ואז פתאום יש "גילוי מסעיר" , וכביכול גילה איזה גילוי מהגניזה הקהירית.
אולם גם את הגילוי המסעיר נפרוך מהשורש
אולם המעיין בדבריו יראה להיפך ואבאר הדברים, ודבריו הם ב "אם לבינה" באות כתובה.
דשם בכלל מצריך שני כיסויים, ואפי' במכסה ראשה במטפחת ממש, לא סגי בזה, מדין דת ישראל [היינו דת יהודית], ולכן הוא מצריך על הפאה שבכה, משום דבענין לשיטתו ב' כיסויים.
וממילא להדיא מדבריו- שפאה שמה כיסוי, דהא הוא מצריך שם ב' כיסויים ואפי' במטפחת מצריך ע"ג עוד משהו מדין דת יהודית, וממילא בפאה מה שאוסר אם היא מגולה, כי חסר את הדת יהודית, והיינו- שפאה שמה כיסוי לדאו', ומה שצריך את הסבכא על גבה מדין דת יהודית וכמטפחת שלשי' ג"כ צריכה עוד כיסוי.
וא"כ- אם האידנא סגי בכיסוי אחד למטפחת א"כ הה"נ לפאה סגי בה בלא עוד כיסוי על גבה, כי שמה כיסוי לשי' ואין הבדל בינה ולבין המטפחת.
וז"ל שם-
כללא דמילתא, פרוק [היינו פאה] יש לגזור מראית עין אטו פרוע ראש דהוה ד"ת וגם דת משה כל שאין מכסה כדרך שאר נשים, אע"ג מטפחת על ראשה הוה דת ישראל [היינו יהודית] עכ"פ, וההיא דשלטי גיבורים או דמכוסה בסבכה או בפנוייה וכו'.
והיינו- דפאה מגולה הגזירה בה אטו גילוי ראש לגמרי שגילוי הראש לגמרי הרי הוא דת משה וסבת הגזירה היא מטעם שבעינן עוד כיסוי דהא אפי' במטפחת על ראשה לא סגי ובעא עוד כיסוי, ולכן שייך לגזור בהאי גוונא.
והן אמת שמלשונו- נראה דפאה יותר חמורה ממטפחת, משום שבפאה שייך יותר לגזור אטו דת משה, בגלל מראית העין, אך עדיין גם לפי דבריו למדנו דפאה שמה כיסוי מדאו' אלא שהצריכו ע"ג סבכה מצד הגזירה ולא זו בלבד מצד הגזירה אלא גם משום דת יהודית וכדכתב על מטפחת, אך גם לפי שיטתו שפאה יותר חמורה ממטפחת, עדיין לא יצאנו ידי חובת מטפחת לבד כי עדיין צריכה ע"ג עוד כיסוי מדין דת יהודית, ואם על מטפחת לא חוששים על עוד כיסוי ע"ג כי זה רק דת יהודית מדרבנן א"כ הה"נ בפאה הגזירה שכתב דמראית העין היא גם דרבנן [דהא מהתורה היא כיסוי ולכן לשי' סגי בסבכה ע"ג וכמטפחת] ג"כ שייך לומר דהאידנא לא חוששים לגזירה שיש לפאה דהיא דרבנן וכדת יהודית דמטפחת דרבנן שלא חוששים האידנא.
והנה כדברי לכאורה הוא להדיא בהמשך דבריו שם באות "צעף"- דשם להדיא כותב שאם הפאה ניכר בה שאינה שערה אין בה איסור דמראית העין, וא"כ- אם האידנא יש לפאה שלובשת האשה היכר שזה פאה ולא שערה אין בה לשיטתו אף את הגזירה של מראית העין אטו שערה, וחזר הדבר- למטפחת ממש דלשי' צריכה עוד כיסוי וגם פאה צריכה עוד כיסוי מדין דת יהודית כי הפאה היא כיסוי מהתורה וכשניכר שזה פאה ולא שערה אין בה גם גזירה של מראית העין אטו שערה, ומה שצריך סבכה ע"ג מדין דת יהודית וכמטפחת, ואם במטפחת לא חוששים לדת יהודית הה"נ בפאה.
וא"כ- הושוו הדברים, דפאה שניכר בה שהיא פאה ולא שערה, הוי כיסוי גמור כמטפחת ואין בה את הגזירה של מראית העין, ורק יש בה דת יהודית, וכמטפחת ממש.
ואף יתכן לומר- דשם באות "צעף" כלל לא מצריך עוד כיסוי ע"ג הפאה אלא דהעיקר שלא יהיה מראית העין ואז גם על דת יהודית לא עוברת, והיינו- שכאן הולך במהלך דלא בעי ב' כיסויים וא"כ פאה שמה כיסוי אלא דצריך בה תנאי שיהיה ניכר שזה פאה ולא משערה דאז לא נגזור בה משום מראית העין, ושרי אף לבדה בלא סבכה ע"ג.
אלא מה שאני כתבתי- הוא לתוספת ולרווחא דמילתא דגם אם הוא נשאר שם במהלך של ב' כיסויים, עדיין יש לנו היתר לפאה, כי מה שצריך כיסוי שני הוא מדין דת יהודית והיא צריכה גם במטפחת, ואם במטפחת האידנא לא צריך, א"כ הה"נ בפאה לא צריך, כי הושוו הם מצד כיסוי.
