בדברי החזו"ע האם צריך לכבות את האור בשעת בדיקת חמץ

  • יוזם האשכול יוזם האשכול יעקבי
  • תאריך התחלה תאריך התחלה

יעקבי

חבר בכיר
הצטרף
24/4/25
הודעות
2,319
ועל פי הירושלמי הנ״ל יש שרוצים להחמיר להצריך לכבות את נרות-החשמל הדולקות בבית בעת בדיקת חמץ, כדי שאור הנר יבהיק ויהיה נוח לבדוק בו, ובלא זה הוי כשרגא בטיהרא. אבל אין זה מוכרח כלל, שעל כל פנים הנר מאיר יפה בחורים ובסדקים, ובמקומות הגלויים אור החשמל עדיף ממנו. וכן העלה בספר מועדים וזמנים על ההגדה (עמוד ד). ושכן דעת כמה מגדולי דורינו מרבנן קשישאי. וזה פשוט. ע״ש.

וצ"ע שבמועדים וזמנים שם הביא ב' צדדים בזה, וכתב דעביד כמר עביד וכו' ולא הכריע שאין צורך, וממילא אין ראיה לרב עובדיה מדבריו.
 
הוא אומר ש"כן העלה בספר מועדים וזמנים" שזה אינו מוכרח כלל לומר שצריך להחמיר. והיינו שאפשר גם לא להחמיר, והוא ממש כמו שהבאת שכותב בספר, שאינו מוכרח להחמיר, אלא דעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד.
 
אבל אין זה מוכרח כלל, שעל כל פנים הנר מאיר יפה בחורים ובסדקים, ובמקומות הגלויים אור החשמל עדיף ממנו.
משנה ברורה תל"א ס"ק ג'
וכיון שצריך שתהיה לאור הנר קבעוה בלילה מפני שאז אורו מבהיק יותר מביום ואפילו במקום האפל.
וצ"ע.
 
הוא אומר ש"כן העלה בספר מועדים וזמנים" שזה אינו מוכרח כלל לומר שצריך להחמיר. והיינו שאפשר גם לא להחמיר, והוא ממש כמו שהבאת שכותב בספר, שאינו מוכרח להחמיר, אלא דעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד.
אבל זה ודאי לא ראיה לדבריו למעלה שכתב שאין צורך לכבות את האור.
(החזו"ע באדיבות @אור נאמן ותשח"ח לו)
 

קבצים מצורפים

וכן העלה בספר מועדים וזמנים על ההגדה (עמוד ד). ושכן דעת כמה מגדולי דורינו מרבנן קשישאי. וזה פשוט. ע״ש.


במועדים וזמנים שם הביא ב' צדדים בזה, וכתב דעביד כמר עביד וכו'.
ולא הכריע שאין צורך.
הדבר פשוט בדבריו שהעיקר שאין צריך לכבות.
1773940465641.png

1773940494727.png
 
הדבר פשוט בדבריו שהעיקר שאין צריך לכבות.
הצג קובץ מצורף 18389
הצג קובץ מצורף 18390
אכן נראה דנוטה יותר לומר דאין צריך לכבות ויהיב מילתא בטעמא, וכנראה לזה כיון הגרע''י. אך מ''מ נתן מקום לצד שני.

חבל שדילגת על תחילת דבריו.
שם הוא תמה על אלו המורים לכבות, וכתב ליישבם בלשון "אולי".
ובפרט שבהלכה למעלה אף לא הזכיר את אלו שפוסקים שא"צ לכבות, ורק כתב לשון "ויש נוהגין לכבות וכו'".
 
ובפרט שבהלכה למעלה אף לא הזכיר את אלו שפוסקים שא"צ לכבות, ורק כתב לשון "ויש נוהגין לכבות וכו'".
אדרבה זוהי "הראיה" שכתב רק שיש נוהגים ואין זה חיוב או עיקר הדין.
 
חבל שדילגת על תחילת דבריו.
שם הוא תמה על אלו המורים לכבות, וכתב ליישבם בלשון "אולי".
ובפרט שבהלכה למעלה אף לא הזכיר את אלו שפוסקים שא"צ לכבות, ורק כתב לשון "ויש נוהגין לכבות וכו'".
ויש נוהגים לא משמע המנהג הרווח.

ובכנות אתם נוהגים לכבות?

אבי לא נהג כן וגם אני לא נוהג ונ‘‘ל שכן המנהג הרווח. לא?
 
ובכנות אתם נוהגים לכבות?

אבי לא נהג כן וגם אני לא נוהג ונ‘‘ל שכן המנהג הרווח. לא?
את האמת דווקא נראה לי רבים מעם ישראל נוהגים לכבות בעיקר מטעם תמימות יותר ומטעם שרוצים להרגיש שהנר שימושי...
 
ויש נוהגים לא משמע המנהג הרווח.

ובכנות אתם נוהגים לכבות?
כשלמדתי את הסוגיא התחלתי לכבות בל"נ,
ובפרט שראיתי שאי"ז המצאה שלי, וכן דעת הרבה גדולים.
אבי לא נהג כן וגם אני לא נוהג ונ‘‘ל שכן המנהג הרווח. לא?
מסתבר, כיון שפוסקים רבים כתבו שא"צ לכבות.

אבל אין הנידון כאן מספרים, אלא יסוד הסוגיא.
וכמו שכת"ר הרה"ג שליט"א משתדל תמיד לעשות.
 
@יעקבי. יש‘‘כ. אכן בדברים במלואם נראה דיותר נוטה דעתו לכבות, אלא שכותב שאי‘‘ז מנהג העולם וטורח ליישוב.
 
שוב, קראתי.

אבל מסתימת ההלכה למעלה משמע להדיא שסובר שאין זה כלל מעיקר הדין אלא רק "יש נוהגין".
מה אתה למד מכלל דברי מרן הגר"מ שטרנבוך שליט"א, מה דעתו בענין זה?
 
מה אתה למד מכלל דברי מרן הגר"מ שטרנבוך שליט"א, מה דעתו בענין זה?
בהערה יותר דעתו נוטה שיש לכבות אולם סיים ביישוב המנהג ונראה שעפ"ז סתם את ההלכה למעלה בתור "יש נוהגין" רק.
 
קבעוה בלילה מפני שאז אורו מבהיק יותר מביום ואפילו במקום האפל

דהיינו, אור הנר מאיר נקודתית טוב יותר במקומות אפלים, ולכן קבעו את הבדיקה בלילה. אבל אם טוב להדליק את כל האורות בבית ולא להשתמש בפנס המאיר נקודתית, מדוע לא קבעו את הבדיקה ביום, ואור השמש יוסיף לאור הנר?

ופשוט כדברי המועדים וזמנים, ששרגא בטיהרא לא מהני, ואין נפק"מ בין אור החשמל לאור השמש, כל אחד יכול לראות שאור הנר לא נחשב למאומה.
 
ובררתי, וכן נוהג מרן הגרי"ח סופר שליט"א, ומכבה את האור בשעת בדיקת חמץ.
 
כאן כתבו שמרן הגרמ"ש שליט"א נוהג לכבות את האור, וכפי שנראה מדבריו.
לא ראיתי,

אדרבה ראיתי שהביאו את זה,
ולענין כיבוי אור החשמל בחדר שבודק, כתב בשו"ת שבט הלוי (ח"א סי' קלו) שעדיף להשאירו דלוק אם מסייע הוא לבדיקה, וכן דעת הגר"מ פיינשטיין (ספר הלכות פסח שם הע' פד), הגרי"ש אלישיב (שבות יצחק שם) והגר"נ קרליץ (חוט שני שם), וכן נהגו החזו"א (שבות יצחק שם בשם הגר"ח קניבסקי) והגרי"י קניבסקי (ארחות רבנו ח"ב עמ' ב). [וראה הליכות שלמה פסח פ"ה דבר הלכה אות יט וארחות הלכה הע' 57].
 
אדרבה ראיתי שהביאו את זה,
ולענין כיבוי אור החשמל בחדר שבודק, כתב בשו"ת שבט הלוי (ח"א סי' קלו) שעדיף להשאירו דלוק אם מסייע הוא לבדיקה,
ולפני שמסיקים מהי דעת השבט הלוי מציטוט זה, הייתי ממליץ לעיין בתשובה בפנים מה כתב בדיוק מרן זצ"ל, ואם זה קשור לעניננו.
 
ומההודעה שהפנה הרב @יעקבי. יש להביא כמה מפוסקי זמנינו בענין חשוב של בדיקה בפנס

ולענין בדיקת חמץ לאור פנס חשמלי, דעת הגרי"ש אלישיב (שבות יצחק פסח פ"ד אות ג) שמותר לבדוק לאורו אם הוא דק ומאיר בחורים ובסדקים ואינו מסנוור, וכן דעת הגר"א קוטלר והגר"מ פיינשטיין (ספר הלכות פסח [באנגלית, להגר"ש איידער] פ"ז הע' פא, ובשם הגר"מ פיינשטיין כתב שם שעדיף מנר). והגרש"ז אויערבך (הליכות שלמה פסח פ"ה סי"א) כתב, שלכתחילה אין ראוי לבדוק לאור פנס חשמלי ולשנות מהאופן בו תיקנו חז"ל, אך אם אינו יכול לבדוק לאור הנר יבדוק לאור פנס, וכן דעת הגריש וואזנר (קובץ מבית לוי עניני חודש ניסן עמוד ל הערה ז) שאם אינו יכול לבדוק בנר וכגון במקום שחושש לדליקה, יכול לבדוק בפנס. מאידך, דעת הגר"נ קרליץ (חוט שני פסח פ"ב ס"ק ד) שאין לבדוק לאור פנס, אכן, גם לדעתו יכול הוא להיעזר באור פנס מלבד הנר, וכן כתב בשו"ת אור לציון (ח"ג פ"ז תשובה ח), וכתב שאם אין לו נר יבדוק לאור הפנס ולא יברך
 
ובענין כיבוי האור הביאו שם
כיבוי אור החשמל בחדר שבודק, כתב בשו"ת שבט הלוי (ח"א סי' קלו) שעדיף להשאירו דלוק אם מסייע הוא לבדיקה, וכן דעת הגר"מ פיינשטיין (ספר הלכות פסח שם הע' פד), הגרי"ש אלישיב (שבות יצחק שם) והגר"נ קרליץ (חוט שני שם), וכן נהגו החזו"א (שבות יצחק שם בשם הגר"ח קניבסקי) והגרי"י קניבסקי (ארחות רבנו ח"ב עמ' ב). [וראה הליכות שלמה פסח פ"ה דבר הלכה אות יט וארחות הלכה הע' 57].
 
כיבוי אור החשמל בחדר שבודק, כתב בשו"ת שבט הלוי (ח"א סי' קלו) שעדיף להשאירו דלוק אם מסייע הוא לבדיקה,
מציע לעיין היטב בדברי השבט הלוי שם, ע"מ להבין על מה מדבר בדיוק. (לאחר שכבר עיינתי).
 
ראשי תחתית