ה. ברכה על מאכל היתר בזמן אסור או באופן האסור
יש לדון האם אכילת
מאכל מותר באופן אסור או
בזמן אסור, שווה לדין אכילת מאכל אסור, ואין לברך על אוכל זה, או שבאופנים אלו לכולי עלמא צריך לברך.
בספר ברכה אחרונה (5ב) כתב לתלות נדון זה בדרכים שנתבארו לעיל [
אות ג] בביאור מחלוקת הרמב"ם והראב"ד. בין לביאור
האבן האזל ובין לביאור
המחנה אפרים נראה כי אין כל חיסרון באכילת מאכל מותר באופן אסור, שכן לדבריהם פסק הרמב"ם והשלחן ערוך שאין לברך על מאכל אסור, הוא דין
בחפצא –
דבר אסור אינו נחשב אכילה, ולפי זה על מאכל היתר בזמן אסור
שאין חיסרון באכילתו, צריך לברך. אך אם נפרש כי הטעם בדברי הרמב"ם והשלחן ערוך שאין לברך על מאכל אסור, הוא מפני
שעובר עבירה באכילת המאכל, הרי זה דין
בגברא העושה איסור, ולפי זה
אין חילוק בין אוכל דבר איסור לאוכל דבר היתר בזמן איסור [ובהמשך דבריו מביא את דברי החמד משה שדן בנדון זה, והכריע
שלא לברך].
ובנדון זה ישנם נפק"מ למעשה, האם מחוייב ברכה באופנים אלו:
אכילה בתענית שלא לצורך; אכילה
חוץ לסוכה; אכילת
בשר בתשעת הימים; אכילת
חלב לאחר בשר; אכילה
לפני קיום מצוות; אכילה
לפני קידוש והבדלה; אכילה
לפני תפילת שחרית או
לפני מנחה ומעריב; אכילת
פת חלבית ללא היכר; אכילת
שיירי אשתו נדה;
בישולי עכו"ם וחלב עכו"ם, אכילה ללא הנחת
עירוב תבשילין ועוד.
וראה עוד הרחבה בנדונים אלו, בדברי רבי שלמה זלמן אויערבך (6א; אות ב, ואות ז), בספר עיונים במשנה ברורה (6ב), בספר מאיר עוז (7) ובפסקי תשובות (8; אות ג).
א. ברכה על מאכלות אסורות - סוגיות הגמרא סוגיית הגמרא בעניין האוכל טבל וצירופו לזימון • ברכה על לחם שנאפה מחיטים גזולות • ברכה על מצה גזולה • דברי התוספתא בעניין ברכה ועניית אמן על מאכלים אסורים [כגון אבר מן החי לבן נח או כוס יין לנזיר]. ב. ברכה על מאכלות האסורות - דברי רבותינו
olamot.net
