5 הדרכים לקנות את מצוות האמונה ע"פ הרב דסלר זצוק"ל ב"מכתב מאליהו"
1-הדרך החיצונית
הַדֶּרֶךְ הָרִאשׁוֹנָה הִיא דֶּרֶךְ שֶׁל חִנּוּךְ, דְּהַיְנוּ, שֶׁיְּחַנֵּךְ הָאָדָם אֶת עַצְמוֹ לַעֲסֹק בָּאֱמוּנָה גַּם בְּאֹפֶן חִיצוֹנִי. יַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לוֹמַר תָּמִיד בְּכָל הִזְדַּמְּנוּת: “בָּרוּךְ ה'”, “אִם יִרְצֶה ה'”, “בְּעֶזְרַת ה'” וְכַדּוֹמֶה. וְכֵן יְדַקְדֵּק לְקַיֵּם מִצְוַת תְּפִלָּה, גַּם אִם עֲדַיִן מִתְפַּלֵּל בְּלִי כַּוָּנָה, כֵּיוָן שֶׁהַתְּפִלָּה הִיא בִּטּוּי הָאֱמוּנָה בהקב”ה, וְאַף שֶׁתְּפִלָּתוֹ עֲדַיִן חִיצוֹנִית, עוֹסֵק הוּא עַל כָּל פָּנִים בְּבִטּוּי דְּבָרִים שֶׁל אֱמוּנָה.
וְכֵן בְּכָל הַמִּצְווֹת שֶׁהָאָדָם מְקַיֵּם, גַּם כְּשֶׁחֲסֵרָה בָּהֶן כַּוָּנָה פְּנִימִית, הֲרֵי עַל כָּל פָּנִים מְקַיֵּם אֶת צִוּוּי השי”ת, וְגַם בְּזֶה מְחַזֵּק אֶת הָאֱמוּנָה בַּה’ בְּדֶרֶךְ חִיצוֹנִית. וְזֶה יְבִיאֵהוּ לִהְיוֹת יָרֵא מִלַּעֲבֹר עֲבֵרָה, כִּי כְּבָר הֻרְגַּל לִשְׁמֹר אֶת צִוּוּיֵי השי”ת וּלְהִתְרַחֵק מִמַּה שֶׁנֶּגֶד רָצוֹן הַבּוֹרֵא ית’. אָמְנָם כָּל זֶה עֲדַיִן הוּא בְּדַרְגָּה שֶׁל חִנּוּךְ וְהֶרְגֵּל, וְאֵין רִשּׁוּמוֹ נִכָּר אֶלָּא בַּחִיצוֹנִיּוּת.
2-דרך ההתבוננות
הַדֶּרֶךְ הַשְּׁנִיָּה הִנָּהּ פְּנִימִית יוֹתֵר, וְהִיא דֶּרֶךְ הַהִתְבּוֹנְנוּת. כְּשֶׁמִּתְבּוֹנֵן הָאָדָם בְּפִלְאֵי הַבְּרִיאָה, וּמְבָרֵר לְעַצְמוֹ שֶׁהֵם מַעֲשֵׂי ה’ וְגִלּוּיֵי חָכְמָתוֹ הָאֵין סוֹפִית, כְּמַאֲמַר הַכָּתוּב: “מַה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה'” וכו’, מִתְחַזֶּקֶת בּוֹ אֱמוּנָה פְּנִימִית. אַף שֶׁאֵין הוּא בַּמַּדְרֵגָה לְהַכִּיר אֶת הקב”ה מִתּוֹךְ כָּל דָּבָר אֲשֶׁר סְבִיבוֹ (בְּחִינַת “וְקוֹנֶה הַכֹּל”), עַל כָּל פָּנִים יִתְפַּעֵל מִנִּפְלָאוֹת הַטֶּבַע, כְּגוֹן מֵהַסֵּדֶר הַנִּפְלָא הַקַּיָּם בַּבְּרִיאָה; וְהַהַתְאָמָה הַנִּפְלָאָה בֵּין כָּל חֶלְקֵי הַבְּרִיאָה, אֵיךְ כָּל דָּבָר מַתְאִים עִם חֲבֵרוֹ; וַאֲשֶׁר הַכֹּל הוֹלֵךְ לְתַכְלִית אַחַת, וְכַדּוֹמֶה.
וְכֵן אִם יִתְבּוֹנֵן בָּעוֹלָם הַפְּנִימִי שֶׁל הָאָדָם. אִם יִסְתַּכֵּל בְּיֵצֶר הָרַע וְתַחְבּוּלוֹתָיו, וְיִתְבּוֹנֵן בַּשְּׁנִיּוּת שֶׁבְּלֵב הָאָדָם, וּבַהִתְרוֹצְצוּת הַתְּמִידִית בְּקִרְבּוֹ בֵּין מַצְפּוּנוֹ וְכֹחוֹת הָרַע, מַה צָרְכָּהּ וּמַה תַּכְלִיתָהּ, יַכִּיר גַּם בָּזֶה אֶת תַּכְלִית הַבְּרִיאָה – לְהִתְגַּבֵּר בְּכֹחַ הַטּוֹב עַל הָרַע, וְיִוָּכַח שֶׁהַכֹּל נוֹצַר לְמַטָּרָה אַחַת: גִּלּוּי הָרוּחָנִיּוּת. כָּךְ יוּכַל לִלְמֹד אֱמוּנָה עַל יְדֵי הִתְבּוֹנְנוּת בְּתוֹךְ עַצְמוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וּמִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלוֹהָּ” (איוב, י”ט, כ”ו).
3-דרך הקדושה
הַדֶּרֶךְ הַשְּׁלִישִׁית הִיא דֶּרֶךְ הַקְּדֻשָּׁה וְעוֹלִים אֵלֶיהָ עַל יְדֵי שְׁלֹשָׁה גְּדָרִים.
הַגֶּדֶר הָרִאשׁוֹן הוּא מִדַּת הָאֱמֶת, לְחַנֵּךְ אֶת עַצְמוֹ לִהְיוֹת נֶאֱמָן בְּלִבּוֹ – שֶׁיּוֹדֶה תָּמִיד עַל הָאֱמֶת, וִיסָרֵב לְקַבֵּל אֶת הַשֶּׁקֶר כֶּאֱמֶת. זוֹהִי בְּחִינַת הָאֱמוּנָה שֶׁנֶּאֶמְרָה עַל אַבְרָהָם אָבִינוּ ע”ה – עליו השלום, וּפֵרְשָׁהּ נְחֶמְיָה בִּתְפִלָּתוֹ: “וּמָצָאתָ אֶת לְבָבוֹ נֶאֱמָן לְפָנֶיךָ” – לִבּוֹ הָיָה נֶאֱמָן לָאֱמֶת שֶׁהִכִּיר.
הַגֶּדֶר הַשֵּׁנִי הוּא לַעֲסֹק בִּשְׁבִירַת הַיֵּצֶר, וּלְהַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לִפְרֹשׁ מִתַּאֲווֹת הָעוֹלָם הַזֶּה שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם מִצְוָה, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רש”י: “קְדוֹשִׁים תִּהְיוּ – פְּרוּשִׁים תִּהְיוּ”; כִּי בְּסִלּוּק הָרַע מִן הַלֵּב מִמֵּילָא רוֹאֶה הוּא אֶת אוֹרוֹ שֶׁל השי”ת.
וְהַגֶּדֶר הַשְּׁלִישִׁי – לַעֲסֹק בַּקְּדֻשָּׁה לֹא רַק בְּדֶרֶךְ פְּרִישׁוּת, אֶלָּא בְּדֶרֶךְ דְּבֵקוּת בַּתּוֹרָה בְּהִתְלַהֲבוּת. עִנְיְנֵי קְדֻשָּׁה מַגִּיעִים לְלִבּוֹ שֶׁל הָאָדָם רַק כַּאֲשֶׁר עוֹסֵק בָּהֶם בְּהִתְפַּעֲלוּת וְהִתְרַגְּשׁוּת. עַל כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְהַרְגִּישׁ תָּמִיד חִדּוּשׁ בְּלִמּוּדוֹ, כִּי אֵין הִתְפַּעֲלוּת וְהִתְרַגְּשׁוּת אֶלָּא עַל יְדֵי פְּגִיעָה פִּתְאוֹמִית בְּדָבָר חָדָשׁ, וּפְגִישָׁה כָּזוֹ, שֶׁהַלֵּב חָשׁ פִּתְאוֹם בְּדָבָר חָדָשׁ, הִיא הָעוֹשָׂה בּוֹ רֹשֶׁם שֶׁלֹּא יָסוּף מִמֶּנּוּ. זֶהוּ אֲמָרָם ז”ל עַל הַנֶּאֱמָר בִּקְרִיאַת שְׁמַע – “אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם”: “לֹא יִהְיוּ בְּעֵינֶיךָ כִּדְיוֹטְגָמָא (= מִצְוַת הַמֶּלֶךְ) יְשָׁנָה שֶׁאֵין הָאָדָם סוֹפְנָהּ, אֶלָּא כַּחֲדָשָׁה שֶׁהַכֹּל רָצִין לִקְרָאתָהּ” (רש”י דברים ו’, ו’). אוּלָם אֵין חִדּוּשׁ זֶה מֻכְרָח לִהְיוֹת חָדָשׁ מַמָּשׁ עֲבוּר הַשֵּׂכֶל, כִּי אַף אִם כְּבָר יָדַע מִזֶּה, וַאֲפִלּוּ הִרְגִּישׁ כָּזֶה בֶּעָבָר, אֶלָּא שֶׁהַרְגָּשָׁתוֹ עַתָּה אֶת הַדָּבָר הִנָּהּ הַרְגָּשָׁה פְּנִימִית יוֹתֵר – זוֹהִי כְּבָר בְּחִינַת חִדּוּשׁ לַלֵּב. כָּל דַּרְגָּה בַּפְּנִימִיּוּת הִיא עוֹלָם חָדָשׁ, וּמֻרְגֶּשֶׁת בַּלֵּב כְּאִלּוּ לֹא רָאָה דָּבָר זֶה מִיָּמָיו. אוּלָם מִי שֶׁלִּבּוֹ אָטוּם, וְאֵינוֹ מִתְפַּעֵל מֵהֶם – יִשָּׁאֵר עַם־הָאָרֶץ, כִּי אִם חִדּוּשָׁיו אֵינָם עוֹשִׂים בּוֹ רֹשֶׁם כְּלָל, תֶּחְסַר לוֹ הַדְּחִיפָה וְהַשְּׁאִיפָה לְהִתְעַמֵּק בְּלִמּוּדוֹ. מֵאִידָךְ גִּיסָא, בְּהִתְדַּבְּקוֹ בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל יְדֵי הִתְפַּעֲלוּתוֹ מִמֶּנָּה, יַעֲלֶה לִבּוֹ בְּמַדְרֵגוֹת הָאֱמוּנָה, שֶׁכֵּן אוֹר הַתּוֹרָה הוּא הַמַּפְתֵּחַ הַגָּדוֹל לָאֱמוּנָה.
4-דרכי ביטחון ודבקות
הַדֶּרֶךְ הָרְבִיעִית הִיא הַבִּטָּחוֹן בהשי”ת בְּפֹעַל, שֶׁיִּתְנַהֵג בְּכָל דְּרָכָיו בְּדֶרֶךְ הַבִּטָּחוֹן. שֶׁיֵּדַע שהקב”ה יָכוֹל לָתֵת לוֹ צְרָכָיו בְּכָל עֵת, לָכֵן אֵינוֹ דּוֹאֵג הַיּוֹם לְמַה שֶׁיִּהְיֶה לְמָחָר; כִּי יוֹדֵעַ שֶׁלְּכָל יוֹם יֵשׁ הַשְׁפָּעָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, בִּהְיוֹתוֹ הִזְדַּמְּנוּת לְגִלּוּי חָדָשׁ שֶׁל כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ. מוּבָן הוּא, שֶׁבְּלֹא הַקְדָּמַת אֱמוּנָה אִי אֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ לְמַעֲלַת הַבִּטָּחוֹן. אַךְ כַּאֲשֶׁר יַתְמִיד לְהִתְנַהֵג בְּבִטָּחוֹן בְּכָל מַעֲשָׂיו, תַּעֲלֶה דַּרְגַּת אֱמוּנָתוֹ וּבְהִירוּתָהּ, כִּי כֵּיוָן שֶׁתּוֹלֶה אֶת עֵינָיו בקב”ה, וּמִשְׁתַּחְרֵר מֵהַמַּבָּט הַטִּבְעִי, יִרְאֶה בַּחוּשׁ אֶת הַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית בַּכּלׁ.
5-הַדֶּרֶךְ הַחֲמִישִׁית הִיא הַהִתְעַסְּקוּת בִּדְבֵקוּת גְּמוּרָה וּתְמִידִית בהשי”ת, שֶׁעַל יָדָהּ רוֹאֶה אֶת הקב”ה בִּבְהִירוּת בִּפְנִים לְבָבוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “שִׁוִּיתִי ה’ לְנֶגְדִּי תָּמִיד”. הִיא הַדַּרְגָּה הַיּוֹתֵר נַעֲלָה בְּהִתְעַסְּקוּת הָאֱמוּנָה…
