באנר תרומה

יט כסליו - בל תוסיף?

אד יעלה

חבר קבוע
הצטרף
11/5/25
הודעות
318
ידועים דברי הרמב''ן בפרשת ואתחנן שהעושה חג חדש כירבעם הרי הוא עובר על בל תוסיף ולכאורה יש לדון שאף יט כסליו הוי בל תוסיף
אלא שיש לחלק שיו'ט הנחשב הוא רק בשביתה ממלאכה ואילו כאן אין שביתה מלאכה.
אבל יעוין שם ברמב''ן שהביא מהירושלמי שפורים חכמים לא רצו לתקן משום בל תוסיף עד שהאיר להם שמוזכר בתורה וכיו''ב ומבואר שאף בפורים שייך עניין בל תוסיף אע''פ שאין דין שביתה ממלאכה וא''כ הדק''ל [וחנוכה צ''ב שהרמב''ן לא ביאר שם]
ואולי יש לומר שרק אם קובעים סעודה הויא בל תוסיף וצ''ע
 
אין כאן שאלה, כי זה לא "חג" כפשוטו אלא שעושים סעודות לזכר הנס ומדברים ד"ת.

מדוע אינך שואל על כל החגים שקבעו היהודים בארצות פזוריהם במהלך השנים כתוצאה מניסים שאירעו להם?
 
ידועים דברי הרמב''ן בפרשת ואתחנן שהעושה חג חדש כירבעם הרי הוא עובר על בל תוסיף ולכאורה יש לדון שאף יט כסליו הוי בל תוסיף
אלא שיש לחלק שיו'ט הנחשב הוא רק בשביתה ממלאכה ואילו כאן אין שביתה מלאכה.
אבל יעוין שם ברמב''ן שהביא מהירושלמי שפורים חכמים לא רצו לתקן משום בל תוסיף עד שהאיר להם שמוזכר בתורה וכיו''ב ומבואר שאף בפורים שייך עניין בל תוסיף אע''פ שאין דין שביתה ממלאכה וא''כ הדק''ל [וחנוכה צ''ב שהרמב''ן לא ביאר שם]
ואולי יש לומר שרק אם קובעים סעודה הויא בל תוסיף וצ''ע
בפורים קבעו משתה ושמחה, ומעיקרא אף אסרו במלאכה (עיי' מגילה ה' ב').
 
ידועים דברי הרמב''ן בפרשת ואתחנן שהעושה חג חדש כירבעם הרי הוא עובר על בל תוסיף ולכאורה יש לדון שאף יט כסליו הוי בל תוסיף
אלא שיש לחלק שיו'ט הנחשב הוא רק בשביתה ממלאכה ואילו כאן אין שביתה מלאכה.
אבל יעוין שם ברמב''ן שהביא מהירושלמי שפורים חכמים לא רצו לתקן משום בל תוסיף עד שהאיר להם שמוזכר בתורה וכיו''ב ומבואר שאף בפורים שייך עניין בל תוסיף אע''פ שאין דין שביתה ממלאכה וא''כ הדק''ל [וחנוכה צ''ב שהרמב''ן לא ביאר שם]
ואולי יש לומר שרק אם קובעים סעודה הויא בל תוסיף וצ''ע
מה עם פורים סרגוסא?
 
אה''נ ג''ז קשה
ואולי יש לומר ששם כיון שזה לעיר אחת או מדינה אחת אין לזה שם חג ורק שהוא לכלל ישראל יש לו שם חג.
אבל להאמור שרק היכא שיש ביטול מלאכה א''ש בלא''ה.
כמדומה שלקחו את זה הרבה יותר רציני במובן של ׳חג׳ בסרגוסה מאשר אצל חב״ד. ממשיכים כרגיל, רק שמציינים את התאריך הזה עם פארברנגען.
ואם תגדיר פארברנגען כסעודה של יו״ט, הרי יוצא שכל השנה הוא יו״ט אצלם, ונתקיים בהם מקרא שכתוב ׳הרחמן הוא ינחילנו יום שכולו טוב׳…
 
ידועים דברי הרמב''ן בפרשת ואתחנן שהעושה חג חדש כירבעם הרי הוא עובר על בל תוסיף ולכאורה יש לדון שאף יט כסליו הוי בל תוסיף
אלא שיש לחלק שיו'ט הנחשב הוא רק בשביתה ממלאכה ואילו כאן אין שביתה מלאכה.
אבל יעוין שם ברמב''ן שהביא מהירושלמי שפורים חכמים לא רצו לתקן משום בל תוסיף עד שהאיר להם שמוזכר בתורה וכיו''ב ומבואר שאף בפורים שייך עניין בל תוסיף אע''פ שאין דין שביתה ממלאכה וא''כ הדק''ל [וחנוכה צ''ב שהרמב''ן לא ביאר שם]
ואולי יש לומר שרק אם קובעים סעודה הויא בל תוסיף וצ''ע
לכאורה לא קשור כלל. שם ירבעם קבע את החג כחובה וכתוספת על מה שכתוב בתורה, וכאן לא בא הדבר כתוספת אלא כהודאה על מאורע חשוב עבורם, ומה עניין זה אצל זה.
 
לכאורה לא קשור כלל. שם ירבעם קבע את החג כחובה וכתוספת על מה שכתוב בתורה, וכאן לא בא הדבר כתוספת אלא כהודאה על מאורע חשוב עבורם, ומה עניין זה אצל זה.
הודאה שנקבעת ביום שבו עושים משתה ושמחה לכאורה זה מגדיר יו''ט
ולעיל דובר האם צריך שביתה כדי להגדיר יו''ט
אבל אם לא צריך שביתה בזה שקובעים את היום כמשתה ושמחה אפילו בתור הודאה הרי זה מוגדר יו''ט חדש שבמה הוא לא יו''ט.
 
הודאה שנקבעת ביום שבו עושים משתה ושמחה לכאורה זה מגדיר יו''ט
ולעיל דובר האם צריך שביתה כדי להגדיר יו''ט
אבל אם לא צריך שביתה בזה שקובעים את היום כמשתה ושמחה אפילו בתור הודאה הרי זה מוגדר יו''ט חדש שבמה הוא לא יו''ט.
כל יום שאדם שמח בו הוא יום טוב?!
 
ראשי תחתית