ידועה הצורה בכתב ווליש היאך היא, ומאידך, דעת הפמ"ג ועוד פוסקים שצ"ע אם נו"ן כזו כשרה,
לו היה כך ותו לא, לא היה לי מקום לשאלה.
דא עקא, שכעט ראיתי בקול יעקב בשם לדוד אמת (רבינו החיד"א) שגם הוא ס"ל שכשרה רק בדיעבד, אלא שציין שמנהגנו אינו כך.
ואם כן, צ"ע, מדוע ממשיכים במנהג זה שאינו נח אפי' לרבינו החיד"א, ובשינוי הזה אין כאן שינוי מנהג משמעותי לדידן?
לו היה כך ותו לא, לא היה לי מקום לשאלה.
דא עקא, שכעט ראיתי בקול יעקב בשם לדוד אמת (רבינו החיד"א) שגם הוא ס"ל שכשרה רק בדיעבד, אלא שציין שמנהגנו אינו כך.
ואם כן, צ"ע, מדוע ממשיכים במנהג זה שאינו נח אפי' לרבינו החיד"א, ובשינוי הזה אין כאן שינוי מנהג משמעותי לדידן?