תוכן דרשותיו של הרב יצחק יוסף שליט"א

[בפי ישרים]

יש לי קושיא כבר הרבה מאד זמן: הרי מורינו הראש"ל ידיו רב לו בכל מקצועות התורה ובכל הלכותיה, ומי כמוהו שבכל בית כנסת לומדים הלכותיו מספריו הרבים. א"כ מדוע בשיעורו השבועי (וכן בשיעוריו במקומות אחרים) חוזר בד"כ על פחות או יותר אותם נושאים כבר כמה שנים (מבשל בורר, כיבוד אב ואם, תפילה) ולא מוסר על דברים שמעולם לא דיבר עליהם ברבים (הלכות מוקצה לפרטיהם הרבים, הלכות תרומות ומעשרות, חלה, מזוזה, סוחט, רפואה בשבת, תערובות, ועוד ועוד).

 

[יהודה מ.]

יש לי קושיא כבר הרבה מאד זמן: הרי מורינו הראש"ל ידיו רב לו בכל מקצועות התורה ובכל הלכותיה, ומי כמוהו שבכל בית כנסת לומדים הלכותיו מספריו הרבים. א"כ מדוע בשיעורו השבועי (וכן בשיעוריו במקומות אחרים) חוזר בד"כ על פחות או יותר אותם נושאים כבר כמה שנים (מבשל בורר, כיבוד אב ואם, תפילה) ולא מוסר על דברים שמעולם לא דיבר עליהם ברבים (הלכות מוקצה לפרטיהם הרבים, הלכות תרומות ומעשרות, חלה, מזוזה, סוחט, רפואה בשבת, תערובות, ועוד ועוד).

ראינו הרבה חכמים שחוזרים על דבריהם, והמטרה היא על מנת שהדברים יתקבלו, אחרי שחוזרים על הדברים אנשים יודעים טוב יותר.
וידוע שיש הרבה כללים שיודעים מחמת שהרב חוזר עליהם הרבה.
חוץ מזה לא הכול חוזר ממש אלא על הכללים, ויש הרבה הלכות שמי ששומע אותו שהוא מחדש.

 

[בפי ישרים]

אבל יש דברים שמעולם הוא לא דיבר עליהם, ואין ענין לכאורה לדבר פלפול בערב תשעה באב מה הגדר של האיסור ללמוד תורה, או בערב פסח אם החמץ איסורא בלע או היתר בלע, ובחנוכה האם בחורי ישיבות חייבים בהדלקה - איך נדע דעתו לענין תרומות ומעשרות, לענין שילוח הקן, בדיני בית כנסת, בהלכות קידוש, בהלכות סוחט, בהלכות רפואה ועוד.

 

[שמעון טרבלסי]

יש לי קושיא כבר הרבה מאד זמן: הרי מורינו הראש"ל ידיו רב לו בכל מקצועות התורה ובכל הלכותיה, ומי כמוהו שבכל בית כנסת לומדים הלכותיו מספריו הרבים. א"כ מדוע בשיעורו השבועי (וכן בשיעוריו במקומות אחרים) חוזר בד"כ על פחות או יותר אותם נושאים כבר כמה שנים (מבשל בורר, כיבוד אב ואם, תפילה) ולא מוסר על דברים שמעולם לא דיבר עליהם ברבים (הלכות מוקצה לפרטיהם הרבים, הלכות תרומות ומעשרות, חלה, מזוזה, סוחט, רפואה בשבת, תערובות, ועוד ועוד).

כמנהג אביו.
רק שהוא מסתעף הרבה.

 

[בפי ישרים]

תפתח בקול הלשון, היה לרב עובדיה שיעורים במגוון רחב של נושאים, וכן דיבר הרבה מאד בהגדה ומוסר

 

[עת שערי רצון]

זה כל הזמן אותם נושאים; סב"ל, סב"ל נגד מנהג/מרן, ברכה על ההדלקה, ברכת המפיל, כיבוד הורים (3-4 שיעורים רק להסביר הלכה אחת שאין חיוב לשמוע להורים בענייני הלכה, ובפרט אם זה נגד מרן) מנהגי מרוקו, ובחנוכה בחורי ישיבות, בפורים פרשת זכור ומגילה, בספירת העומר קטן שהגדיל וכו' וחוזר חלילה. גם סגנון הספרים ילקוט יוסף דומה לזה קצת.

 

[שמעון טרבלסי]

תפתח בקול הלשון, היה לרב עובדיה שיעורים במגוון רחב של נושאים, וכן דיבר הרבה מאד בהגדה ומוסר

כוונתי לשיעור במוצ"ש.

 

[מחכך בדעתו]

יש דברים שמעולם הוא לא דיבר עליהם, ואין ענין לכאורה לדבר פלפול בערב תשעה באב מה הגדר של האיסור ללמוד תורה, או בערב פסח אם החמץ איסורא בלע או היתר בלע, ובחנוכה האם בחורי ישיבות חייבים בהדלקה - איך נדע דעתו לענין תרומות ומעשרות, לענין שילוח הקן, בדיני בית כנסת, בהלכות קידוש, בהלכות סוחט, בהלכות רפואה ועוד.

ידוע שמרן הרב עובדיה ענה בהרבה דברים שלא כתב בהם, ראה לדוגמא בכל כרכי 'מעין אומר' מאות שאלות, משא"כ הבן הרה"ר לשעבר שליט"א לפי מה ששאלתי תלמידים מחזון עובדיה, מעולם לא השיב בנושאים שלא כתב עליהם. אני חושב שזה אומר הרבה.
עוד משהו שאמר לי אברך חשוב מהכולל של הרב בוכבוט בישיבת השלום, שהגיע אליהם כמה פעמים לפני פסח, וכל פעם חזר וניעור הנידון של חוזר וניעור. אמר לי שבזמנו הם היו חסידים שלו, ומאוד נבוכו בזה, עד שהחכימו מעט, והבינו את העסק.

 

[שמעון טרבלסי]

ידוע שמרן הרב עובדיה ענה בהרבה דברים שלא כתב בהם, ראה לדוגמא בכל כרכי 'מעין אומר' מאות שאלות, משא"כ הבן הרה"ר לשעבר שליט"א לפי מה ששאלתי תלמידים מחזון עובדיה, מעולם לא השיב בנושאים שלא כתב עליהם. אני חושב שזה אומר הרבה.
עוד משהו שאמר לי אברך חשוב מהכולל של הרב בוכבוט בישיבת השלום, שהגיע אליהם כמה פעמים לפני פסח, וכל פעם חזר וניעור הנידון של חוזר וניעור. אמר לי שבזמנו הם היו חסידים שלו, ומאוד נבוכו בזה, עד שהחכימו מעט, והבינו את העסק.

מה הכוונה שלא כתב עליהם?
בסדרת ילקו"י?
א"ע צא וראה בשו"ת הראש"ל ובעוד עשרות או מאות תשובות שהשיב לשואליו, שאינם בנושאים שכתב עליהם בספריו.

 

[אור תורה]

מהשערה, כנראה מעדיף לדבר במה שהוא עסוק בו וכותב, וידוע שהוא מתעסק עכשיו בהלכות ברכות.

אגב, יש ראשי ישיבות ורמי"ם שחוזרים על המהלכים שלהם שנים רבות, בדוק ומנוסה.

זכור לי שאברך מופלג אחד דיבר עם בחור צעיר שלומד בישיבה שהוא, האברך, למד. והבחור אמר לו איזה מהלך מהשיעור הכללי, והאברך אמר לו שהוא זוכר את השיעור הזה לפני למעלה מ10 שנים.

כן, ראשי ישיבות ורמי"ם חוזרים על אותם שיעורים, אבל עליהם אין לך שום תמיהה... זה לא מתמיה אותך באמת...

 

[קול יעקב]

בישיבה יש תלמידים חדשים,
גם בשיעורים כל כמה שנים מתחלפים התלמידים?

 

[אור תורה]

תתפלא שגם בשיעורים יש תלמידים חדשים, להוי ידוע שיש ילדים שעם הגיל נעשים בחורים ביש"ק וביש"ג, וישנם בחורים שלא מקשיבים לשיעור ורק אחרי החתונה ההלכות יותר נצרכות להם, ורואים בכל יום ראשון את הדיונים בכולל על מה שנאמר בשיעור.

וכבר נהג מרן זצ"ל לחזור כל שנה על רוב הדברים, ואפילו על אותו חידוש על פרשת שבוע (במאמר מוסגר, בזכות שמרן זצ"ל חזר על אותו חידוש, ישנם כאלו שבלי להכין חידוש, יש להם על המוכן). כי ראה שעי"ז הדברים נחקקים יותר ויותר, ומי אנו שניתן עצות ורעיונות לגדולי ישראל.

 

[קול יעקב]

תתפלא שגם בשיעורים יש תלמידים חדשים, להוי ידוע שיש ילדים שעם הגיל נעשים בחורים ביש"ק וביש"ג, וישנם בחורים שלא מקשיבים לשיעור ורק אחרי החתונה ההלכות יותר נצרכות להם, ורואים בכל יום ראשון את הדיונים בכולל על מה שנאמר בשיעור.

וכבר נהג מרן זצ"ל לחזור כל שנה על רוב הדברים, ואפילו על אותו חידוש על פרשת שבוע (במאמר מוסגר, בזכות שמרן זצ"ל חזר על אותו חידוש, ישנם כאלו שבלי להכין חידוש, יש להם על המוכן). כי ראה שעי"ז הדברים נחקקים יותר ויותר, ומי אנו שניתן עצות ורעיונות לגדולי ישראל.

במחילה אבל לכב' כנראה חסר בתורת החילוק ובהבנת הנקרא.
לא שאלתי אם אין תלמידים 'חדשים', שאלתי אם 'מתחלפים' התלמידים.
וההבדל בזה הוא גדול עצום ורב.
ומה צריך להאריך בדברים פשוטים לכל בר דעת.

 

[בפי ישרים]

נשים לב שגם אחיו הראש"ל הגר"ד יוסף גם חוזר על סבב מסויים של הלכות, ואמנם יש לו מאגר אחר משל אחיו, והרבה גם מוסיף שיעורים חדשים כגון בהלכות מוקצה שעוסק בהם, אך למשל בדרשות שלו מוסר דברים חדשים למדי.
אחיו הגאון הרב יעקב יוסף זצ"ל מסר שיעורים לתלמידיו בכל התורה כולה (כיעוין בקול הלשון), ארבעת המינים לפרטיהם וכיו"ב עוד רבות.

 

[רק תורה]

גם סגנון הספרים ילקוט יוסף דומה לזה קצת.

אכן.
גם בילקוט יוסף אנו מוצאים חזרה על הרבה נושאים הלכתיים ייחודיים שאינם מוכרים משום ספר אחר, החל מהקדמות ועבור לכל הספר - העתקות והדבקות מילה במילה של עמודים שלמים (אגב, מצאתי בילקוט טהרה חידוש, שאחרי שהעתיק והדביק הרבה בעניין מנהגי מרוקו קטעים שלמים ועצומים שנמצאים בכרכי ילקוט יוסף, עין יצחק, בני מרוקו והליכותיהם וכו' הוא הביא מכתב מרבנים מרוקאים שעליהם לקבל את פסקי הילקוט, מעניין אם כבוד הרב חוזר על זה בכל הכרכים החדשים). כך גם בהסכמות לרוב, בשו"ת הראשון לציון - העתקות והדבקות של עמודים שלמים לרוב.

 

[עת שערי רצון]

לגוף הטענה, שום תשובה לא תספק אותך.
ולגוף התשובה, מהשערה, כנראה מעדיף לדבר במה שהוא עסוק בו וכותב, וידוע שהוא מתעסק עכשיו בהלכות ברכות.

אגב, יש ראשי ישיבות ורמי"ם שחוזרים על המהלכים שלהם שנים רבות, בדוק ומנוסה.

נכון מאוד, רק שלא דיברנו עליהם עכשיו.
לדוגמא אחיו ר' יעקב זצ''ל היה מוסר שיעורים בכל חלקי השו''ע כולל אבן העזר וחו''מ. יש המון הלכות למעשה בחו''מ ואבן העזר. תאמין לי, מי שהולך אחרי הרב יצחק שליט''א, לא צריך שיחזרו לו על כל הלכה חמישים פעם, פעם-פעמיים מספיק, וגם אם תהיה לו שאלה, יפתח את הספר 'ילקוט יוסף'. ומי שלא הולך אחריו, גם אם תביא לו את כל הראיות שבעולם ו1500000 פוסקים וכו', לא ישתכנע.

כן, ראשי ישיבות ורמי"ם חוזרים על אותם שיעורים, אבל עליהם אין לך שום תמיהה... זה לא מתמיה אותך באמת...

עיין לעיל.
וחוץ מזה, אינו דומה, כי הרמי''ם לא חוזרים אותם שיעורים באותה שנה-שנתיים עם אותו מחזור, אלא פעם ב-10 שנים, כשהמחזור הקודם ששמע את אותם שיעורים כבר מזמן אינו בישיבה.
צריך ללמוד לדמות בין מילתא למילתא.

 

[קול יעקב]

(אגב, מצאתי בילקוט טהרה חידוש, שאחרי שהעתיק והדביק הרבה בעניין מנהגי מרוקו קטעים שלמים ועצומים שנמצאים בכרכי ילקוט יוסף, עין יצחק, בני מרוקו והליכותיהם וכו' הוא הביא מכתב מרבנים מרוקאים שעליהם לקבל את פסקי הילקוט, מעניין אם כבוד הרב חוזר על זה בכל הכרכים החדשים

חוזר.

 

[רק תורה]

יש כאלו שואלים שאלות והמטרה ידועה מראש, גם אם תאמר להם שאביו מרן זצ"ל כך נהג שחזר כל שנה על אותם הלכות כדי להחדיר את ההלכה ובפרט בהלכות שהיה לו ענין שינהגו כדעת מרן השו"ע. הם יחפשו קושיות ותמיהות,
אכן. מה שנראה שהשיעור מיועד לחדד את כללי הפסיקה ולחזק את פסקי אביו מרן זצ"ל. למי שיש בעיה עם זה יכול לא לשמוע או למסור שיעור באותה שעה, הכל טוב.

לרב עובדיה היה עניין שינהגו כדעת מרן אבל עיקר עניינו היה שקודם כל ידעו מה זה בורר או מבשל... המצב היה שונה... אצל הרב יצחק זה שונה וכפי שהסברת, זה לא שיעור להעברת ההלכות המצויות בצורה מסודרת, אלא חיזוק בדקי הבניין של אביו, כגון, מעמד הספר אור לציון, איך לפסוק ואיך לא, מעמדם של מנהגים וכו'.

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

אכן.
גם בילקוט יוסף אנו מוצאים חזרה על הרבה נושאים הלכתיים ייחודיים שאינם מוכרים משום ספר אחר, החל מהקדמות ועבור לכל הספר - העתקות והדבקות מילה במילה של עמודים שלמים (אגב, מצאתי בילקוט טהרה חידוש, שאחרי שהעתיק והדביק הרבה בעניין מנהגי מרוקו קטעים שלמים ועצומים שנמצאים בכרכי ילקוט יוסף, עין יצחק, בני מרוקו והליכותיהם וכו' הוא הביא מכתב מרבנים מרוקאים שעליהם לקבל את פסקי הילקוט, מעניין אם כבוד הרב חוזר על זה בכל הכרכים החדשים). כך גם בהסכמות לרוב, בשו"ת הראשון לציון - העתקות והדבקות של עמודים שלמים לרוב.

כמדומה שהוא הושפע בענין זה דוקא מהגרי"ח סופר שליט"א

 

[בפי ישרים]

דבר זה הוא ממש חבל שלא לקבל שיעורים במגוון נושאים מאחד שהוא אוצר בלום כמו הרב יצחק שליט"א, אולי צריך לעורר אותו לענין הזה, כנראה חושב שנהנים לשמוע על נושאים אלו דווקא.
אני מסתובב בבתי מדרש וכל הדיבורים של האנשים כל הזמן זה על מתי מברכים על הנרות שבת, האם יש לשמור על מנהגי מרוקו, האם עוגיות פפושדו מותרות. - הגיע הזמן להתקדם, ישנם מגוון הלכות ונושאים לוויכוח שהציבור לא מודע להם שאפשר להתפלפל, בענין בישולי גויים מרן והרמ"א, סוגיות שונות בהלכות ברכות (סתם הערה למה אף פעם לא מסר שיעור שלם על הבמבה מתוך הסוגיה עם כל המקורות - דבר שיכול להיות מענין מאד), דיני הבדלה, מה מותר לומר לגוי ומה אסור (מעבר לכל הפלפולים בטעמי האיסור של אמירה לגוי ומלא נפ"מ - הציבור צריך לדעת מתי מותר למעשה לומר לגוי ומתי אסור), הלכות ריבית שנכשלים בהם הרבה בבנקים, הלכות יחוד.
עוד דבר בעקבות כך, ששמתי לב בבתי כנסיות שיש את ההלכה יומית מתוך חוברת, גם שם ההלכות כל שנה כמעט חוזרים על עצמם באותם נושאים - גם בדבר זה צריך לשנות ולהתקדם לנושאים שהציבור לא מודע.

 

[בפי ישרים]

בענין זה דוקא מהגרי"ח סופר שליט"א

מה הכוונה?

 

[עת שערי רצון]

דבר זה הוא ממש חבל שלא לקבל שיעורים במגוון נושאים מאחד שהוא אוצר בלום כמו הרב יצחק שליט"א, אולי צריך לעורר אותו לענין הזה, כנראה חושב שנהנים לשמוע על נושאים אלו דווקא.
אני מסתובב בבתי מדרש וכל הדיבורים של האנשים כל הזמן זה על מתי מברכים על הנרות שבת, האם יש לשמור על מנהגי מרוקו, האם עוגיות פפושדו מותרות. - הגיע הזמן להתקדם, ישנם מגוון הלכות ונושאים לוויכוח שהציבור לא מודע להם שאפשר להתפלפל, בענין בישולי גויים מרן והרמ"א, סוגיות שונות בהלכות ברכות (סתם הערה למה אף פעם לא מסר שיעור שלם על הבמבה מתוך הסוגיה עם כל המקורות - דבר שיכול להיות מענין מאד), דיני הבדלה, מה מותר לומר לגוי ומה אסור (מעבר לכל הפלפולים בטעמי האיסור של אמירה לגוי ומלא נפ"מ - הציבור צריך לדעת מתי מותר למעשה לומר לגוי ומתי אסור), הלכות ריבית שנכשלים בהם הרבה בבנקים, הלכות יחוד.
עוד דבר בעקבות כך, ששמתי לב בבתי כנסיות שיש את ההלכה יומית מתוך חוברת, גם שם ההלכות כל שנה כמעט חוזרים על עצמם באותם נושאים - גם בדבר זה צריך לשנות ולהתקדם לנושאים שהציבור לא מודע.

זה בדיוק מה שאמרתי, והותקפתי ע''י @אור תורה ו - @שמעון טרבלסי ועוד

 

[אור תורה]

האם עוגיות פפושדו מותרות.

אתה כותב סתם בלי לחשוב.
הראש"ל שליט"א לא דיבר בכלל על פפושדו.
ועל שאר דברים שאתה כותב.
אני עובר על העלון של השיעור השבועי יש בו כל פעם הרבה נושאים גם אם מדבר על ברכות מסתעף לנידונים רבים וגם הרבה השקפה וגם דרך הפסיקה.

זה השיעור, ורבבות אלפי ישראל נהנים מתורתו.

כבר כתבתי לך למעלה, שכנראה הוא מעדיף לדבר בשיעור בדברים שהוא עוסק בהם בכתיבה, גם אחיו הרב דוד שליט"א שנים רבות בשיעור של יום ראשון היה מוסר בנושאים שהיה כותב בהלכה ברורה באותו הזמן.

 

[רק תורה]

אתה כותב סתם בלי לחשוב.
הראש"ל שליט"א לא דיבר בכלל על פפושדו.
ועל שאר דברים שאתה כותב.
אני עובר על העלון של השיעור השבועי יש בו כל פעם הרבה נושאים גם אם מדבר על ברכות מסתעף לנידונים רבים וגם הרבה השקפה וגם דרך הפסיקה.

לא להגזים... נושא של ברכה לפני ההדלקה או אחרי זה הנושא שמדובר בספריו ובשיעוריו במידה שלא תמצא אצל כל מחבר אחר מאז משה רבינו. פפושדו זה נושא חשוב מאוד לרב ובעיקר לתלמידיו והרב הורה כמה וכמה פעמים שאף מי שלא מקפיד על שמורה יכול לאכול כיון דנפק מפומיה דמר מרן אביו - על אף שהוא לא מדבר על עניין זה באותה המידה.

כוונת הכותב שהציבור עצמו מוצא את עצמו מתפלפל בכמה נושאים "בוערים" בהשפעת העלונים וכו' כשהוא לא מודע שיש הרבה נושאים מעניינים שהרב יצחק ותלמידיו יכולים להחכים בהם את הציבור... להוכיח את ברכת הבמבה החל מגמרא והראשונים והפוסקים ומהצד הטכני זה משהו שהציבור בשל לדון בו... ויכול לעורר אצלו עניין רב (ולא רק לדון מה הגר"ע חשב בעניין הבוטנים שנקראים במבה ומדוע הגר"ד "חולק" על זה).

 

[כאחד העם]

דבר מעניין מצאתי שכתב ר' יצחק גבי האם יש דין של "גדול הדור" אחר פטירה, ושאסור לחלוק על גדול הדור

והוא- בהסכמתו לספר של הר' מיארה על הל' טהרה [יצא לאחרונה] "מנחה טהורה"
ושם בהסכמה מאריך לבאר ש "גדול הדור" זה שונה ממרא דאתרא וכו' וכו'

ולכן אע"פ שיש קושייא על גדול הדור, אעפ"כ הלכה כמותו

והביא סימוכין לדבריו- מהרב יהודה צדקה שבאיזה נושא היה לו קושייא על הבא"ח ואעפ"כ לעניין מעשה לא חלק כי הבא"ח היה "גדול הדור"

וע"ז הוסיף ר' יצחק- שצריך לומר שכל הדין הזה של גדול הדור שלא חולקים עליו הוא רק בחיותו אך אחרי פטירתו אם יש קושייא על דבריו לא הולכים אחריו

המורם מדבריו של ר' יצחק- שכל מה שכותב שאביו הרב עובדיה זצ"ל הוא בגדר של גדול הדור ולכן צריך להיות הלכה כמותו, ואע"פ שיש קושיות על דבריו עדיין צריך לעניין מעשה להתבטל לגדול הדור
כל זה נכון- רק בימי חיותו, אך אחרי הפטירה, כבר אין דין של גדול הדור, ואזאי אם יש קושייא אדבריו לא אזלינן כוותיה

 

[מחכך בדעתו]

יש ראשי ישיבות ורמי"ם שחוזרים על המהלכים שלהם שנים רבות, בדוק ומנוסה.

שני חילוקים בדבר.

א. ראש ישיבה יש לו מהלך שלו שמסביר את הענין, לא אוסף "וכן כתב". מהלך שלך, אפשר לחזור עליו. [פעם במחזור, זה יוצא פעם בשבע שנים, לא פעמיים בשנה...

ב. ראש ישיבה מתווה דרך בלימוד, אז העיקר זה המהלך ולא התוכן. משא"כ פוסק הלכה, צריך להורות דעת העם בכל אשר יעשון, לא רק חוזר וניעור.

 

[אור יעקב]

קראתי את כל התגובות האחרונות בנושא, ויש לי כמה הערות והארות.

1. מי ששומע/עוקב אחרי השיעור השבועי "בקביעות" מוצא מגוון עצום של נושאים שמרן שליט"א מדבר עליו. נכון שיש נושאים "מסויימים" שחוזר עליהם כמה וכמה פעמים כדי להשריש את הדבר. אבל כמעט שאין שיעור שאים בו "חידוש" במשהו מסויים או הוספה מסויימת.

2. מי ששמע את השיעורים של מרן הגרע"י זצוק"ל, היה רואה שהוא היה חוזר על דברים בהרבה יותר ממה שמרן שליט"א חוזר (והדבר פשוט שרצה להשריש את ההלכות יותר בתחילת התקופה, ועכשיו פחות צריך לזה)

3. כמובן שעיקר התמקדות השיעורים הם ב"ברכות שבת ומועדים" שהם הדברים היותר מעשיים ונצרכים, ועל כן חוזר עליהם הרבה פעמים, ועדין אם כל זה משתדל מרן שליט"א לחדש דברים אפי' שחוזר על דבר כמה פעמים.

4. וכמובן לא שייך הטענות שנטענו שצריך יותר "פלפולים" וכדו', כי בוודאי שרוב השומעים את השיעור הם מהמון העם שצריך לדבר אליהם בצורה השוה לכל נפש שיבינו אותה. וכמו השיעורים שמסר מרן הגרע"י זצוק"ל.

ואם היה מדבר בצורה יותר "פלפולית" הבעלי בתים היו מפסיקים לשמוע, וחבל על דאבדין.

 

[אור תורה]

שני חילוקים בדבר.

א. ראש ישיבה יש לו מהלך שלו שמסביר את הענין, לא אוסף "וכן כתב". מהלך שלך, אפשר לחזור עליו. [פעם במחזור, זה יוצא פעם בשבע שנים, לא פעמיים בשנה...

ב. ראש ישיבה מתווה דרך בלימוד, אז העיקר זה המהלך ולא התוכן. משא"כ פוסק הלכה, צריך להורות דעת העם בכל אשר יעשון, לא רק חוזר וניעור.

נכון ראש ישיבה לא צריך להגיע לוכן כתב. אבל פוסק הלכה, צריך גם צריך לחזק את הפסק שלו.

יש הרבה פסקים שחדרו לאנשים רק בגלל שמרן רבינו הגר"ע זצ"ל ובנו מרן הראש"ל שליט"א חזרו ודשו מידי שנה בשנה. אם יש לך בעיה עם זה, אז הבעיה היא רק שלך, וכמו שבארתי למעלה.

גדולי הפוסקים כדוגמת השבט הלוי ועוד לא חיפשו רייד בספרים שלהם, רק להגיע לחקר ההלכה

בשיעור כללי של הראישיבה צריך רייד... ואם זה חוזר כל כמה שנים לשיטתך, חסר ברייד.... ובכ"ז ראשי הישיבות והרמים חוזרים על רוב המהלכים שלהם.

 

[רק תורה]

4. וכמובן לא שייך הטענות שנטענו שצריך יותר "פלפולים" וכדו', כי בוודאי שרוב השומעים את השיעור הם מהמון העם שצריך לדבר אליהם בצורה השוה לכל נפש שיבינו אותה. וכמו השיעורים שמסר מרן הגרע"י זצוק"ל.

ואם היה מדבר בצורה יותר "פלפולית" הבעלי בתים היו מפסיקים לשמוע, וחבל על דאבדין.

בגדול אתה צודק, אבל נראה דאיהו גופיה לא נרתע כלל משיעורים שלמים סביב פלפולים וחקירות ונפק"מ במוצ"ש, ומאידך לא נרתע כלל מחזרתיות על נושאים שלחלקם אין בהם גדר של שיעור הלכה מורכב לפני אברכים שכבר בד"כ מכירים את דעתו.

יכול להיות שצורך הדור לדעתו שידעו כולם שלפי מרן אין צורך להחמיר חוזר וניעור או בבישול אחר בישול בתבשיל עם קצת רוטב? הרי בוודאי גם איהו גופיה מידע ידע שאלו נושאים שנויים במחלוקת ויש ראיות לכאן ולכאן ויש מנהגים של גדולי המזרח לכאן ולכאן, ודעת מרן לא ברורה, ואי אפשר לכוף את כולם על ידי ריבוי בשיעורים אז מה כל העניין להתעקש על זה. כמו כן אין צורך לצאת נגד מנהג קצת נשים שלא לשמוע מגילה ביום משום שאף אחד לא נוהג כן בימינו.

 

[אור יעקב]

דאיהו גופיה לא נרתע כלל משיעורים שלמים סביב פלפולים וחקירות ונפק"מ במוצ"ש,

אולי אומר 20 נפק"מ על נושא מסויים...
אבל עדין אומר זאת בצורה קלה וברורה מבלי להכנס יותר מידי "בעיון".
וגם שאומר "חקירה" וכדו' אומר זאת בצורה המתאימה לבעלי בתים.

ומאידך לא נרתע כלל מחזרתיות על נושאים שלחלקם אין בהם גדר של שיעור הלכה מורכב לפני אברכים שכבר בד"כ מכירים את דעתו.

חזרתיות על נושאים זה בדרך כלל יותר לבעלי בתים מאשר לאברכים.
(וכבר כתבתי לעיל, שגם שחוזר משתדל "לחדש" דברים חדשים)

יכול להיות שצורך הדור לדעתו שידעו כולם שלפי מרן אין צורך להחמיר חוזר וניעור או בבישול אחר בישול בתבשיל עם קצת רוטב? הרי בוודאי גם איהו גופיה מידע ידע שאלו נושאים שנויים במחלוקת ויש ראיות לכאן ולכאן ויש מנהגים של גדולי המזרח לכאן ולכאן, ודעת מרן לא ברורה, ואי אפשר לכוף את כולם על ידי ריבוי בשיעורים אז מה כל העניין להתעקש על זה. כמו כן אין צורך לצאת נגד מנהג קצת נשים שלא לשמוע מגילה ביום משום שאף אחד לא נוהג כן בימינו.

זה כבר החלטות שלו מה צריך "להשריש" יותר בציבור ומה לא, על מה לדבר יותר ועל מה פחות.