סוף זמן תפלת מנחה (דעת הרב יצחק ברדא)

[כהן]

מכיון שהאשכול על הרב יצחק ברדא התפתח להרבה דיונים, אפתח כאן אשכול חדש בעוד נושא שהוא הרים את הכפפה, והרב עובדיה חלק עליו בתוקף בשו"ת יבי"א ח"ז סי' ל"ד.

אולם אחר העיון בדברי הראשונים והאחרונים, נראה בבירור שהרב ברדא צודק 'למעשה' שאין להתפלל תפלת מנחה לאחר שקיעת החמה, משום שלדעת הגאונים שכמותם אנו נוהגים - שעות היום וזמן מנחה מסתיימים בשקיעת החמה, ולא מהני בזה שום צירוף של ספק ספיקא, כיון שזה 'מפורש' בגמ' שבסוף שעה 12 זהו סוף זמן מנחה, וכיון שלגאונים זהו בשקיעת החמה - הרי שלדעתם מפורש בגמ' כן.
וכך באמת דעת כל הראשונים שסוברים כגאונים בשקיעת החמה, שסוף הזמן הוא בשקיעה.
אין משמעות לריבוי הראשונים שסוברים שסוף הזמן הוא צה"כ, משום שהם סוברים כר"ת, שלדעתו סוף שעה 12 הוא בצה"כ.

 

[משיב כהלכה]

נראה בבירור שהרב ברדא צודק 'למעשה'

לא עיינתי בדבריו, אבל מדבריך אני מסיק שדרכו בכתיבת התשובה היתה שגויה, ומסקנתו נכונה לשיטתך, וכנדון הדלקת נרות חנוכה?

 

[כהן]

מדבריך אני מסיק שדרכו בכתיבת התשובה היתה שגויה, ומסקנתו נכונה לשיטתך

לא שגויה, אלא שלא הכריח את הדבר כל כך, כמו שהוא באמת לדעת הגאונים.

 

[משיב כהלכה]

כתוב בבקשה את המהלך שלו בקצרה, לתועלת המעיינים שאין להם יכולת או זמן לעיין בספרו.

 

[כהן]

עיקר שיטתו שהוא מכריח שכך דעת הגאונים ורוב הראשונים וגם באחרונים.

עם חלק מהדברים שלו אפשר להתוכח.

הנקודה היא שהוא לא תולה את זה במחלוקת הגאונים ור"ת, ובמחלוקת על זמני היום, שזה מכריח יותר.

 

[משיב כהלכה]

אם שניכם הולכים בדרכים אחרות, ממילא השגת היביע אומר היא על דברים אחרים.

 

[עת שערי רצון]

מי שנוקט כהגר''א ששעות היום נמנו מהנץ לשקיעה, אין מקום להתיר מנחה אחר השקיעה אף בדיעבד, ולכן התמיה היא רק על היבי''א שהיקל בזה בדיעבד, אף דס''ל מעיקר הדין כהגר''א
הבא''ח, הכה''ח, והאול''צ והחיד''א, שהקילו במנחת ביה''ש בדיעבד, לא קשה מידי, כיון שלשיטתם שעות היום נמנות עד צה''כ, ומבואר בגמ' ש''מנחה עד הערב'' הוא עד סוף י"ב שעות היום ולא עד שקיעה/צאת הכוכבים
ולכן אפי' לר''ת אם ננקוט כהלבוש והמנחת כהן אוסר להתפלל מנחה אחרי השקיעה כלל, אפי' שצאת הכוכבים הוא רק 72-90 דק' אח''כ

 

[עת שערי רצון]

אכתוב את הנראה לענ''ד לענין מנחה אחר השקיעה:
אשמח להתיחסות והערות מגאון עוזנו ועטרת ראשנו גאון הדור מרן @כהן שליט''א
מנחה אחרי השקיעה:
במשנה ברכות כו. מצאנו מח' ר' יהודה ורבנן אם תפילת מנחה היא עד פלג המנחה שהיוא י'א שעות חסר רביע או עד הערב שהוא סוף י'ב שעות (כמבואר שם בגמ' כז. דא''א בשופו''א להתפלל מנחה אחר י'ב שעות היום אף לרבנן).
וא''כ אנן דקי''ל כהגאונים, נראה דמעיקר הדין מונים את שעות היום מהנץ לשקיעה, כיון דאע''פ דרבים וטובים מפסוקי ספרד סברו למנות מעה''ש עד צה''כ דהגאונים, מ''מ ישנה בעיה חמורה עם חישוב הנ''ל, כיון שחצות יוצא לפני חצי היום כשהחמה בראש כל אדם.
ונראה דמה שנקטו פוסקי הספרדים למנות מעה''ש היינו לחומרא ולא לקולא, ובנידו''ד הוי לקולא, ובאמת לא הכריעו במח' זו ונהגו לחומרא לכאן ולכאן.
אמנם מצינו לרבים מן הפוסקים הספרדים שהקילו בדיעבד להתפלל מנחה בבין השמשות דר' יהודה אליבא דהגאונים, ולכן נראה לומר דכיון שהוא מדרבנן הקילו בדיעבד לסמוך על חיושב היום מעה''ש עד צה''כ, אף דמעיקר הדין אין להקל כשיטה זו כלל, ולכן פסקו פוסקי ספרד שחצות נמנה מהנץ לשקיעה, ומצינו בכף החיים שהיקל לחשב מהנץ לשקיעה לענין תפילה אף דס''ל מעיקר הדין למנות מעה''ש עד צה''כ דהגאונים, וככל הנ''ל.
ואע''ג דהיביע אומר ס''ל מעיקר הדין לסמוך על זמן הגר''א אף לקולא (כמבואר בהליכות עולם ש''א פ' ויקהל ועוד) א''כ איך סמך לקולא להתפלל מנחה בדיעבד אחר השקיעה ? וצ''ל בדוחק שלענין מנחה סמך על שיטת הראשונים שמונים את שעות היממה עד צה''כ אף דלא ס''ל כוותיה, מ''מ לעניו תפילה דרבנן היקל (וכמו שהכה''ח דס''ל למנות מעה''ש עד צה''כ ולענין תפילה היקל למנות מהנץ).
אמנם מלבד הקושי הנ''ל, ישנו עוד קושי בתפילת מנחה אחר השקיעה, כיון דרבים מן הפוסקים פסקו שאסור להתפלל מנחה בבין השמשות כלל, ומה שהמ''ב הקיל להתפלל מנחה אחר השקיעה, כ''ז הוא אלביא דר''ת כמו שיראה המתבונן בדבריו בסו''ס רל'ד.
וכין דניתן להתפלל ערבית תשלומין, אין מקום להיכנס לספק ברכה במנחה בבין השמשות אליבא דהגאונים.
וכן מבואר להדיא ברב ניסים גאון (בריש ברכות) שאין לקיים מצוות בבין השמשות
וכן מצינו שהפוסקים פסקו לענין שופר ביום ב' דראש השנה, ציצית,לולב ביום ב' ועוד, דאי''צ לקיים בבין השמשות כלל מצוות דרבנן, אף אם לא קיימם כל היום, ומצוות דאורייתא בבין השמשות רק בלי ברכה, וא''כ פשוט דה''ה לענין תפיןלת מנחה דאין להתפלל בביה''ש כלל משום סב''ל.
עוד יש לדייק בתשובת הגאונים הידועה שהתירו בדיעבד לגמור החזרה אחר השקיעה כשהתחילו לפני השקיעה, ובלבד שיגמרו לפני צאת הכוכבים, היינו דוקא בחזרת הש''צ ודוקא כהשתחילו לפני השקיעה (ודע דמה שמפורסם בשם א' מגדולי החסידות להתיר להתחיל התפילה סמוך לסוף זמנה אף כשהתפילה תימשך לאחר זמנה, לדעת מרן השו''ע ורוב הפוסקים היא ברכה לבטלה, ובשו''ת יבי''א מצינו שהיקל בזה בדיעבד, ונלע''ד דאין לסמוך כלל על סברא יחידאה זו שאינה מובנית, וכבר דחינו את כל ראיות האשל אברהם והיביע אומר והנמשכים אח' בדין זה שהוא נגד פשטות השו''ע בסימן רל'ב ורוב הפסוקים ובמקו''א נאריך) ומה שמפורסם דדעת מרן השו''ע להתיר מנחה בבין השמשות – זה אינו:

• אין שום ראיה דכוונת מרן בסימן רל'ה ב''שקיעת החמה'' לסוף שקיעה, ויתכן דכוונתו לשקיעה שניה, ויתכן אפי' דכוונתו לשקיעה ראשונה כמ''ש המנחת כהן והלבוש.
• אם אי נימא דמרן ס''ל הכי, היינו לשיטתו דמונים י'ב שעות היום מעה''ש עד צה''כ וא''כ י'ב שעות היום כלות בצאת הכוכבים.

וכל זה הוא מלבד מה דמצינו לתלמידי ר' יונה ועוד כמה ראשונים דס''ל דאסור להתפלל מנחה אחר השקיעה, אף לר''ת דהוא עדיין יום, כיון דדם התמיד נפסל בשקיעה
ולסיכום, מצינו רבים מן הפוסקים האוסרים מנחה אחרי השקיעה, ויש לחוש לסב''ל:
רב סעדיה גאון
רב האי גאון (כן יש לדייק מהתשובה, אמנם אינה ראיה גמורה)
רב ניסים גאון
המאירי (על ברכות כותב דזמן מנחה עד השקיעה)
רש''י
תלמידי רבנו יונה
הרמב''ם
ובאמת לא נמצא שום ראשון דאזיל כהגאונים בזמן צה''כ שכתב דזמן תפילת מנחה הוא עד צה''כ, וכל אלו שכתבו כן אזלי לשיטת ר''ת בזמן צה''כ
הגר''א
הגר''ז בסידור (אמנם כתב דהמקילין אין למחות בהם, אבל משמע דדעתו להחמיר בזה ורק לא למחות במקילים)
הלבוש
המנחת כהן
ה'סדר זמנים'
המשנה ברורה
הכף החיים (מקיל בדיעבד בשעה''ד)
הבן איש חי (יש לדייק בדבריו בפר' ויקהל ש''א דזמן מנחה הוא בבין השמשות ''למקילים בזה'' משמע דזו קולא ושיש הרבה מחמירים בזה, ורק שהמקילים בזה בדיעבד יש להם ע''מ לסמוך)
החזון איש
ועוד רבים מן הפוסקים שאין כאן פנאי ומקום להביאם, וגם המקילים מקילים בזה רק 'בדיעבד', והיינו דלכתחי' אין להיכנס לספק כלל
הדברים נכתבו בקיצור נמרץ, ויתכן שאינם מדויקים

 

[כהן]

אשמח להתיחסות והערות מגאון עוזנו ועטרת ראשנו גאון הדור מרן @כהן שליט''א

פורים כבר עבר. נא לא לכתוב דברי הלצה.

ונראה דמה שנקטו פוסקי הספרדים למנות מעה''ש היינו לחומרא ולא לקולא, ובנידו''ד הוי לקולא, ובאמת לא הכריעו במח' זו ונהגו לחומרא לכאן ולכאן.

לא נראה לי.
פוסקי ספרד לא נתנו דעתם באף מקום שהדברים תלויים זה בזה. כבר הלבוש והגר"א כתבו ששאר הפוסקים לא היו בקיאים בתכונה. ולכן עם כל אי הנעימות לומר שהם טעו בזה - זה מה שיש לומר בזה.

אמנם מצינו לרבים מן הפוסקים הספרדים שהקילו בדיעבד להתפלל מנחה בבין השמשות דר' יהודה אליבא דהגאונים, ולכן נראה לומר דכיון שהוא מדרבנן הקילו בדיעבד לסמוך על חיושב היום מעה''ש עד צה''כ, אף דמעיקר הדין אין להקל כשיטה זו כלל, ולכן פסקו פוסקי ספרד שחצות נמנה מהנץ לשקיעה, ומצינו בכף החיים שהיקל לחשב מהנץ לשקיעה לענין תפילה אף דס''ל מעיקר הדין למנות מעה''ש עד צה''כ דהגאונים, וככל הנ''ל.

כנ"ל.
מי שידע מכל החשבון הנ"ל כתב להדיא שזמן מנחה הוא עד השקיעה. מי שכתב עד צאת לא ידע מהנ"ל. זה לא שהם 'הכריעו' להקל בדרבנן וכו'.

ועוד רבים מן הפוססקי םשאין כאן פנאי ומקום להביאם

הובאו במאמר המצורף

 

[עת שערי רצון]

פורים כבר עבר. נא לא לכתוב דברי הלצה.

אם כותבים את הכינויים הנ''ל לכל מיני רבנים וכו' שהם ... וד'ל... אין שום סיבה לא לכתוב כן על ת''ח עצום כמוך !

לא נראה לי.
פוסקי ספרד לא נתנו דעתם באף מקום שהדברים תלויים זה בזה. כבר הלבוש והגר"א כתבו ששאר הפוסקים לא היו בקיאים בתכונה. ולכן עם כל אי הנעימות לומר שהם טעו בזה - זה מה שיש לומר בזה.

זה ישוב. המציאות שהם טעו כמו שכתבת, אני ניסיתי ליישב מה חשבו.

מי שידע מכל החשבון הנ"ל כתב להדיא שזמן מנחה הוא עד השקיעה. מי שכתב עד צאת לא ידע מהנ"ל. זה לא שהם 'הכריעו' להקל בדרבנן וכו'.

אכן הלשון 'הכריעו' לא כ''כ מדויקת, אלא צ''ל: 'סברו'

הובאו במאמר המצורף

כבודו חיבר את החיבור הנ''ל?