משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 7,117
השבוע אמרתי למישהו שיחטוף תורה ככל יכולתו, ויעבור לפחות פעם אחת על ספרי היסוד. בתגובה הוא ענה לי שהוא צריך זמן לחזור ולזכור. עניתי לו שלא ידאג, כי בשמים יזכירו לו כל מה שלמד. הוא שאל מנין לי, יגעתי ומצאתי שבגיליון "עומק הפשט" הביאו את הפסוק (משלי פרק י פסוק ג) "לא ירעיב ה' נפש צדיק", ובמדרש (משלי פרשה י) ,וכן בילקוט שמעוני (משלי רמז תתקמה) איתא על זה: "תלמיד חכם ,כל זמן שמתעסק בחיים מתוך דברי תורה אם נתעלם ממנו דבר אחד ,או פרק אחד מתלמודו ,בשעת פטירתו מן העולם אינו נפטר מן עולמו עד שמלאכי השרת באין וסודרין אותו לפניו ,בשביל שלא יהא לו בושת פנים לעתיד לבא לפני הקדוש ברוך הוא".
ובספר מעבר יבק (שפתי רננות פרק כו) ביאר בשם הרמ''ע מפאנו שהמלאכים הללו הם היצר הטוב והיצר הרע ,כי הם שמעו ממנו את תורתו כל חייו והתקדשו על ידו ,בכך שמשך אותם לבית המדרש.
ומסופר על הגרא''מ שך זצ''ל (פניני רבינו האבי עזרי עמוד קצד) שיום אחד אמר שיש לו היום שמחה עצומה ,כי כל הזמן דאג על כך שהוא לומד ושוכח ,ואיך יגיע לפני הבית דין של מעלה ,והיום הראו לו את דברי הילקוט במשלי ונחה דעתו.
וכן כתב רבי חיים ויטאל (בספר שער המצות תחילת פרשת ואתחנן) לגבי השכחה, שמחמתה נרפים מעסק התורה, שסבורים שיגעים לריק ולבטלה ששוכחים מה שלומדים ,ועל כך הוא מביא את דברי הזוהר (תחילת פרשת משפטים), שבתחילה יש לאדם נפש ,ואם הוא זוכה הוא מקבל גם רוח ,והשכחה נמצאת בנפש ועד שאינו מקבל גם רוח הוא שוכח מה שלומד.
ומוסיף ,אך על ידי טרחת עמל הלימוד הוא מתקן את הנפש, ואפילו ששוכח את מה שלמד ,היגיעה אינה לריק חס ושלום ,כי בעולם הבא ולעתיד לבוא יזכירו לו את כל מה ששכח ,וגם אם בחיים הוא שוכח את לימודו זה בגלל המקום שגורם לכך ,כי הוא מתקן את הנפש ,ואחרי שיתקן את הנפש יקבל גם את הרוח.
נוסח דומה מובא בספר חסידים (סימן אלף קסד) ,אדם שטורח בעולם הזה ללמוד ,אפילו שאין לו לב להבין' ,יהיה לו לב במתיבתא דרקיע' .וכתב בתשב''ץ קטן (סימן תקכט) על דברי הגמ' אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו ,שכאשר הצדיק נפטר מהעולם ,בא מלאך אחד ומזכיר לו את כל מה שלמד לשמה ,ועל זה נאמר 'ותלמודו בידו'.
וכן המהר''ל (נתיבות עולם נתיב התורה פרק יב) מביא את הגמ' (ברכות דף ח(. הזהרו בזקן ששכח תלמודו מחמת אונסו, כי לוחות ושברי לוחות מונחים בארון ,וביאר שגם אם אדם שוכח את תורתו ,המדרגה שקנה על ידה לא בטלה כי התורה לא הסתלקה ממנו ,וכמו שתלמיד חכם התורה לא מסתלקת ממנו בזמן השינה וכדומה ,ועדיין שמו 'תלמיד חכם' ,כך גם מי שהתורה אינה עמו תמיד או ששכח בגלל שהוא בעל גוף ,אינו נחשב שהתורה הסתלקה ממנו ,ובעולם הבא ששם אין מניעה מצד הגוף ,תורתו תהיה עמו.
כך נוקט גם בשו''ע הרב (הלכות תלמוד תורה פרק ב סעיף י) אחרי שאדם כבר יודע היטב את כל כל ההלכות הנוגעות למעשה ,וחוזר עליהם לעולם ,נכון לקבוע זמן בשעה קטנה בכל יום ללמוד פעם אחת כסדר את כל הבבלי וירושלמי ומכילתא וסיפרא וסיפרי ותוספתות וכל המדרשים מתנאים ואמוראים כמו מדרש רבה מדרש תנחומא פסיקתות וזוהר ,כדי שיגמור פעם אחת בחייו את כל התורה שבעל פה שניתנה למשה בסיני ,לקיים מצות שמר תשמרון את כל המצוה וגו' (דברים יא כב) ,ומסיים שאפילו אם ישכח הכל, הרי לעתיד לבוא יזכירו לו את כל מה ששכח מחמת אונסו ,כי אי אפשר לחזור כל כך על כל מה שלומד בזמן כל כך קטן כל יום.
וכן הביאו בשם החפץ חיים שהיה מזרז ללימוד התורה ,כל מה שלומד האדם למטה נעשה חקוק למעלה ,ובעולם הבא כל ספר ומסכתא שלמד בעולם הזה ,ימצא לפניו קיים לעד בעולם הבא.
ודבר פלא כתוב בשלה''ק (תולדות אדם בית אחרון הגה"ה), שאפילו עם הארץ גמור שמצטער מאוד על מיעוט הבנתו, וקורא בכל לבו שמות החומשים וספרי הקודש ,ושמות מדרשי חז''ל ונפשו חשקה בהן ,ובוכה על שאינו מבינם ,אז הוא מרוצה להשם יתברך ,ויזכה לזה לעתיד לבוא ,ובתנאי שיסייע בכל כחו לעזור לאותן המבינים בהם .על כן יעשה כל אחד לוח ,שירשום כל השמות ויקרא אותם ,ויהיו שגורים בפיו ,כי אף מי שאינו עם הארץ ,מכל מקום ראיתי בני עליה והנם מועטים (סוכה מה ב), הזוכים ללמוד כולם ,וקריאת השמות תועיל להיות נחשב כאילו עיין ולמד כולם, ובתנאי כשעושה כל המוטל עליו ובכל יכלתו, וישמע חכם ויוסיף לקח.
מאידך יש כמה מקומות הסותרים לזה, כגון הסיפור המובא בגמ' בכתובות על רבי יהושע בן לוי שלפני מותו הגיע אליו מלאך המות ושאל אותו מה רצונו לפני שיקח את נשמתו .אמר לו ריב''ל שרוצה זמן של שלושים יום שיספיק לחזור על תלמודו משום שכך אומרים 'אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו' ,והניח לו ,וכתב רבינו חננאל בפסחים יש מי שאומר שהכונה שהוא גורס לימודו 'בעל פה' ,שהלך וגרסתו עמו
וכן בתנא דבי אליהו (אליהו רבה פרשה א) מיכן אמרו כשיקרא אדם יהא תופס בידו ,כדי שלא תשיגנו בושה וכלימה בשעה שאומרים לו ,עמוד וערך מקרא שקריתה ,עמוד וערך משנה ששניתה .
וביישוב הסתירה נאמרו כמה תירוצים, החיד"א (מראית העין פסחים דף נ) כתב, אפשר שצריך זכות גדול לזכות לדברי התשב''ץ שיבוא מלאך ויזכיר לו את כל התורה שלמד ,ולכן נאמר 'אשרי מי שבא לכאן', כי זכה שיבוא מלאך ויזכיר לו, והתנא דבי אליהו מדבר על אדם רגיל ונותן עצה טובה לא לסמוך על הזכות שאינו ודאי שיזכירו לו אלא ילמד היטב ויזכור כדי שלא יתבייש לעתיד לבוא.
החפץ חיים (שם עולם חלק א הערות פרק ה) מיישב שדברי התשב''ץ שהמלאך מזכיר לנפטר את כל מה שלמד ,נאמרו רק באונס שתקפה עליו משנתו .וכעין זה מבואר בדברי השו"ע הרב כיון ששאר היום והלילה הוא צריך לחזור על לימוד המביא לידי מעשה ,ולא נותר לו פנאי רק שעה ביום ,הוא נחשב אנוס שלא יכול לחזור ,ויזכירו לו[
ומובא בספר דרכי החיים (מאמרי הגרמי''ל לפקוביץ חלק ב עמוד תנח) שהג''ר יחיאל מיכל פיינשטיין זצ''ל אמר בשם החפץ חיים שמי שלומד ארבע פעמים, גם אם הוא ישכח יזכירו לו בשמים את תלמודו ,וביאר לו חמיו הגרי''ז סולובייצ'יק זצ''ל שדוקא ארבע פעמים כי לפני ארבע פעמים אינו נחשב כלל לימוד.
לסיכום: יש לעשות השתדלות לחזור ולזכור, וגם ללמוד לפחות 4 פעמים, ומה שלא זכר יזכירו לו.
ובספר מעבר יבק (שפתי רננות פרק כו) ביאר בשם הרמ''ע מפאנו שהמלאכים הללו הם היצר הטוב והיצר הרע ,כי הם שמעו ממנו את תורתו כל חייו והתקדשו על ידו ,בכך שמשך אותם לבית המדרש.
ומסופר על הגרא''מ שך זצ''ל (פניני רבינו האבי עזרי עמוד קצד) שיום אחד אמר שיש לו היום שמחה עצומה ,כי כל הזמן דאג על כך שהוא לומד ושוכח ,ואיך יגיע לפני הבית דין של מעלה ,והיום הראו לו את דברי הילקוט במשלי ונחה דעתו.
וכן כתב רבי חיים ויטאל (בספר שער המצות תחילת פרשת ואתחנן) לגבי השכחה, שמחמתה נרפים מעסק התורה, שסבורים שיגעים לריק ולבטלה ששוכחים מה שלומדים ,ועל כך הוא מביא את דברי הזוהר (תחילת פרשת משפטים), שבתחילה יש לאדם נפש ,ואם הוא זוכה הוא מקבל גם רוח ,והשכחה נמצאת בנפש ועד שאינו מקבל גם רוח הוא שוכח מה שלומד.
ומוסיף ,אך על ידי טרחת עמל הלימוד הוא מתקן את הנפש, ואפילו ששוכח את מה שלמד ,היגיעה אינה לריק חס ושלום ,כי בעולם הבא ולעתיד לבוא יזכירו לו את כל מה ששכח ,וגם אם בחיים הוא שוכח את לימודו זה בגלל המקום שגורם לכך ,כי הוא מתקן את הנפש ,ואחרי שיתקן את הנפש יקבל גם את הרוח.
נוסח דומה מובא בספר חסידים (סימן אלף קסד) ,אדם שטורח בעולם הזה ללמוד ,אפילו שאין לו לב להבין' ,יהיה לו לב במתיבתא דרקיע' .וכתב בתשב''ץ קטן (סימן תקכט) על דברי הגמ' אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו ,שכאשר הצדיק נפטר מהעולם ,בא מלאך אחד ומזכיר לו את כל מה שלמד לשמה ,ועל זה נאמר 'ותלמודו בידו'.
וכן המהר''ל (נתיבות עולם נתיב התורה פרק יב) מביא את הגמ' (ברכות דף ח(. הזהרו בזקן ששכח תלמודו מחמת אונסו, כי לוחות ושברי לוחות מונחים בארון ,וביאר שגם אם אדם שוכח את תורתו ,המדרגה שקנה על ידה לא בטלה כי התורה לא הסתלקה ממנו ,וכמו שתלמיד חכם התורה לא מסתלקת ממנו בזמן השינה וכדומה ,ועדיין שמו 'תלמיד חכם' ,כך גם מי שהתורה אינה עמו תמיד או ששכח בגלל שהוא בעל גוף ,אינו נחשב שהתורה הסתלקה ממנו ,ובעולם הבא ששם אין מניעה מצד הגוף ,תורתו תהיה עמו.
כך נוקט גם בשו''ע הרב (הלכות תלמוד תורה פרק ב סעיף י) אחרי שאדם כבר יודע היטב את כל כל ההלכות הנוגעות למעשה ,וחוזר עליהם לעולם ,נכון לקבוע זמן בשעה קטנה בכל יום ללמוד פעם אחת כסדר את כל הבבלי וירושלמי ומכילתא וסיפרא וסיפרי ותוספתות וכל המדרשים מתנאים ואמוראים כמו מדרש רבה מדרש תנחומא פסיקתות וזוהר ,כדי שיגמור פעם אחת בחייו את כל התורה שבעל פה שניתנה למשה בסיני ,לקיים מצות שמר תשמרון את כל המצוה וגו' (דברים יא כב) ,ומסיים שאפילו אם ישכח הכל, הרי לעתיד לבוא יזכירו לו את כל מה ששכח מחמת אונסו ,כי אי אפשר לחזור כל כך על כל מה שלומד בזמן כל כך קטן כל יום.
וכן הביאו בשם החפץ חיים שהיה מזרז ללימוד התורה ,כל מה שלומד האדם למטה נעשה חקוק למעלה ,ובעולם הבא כל ספר ומסכתא שלמד בעולם הזה ,ימצא לפניו קיים לעד בעולם הבא.
ודבר פלא כתוב בשלה''ק (תולדות אדם בית אחרון הגה"ה), שאפילו עם הארץ גמור שמצטער מאוד על מיעוט הבנתו, וקורא בכל לבו שמות החומשים וספרי הקודש ,ושמות מדרשי חז''ל ונפשו חשקה בהן ,ובוכה על שאינו מבינם ,אז הוא מרוצה להשם יתברך ,ויזכה לזה לעתיד לבוא ,ובתנאי שיסייע בכל כחו לעזור לאותן המבינים בהם .על כן יעשה כל אחד לוח ,שירשום כל השמות ויקרא אותם ,ויהיו שגורים בפיו ,כי אף מי שאינו עם הארץ ,מכל מקום ראיתי בני עליה והנם מועטים (סוכה מה ב), הזוכים ללמוד כולם ,וקריאת השמות תועיל להיות נחשב כאילו עיין ולמד כולם, ובתנאי כשעושה כל המוטל עליו ובכל יכלתו, וישמע חכם ויוסיף לקח.
מאידך יש כמה מקומות הסותרים לזה, כגון הסיפור המובא בגמ' בכתובות על רבי יהושע בן לוי שלפני מותו הגיע אליו מלאך המות ושאל אותו מה רצונו לפני שיקח את נשמתו .אמר לו ריב''ל שרוצה זמן של שלושים יום שיספיק לחזור על תלמודו משום שכך אומרים 'אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו' ,והניח לו ,וכתב רבינו חננאל בפסחים יש מי שאומר שהכונה שהוא גורס לימודו 'בעל פה' ,שהלך וגרסתו עמו
וכן בתנא דבי אליהו (אליהו רבה פרשה א) מיכן אמרו כשיקרא אדם יהא תופס בידו ,כדי שלא תשיגנו בושה וכלימה בשעה שאומרים לו ,עמוד וערך מקרא שקריתה ,עמוד וערך משנה ששניתה .
וביישוב הסתירה נאמרו כמה תירוצים, החיד"א (מראית העין פסחים דף נ) כתב, אפשר שצריך זכות גדול לזכות לדברי התשב''ץ שיבוא מלאך ויזכיר לו את כל התורה שלמד ,ולכן נאמר 'אשרי מי שבא לכאן', כי זכה שיבוא מלאך ויזכיר לו, והתנא דבי אליהו מדבר על אדם רגיל ונותן עצה טובה לא לסמוך על הזכות שאינו ודאי שיזכירו לו אלא ילמד היטב ויזכור כדי שלא יתבייש לעתיד לבוא.
החפץ חיים (שם עולם חלק א הערות פרק ה) מיישב שדברי התשב''ץ שהמלאך מזכיר לנפטר את כל מה שלמד ,נאמרו רק באונס שתקפה עליו משנתו .וכעין זה מבואר בדברי השו"ע הרב כיון ששאר היום והלילה הוא צריך לחזור על לימוד המביא לידי מעשה ,ולא נותר לו פנאי רק שעה ביום ,הוא נחשב אנוס שלא יכול לחזור ,ויזכירו לו[
ומובא בספר דרכי החיים (מאמרי הגרמי''ל לפקוביץ חלק ב עמוד תנח) שהג''ר יחיאל מיכל פיינשטיין זצ''ל אמר בשם החפץ חיים שמי שלומד ארבע פעמים, גם אם הוא ישכח יזכירו לו בשמים את תלמודו ,וביאר לו חמיו הגרי''ז סולובייצ'יק זצ''ל שדוקא ארבע פעמים כי לפני ארבע פעמים אינו נחשב כלל לימוד.
לסיכום: יש לעשות השתדלות לחזור ולזכור, וגם ללמוד לפחות 4 פעמים, ומה שלא זכר יזכירו לו.
מה נלמד בשיעור? פחד משכחת התורה: האם באמת עוברים על 3 לאווים (מנחות צט.) ומתחייבים בנפש (אבות ג')? מה דעת הסמ"ג, היראים, רבינו יונה ושולחן ערוך הרב?
