שיעורי היביע אומר ללימוד שימוש בהוראה - הרב יעקב מדר

שמעון טרבלסי

חבר בכיר
הצטרף
21/4/25
הודעות
3,926
השיעור נועד ללימוד תשובות היביע אומר, באופן יסודי ומעמיק, ובכך לקנות את דרכו ההלכתית של מרן זצ"ל, בשימת דגש על מקומות בהם ניתן ללמוד יותר על דרכי הפסיקה, כללי ההוראה, וכתיבת תשובות בהלכה, כך ששיעור זה הוא בעצם 'שימוש בהוראה' אצל מרן הגר"ע יוסף זיע"א, והתועלת שלו היא גדולה, ממש כמו שמרן זיע"א היה יושב יחד איתנו ומלמדנו את דרך הפסיקה וההוראה. [ניתן לראות הסבר מורחב בעמודים הראשונים של העלון].
 

קבצים מצורפים

בענין פאה נכרית
 

קבצים מצורפים

שמעתי מת"ח חשוב מאד, ששמע מפיו של חכם שמעון בעדני בכבודו ובעצמו, שאמר בשם הגר"ע עטייה:
"לא טוב עשה חכם עובדיה שאסר הפאה אחר שהמג"א התיר".
 
מאוד מומלץ העלון הנ"ל (לאו דווקא לעניין הפאה)
 
שמעתי מת"ח חשוב מאד, ששמע מפיו של חכם שמעון בעדני בכבודו ובעצמו, שאמר בשם הגר"ע עטייה:
"לא טוב עשה חכם עובדיה שאסר הפאה אחר שהמג"א התיר".
גם בפניני האור לציון (נדפס פעם בקונטרס של ישיבת אור לציון) כתבו שהאור לציון היה אומר שרבי עזרא עטיה היה מתיר פאה, וכך גם הייתה דעתו של חכם בן ציון (שהיה מבטל דעתו לחכם עטיה, בשונה מהרב עובדיה שהיה עצמאי), וכן שמעתי מכמה מגידי אמת שכך הייתה דעת חכם שלום כהן להתיר פאה, וא"כ אז יוצא שהרבה מרבני פורת יוסף כך הייתה דעתם, וכן רבו של הרב עובדיה כנ"ל, והלכה כהרב במקום שנחלק עם התלמיד.
 
וכך גם הייתה דעתו של חכם בן ציון (שהיה מבטל דעתו לחכם עטיה
מה הכוונה ?
לא זכיתי להבין.
הוא למד את הסוגיא ויצא לו שמותר, וגם אם חכם עזרא היה אוסר ברור שהיה כותב שמותר, וכמו שמצינו בחכמי הש"ס ובכל הדורות שמי שלמד את הנושא ויצא לו אחרת מורה היפך רבו, ובתנאי שהגיע להוראה
 
בענין פאה נכרית

שיבוש ראשון על ההתחלה - גבי מה שכתב בדעת הערוך

פא''נ- א.JPG
פא''נ- ב.JPG


גבי מה שהביא בשם הערוך דביאר הירושלמי דקפליטין היינו פאה נכרית וא"כ יש לנו ראיה מאחד הראשונים הקדמונים [מלפני מעל 900 שנה] בביאור הירושלמי דיש איסור לצאת לרה"ר עם פאה מגולה.

אולם זוהי טעות נפוצה וידועה- דאין זה מדברי הערוך כלל וכלל אלא זה תוספת מאוחרת של רבי בנימין מאוספיא משנת תט"ו [מלפני 370 שנה בערך] בעל "מוסף הערוך", ובאמת יעויין באוצר החכמה בספר הערוך ונציה שי"ג- דזה לפני אותו חכם, יראה שכל הקטע הנ"ל של קפליטין ליתא בהערוך כלל.

ואם נראה את מפרשי הירושלמי- הן הפני משה והן הקרבן העדה יראה דביאור הירושלמי דהכוונה לכיסוי ראש רגיל כמטפחת, וכן המאירי שהבאנו לעיל דביאר הירושלמי דהוא כובע גס.
 
עוד שיבוש

שכתב שפא"נ החלה מלפני 180 שנה מפני גזירות וכד'

פא''נ- ג.JPG


אולם זה עיוות ושיבוש המציאות - כי זה כבר נהוג בהכי יותר מ- 500 שנה עוד מזמן השלטי גיבורים .
 
עוד שיבוש

שכתב שפא"נ החלה מלפני 180 שנה מפני גזירות וכד'

הצג קובץ מצורף 20208

אולם זה עיוות ושיבוש המציאות - כי זה כבר נהוג בהכי יותר מ- 500 שנה עוד מזמן השלטי גיבורים .

אכן, אבל אין ספק ש"מנהג" זה 'השתרש' יותר בעקבות גזירות הלבוש וכו'.
 
אכן, אבל אין ספק ש"מנהג" זה 'השתרש' יותר בעקבות גזירות הלבוש וכו'.

א' צריך מקור.
ב' זה מה שכתוב בעלון ? - או שזו פרשנות עכשווית שלך לאור הקושיא.
ג' עכ"פ אין שום נפק"מ למעשה, אם מותר אז מותר כבר מאז.
 
א' צריך מקור.

מקור למה, לאם היה גזירות, או לאם מחמת גזירות יש השפעה על לבישת פאה?

ב' זה מה שכתוב בעלון ? - או שזו פרשנות שנופלת לאור הקושיא.

זה לא פרשנות של העלון, אלא העמדת דברים על דיוקם, ואכן מה שכתב שהמנהג "התחיל" לפני 180 שנה וכו', אינו מדוייק וכפי שכתבתי "אכן" אבל וכו'.

ג' עכ"פ אין שום נפק"מ למעשה, אם מותר אז מותר כבר מאז.

אכן ההשלכה למעשה לא מגיעה רק מדבר זה, ולא בזה תלוי כל הדיון (כפי שכל אחד יכול לראות בדיון לעיל).
 
מקור למה, לאם היה גזירות, או לאם מחמת גזירות יש השפעה על לבישת פאה?

מקור לכך שהגזרות השפיעו על התפיסה ההלכתית. (הנושא אליו כיון הכותב ברמז, נפק"מ להיום).


זה לא פרשנות של העלון, אלא העמדת דברים על דיוקם, ואכן מה שכתב שהמנהג "התחיל" לפני 180 שנה וכו', אינו מדוייק וכפי שכתבתי "אכן" אבל וכו'.

או קיי, אז אתה מפרש ומיישב את הקושיות הנופלות בדבריו של הרב בעל העלון שליט"א.


אכן ההשלכה למעשה לא מגיעה רק מדבר זה, ולא בזה תלוי כל הדיון (כפי שכל אחד יכול לראות בדיון לעיל).

השאלה האם זה נראה/ניכר גם בעלון ? (הנושא דכאן).
 
וכמובן א"א בלי "סתירות"

בקטע כאן - מעמיד את דברי הרמ"א שהתיר רק בעניין ק"ש שאין זה ערווה , אך לא גבי פריעת הראש , כי זה לא הא בהא תלייא.

פא''נ- ד.JPG


ובקטע כאן - מביא ראיה מהראבי"ה שהתיר לקרוא ק"ש נגד פנוייה , ומזה מוכח שמותרת בגילוי הראש כי הא בהא תליא

פא''נ- ה.JPG
 
ואז פתאום יש "גילוי מסעיר" , וכביכול גילה איזה גילוי מהגניזה הקהירית.
אולם גם את הגילוי המסעיר נפרוך מהשורש


פא''נ- ו.JPG



אולם המעיין בדבריו יראה להיפך ואבאר הדברים, ודבריו הם ב "אם לבינה" באות כתובה.

דשם בכלל מצריך שני כיסויים, ואפי' במכסה ראשה במטפחת ממש, לא סגי בזה, מדין דת ישראל [היינו דת יהודית], ולכן הוא מצריך על הפאה שבכה, משום דבענין לשיטתו ב' כיסויים.

וממילא להדיא מדבריו- שפאה שמה כיסוי, דהא הוא מצריך שם ב' כיסויים ואפי' במטפחת מצריך ע"ג עוד משהו מדין דת יהודית, וממילא בפאה מה שאוסר אם היא מגולה, כי חסר את הדת יהודית, והיינו- שפאה שמה כיסוי לדאו', ומה שצריך את הסבכא על גבה מדין דת יהודית וכמטפחת שלשי' ג"כ צריכה עוד כיסוי.

וא"כ- אם האידנא סגי בכיסוי אחד למטפחת א"כ הה"נ לפאה סגי בה בלא עוד כיסוי על גבה, כי שמה כיסוי לשי' ואין הבדל בינה ולבין המטפחת.

וז"ל שם- כללא דמילתא, פרוק [היינו פאה] יש לגזור מראית עין אטו פרוע ראש דהוה ד"ת וגם דת משה כל שאין מכסה כדרך שאר נשים, אע"ג מטפחת על ראשה הוה דת ישראל [היינו יהודית] עכ"פ, וההיא דשלטי גיבורים או דמכוסה בסבכה או בפנוייה וכו'.

והיינו- דפאה מגולה הגזירה בה אטו גילוי ראש לגמרי שגילוי הראש לגמרי הרי הוא דת משה וסבת הגזירה היא מטעם שבעינן עוד כיסוי דהא אפי' במטפחת על ראשה לא סגי ובעא עוד כיסוי, ולכן שייך לגזור בהאי גוונא.

והן אמת שמלשונו- נראה דפאה יותר חמורה ממטפחת, משום שבפאה שייך יותר לגזור אטו דת משה, בגלל מראית העין, אך עדיין גם לפי דבריו למדנו דפאה שמה כיסוי מדאו' אלא שהצריכו ע"ג סבכה מצד הגזירה ולא זו בלבד מצד הגזירה אלא גם משום דת יהודית וכדכתב על מטפחת, אך גם לפי שיטתו שפאה יותר חמורה ממטפחת, עדיין לא יצאנו ידי חובת מטפחת לבד כי עדיין צריכה ע"ג עוד כיסוי מדין דת יהודית, ואם על מטפחת לא חוששים על עוד כיסוי ע"ג כי זה רק דת יהודית מדרבנן א"כ הה"נ בפאה הגזירה שכתב דמראית העין היא גם דרבנן [דהא מהתורה היא כיסוי ולכן לשי' סגי בסבכה ע"ג וכמטפחת] ג"כ שייך לומר דהאידנא לא חוששים לגזירה שיש לפאה דהיא דרבנן וכדת יהודית דמטפחת דרבנן שלא חוששים האידנא.

והנה כדברי לכאורה הוא להדיא בהמשך דבריו שם באות "צעף"- דשם להדיא כותב שאם הפאה ניכר בה שאינה שערה אין בה איסור דמראית העין, וא"כ- אם האידנא יש לפאה שלובשת האשה היכר שזה פאה ולא שערה אין בה לשיטתו אף את הגזירה של מראית העין אטו שערה, וחזר הדבר- למטפחת ממש דלשי' צריכה עוד כיסוי וגם פאה צריכה עוד כיסוי מדין דת יהודית כי הפאה היא כיסוי מהתורה וכשניכר שזה פאה ולא שערה אין בה גם גזירה של מראית העין אטו שערה, ומה שצריך סבכה ע"ג מדין דת יהודית וכמטפחת, ואם במטפחת לא חוששים לדת יהודית הה"נ בפאה.

וא"כ- הושוו הדברים, דפאה שניכר בה שהיא פאה ולא שערה, הוי כיסוי גמור כמטפחת ואין בה את הגזירה של מראית העין, ורק יש בה דת יהודית, וכמטפחת ממש.

ואף יתכן לומר- דשם באות "צעף" כלל לא מצריך עוד כיסוי ע"ג הפאה אלא דהעיקר שלא יהיה מראית העין ואז גם על דת יהודית לא עוברת, והיינו- שכאן הולך במהלך דלא בעי ב' כיסויים וא"כ פאה שמה כיסוי אלא דצריך בה תנאי שיהיה ניכר שזה פאה ולא משערה דאז לא נגזור בה משום מראית העין, ושרי אף לבדה בלא סבכה ע"ג.

אלא מה שאני כתבתי- הוא לתוספת ולרווחא דמילתא דגם אם הוא נשאר שם במהלך של ב' כיסויים, עדיין יש לנו היתר לפאה, כי מה שצריך כיסוי שני הוא מדין דת יהודית והיא צריכה גם במטפחת, ואם במטפחת האידנא לא צריך, א"כ הה"נ בפאה לא צריך, כי הושוו הם מצד כיסוי.
 
ומה שהביא שם מהיעב"ץ - אינו יכול להיות קשור לנו - והייתי אומר שזה בגדר שגגת תלמוד דעולה זדון

פא''נ- ז.JPG
פא''נ- ח.JPG



משום דאינו קשור לנו לדידן כל מהלכו של היעב"ץ בסוגייא, דהוא כלל לומד דגבי כיסוי הראש ברה"ר חובה הוא אף לפנויות ואין הבדל, דלטעמו שער באשה ערווה הוא בדיוק כמו טפח באשה ערווה וכשם שבטפח באשה הוא שווה לפנויות הה"נ בשער באשה ערווה שוות הן, אלא כל ההבדל לשיטתו, הוא רק כלפי הכיסוי השני דאינו אלא מצד דת יהודית גרידא, בהאי גוונא יש חילוק, והביאור הוא- דכיסוי ראש הראשון הוא דאו' ולכן אין הבדל בין נשואה לפנויה, אלא רק כלפי הכיסוי השני דהוא דרבנן ומשום דת יהודית, בהנך רבנן התירו לפנויות לצאת בלא הכיסוי השני, כדי שינשאו, והם אמרו והם אמרו.

ולכן- דהוא לומד כל הסוגייא שונה, ודאי וודאי שלשיטתו פא"נ היא רק בחצר ורק בפנויה, וזה משום דבחצר החיוב הוא מפני דת יהודית וממילא לנשואה אסור אף בחצר הפאה, ולפנויה בחצר שרי מהתורה ורק ברה"ר אסורה מהתו' א"כ בחצר שאין איסור תורה לכן מעמיד בפנויה.

וא"כ- א"א כלל להוכיח ממנו איסור פא"נ לדידן, ברה"ר, ואיפכא, דלדידן אף בפנוייה שרי בלא שום כיסוי ופרועה לגמרי, וא"כ נשואה תסגי לן בפא"נ, דלנו נשואה ברה"ר שווה לשיטתו לפנוייה בחצר.
 
ראשי תחתית