תניא בעניין צדיק גמור

[שכל הנעלם]

כמבואר בתניא שצדיק גמור - צדיק ניצח לגמרי את היצה"ר, צדיק שאינו גמור - צדיק שעדיין לא ניצח את היצה"ר לגמרי, אבל הרע שבו כפוף לטוב,
לכאורה קשה, כי ידוע שדוד המלך חיסל לגמרי את היצה"ר בתענית, ואברהם אבינו הפך את היצה"ר לטוב, ואומרים שאברהם אבינו בעניין הזה היה יותר טוב מדוד המלך, כאילו שלהפוך את היצה"ר לטוב, זה יותר טוב מלחסל אותו לגמרי,
אז מה העניין בתניא - שצדיק שאינו גמור הוא כמו אברהם אבינו שלא חיסל את היצה"ר לגמרי, וצדיק גמור הוא כמו דוד המלך שחיסל אותו לגמרי? שלכאורה אמור להיות הפוך כפי שהסברנו?

 

[אלישמע]

לא הבנתי השאלה.

 

[שכל הנעלם]

העניין הוא כך: למדתי ב.. (לא זוכר בדיוק) שהעניין שהיה עם אברהם אבינו יותר טוב מעניין שהיה עם דוד המלך = אברהם אבינו הפך את היצה"ר לטוב, כפוף לטוב, ודוד המלך חיסל בתענית את היצה"ר, עכשיו בתניא מוסבר את מעלת הצדיק גמור - שחיסל לגמרי את היצה"ר, לעומת הצדיק שאינו גמור - שהרע שבו כפוף לטוב, ולכאורה זה אמור להיות ההפך, שצדיק גמור יהיה כמו אברהם אבינו - שהפך את היצה"ר לטוב, וצדיק שאינו גמור אמור להיות כמו דוד המלך שחיסל את היצה"ר?

 

[אלישמע]

איני יודע מה כתוב בתניא,
אבל במהרח"ו כתוב בפירוש צדיק שאינו גמור זה מי שמנצח את יצרו כל הזמן,
צדיק גמור זה מי שיצרו כבר לא נלחם בו. (יכול להיות שהוא מכנה אותם צדיק וחסיד, לא זוכר).
ונראה לי שזו בדיוק כוונת התניא.

 

[שכל הנעלם]

איני יודע מה כתוב בתניא,
אבל במהרח"ו כתוב בפירוש צדיק שאינו גמור זה מי שמנצח את יצרו כל הזמן,
צדיק גמור זה מי שיצרו כבר לא נלחם בו. (יכול להיות שהוא מכנה אותם צדיק וחסיד, לא זוכר).
ונראה לי שזו בדיוק כוונת התניא.

לא למדתי מהרח"ו אבל בתניא מובא שמי שכל הזמן נלחם עם היצה"ר ותמיד מנצחו =- בינוני,
אחד שכבר לא נלחם איתו, אבל או כפוף לטוב, או חיסל אותו לגמרי - נקרא צדיק, (גמור ושאינו גמור)
וזה שורש שאלתי.

 

[אלישמע]

לא למדתי מהרח"ו אבל בתניא מובא שמי שכל הזמן נלחם עם היצה"ר ותמיד מנצחו =- בינוני,
אחד שכבר לא נלחם איתו, אבל או כפוף לטוב, או חיסל אותו לגמרי - נקרא צדיק, (גמור ושאינו גמור)
וזה שורש שאלתי.

לא נראה לי שהתניא חולק על מהרח"ו,
ונראה לי שהספר הנז' היה לפני בעל התניא, כי הרבה מהרעיונות של האורות הרוחניים (מדיטציה בלע"ז) המובאים בשם התניא לקוחים משם.
וזה ספר שערי קדושה. - לא חקרתי את הנושא.
עכ"פ יכול להיות שהם מכוונים לדבר אחד בלשונות מתחלפים, ולא נראה לי שיש הבדל ביניהם. - אולי תצטט לשון ונראה.

 

[שכל הנעלם]

בגדול ראה כל פרקים י''ב וי''ג בליקוטי אמרים בנוגע לבינוני, ובפרטיות: *אֲבָל לֹא נִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי בַּבֵּינוֹנִי, אֶלָּא בַּצַּדִּיק,
ובנוגע לצדיק: לא מוצא כרגע.

 

[אלישמע]

עילעלתי מקופיא, זה ארוך מאד, וגם איני רגיל בלשונו ובמשנתו.
אך לכאו' זה מוקשה מחז"ל, בינוני הוא מי שאינו נופל בחטא לעולם ?

 

[שכל הנעלם]

מדוע זה קשה מחז"ל?

 

[שכל הנעלם]

בינוני:
1. מנצח תמיד את היצה"ר.
2. תמיד כשיכל למחות - מחה בעוברי עבירה
3. לא ביטל אפ' מצוות עשה
4. אין בו אפ' עוון ביטול תורה
כל זה - בינוני.
כמבואר באמצעו של פרק א' בתניא.

 

[יסודותיך חזקי]

כמבואר בתניא שצדיק גמור - צדיק ניצח לגמרי את היצה"ר, צדיק שאינו גמור - צדיק שעדיין לא ניצח את היצה"ר לגמרי, אבל הרע שבו כפוף לטוב,
לכאורה קשה, כי ידוע שדוד המלך חיסל לגמרי את היצה"ר בתענית, ואברהם אבינו הפך את היצה"ר לטוב, ואומרים שאברהם אבינו בעניין הזה היה יותר טוב מדוד המלך, כאילו שלהפוך את היצה"ר לטוב, זה יותר טוב מלחסל אותו לגמרי,
אז מה העניין בתניא - שצדיק שאינו גמור הוא כמו אברהם אבינו שלא חיסל את היצה"ר לגמרי, וצדיק גמור הוא כמו דוד המלך שחיסל אותו לגמרי? שלכאורה אמור להיות הפוך כפי שהסברנו?

התניא שכותב חיסול הרוע לגמרי כוונתו להפוך אותו לטוב והכוונה שאין רע בכלל ושהוא כותב צדיק שאינו גמור הכוונה יש לו רע רק מתבטל לטוב אבל לא הפכו לטוב

 

[שכל הנעלם]

התניא שכותב חיסול הרוע לגמרי כוונתו להפוך אותו לטוב והכוונה שאין רע בכלל ושהוא כותב צדיק שאינו גמור הכוונה יש לו רע רק מתבטל לטוב אבל לא הפכו לטוב

אתה מחלק בעצם בין להפוך את מהוהו לטוב, לבין כפוף לטוב?
ואז דרגת צדיק שאינו גמור - שהיצה"ר כפוף לטוב, ודרגת אברהם אבינו - שהפך את מהותו לטוב?
ודרגת דוד המלך - חיסל את היצה"ר לגמרי והפך אותו\מהותו לטוב.
ודרגת צדיק גמור - ג"כ שהפך את מהותו לטוב?
אז בעצם דרגת דוד ואברהם הם אותו דבר!??
אז מה עניין זה שאברהם במעלה יותר מדוד המלך??

 

[יסודותיך חזקי]

אתה מחלק בעצם בין להפוך את מהוהו לטוב, לבין כפוף לטוב?
ואז דרגת צדיק שאינו גמור - שהיצה"ר כפוף לטוב, ודרגת אברהם אבינו - שהפך את מהותו לטוב?
ודרגת דוד המלך - חיסל את היצה"ר לגמרי והפך אותו\מהותו לטוב.
ודרגת צדיק גמור - ג"כ שהפך את מהותו לטוב?
אז בעצם דרגת דוד ואברהם הם אותו דבר!??
אז מה עניין זה שאברהם במעלה יותר מדוד המלך??

לכן אברהם אבינו במעלתו יותר כי הוא עשה פעולה של תיקון העולם לא רק ניתוק מהרע שהרע הוא חלק נפרד אלא הפיכת הרע לטוב פעולה כזאת של תיקון העולם עדיפה יותר

 

[שכל הנעלם]

אז אברהם אבינו הפך את עצם מהותו - לטוב, ודוד המלך מה עשה?

 

[יסודותיך חזקי]

אז אברהם אבינו הפך את עצם מהותו - לטוב, ודוד המלך מה עשה?

אברהם הפך את עצם מהות הרע שלו לטוב ודוד המלך התנתק מהרע ולא עשה פעולה של תיקון בעצם הרע

 

[שכל הנעלם]

אז אברהם אבינו הפך את הרע לטוב, ודוד המלך: התנתק מהרע?? הוא אמר "ולבי חלל בקרבי" אז מה הפירוש? ברור שהוא עשה משהו עם הרע.
אז מה מעלת אברהם כלפי דוד?? אז הוא "בינוני" של תניא לפיך?

 

[יסודותיך חזקי]

אז אברהם אבינו הפך את הרע לטוב, ודוד המלך: התנתק מהרע?? הוא אמר "ולבי חלל בקרבי" אז מה הפירוש? ברור שהוא עשה משהו עם הרע.
אז מה מעלת אברהם כלפי דוד?? אז הוא "בינוני" של תניא לפיך?

וליבי חלל בקריבי - הכוונה ליבי ריק מהיצר הרע שהתנתקי ממנו הוא ניתק את היצר הרע ממנו כלומר הוא היה קיים אך כפוף ובטל ליצר הטוב לכן מעלת אברהם שלא היה לו יצר בכלל כי הפכו לטוב עדיפה יותר

 

[שכל הנעלם]

וליבי חלל בקריבי - הכוונה ליבי ריק מהיצר הרע שהתנתקי ממנו הוא ניתק את היצר הרע ממנו כלומר הוא היה קיים אך כפוף ובטל ליצר הטוב לכן מעלת אברהם שלא היה לו יצר בכלל כי הפכו לטוב עדיפה יותר

מה הכוונה אצל דוד המלך, כפוף ובטל לטוב? שגם הוא דורש טוב ביחד עם היצר הטוב, = גם הוא טוב! הפכו ג"כ לטוב, אז לפיך שוב אברהם אבינו ודוד המלך באותה דרגה!

 

[יסודותיך חזקי]

מה הכוונה אצל דוד המלך, כפוף ובטל לטוב? שגם הוא דורש טוב ביחד עם היצר הטוב, = גם הוא טוב! הפכו ג"כ לטוב, אז לפיך שוב אברהם אבינו ודוד המלך באותה דרגה!

כפוף לרע זה מביא לתוצאת התנהגות טובה כי אין רע השפעה אבל הרע קיים המידה של ביטל הרע לגמרי בבחינת הפיכתו לטוב היא אחרת ודורשת עיון רב אבל ההבדל בוהק

 

[שכל הנעלם]

עיינתי כעת שוב בתניא.
צדיק גמור: הפך את היצה"ר לטוב במלואו.
שאינו גמור: נשאר שקף רע אבל הוא כפוף ובטל לטוב.
זה 2 הדרגות.
אז לפיך דוד המלך רק צדיק שאינו גמור??
א"כ אז הקושיא מתורצת, שאכן דוד המלך הוא בדרגת צדיק שאינו גמור, ואברהם אבינו בדרגת צדיק גמור,
אבל דוד המלך רק בדרגת צדיק שאינו גמור??

 

[אלישמע]

מדוע זה קשה מחז"ל?

בינוני:
1. מנצח תמיד את היצה"ר.
2. תמיד כשיכל למחות - מחה בעוברי עבירה
3. לא ביטל אפ' מצוות עשה
4. אין בו אפ' עוון ביטול תורה
כל זה - בינוני.
כמבואר באמצעו של פרק א' בתניא.

בחז"ל בינוני זה מי שמחציתו מצות ומחציתו עבירות,
והם תלויים ועומדים בין ר"ה ליוה"כ.
מי שלא חטא בכלל, הוא צדיק גמור.

 

[שכל הנעלם]

בחז"ל בינוני זה מי שמחציתו מצות ומחציתו עבירות,
והם תלויים ועומדים בין ר"ה ליוה"כ.
מי שלא חטא בכלל, הוא צדיק גמור.

וזה בדיוק מה שמבאר אדה"ז.
בעניין הזה צדיק ורשע הם "שם המושאל"!!
אבל באמת הוא כפי שכתבתי בבינוני, וכפי כל הדיון לגבי צדיק.

 

[שכל הנעלם]

והם תלויים ועומדים בין ר"ה ליוה"כ.

מה הכוונה ב'תלוים ועומדים'?

 

[יסודותיך חזקי]

עיינתי כעת שוב בתניא.
צדיק גמור: הפך את היצה"ר לטוב במלואו.
שאינו גמור: נשאר שקף רע אבל הוא כפוף ובטל לטוב.
זה 2 הדרגות.
אז לפיך דוד המלך רק צדיק שאינו גמור??
א"כ אז הקושיא מתורצת, שאכן דוד המלך הוא בדרגת צדיק שאינו גמור, ואברהם אבינו בדרגת צדיק גמור,
אבל דוד המלך רק בדרגת צדיק שאינו גמור??

ה אחד הנשאים העדינים בסידות אבל יש להבין שהתניא לא בא להמעיט מגדולת דוד המלך רק להעצים לך את הדרגה של צדיק גמור שזה נדיר ביותר

 

[אלישמע]

וזה בדיוק מה שמבאר אדה"ז.
בעניין הזה צדיק ורשע הם "שם המושאל"!!
אבל באמת הוא כפי שכתבתי בבינוני, וכפי כל הדיון לגבי צדיק.

לא הבנתי,
מה שהגמ' מכנה צדיק גמור (אין לו שום חטא) מכנה התניא בינוני ?
ומה שהגמ' מכנה בינוני (חציו מצות וחציו עבירות) איך מכנה התניא ?

מה הכוונה ב'תלוים ועומדים'?

בפשטות, מחכים למשפטם מר"ה עד יוה"כ, ועד נחתם דינם.
(אם ישארו בינוניים, יכול להיות שיחתמו למיתה, כי לא היו צדיקים).

 

[שכל הנעלם]

לא הבנתי,
מה שהגמ' מכנה צדיק גמור (אין לו שום חטא) מכנה התניא בינוני ?
ומה שהגמ' מכנה בינוני (חציו מצות וחציו עבירות) איך מכנה התניא ?

מי שיש לו עבירה - הוא לא בינוני,
בינוני - 0 עבירות,
בינוני:
1. מנצח תמיד את היצה"ר.
2. תמיד כשיכל למחות - מחה בעוברי עבירה
3. לא ביטל אפ' מצוות עשה
4. אין בו אפ' עוון ביטול תורה
כל זה - בינוני.
כמבואר באמצעו של פרק א' בתניא.
ומי שעובר עבירה נק' רשע!

 

[אלישמע]

מי שיש לו עבירה - הוא לא בינוני,
בינוני - 0 עבירות,
בינוני:
1. מנצח תמיד את היצה"ר.
2. תמיד כשיכל למחות - מחה בעוברי עבירה
3. לא ביטל אפ' מצוות עשה
4. אין בו אפ' עוון ביטול תורה
כל זה - בינוני.
כמבואר באמצעו של פרק א' בתניא.
ומי שעובר עבירה נק' רשע!

וזה לא כפשטות הגמ'.

 

[יסודותיך חזקי]

לא הבנתי,
מה שהגמ' מכנה צדיק גמור (אין לו שום חטא) מכנה התניא בינוני ?
ומה שהגמ' מכנה בינוני (חציו מצות וחציו עבירות) איך מכנה התניא ?

פה בדיוק נשאלת השאלה וכי התניא חולק על גמרא ?
אז לא !
התניא מדבר על מצב הנפש מה הולך בנפש לא על כמות עברות או מצוות ולכן ההגדה של צדיק או רשע זה על מצב נפש יש יצר הרע או אין יצר הרע
הגמרא מדברת על הגדרה אחרת היא מדברת על כמות כויות או חצי חצי ולכן מה שנחשב צדיק בגמרא בהגדרת התניא אולי בהגדרת הנפש הוא יקרא בחינת רשע

 

[שכל הנעלם]

לא הבנתי,
מה שהגמ' מכנה צדיק גמור (אין לו שום חטא) מכנה התניא בינוני ?

וצדיק גמור ע"פ התניא הוא כמובן בלי עבירות,
ואו צדיק שאינו גמור שהרע שבו כפוף לטוב ונשאר במעט מזעיר
או צדיק גמור שהרע שבו כפוף לטוב בכל מאודו,

 

[שכל הנעלם]

פה בדיוק נשאלת השאלה וכי התניא חולק על גמרא ?
אז לא !
התניא מדבר על מצב הנפש מה הולך בנפש לא על כמות עברות או מצוות ולכן ההגדה של צדיק או רשע זה על מצב נפש יש יצר הרע או אין יצר הרע
הגמרא מדברת על הגדרה אחרת היא מדברת על כמות כויות או חצי חצי ולכן מה שנחשב צדיק בגמרא בהגדרת התניא אולי בהגדרת הנפש הוא יקרא בחינת רשע

בדיוק זה כל הראיון ב''שם המושאל''
שבגמ' הכוונה שבעיקרון כביכול צדיק זה בלי עבירות, בינוני חצי חצי ורשע כולו עבירות,
אבל בפרטיות אפשר לאמר כפי שהתניא מבאר זאת.