחרמים פ"ז הי"ט- ובעל מגדל עוז העתיק לשון רבינו יהוסף הלוי ז"ל להשמיענו כי רבינו ז"ל סובר כסברת רבו ז"ל, אבל אכתי קשה מדידיה אדידיה .

סנהדרין וכו' פ"ה ה"ב- ומ"ש בעל מגדל עוז וכו' ליתא כלל.

סנהדרין וכו' פי"א ה"ט- ומה שכתב בעל מגדל עוז בזה לא הסכים גרסתו לדברי רבינו וגרסתו.

עדות פ"ב ה"א- ומ"ש בעל מגדל עוז על השגה זו לא ידענא מאי היא.

עדות פ"כ ה"ג- והוי יודע כי בעל מגדל עוז לא ירד לסוף דעת הראב"ד ז"ל וכתב כל הבקיאות של מכות ושבפרק מרובה, ובא החלום ברוב עניין כי אין בכל דבריו תירוץ למה שהשיג הראב"ד, ואני עשיתי שלום ביניהם [היינו בין הראב"ד לרמב"ם].

עדות פ"כ ה"ד- ומ"ש בעל המגדל עוז בזה אינו עניין לתרץ השגת הראב"ד ז"ל.

ממרים פ"ב ה"ב- בעל מגדל עוז טעה שלא בדק מקום הדין, ואני בעז"ה מצאתי וכו'

אבל פ"א ה"ח- ומ"ש בעל מגדל עוז בזה נראה שלא ירד לכונת ההשגה.

אבל פ"ב ה"ד- ובעל מגדל עוז לא הבין כונת השגת הראב"ד והשיאו לדבר אחר.

אבל פי"ג ה"ד- ובעל המגדל עוז העתיק הכל ולא ירד לסוף דעת הראב"ד.

מלכים ומלחמות פ"ג ה"ב- ומ"ש בעל מגדל עוז שיש בלשון טעות ליתא, אלא דעת רבינו הוא מה שכתבתי וכו'.

שלוחין ושותפין פ"ו ה"ב- וכתב בעל מגדל עוז שאין דברי רבינו וכו' ולפי"ז אין השגתו על רבינו [היינו השגת הראב"ד] אלא שהיה לו לפרש, ואין זה נכון אצלי וכו'.

שלוחין ושותפין פ"ו ה"ג- ודברי מגדל עוז לא ידענא מאי קאמר.

שלוחין ושותפין פ"ח ה"ז- וזה פשוט לא היה כדאי לכותבו אלא מפני שבעל מגדל עוז לא ירד לדעת המשיג.

עבדים פ"ה הי"ד- זה דרך תירוצו של בעל מגדל עוז, וכי ניים ושכיב אמרה ואיפכא מסתברא וכו'.

אמנם לא אכחד שמצאתי ה' מקומות שמביא את דברי המגד"ע לזכות​

[נזירות פ"י ה"ח- וכבר האריך בעל מגדל עוז להעמיד דברי רבינו ויפה כיון].
[ערכים וחרמים פ"א הכ"ב- והכי איתא בכמה דוכתי כאשר כתב בעל מגדל עוז].
[ערכים וחרמים פ"ג ה"ט ובעל מגדל עוז האריך הרבה להוכיח דהאומר דמי עלי, הוי כנדר].
[סנהדרין וכו' פ"ח ה"ב- ובעל מגדל עוז האריך לבאר דברי רבינו ויפה כתב].
[שלוחין ושותפין פ"ד ה"ב- וכן כתב מ"ע ונכון הוא].

 

[עומק המושג]

מה הכוונה פסלוהו?​

פשוטו כמשמעו.

הרב @כאחד העם הביא עשרות מקומות מדברי הרדב"ז, ראה גם בש"ך חו"מ סי' לו ס"ק ו 'אני עיינתי במגדל עוז וראיתי שכותב ומבלבל כדרכו, וכל סתירותיו אדרבה ראיות הם לדברי הראב"ד, ותמהני על מהר"מ אלשקר שמביא ראיה מבעל מגדל עוז, הלא ידוע דרכו של הבעל מגדל עוז שמהפך תמיד דברי אלוהים חיים', וכ"כ גם בסי' מא ס"ק יט 'ומ"ש המגדל עוז שם וכו' - כבר ידוע שהוא כותב בלי עיון והשגחה כלל ומקלקל דבריו שלא במשפט', וכ"כ גם בסי' פח ס"ק לה 'גם מש"כ המגדל עוז וכו' הוא מקלקל השורה כדרכו ברוב המקומות'.​

אגב, המגדל עוז היה אחד מגדולי המקובלים בדורו

 

[מעל ההגיון]

לא הבנתי את ההסבר.
אם הגר"א לא היה גדול מהמאירי - איזה ערך יש שיעבור על ספרו?

ובכלל,

האמנם? עד כדי כך? יש מי שחושב שהגר"א הוא 'גדול האחרונים'?​

יש מי שחושב שלא?
ברור שכן. חד משמעית...

למה מי אם לא הגר"א

ושוב,

הרי אין אף ראשון אחד שהגר"א ושאר האחרונים פסלו אותו, אז איזה עניין יש שיעברו על המאירי? האם יש אחוז אחד שכאשר הם היו עוברים על המאירי הם היו מגיעים למסקנה שאין לדבריו סמכות?​

 

[שמעון טרבלסי]

פשוטו כמשמעו.

הרב @כאחד העם הביא עשרות מקומות מדברי הרדב"ז, ראה גם בש"ך חו"מ סי' לו ס"ק ו 'אני עיינתי במגדל עוז וראיתי שכותב ומבלבל כדרכו, וכל סתירותיו אדרבה ראיות הם לדברי הראב"ד, ותמהני על מהר"מ אלשקר שמביא ראיה מבעל מגדל עוז, הלא ידוע דרכו של הבעל מגדל עוז שמהפך תמיד דברי אלוהים חיים', וכ"כ גם בסי' מא ס"ק יט 'ומ"ש המגדל עוז שם וכו' - כבר ידוע שהוא כותב בלי עיון והשגחה כלל ומקלקל דבריו שלא במשפט', וכ"כ גם בסי' פח ס"ק לה 'גם מש"כ המגדל עוז וכו' הוא מקלקל השורה כדרכו ברוב המקומות'.​

אגב, המגדל עוז היה אחד מגדולי המקובלים בדורו, וקצת צ"ע כיצד זה מתיישב עם העובדה שככה"נ לא ידע להבין סוגייה כצורתה.

כעת ראיתי בשם הגדולים מערכת ספרים אות מ [לה] מגדל עז
מגדל עז על הרמב"ם. הרב המחבר יש מי שכתב שהוא הריטב"א ואין זה אמת אלא הוא רבינו שם טוב ן' אברהם בן גאון ספרדי וחיבר כתר שם טוב על שמו וכ"כ בקורא דף כ"ד שהוא תלמיד הרשב"א. ועלה הרב מגדל עז לארץ ישראל כמ"ש פ"ז מלולב. ומהרש"ל השיג עליו בקמא כידוע. ובא וראה קדושת מרן שאינו מזכירו אלא לאיזה צורך לבקיאות או למה שמביא מתשו' לחכמי לוניל וכיוצא:

 

[מתוק מדבש]

ומהרש"ל השיג עליו בקמא כידוע. ובא וראה קדושת מרן שאינו מזכירו אלא לאיזה צורך לבקיאות או למה שמביא מתשו' לחכמי לוניל וכיוצא:

מה כוונת מרן החיד"א לא הבנתי.
אשמח להסבר

 

[ואני תפילתי]

מה כוונת מרן החיד"א לא הבנתי.
אשמח להסבר

הכוונה למה שכתב עליו בים של שלמה על ב"ק פרק שמיני

 

[כהנא דמסייע]

אגב, המגדל עוז היה אחד מגדולי המקובלים בדורו, וקצת צ"ע כיצד זה מתיישב עם העובדה שככה"נ לא ידע להבין סוגייה כצורתה.

לא נ''ל שזה הרמה, אלא שמתוך אהבתו לרמב''ם מקלקלת את השורה, עיין בדברי המהרש''ל "ואף שהיה חכם ותלמודי ודאי" אלא שכותב שדוחק כל דוחק שבעולם ליישב את הרמב''ם, ולא כהראב''ד, משא''כ המגיד משנה מיישב הרמב''ם אך אם הקושיות חזקות מודה לטענות הראב''ד.

והנפק''מ היא בזה למי שמנסה ליישב בכח גדול פוסקים מסויימים, בגלל אהבתו לפוסק, ולא מברר עצם הענין.

 

[מתוק מדבש]

הכוונה למה שכתב עליו בים של שלמה על ב"ק פרק שמיני
הצג קובץ מצורף 8973

ומרן החיד"א משבח את מרן הב"י שאינו מזכירו למהגדל עוז???
זה הכוונה?

 

[דרופתקי דאורייתא]

מעתיק מ"ש בענין זה בספר יד חיים ח"ב סי' ז אות ב [נדפס בשנת תשע"ה]

השגות המהרש"ל על המגדל עוז

ב. והנה מאחר שכוונתו הייתה ליישב דעת הרמב"ם, השיגו עליו, ובפרט האריך הרחיב בזה מהרש"ל בלשון מדברת גדולות, ובהקדמתו לים של של שלמה על בבא קמא אחר שתקף בחריפות את רבינו הרמב"ם על שלא הראה מקורותיו, כתב, וכמה פעמים השיג עליו הראב"ד בדברים נכוחים לעין כל, בדבר הנראה לעינים. והמגיד משנה כתב בעצמו שהוא טעות סופר, או הודה ולא בוש. והמגדול עוז כתב, תמה אני אם יצא ההשגה מפי הראב"ד. וכתב דבריו כמצליף, ומקלקל ומעות הדברים בלי טעם וריח, ועובר בבל תשחית הדיו. כאשר כתבתי עליו בפרק החובל (סי' ט), ובכמה מקומות. ע"כ.

וכוונתו להשיג על מ"ש המגדל עוז (פרק ב מהל' חובל ומזיק הל' יט) בזה"ל: כתב הראב"ד ז"ל וכו'. ואני אומר תמה אני אם יצא דבר זה מפיו, שהרי דברי הרמב"ם מפורשים בפרק החובל וכו'. אלא ודאי אחד מן התלמידים אמרה ותלה אותה באילן גדול. ע"כ.

ומהרש"ל בים של שלמה (פרק החובל סי' ט) גם הוא כתב לתמוה על הרמב"ם בזה, וכדברי הראב"ד, אך שוב הביא דברי המגדל עוז (והייתה לו גירסא אחרת בדברי המגדל עוז ממה שלפנינו), וזת"ד: והמגדול עוז כתב, תמה אני אם יצא הדבר מפי הראב"ד וכו'. עד וטוב היה לו השתיקה וכו'. עכ"ל. והנה מרוב שיבושיו לא כתבתיו, ושריה ליה מאריה, אף שהיה חכם ותלמודי בודאי, אבל מי שמעיין ברוב דבריו ובפלפולו ומעיין אחר כך בשמעתא יהיו דברים זרים ומבולבלים ואינם מתוקנים. ומה נאה למגיד משנה שאינו נושא פנים לעולם, כי לפעמים הוא מכריע גם כן כהראב"ד. מה שאין כן המגדל עוז שלעולם הוא מסכים עם הרמב"ם. ואלמלא היה מישבו החרשתי. אבל לכתוב לשונות גדולות, תמה אני אם יצא מפי הראב"ד וכו', וטוב היה לו השתיקה וכו', קשה בעיני. ולא אוכל להתאפק מה שעשה עוד, כי בהלכות נערה בתולה (פ"א ה"ח) על מ"ש הראב"ד להשיג על הרמב"ם כי בגמרא איתא להדיא וכו', כתב על זה, וגמרא זו איני יודע. ע"כ. והיא גמרא מפורשת וכו'. וכן תמצא בכמה מקומות בלי מספר. וכל הקוראים בו מבלי שמורגלים בו ויודעים מקור מצבו, יסתמרו שערות ראשם מהירוסו ומבלבולו. אבל תודה לה' כבר אני יודע אופני מרכבתו באיך ומה יתנהג, עד שאין אני מתמיה עוד בעיונו כי כך דרכו, ובודאי כבר נתן עליו הדין בחיבורו. ועליו אני אומר וטוב היה לו השתיקה, ולא להחסיד הראב"ד ז"ל, כי כל הפוסל במומו פסול. על כן אין לסמוך על הכרעתו בשום אופן אם לא שמביא ראיות עצומות, ואז נסמוך על הראיות ולא עליו. עכת"ד.

ובים של שלמה גיטין (פ"ב סוף סי' לז) כתב, והמגדל עוז כתב על כל דבריו שתלמוד ערוך הוא. וכבר ידוע דרכו המשתבש. ע"כ.

ובים של שלמה בבא קמא (פ"ט סוף סי' כז) כתב, והמגדל עוז רצה ליישבו בדברים שאין בהם טעם וריח. ראה מה שכתב בסוף דבריו שאם וכו'. ראה איך הבין ועיין וכו'. וכבר כתבתי בפרק החובל שכך דרכו ברוב המקומות, ואין לסמוך עליו. ע"כ.

ועוד שם להלן (ס"ס נט) כתב, ורצה המגיד משנה ליישבו בשינוי דחיקה, על כן לא כתבתיהו, ואמר שהוא עצמו כתב עליו וצ"ע. ויישר כוחו שמודה. ולא כמגדל עוז שכתב שההשגה לא יצאה מפי הראב"ד, ומאריך בדברים באין שכל. ואפילו רמיזת תבונה לא השגתי מדבריו. וכבר כתבתי דרכו בפרק החובל. ע"כ.

ובים של שלמה יבמות (פרק ו סוף סי' יא) כתב, ואל תשגיח בדברי המגדול עוז, הלא כבר גליתי דרכו בפרק החובל. ע"כ. ובפרק קמא דכתובות (סי' כד) כתב, ואל תשגיח בדברי המגדול עוז שרצה ליישבו, ולא ראה באור השכל, כמו שכתבתי עליו בהחובל. ע"כ.

ובים של שלמה יבמות (פ"ד סוף סי' ה) כתב, ואל תשגיח במגדול עוז (פי"א מהא"ב ה"י) שרצה לישב הרמב"ם, וכתב שאדרבה הוא סבר ומפרש כדעת ר"י והרמב"ן. ומה אעשה שכך דרכו, שהלשון מדבר וליבו אין עמו, כאשר כתבתי בפרק החובל ויתר מקומות שאין לסמוך עליו. ע"כ.

והניף ידו שניה בים של שלמה יבמות (פרק ו סי' כ) וז"ל: ומה אעשה עם המשובש בעל מגדול עוז שכתב שאף רש"י כיון לפירושו, והוא ממש היפך פירושו. ע"כ.

וכן כתב עוד שם (פרק ח דיבמות סי' יח), והמגדל עוז כתב וכו'. ושרי ליה מאריה שסבר וכו'. עוד כתב המגדל עוז שיש לו ראיה מן הסוגיא, אלא שאין לו חפץ להאריך כי ברור הוא. ואני אומר, מאחר שהנגלות כך [ר"ל כי כבר תפס עליו מהרש"ל שם על ראיותיו], הנסתרות על אחת כמה וכמה. ומכל מקום אבא לגלות את דבריו, שהוא סובר שיש לו ראיה מהתם דפריך וכו'. ואין זה ראייה כלל וכו'. וכן השיגו [על הרמב"ם] הראב"ד והרשב"א והטור. והמגדל עוז (פט"ז מהל' איסורי ביאה ה"ב) כתב, שתמה אם יצא הדברים מפי הראב"ד. ואל תשגיח ביה כל עיקר, כי כן דרכו כאשר כתבתי בפרק החובל. ע"כ.

ובכתובות (פ"ג סי' ז) ד"ה והרמב"ם, כתב, ואל תשגיח במה שרצה בעל מגדול עוז ליישבו ואמר שפסק כרבי מאיר, כי לא ראה באור השכל. ע"כ.

ובבבא קמא (פ"ב ס"ס כא) כתב, והמגדל עוז רצה ליישבו וצלל במים אדירים. וחרס בידו העלה כדרכו בפרק החובל. ע"כ. וכן כתב עוד (בפרק ה דבבא קמא סימן מד) וז"ל: כתב המגדל עוז (פי"ב מהל' נזקי ממון הט"ז) שאינו מאמין שיצא ההשגה מפי הראב"ד, כי מ"ש הרמב"ם וכו'. והאריך מאד בדברים שאין בהן ריח וטעם, כי איך יתכן דבריו וכו'. ע"כ.

ובים של שלמה (פ"ו דב"ק סי' כד) ד"ה והמגדול, כתב, והמגדל עוז כתב שהשגה זו לא יצאה מפי הראב"ד. והאריך בדברים שאין בהן טעם וכו'. ע"כ.

ועוד כתב בבבא קמא (פ"ח סוף סי' לז), והמגדול עוז האריך בפלפול ליישבו בדברים שאין בהם ממש. ע"כ.

דברי החיד"א כי מרן הבית יוסף נשתמט מלהביא מדברי המגדל עוז

ומרן החיד"א בספר שם הגדולים ח"ב (מע' מ אות לה) אחר שרמז בקיצור לדברי מהרש"ל, כתב, ובא וראה קדושת מרן הבית יוסף שאינו מזכירו להמגדל עוז אלא לאיזה צורך לבקיאות או למה שמביא לתשובה לחכמי לוניל וכיוצא בזה. ע"ש. וכוונתו ז"ל כי מרן ז"ל נזהר בלשונו שלא להשיג על דברי המגדל עוז, אלא משתמט מלהזכיר מדבריו.

מדברי מרן הבית יוסף על המגדל עוז

וקצת יש להעיר עליו שהיה לו להעיר ממ"ש מרן הבית יוסף גופיה על המגדל עוז בכמה מקומות, כי הנה מרן בבית יוסף א"ח (סי' יא ס"ב) כתב, ובעל מגדל עוז כתב שהרמב"ם סובר וכו'. נראה שהוא מפרש שמה שהשיב הרמב"ם וכו'. ואין זה במשמע דברי הרמב"ם, דאם כן למה הוצרך לומר וכו'. ע"כ. וכן הוא בכסף משנה (פ"א מהל' ציצית ה"י). ע"ש. ובכסף משנה (פ"ג מהל' שקלים ה"ד) כתב, בעל מגדל עוז נתן טעם לדברי רבינו ואינו מספיק. וצ"ע. ע"כ.

ומרן בבית יוסף יו"ד (סוף סי' רד) כתב, ובעל מגדל עוז ירד להציל והעתיק לשון הגמרא לומר שפסק הרמב"ם ז"ל מבואר בגמרא. והדבר ברור לכל מעיין דבעל מגדל עוז שותא דמרן הראב"ד ז"ל לא גמר, ודבריו לא יועילו ולא יצילו. ע"כ. ובבית יוסף אה"ע (סוף סי' קכג) כתב, ובעל מגדל עוז כתב דאיתנהו בפרק מי שאחזו, ואני חיפשתי כל הפרק בבבלי ובירושלמי וגם בתוספתא בדקתי כל הגמרא ולא מצאתי. ע"כ. וכן הוא בכסף משנה (ספ"ג מהל' גירושין). ע"ש.

ובבית יוסף יו"ד (סי' רכ סי"ח) כתב, ובעל מגדל עוז כתב שספר מוטעה בא לידי הראב"ד, ואילו באה לידו הנוסחא הנכונה וכו', לא היה משיגו. וכתב כן לפי שחשב שלא היה משיגו הראב"ד אלא על סוף דבריו ולא על תחילתן. והדבר ברור שאם היה מבין בעל מגדל עוז דברי הראב"ד לא היה כותב כן, כי דבר פשוט הוא שעל תחילת דבריו הוא משיגו. ע"כ. ובבית יוסף יו"ד (סי' רלו ס"ד) כתב, ובעל מגדל עוז כתב וכו', שהושג הרמב"ם על שהשמיטה. ותירץ הכי, דטעמא דהרמב"ם משום דבירושלמי פליגי עליה דעולא. ודבריו אינם מכוונים, שהרי הרמב"ם פסקה בהדיא להא דעולא. ע"כ.

ובכסף משנה (פ"א מהל' ביאת המקדש ה"י) כתב, ותירץ במגדל עוז וכו'. ואינו נראה שהרי בגמרא אמרו וכו'. ע"כ. ובכסף משנה (פ"ד מהל' איסורי מזבח הט"ו) כתב, ובעל מגדל עוז וכו'. ופירושו דחוק הוא ביותר. ודו"ק.

ואחר זמן ראיתי למהר"ר הגרי"ח סופר שליט"א בספר שובי השולמית ח"ד (סימן יב עמוד ק) בהערה, שכבר קדם ורמז לחלק מדברי מרן הבית יוסף הנ"ל, והוסיף עוד מ"ש בכסף משנה (פ"ז מהל' מעשר שני ה"ה) וז"ל: כתב מגדל עוז שיש ללמוד כן מדתניא וכו'. ואי מהא לא איריא וכו', אבל הטעם וכו'. ע"כ. ובכסף משנה (פ"א מהל' ביאת המקדש ה"י) כתב, כתב בהשגות וכו', ותירץ במגדל עוז וכו'. ואינו נראה, כי בגמרא וכו'. ולכן נ"ל שרבינו [הרמב"ם] מפרש וכו'. ע"כ.

דברי הש"ך על המגדל עוז

גם הש"ך חו"מ (סי' לו סק"ו) כתב וז"ל: אני עיינתי במגדל עוז וראיתי שכותב ומבלבל כדרכו, וכל סתירותיו אדרבה ראיות הם לדברי הראב"ד. ותמהני על מהר"ם אלשקר שמביא ראיה מבעל מגדל עוז, הלא ידוע דרכו של הבעל מגדל עוז שמהפך תמיד דברי אלהים חיים, ואיך לא נתן לב בכאן לראות אם צדקו דבריו טרם שיכתוב שסתר השגת הראב"ד. ע"כ.

וכן ראיתי לו עוד בחושן משפט (סי' מא סוף ס"ק יט) שכתב, ומה שכתב המגדל עוז שם שדברי הרמב"ם הם ש"ס וכו', כבר ידוע שהוא כותב בלי עיון והשגחה כלל ומקלקל דבריו שלא במשפט. ע"כ.

ושו"ר בש"ך (סי' פח סוף ס"ק לה) שכתב, גם מה שכתב המגדל עוז (פ"א מהלכות טוען ונטען ה"ח), על השגת הראב"ד וז"ל. ואני אומר זה לא יצא מפיו שהרי דין זה כתבו הרי"ף וכו'. הוא מקלקל השורה כדרכו ברוב המקומות, שהרי לא כתב הרי"ף שם רק וכו', ואינו ענין לדין זה כלל. ע"כ.

ובש"ך יו"ד (סי' קי סק"ב) כתב, ודלא כבעל מגדול עוז שכתב שם דברים מעורבבים בלא טעם. ע"ש.

ונראה ברור כי הש"ך נמשך בזה אחר דברי מהרש"ל. ושו"ר בש"ך (סי' שו סוף סק"ו) שהביא דברי מהרש"ל (פ"ט דבבא קמא סוף סי' כז) הנ"ל, וסיים בזה"ל: ואני אומר שאף שכך דרכו של המגדל עוז ברוב המקומות, מכל מקום בזה אף שקרוב הדבר שלא כיוון האמת, מכל מקום אין השגה עליו, כי אולי כוון למה שכתבתי וכו'. ע"כ. וזכורני שכן כתב עוד הש"ך בהלכות השבת אבידה, וכעת קשה עלי החיפוש.

ומהרלב"ח בתשו' (סי' נג) כתב, ועל זה תראה איך בעל מגדל עוז לא הבין ההשגה כלל. ע"כ.

דברי הרדב"ז על בעל המגדל עוז

והרדב"ז בתשובה ח"ה (סי' ערה) על מה שכתב השואל להעיר על בעל מגדל עוז שלא ירד לסוף דעתו של הראב"ד ז"ל. השיב: כבר כתבתי למעלה שלא משכנתי נפשי לתרץ דברי בעל מגדל עוז, דכהנה רבות עמו. ע"כ. וע"ע שם בתשו' הרדב"ז (ריש סי' קסב) שכתב, שאלת ממני ידיד נפשי לבאר לך הלכות הרב ז"ל וכו'. ומה שכתב בעל מגדל עוז לתרץ השגות הראב"ד ז"ל לא יספיק לך, כי אין דבריו מתיישבים בקצת מקומות, ולעשות רצונך וכו'. ע"כ.

ובאמת כי הרדב"ז בכמה דוכתי העיר על המגדל עוז שלא ירד לכוונת השגת הראב"ד וכיו"ב. וזו לשון הרדב"ז (פ"א מהל' נדרים סוף הט"ו): ומה שכתב בעל מגדל עוז לתרץ דברי רבינו, לא הבנתי דבריו, דהוי כטענו חטים והודה לו בשעורים. ע"כ. וע"ע להרדב"ז (פרק כ מהל' עדות סוף ה"ג) שכתב, והוי יודע כי בעל מגדל עוז לא ירד לסוף דעת הראב"ד ז"ל וכתב כל הבקיאות של מכות ושבפרק מרובה. ובא החלום ברוב ענין. כי אין בכל דבריו תירוץ למה שהשיג הראב"ד, ואני עשיתי שלום ביניהם. דוק ותשכח. ע"כ. והרדב"ז (פט"ז מה' מאכ"א ה"ג) כתב בזה"ל: ומה שהאריך בעל מגדל עוז אינו כלום, שלא עיין בדבר כלל, ואפילו מה שבסוף הפרק לא ראה, שהרי העלה בסוף לשונו כי וכו'. הילכך כל דבריו בזה הם מבלי עיון, ויש לו שכר טוב בעמלו שהורה לנו את הדרך ואל מקומות הדין אשר נבא אליהם. עכ"ל. שו"ר להרדב"ז (פרק ז מהל' שחיטה הל' יד) שכתב, ומה שכתב בעל מגדל עוז בדעת רבינו שהוא מחלק וכו', וסמך על מה שכתב [הרמב"ם] וכו'. אינו נכון כלל שאין וכו', ולא היה סותם רבינו. ולא עיין בדברי רבינו כלל, ואפילו עיון הקל. דאם איתא וכו'. ע"כ. ודו"ק.

במה שמביא המגדל עוז בשם רבותיו

וכן ראיתי בספר אור החיים (סי' אלף רטז אות א) שהביא מ"ש רבי יצחק דמן עכו בספר כת"י מאירת עינים (פרשת וזאת הברכה דף שיא ע"ב) שהתמרמר על מ"ש המגדל עוז בספרו כתר שם טוב, וז"ל: אבל לדברי רבי שם טוב גאון ז"ל לא נתכוין הרב מעולם, וילך טעם זה ושיבוש זה עם שאר שיבושים אשר כתב בספרו, ועם שאר דברים אשר מדעתו בדה ועשה דברים אשר הם כבשונו של עולם כאילו הם דברי חידה. כאשר ראיתי כתוב באיגרת ששלח אחד מהתלמידים ההגונים של גדולי הדור הרשב"א והחסיד ריב"ט שהוא מזכיר תמיד בדבריו כי מהם קיבל, לרבותיו דברים על שם רש"ט גאון ועל רבי יהושע שועיב חבירו, וז"ל, ודע לך שכמה דברים מצאתי היפך מכתבם ממה שקיבלתי לפניהם של רבי יהושע וכמו כן רבי שם טוב, בדו דברים רבים בפירוש מליבם, מה שאינו דעת הרבנים ז"ל. ע"כ.

אולם במה שכתב להעיר על המגדל עוז שמביא בשם רבותיו, הנה הש"ך בספרו תקפו כהן (סי' יב) כתב, ואף שידוע שהבעל מגדל עוז מבלבל דבריו ברוב המקומות שלא במשפט, וכן כתב עליו מהרש"ל (פרק החובל סי' ט), ומהרלב"ח בתשובה בפירושו להלכות מאכלות אסורות (דף קיג סוף ע"ב). וגם בכאן נראה לעין שכתב דבריו שלא בהשגחה, ולא הבין דברי הראב"ד וכו'. מכל מקום אף על פי שהבעל מגדל עוז חשוד לקלקל, אינו חשוד להחליף, וכל שכן להעיד עדות שקר ח"ו, ובלי ספק מה שכתב וכן קיבלנו מרבותינו הוא אמת וכו'. ע"כ. ודו"ק. [ועיין לקמן בסמוך בשם היד מלאכי שנתרעמו על המגדל עוז שלא השוה את מידותיו "בשמועותיו", וי"ל].

ודע כי מרן החתם סופר בתשובה, כתב, שכל מה שתקפו כל כך את בעל המגדל עוז [וכן הבנימין זאב, ועיין בזה בחיבורי יד חיים ח"א], לפי "דהתם חששו לשגגת הוראה שימשכו אחריה", הובא בשו"ת חתם סופר (הוצאת המאור חלק שביעי, עניינים שונים סי' יא דף עט רע"א). וע"ש עוד (דף פ סע"ב). וראה עוד שם (דף עח רע"א) ד"ה ואם.

פלוגתת הרב המגיד והמגדל עוז כמאן נקטינן

ולכאורה לפי זה ניחא מ"ש בשו"ת גנת ורדים (חחו"מ כלל א סי' א) וז"ל. יש להקשות על המבי"ט איך שבק הסכמת ה"ה כסברת הרמב"ם והלך על דרך מגדל עוז, דפשיטא דלא שבקינן דברי ה"ה ואזלינן בתר מגדל עוז, כנודע וכמפורסם לכל, דדברי ה"ה הם עיקר לגבי מגדל עוז. ומזה אין להאריך. ע"כ.

אולם הרב יד מלאכי (כללי המגדל עוז אות ח) כתב על זה, ואנכי לא ידעתי זו מנין לו, וקרוב לשמוע שהרב ז"ל למד לומר כן ממאי דחזה להרב בית יוסף יו"ד (ס"ס רד) ולמהרש"ל (בהקדמתו ליש"ש על קמא ובפרק החובל סי' ט) שנתרעמו על הרב מגדל עוז, שלא השוה את מידותיו בשמועותיו והלכותיו. אכן נודע דעד כאן לא כתבו כן אלא לגבי הראב"ד, שלא כלכל דבריו במשפט להשיב כהוגן על השגותיו, אבל כל זה איננו שוה להיכא דפליגי ה"ה והמגדל עוז בסברא דנפשיהו. וכן לא להיכא דפליגי בגירסת הרמב"ם. ותא חזי גברא רבה דמסהיד עליה דהר"ב מגדל עוז, הלא הוא הרב קורא הדורות (דף כד ע"ב, דפו"ח עמוד צ) שמידי דברו בו, כתב, שרבינו שם טוב זה היה מקובל ויודע גדול בחכמת הקבלה, נוסף על בקיאותו הרבה שהיה בקי בתלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי ותוספתאות ומדרשות, כמו שמוכח בספר מגדל עוז שהיה הכל ערוך לפניו כמו שלחן ערוך. עכ"ד. (ה)[1]וע' להאור שמח (פ"א מהל' נערה בתולה ה"ט) סוף ד"ה אמנם, שכתב, ועיין במגדל עוז שהטיב לדבר. ע"כ.

נפלו שיבושים על ידי מגיהים בדברי המגדל עוז

אולם בשו"ת חתם סופר ח"א מאה"ע (סי' קיב דף עז סוף ע"ג) מבואר בזה"ל: ואחר כך מצאתיו בספר מגדל עוז וכו'. עוד האריך שם [במגדל עוז] וסופו מבלבל דבריו, כדרך הספר ההוא שנשתבש על ידי מעתיקיו. מכל מקום מילי דמעליותא דאית ביה דרשינן בשמיה. ע"כ. וע"ע בס' אור החיים (סי' אלף ריז אות ב) שכתב, כי הכתב יד אשר ממנו העתיקו המדפיסים הספר בראשונה, היה מטושטש וחסר בהרבה מקומות. ע"ש. ולפ"ז אין מקום לטענותיו של מהרש"ל. כי הספר הזה נשתבש על ידי המעתיקים, ולאו מדידיה נפיק. ובזה מבואר עדות הרב קורא הדורות הנ"ל על המגדל עוז. כי דברי המהרש"ל על הרב מגדל עוז תמוהים מאד, ביודעינו כי היה הוא תלמיד הרשב"א. אלא ודאי מוכרחים אנו לומר שיש בספר הזה טעויות סופר, והוא ספר שנשתבש.

מרוב חפצו ליישב דברי הרמב"ם אפשר דלק דק כל כך

וקרוב לומר כי מלבד שנשתבש בדפוס, עוד בה, כי מרוב חפצו ליישב דעת רבינו הרמב"ם, לא דק כל כך. וכבר מצינו זאת על כמה גדולי עולם, ומרן בכסף משנה (פ"ו מהל' חמץ ומצה ה"ו) כתב על הראב"ד, שמרוב חפצו להשיג לא עיין כל כך. ע"ש. ועמש"כ בכיו"ב ביד חיים ח"א (כללי הראב"ד סוף אות ה, וכללי הרמב"ם סוף אות ב). ודו"ק.

[וק"ק על מה יצא קצפו של מהרש"ל על המגדל עוז שכתב על דברי הראב"ד, שלא יצאו מפי הראב"ד. והרי הוא לשון של כבוד, כיון דלדידה דברי הרמב"ם ברורים מאד ולכן אין מקום לתמיה זו שכתובה בשם הראב"ד. וע' במגדל עוז (פי"ד מהל' נזקי ממון ה"ז) שכתב: ואני אומר גם בזה שלא יצא מפי הראב"ד ז"ל שהרי הוא עוקר הרים וטחנן זה בזה, ואיך יוכל להאמין שהוא יעבור בשמועה זו במושכל ראשון. ע"כ. וצ"ל משום דאין אפשר להכריח על פי קושיא דאין זו דעת הראב"ד הכתובה בהשגותיו מדור דור. וע' בשו"ת הרדב"ז ח"ו (סי' ב אלפים ער) שכתב, בעל מגדול עוז האריך להביא ראיות וכו', ושלא ראה בזה חולק, אלא ודאי מעולם לא אמר הראב"ד דבר זה מעולם. ואני אומר במחילה מכבודו לא הבין כוונת הראב"ד בהשגתו וכו'. ע"כ. ודו"ק.]

ומהר"ר הגרי"ח סופר שליט"א העירני למה שכתב בספר בנין אפרים (בקונטרס עוז המגדל סי' יד והלאה) שהראה לנו עומק דברי המגדל עוז, וכמה פעמים החולקים עליו לא ירדו לסוף דעתו, ע"ש.

 

[אנו עמלים]

אלה דברים שלא ייתכנו כלל ועיקר, ודאי שתורת הראשונים היא נר לכל האחרונים וודאי מכללם גם לגאון בעל חזון איש, וזה דברים ברורים מתוך ספרו שהוא דן בעומק דברי הראשונים וכל שעה לא זז מחבבם. ואין אדם שיחלוק על סדר קבלת התורה.
והדיונים מסוג זה, הם נובעים מאנשים שלא שמשו כל צרכם ומדברים דברי פחז על הגדולים וביניהם על הרב בעל חזון איש, ואחר כך בהסתכלות שטחית על פני הדברים בספר חזון איש, על פי הכלל ש"צדיק הראשון בריבו", מולידה ההסתכלות האישית הדבר את המסקנות הבלתי אפשריות הללו.

שוב, אלו הראשונים המוכרים לנו היום. אבל החזו"א אחז (וכ"ה ההגיון) שכוחם של הראשונים אינו רק מחמת קדמנותם בהיסטוריה אלא גדלותם שהוכחה במהלך הדורות. ולכן אם נמצא כת"י של אדם לא ידוע שחי בימי הראשונים לא יהיה לו תוקף של ראשון. (איני אומר כן לגבי המאירי שידוע שיש לו התכתבות עם הרשב"א על אף שלא היה לו תפקיד רשמי בחיי חיותו ככל הידוע, אבל כנראה שהחזו"א אחז שצריך שיהיה כלל בזה שכל דבר חדש שמתגלה אין לו תוקף של ראשון, וכן מהסיבה השניה שהזכרתי שהדברים עצמם שכתב לא עברו את ביקורת הדורות).
אבל חלילה שלא ישמע מדבריי איזה זלזול כלשהו בא' מן הראשונים, מהסיבה הפשוטה שזה מגוחך שנדון בכלל בגדלותם.

 

[כאחד העם]

כמו כן המאירי שאל כמה שאלות מהרשב"א ונמצאים השאלות בשו"ת הרשב"א והרשב"א כותב לו בכבוד.

לא ידוע כן

תראה במכון ירושלים בתשובות הנ"ל שמוזכר המאירי תראה שזה לא שאלה לרשב"א, אלא זה מישהו אחר

כידוע שבשו"ת הרשב"א נכנסו בדפוסים גם שאלות ותשובות מראשונים אחרים.

מ"מ מה שאני בדקתי, במקומות שמוזכר המאירי שם בשו"ת, זה לא מהרשב"א בכל אופן

 

[כאחד העם]

רק ציטטתי את דבריו המפורסמים של החזו"א על כך שאין לנו דרך לקבל דברים חדשים מהראשונים שלא עברו את ביקורת הדורות

מקור לדברים
היכן החזו"א שציטטת

 

[אנו עמלים]

לא ידוע כן

תראה במכון ירושלים בתשובות הנ"ל שמוזכר המאירי תראה שזה לא שאלה לרשב"א, אלא זה מישהו אחר

כידוע שבשו"ת הרשב"א נכנסו בדפוסים גם שאלות ותשובות מראשונים אחרים.

מ"מ מה שאני בדקתי, במקומות שמוזכר המאירי שם בשו"ת, זה לא מהרשב"א בכל אופן

המאירי בעצמו מביא דברים שהרשב"א כתב לו בתשובה.

 

[כאחד העם]

המאירי בעצמו מביא דברים שהרשב"א כתב לו בתשובה.

לכן כתבתי "לא ידוע לי"
תפנה לאיזה תשו' איזה חלק ואיזה סימן

 

[אנו עמלים]

מקור לדברים
היכן החזו"א שציטטת

חזו"א או"ח סי' ל"ט ו' "אין לסמוך על כתבי יד הנמצאים בהפסקת מסורת דור דור", מועד ס"ז י"ב (לגבי פי' הר"ח) "אבל לא ידענא אם אפשר לסמוך על הנדפסין מחדש שכבר הפסיקה המסורה בינינו". וע"ע קוב"א ח"א ל"ב וח"ב כ"ג.
ואגב אורחא אביא מש"כ בשמו על הגר"א (קוב"א ח"א ל"ב שם) "אנו מתייחסים להגר"א בשורה של משה רבנו ע"ה, עזרא ע"ה, רבנו הקדוש, רב אשי, הרמב"ם, הגר"א, שנתגלה תורה על ידו כקדוש המעותד לכך, שהאיר במה שלא הואר עד שבא ונטל חלקו, והוא נחשב כאחד מן הראשונים, ולכן חולק עליהם בכמה מקומות בתוקף עוז".

 

[כאחד העם]

שוב, אלו הראשונים המוכרים לנו היום. אבל החזו"א אחז (וכ"ה ההגיון) שכוחם של הראשונים אינו רק מחמת קדמנותם בהיסטוריה אלא גדלותם שהוכחה במהלך הדורות. ולכן אם נמצא כת"י של אדם לא ידוע שחי בימי הראשונים לא יהיה לו תוקף של ראשון.

חזו"א או"ח סי' ל"ט ו' "אין לסמוך על כתבי יד הנמצאים בהפסקת מסורת דור דור", מועד ס"ז י"ב (לגבי פי' הר"ח) "אבל לא ידענא אם אפשר לסמוך על הנדפסין מחדש שכבר הפסיקה המסורה בינינו". וע"ע קוב"א ח"א ל"ב וח"ב כ"ג.

איני יודע אם מה שכתבת לזה נתכוין החזו"א.

כי מה שאני הבנתי מהחזו"א, הוא, שיש ראשונים שלא היה מסורת מדור דור וכיון שכל הראשונים זה היה העתקות מכת"י, ויתכן שהמעתיק לא העתיק טוב או ששינה לפי ראות עיניו.

ולכן צריך שיהיה בראשונים "בקורת הדורות" שזה עבר הגהת החכמים במשך הדורות עד אחינו, דאז רואים שאם הם עברו על הדברים וראו שהדברים מחוורים א"כ אפשר לסמוך על דבריהם

ולכן גבי המאירי- שהרי ידוע שזה עבר את הגהת הגדולים הן החיד"א שמביאו וכן הרדב"ז, וכלה עד המ"ב שעבר על דבריו הלוך ושוב [כפי שרואים מחיבורו שמביאו כסדר] וא"כ ודאי ודאי שהחזו"א לא קאי דבריו עליו.

ועוד

דגם החזו"א גופיה במקו"א שכתב שאין לסמוך על דבר שאינו במסורת דור דור, מ"מ אם ניכר מהתוכן שזה של גאונים וכד' כן סומכים
ודרך אגב- באותו מקום מביא ג"כ החזו"א את המאירי, אלא שכותב שלא ראהו בפנים כי אין לו ספריו, אך ציטט את דבריו מאחד שהביאו.

 

[אנו עמלים]

כי מה שאני הבנתי מהחזו"א, הוא, שיש ראשונים שלא היה מסורת מדור דור וכיון שכל הראשונים זה היה העתקות מכת"י, ויתכן שהמעתיק לא העתיק טוב או ששינה לפי ראות עיניו.

ולכן צריך שיהיה בראשונים "בקורת הדורות" שזה עבר הגהת החכמים במשך הדורות עד אחינו, דאז רואים שאם הם עברו על הדברים וראו שהדברים מחוורים א"כ אפשר לסמוך על דבריהם

זה מה שהוא כותב שם, אבל במקומות אחרים כותב שהבעיה בהפסקת המסורה ולט"ס אי"צ מסורה, רק לברור השיטות וכו', והדברים מפורסמים מאוד בשמו והאריכו בזה הרבה וכן בביוגרפיה של בראון עליו. (ובישיבת סלבודקא אף הקצינו בזה ביחס למאירי, וידוע גם אמירה בזה ממרן הגרד"ל שליט"א אבל איני רוצה להאריך במקום שאין מבינים הד' כה"צ ולעיתים מבינים כזלזול).

 

[כאחד העם]

אבל במקומות אחרים כותב שהבעיה בהפסקת המסורה ולט"ס אי"צ מסורה

תעיין בציטוט שהעלתי שם הוא כותב בזה"ל שכבר הפסיקה המסורה בינינו ואין אנו יודעים מי המעתיקין וכו'

להוי אומר- מה שכתב בשאר מקומות שהבעיה בהפסקת המסורה
כאן ביאר ופירש דבריו מה הבעיה בזה - וכפי שביאר שהבעייה בהעתקות ובטעויות

אין כוונתו ט"ס מאות ה' לאות ע' כמו שהבנת מדבריו [וכמו שכתבת שלט"ס אין צריך מסורה], אלא כוונתו ט"ס במילים או שינויים וכד'