ברוך שכיוונתי

  • יוזם האשכול יוזם האשכול אברימי
  • תאריך התחלה תאריך התחלה

אברימי

חבר בכיר
הצטרף
1/1/25
הודעות
831
מישהו פעם אמר לי שלא להגיד "ברוך שכיוונתי", כיון ש"את מי אתה מברך?!", אלא צריך לומר "ברוך שכיונני", והיינו שמברך את ה' שכיוון אותו לתשובה זו.
האם יש מקור לכך באיזה מקום?
האם יש באמת עניין לנהוג כן?
האם יש מקור קדום לזה שאומרים "ברוך שכיוונתי"?
 
הניסוח הזה נמצא כבר בספר לשון זהב (שו"ת סי' ו') [מאת רבו של הג"ר נתן אדלר] -
1748744237262.png
ובעיקר נתפרסם ע"י תלמיד תלמידו החתם סופר, שהשתמש בניסוח זה קרוב לעשרים פעמים בספריו
 
"ברוך שכיוונתי" הכוונה, ברוך הוא שכיוונתי, והוא קיצור לשון.
או ברוך (פלוני) שכיוונתי לדבריו.
 
"ברוך שכיוונתי" הכוונה, ברוך הוא שכיוונתי, והוא קיצור לשון.
או ברוך (פלוני) שכיוונתי לדבריו.
זה מה שהשבתי לו מיד כששאל אותי, אבל הדברים לא התיישבו לו כ"כ על הלשון, כיון שאפש"ל "ברוך ה' שכיוון אותי" אבל פחות שייך לומר "ברוך ה' שאני כיוונתי".
(זה כמו לומר "תודה רבה לפלוני שאני בעצמי דאגתי לי", אתה יכול לומר "תודה לפלוני שדאג לי" אבל לא "תודה לפלוני שדאגתי לי").
 
זה מה שהשבתי לו מיד כששאל אותי, אבל הדברים לא התיישבו לו כ"כ על הלשון, כיון שאפש"ל "ברוך ה' שכיוון אותי" אבל פחות שייך לומר "ברוך ה' שאני כיוונתי".
(זה כמו לומר "תודה רבה לפלוני שאני בעצמי דאגתי לי", אתה יכול לומר "תודה לפלוני שדאג לי" אבל לא "תודה לפלוני שדאגתי לי").
אז אולי ברוך פלוני שכיוונתי לדבריו.
 
ראשי תחתית