סקר: תיקון ליל שבועות
- יוזם האשכול אור יעקב
- תאריך התחלה
שמעתי ממרן הגר"ד שכך נהג מר אביו מרן הגר"ע, לקרוא את התיקון, ואת הזוהר לחלק בין כולם בדקות האחרונות של הלילה. וכשמסיים את התיקון היה לומד כהרגלו.
עוד שמעתי ממנו, שהיו שנים שהיה מוסר את התרי"ג מצוות כשיעור, היה אומר מצוה ונותן לה הסבר של כמה מילים לפי הצורך ולפי הזמן.
עוד שמעתי ממנו, שהיו שנים שהיה מוסר את התרי"ג מצוות כשיעור, היה אומר מצוה ונותן לה הסבר של כמה מילים לפי הצורך ולפי הזמן.
למיטב ידיעתי לא אמורים לקרוא תהילים בליל שבועות.
עת שערי רצון
חבר בכיר
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 2,580
בזוהר מבואר רק שיש ללמוד תורה נביאים כתובים. כ''ד ספרים. ואח''כ סודות התורה. וספק אם לגרוס זוהר נחשב לימוד סוד, או דחשיב רק גריסת זוהר ויש בזה קצת ענין לפי החיד''א ותו לא.
התיקון המדויק שיש בידינו מקורו משעה''כ. אמנם אין שם זכר לתרי''ג מצוות, מדרש, או אידרות. (אמנם נ''ל שבעץ חיים כתוב שנהגו ללמוד אידרא, אני לא בטוח)
ודעת השל''ה שיש ללמוד גם משנה, אך מדברי האר''י משמע שלא צריך, והחיד''א חידש שיש ענין לא ללמוד משנה.
עכ''פ בודאי שמספיק ללמוד רק את התנ''ך. ויחזור לתלמודו. ומי שיודע סוד, אדרבה, צריך ללמוד גם סודות, כמ''ש בזוהר. אמנם התקון במחזורים לדעתי עבה מדי, אין סיכוי ללמוד עשירית מכל הזוהר כמו שצריך בלילה אחד. ואני מעדיף לקחת מאמר אחד באידרא עם פירוש הגר''א וכיו''ב.
התיקון המדויק שיש בידינו מקורו משעה''כ. אמנם אין שם זכר לתרי''ג מצוות, מדרש, או אידרות. (אמנם נ''ל שבעץ חיים כתוב שנהגו ללמוד אידרא, אני לא בטוח)
ודעת השל''ה שיש ללמוד גם משנה, אך מדברי האר''י משמע שלא צריך, והחיד''א חידש שיש ענין לא ללמוד משנה.
עכ''פ בודאי שמספיק ללמוד רק את התנ''ך. ויחזור לתלמודו. ומי שיודע סוד, אדרבה, צריך ללמוד גם סודות, כמ''ש בזוהר. אמנם התקון במחזורים לדעתי עבה מדי, אין סיכוי ללמוד עשירית מכל הזוהר כמו שצריך בלילה אחד. ואני מעדיף לקחת מאמר אחד באידרא עם פירוש הגר''א וכיו''ב.
זהו מנהג שהביא מרן החיד"א, והזכיר זאת "ביום" שבועות, וכנראה ברבות בימים התחילו לאמרו בלילה.
עת שערי רצון
חבר בכיר
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 2,580
לדעתי זה מגיע ממנהג קריאת האזהרות שהוא עתיק יותר, וכמעט נשכח. יש טוענים שמנין המצוות לרמב''ם עדיף על האזהרות.
ודרך אגב, ראוי ללמוד את י''ד השרשים של הרמב''ם. אמנם בחג עצמו אין זמן ללמוד אפילו שורש אחד כדבעי, אבל לדעתי זה משהו יסודי מאוד לכל התורה כולה, ורוב האנשים לא מכירים את זה. אז צריך למצוא זמן ללמוד את זה לפחות פעם בחיים.
מה ענינו לכאן? הוא מדבר על הושענא רבה.
טעות שלי...
עת שערי רצון
חבר בכיר
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 2,580
לא מנהג בעלי בתים.
לדעתי יש סברא טובה לומר שלקרוא כל כך הרבה פסוקים בלי להבין זה לא שוה. ולא כולם ברי הכי להבין כל הפסוקים.
בזוהר מבואר שהלימוד הוא (גם) בתורה שבע''פ.
התיקון לא לעיכובא גם לזוהר.
אמנם אני לא מסכים עם זה, אבל לא חושב שיש בעיה במנהג הישיבות.
ולמי שמתעניין, קריאת פסוקי התנ''ך בלבד, בצורה טובה לוקחת כשעה בלבד, ואפשר ללמוד עוד לפחות 5 שעות.
לדעתי יש סברא טובה לומר שלקרוא כל כך הרבה פסוקים בלי להבין זה לא שוה. ולא כולם ברי הכי להבין כל הפסוקים.
בזוהר מבואר שהלימוד הוא (גם) בתורה שבע''פ.
התיקון לא לעיכובא גם לזוהר.
אמנם אני לא מסכים עם זה, אבל לא חושב שיש בעיה במנהג הישיבות.
ולמי שמתעניין, קריאת פסוקי התנ''ך בלבד, בצורה טובה לוקחת כשעה בלבד, ואפשר ללמוד עוד לפחות 5 שעות.
כהנא דמסייע
חבר בכיר
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 3,305
יעויין היטב בתשובת הגרצ''פ פראנק שכך כותב גם לדעת הזוהר
ושהאר''י דיבר למי שמבין
וכנראה שבעולם הישיבות סוברים כך
(אני עושה פלגא ופלגא)
בפשטות זו דוגמא לאשכול נפלא שהידרדר למחוזות אחרים וננעל, ואולי הגיע הזמן לפותחו, וכמו שעוררתי על כך:
יעויין היטב בתשובת הגרצ''פ פראנק שכך כותב גם לדעת הזוהר
ושהאר''י דיבר למי שמבין
וכנראה שבעולם הישיבות סוברים כך
(אני עושה פלגא ופלגא)
אנו עמלים
חבר קבוע
- הצטרף
- 4/1/25
- הודעות
- 287
אודה ולא אבוש שכן הייתה גם דעתי (וזו החשיבה המקובלת בישיבות לכה"פ הליטאיות)
אך מה אעשה שכ"כ באול"צ (ח"ג פי"ח הל' י"א בהערה) "ועל כן, אף שבכל השנה אדם לומד מה שלבו חפץ, מכל מקום בליל שבועות לא ישנה מן הסדר שמסר האריז"ל, שהוא תיקון גדול, והוא עדיף מלימוד גמרא בלילה זה. ואף אם לא מבינים את כל מה שקוראים" וכו', וסיים: ולכן יכול לקרות התיקון עד חצות, ואחר חצות יעסוק בגמרא כאוות נפשו.
אני כמוך, אבל לא לפי הסדר הזה, קצת מזה קצת מזה וחוזר (חס ו) חלילה ..
במערבא אמרי
חבר קבוע
- הצטרף
- 24/12/24
- הודעות
- 982
סתם הערה לגבי הסקר, שפורסם כאן אתמול וכבר יש 40 הצבעות, ובמק"א פורסם לפני שנה עם 37 הצבעות,
ללמדך על כוחו של הפורום.
ללמדך על כוחו של הפורום.
עת שערי רצון
חבר בכיר
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 2,580
בסדר, אפשר לסבור לא כמו האול''צ
דבריו הם לא הלכה למשה מסיני.
תסתכל בישיבות כמה אנשים הסתפרו מל''ג בעומר עד היום. כל אלו (לפחות 90%) עברו על פסקו של חכם בן ציון שפסק שאסור לספרדים להסתפר לפני מ''ט לעומר.
עת שערי רצון
חבר בכיר
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 2,580
דברים ידועים, ואינם צריכים ראיה.
הפורום כאן עקף מזמן, גם בכמות וגם באיכות, את 'אותו מקום'.
נערך לאחרונה:
אנו עמלים
חבר קבוע
- הצטרף
- 4/1/25
- הודעות
- 287
החילוק פשוט, גם להאול"צ מעיה"ד מותר להסתפר מל"ד בעומר וכמש"כ השו"ע. רק שלדעתו יש לנהוג כמנהג המקובלים היכא דאפשר, אלא שוודאי שגם לדעתו אי"ז עיקר ההלכה, ולכן ההיכא דאפשר משתנה בין אדם לאדם ובנ"א שיותר חשוב לו להסתפר מתיר לעצמו.
כאן השאלה היא שאלה של עדיפות האם עדיף ללמוד תורה שבע"פ או כסדר התיקון, ולזה הבאתי דברי האול"צ שעדיף בחלק מהלילה ללמוד סדר התיקון אף אם לא מבינים.
עת שערי רצון
חבר בכיר
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 2,580
גם כאן רק 'עדיף' לנהוג כהמקובלים, אז זה אותו דבר.
אנו עמלים
חבר קבוע
- הצטרף
- 4/1/25
- הודעות
- 287
אבאר דבריי למעלה בקצרה כי אינני מעוניין להיגרר, אם דבריי יובנו אצלך מוטב ואם לאו לאו.
כשהשאלה היא רוחניות מול גשמיות (לא להסתפר/ כן להסתפר) כל אחד יכול לעשות את שיקוליו כמה הוא רוצה להתחשב בקבלה ע"ח גשמיותו.
כשהשאלה היא רוחנית נטו (ללמוד רק גמרא/ לקרוא חלק מהזמן תיקון) רק קביעה הלכתית יכולה לקבוע את ההעדפה.
נקודת האמת
חבר חדש
- הצטרף
- 1/3/26
- הודעות
- 57
לא,
אלא שלדעתו ולדעת כל מי שסובר כך - במקום שמפורש ברבינו האר"י הולכים לפיהו
ולבא"ח גם מה שלא ממש מפורש
אלא אם בהאר"י זה רק חומרא או מעלה, חסידות, טוב, וכו' אבל לא מה שלעיקר הדין
שבעיקר הדין הפשט והקבלה לדידהו הקבלה גובר.
עת שערי רצון
חבר בכיר
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 2,580
אין כאן שום ענין הלכתי.
משנה אחרונה
חבר קבוע
- הצטרף
- 17/12/24
- הודעות
- 209
ברור.
אין שום תחליף לסוגיא בעיון זה התורה המקורית שקיבלנו בסיני
כהנא דמסייע
חבר בכיר
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 3,305
אתה רוצה לומר שזוהר זה לא תורה מקורית ח‘‘ו?
משנה אחרונה
חבר קבוע
- הצטרף
- 17/12/24
- הודעות
- 209
זה לא היה בכל הדורות
מרן הב"י לא למד זוהר וגם לא הרשב"א והרמב"ן ןהרמב"ם ועוד ועוד
