יין של בד"ץ עד"ח האם טוב גם לספרדים

זקני דרום

חבר חדש
הצטרף
30/1/25
הודעות
13
מישהו יכול לעשות סדר בנושא
ומקורות לכמות האחוזים של היין בעדה"ח
 
הכלל הוא
כל יין יותר מ15 ש"ח יש בו 80 אחוז יין.
יקב רמת הגולן מבדיקה גמורה ונסיון רציני אין שם יין עם פחות מ80 אחוז והרוב 90 אחוז ומעלה
[ובכללות אומר
דמש"כ מרן היבי"א דזה תלוי בספרדים, אינו ברור ומוחלט
ובואל"צ כ' שזה תלוי בטעם יין
ועיקר סמיכתו של היבי"א זה על הפמ"ג! שהיה אשכנזי גמור כידוע
ועי' שערי הברכה לנכד מרן שג"כ הסביר שזה לא קשור לספרדים
וקר כיון שמרן היבי"א ז"ל חייש טובא לסב"ל חושבין שזה ספרדים]
 
למה לא?
מה הבעיה?
נ"ל תמיד כתוב ע"ז שזה רוב (או 100%) יין.
(כמובן, אני מדבר על מיץ ענבים. פשוט שביין אין בעיה).
אגב, תראה כאן:
 
לבא ולומר שכל רבני העדה"ח שקרנים ורמאים ומושחתים עד כד"כ שמשקרים על כל הספרדים זה פשוט מחריד לחשוב כך.
אם הם כותבים, והם אנשים רציניים
סמוך על העדה"ח.
 
לבא ולומר שכל רבני העדה"ח שקרנים ורמאים ומושחתים עד כד"כ שמשקרים על כל הספרדים זה פשוט מחריד לחשוב כך.
אם הם כותבים, והם אנשים רציניים
סמוך על העדה"ח.
מה הבעיה מספיק רוב יין דהיינו 51% יין וזה ברוב רובם של החברות למעט בודדים אולי אם בכלל
משא"כ פעם שהיה מחסור חמור בענבים היה יותר בעיה ואם יש פחות מ51% יין יש לברך עליו שהכל
וכן כתב בילקוט יוסף (סימן רד ס"ח) יין שיש בו תערובת של רוב מים, לדידן יש לברך עליו שהכל. ואין לקדש עליו. [ומכל מקום ספרדי השומע קידוש מאשכנזי המקדש על יין שיש בו תערובת של רוב מים, יוצא ידי חובת הקידוש]. ולכן אין לסמוך על חלק מההכשרים הניתנים כיום ליינות, אלא לאחר בירור היטב אם אכן הכשר זה הוא גם לדעת מרן השלחן ערוך, המצריך שיהיה רוב יין.
ובהארה (שם ס"ק ח) כתב ז"ל מרן השלחן ערוך (סימן רד סעיף ה): שמרי יין מברך עליהם בורא פרי הגפן. נתן בהם מים, אם נתן שלשה מדות וכו', והיינו ביינות שלהם שהיו חזקים, אבל יינות שלנו שאינן חזקים כל כך, אפילו רמא תלתא ואתא ארבעה, אינו מברך עליו בורא פרי הגפן. ונראה שמשערים בשעור שמוזגים יין שבאותו מקום. הגה, ובלבד שלא יהיה היין אחד מששה במים שאז הוא בטל. ע"כ. וכתב בעולת תמיד (סק"ז) שעכשיו שאין נוהגים כלל למזוג היין במים, כי היינות שלנו רפויים מאד, לפיכך אם נתערב מעט מים ביין, אפילו אם מדת המים פחותה ממדת היין, אין לברך עליו בורא פרי הגפן. וכן כתב האליה רבה (שם סק"י), ושזהו טעמו של הלבוש שהשמיט דברי הרמ"א בזה. וכן כתב במחצית השקל. וכן כתב הפרי מגדים (א"א ס"ק טז) שהיינות שלנו שהם רפויים כל שנתערב בהם רוב מים יש לברך עליהם שהכל. ובשו"ת שואל ונשאל חלק ג' (סימן לט) כתב, שאף שמשמע מדברי הפרי מגדים שאם המים והיין שווים, מברך הגפן, מאחר והוא ספק, ספק ברכות להקל, ויש להקפיד שיהיה היין יותר על המים. ע"ש. ובכף החיים (סימן רד ס"ק לג) כתב, שכל זה הוא לדעת הרמ"א, אבל לדעת מרן שפסק כדברי רבינו יונה (עיין תר"י סוף פרק כיצד מברכין) אין לתת מים לצימוקים אפילו על חד תלת, וכו'. ע"ש. וכן כתב בשו"ת פני אריה החי (סימן ח) שאין לברך הגפן על יין כל שאינו ברור שיש שם יין יותר מהמים. ואם אין לו יין אחר, יקדש עליו, אך יברך עליו שהכל. ע"ש. וכן כתב בשו"ת אם לבינה (סימן כז), ובשו"ת מים טהורים (סימן כא). ועוד אחרונים, כמבואר כל זה באורך וברוחב בשו"ת חזון עובדיה חלק א' (מהדורא בתרא סימן ו' סעיף ב). ע"ש. [ועיין להרב כנסת הגדולה בתשובה (סימן א) שכתב וז"ל, והוי יודע שבהיותי עסוק בזה דקדקתי על השירבי"ט וכו' שאין ראוי לקדש עליו, ושאין לומר עליו בברכתו בורא פרי הגפן אלא שהכל נהיה בדברו, שראיתי לרב ז"ל בבית יוסף (סימן רב מחודש א) שכתב, כתוב א"ח על האירופי מברך עליו שהכל, ופשוט הוא. וענין האירופי הוא שדורכים הענבים ואחר דריכתם משימים בתירוש עפר לבן ידוע שעה אחת או יותר מעט, כדי שיציל היין היוצא מהם מהרה, ויעמוד במתיקותו, ואחר כך מחממין אותו בכדי שאין היד סולדת בו, ומשימים העפר בתירוש כדי שיהיה מתוק ולא יהיה בו טעם קיוהא, ואם כן כל שכן מהאירופי, דבין בזה ובין בזה, אותו העפר גורם שהתירוש לא יעשה יין, אלא יעמוד במתיקותו, ולכן דעתי מסכמת לברך עליו שהכל, וכמדומה לי שבקושטא כך מברכין עליו, וכיון שברכתו שהכל אין מקדשים עליו]. וע"ש בחזון עובדיה שכתב, כי זה לפני למעלה משלושים שנה, נאמר לו על ידי אדם נאמן, שהיינות של הבד"ץ יש בהם תערובת של כ - 17 אחוז יין. [והיום הוסיפו במעט]. ואף הגאון רבי דוד יונגרייז זצ"ל חבר הבד"ץ אמר, כי מאחר ובחותמת ההכשר נאמר "בית דין צדק לכל מקהלות האשכנזים" אין אחריות הספרדים עלינו. אלא שיש בזה מכשלה לרבים הסבורים שעל ידי הכשר הבד"ץ העושים כדעת הרמ"א, גם אנו יכולים לברך על יין זה הגפן. וזה אינו כמבואר. וע"ש שציין שכן הוא נוהג להלכה ולמעשה, לברך על היין של הבד"ץ ברכת שהכל, מאחר והוא עשוי לפי דעת הרמ"א. עש"ב. עכ"ל.
בברכה רבה
חגים וזמנים לששון
 
עיקר השאלה איפה אפשר למצוא מקור! לא שמועות ! עובדתי למציאות בהשגחת הבד"ץ
בברכה
 
לבא ולומר שכל רבני העדה"ח שקרנים ורמאים ומושחתים עד כד"כ שמשקרים על כל הספרדים זה פשוט מחריד לחשוב כך.
אם הם כותבים, והם אנשים רציניים
סמוך על העדה"ח.
למה מחריד.

הם גוף כשרות כמו כל הגופים מה נחרדת כ"כ?

בגלל שיש להם זקנים לבנים?
 
למה מחריד.

הם גוף כשרות כמו כל הגופים מה נחרדת כ"כ?

בגלל שיש להם זקנים לבנים?
לחשוב שהם משקרים ביודעין,
מרמים את הציבור בצורה כ"כ גסה,
זה שערוריה.
תברר מי הרבנים, מי האחראים. עם מי יש לך עסק.
אנשים יראים ושלמים מהראשונים במעלה.
כל זה תוצאה מההסתה שאסור לאכול מהבשר שלהם כי 'מרמים' את הציבור.
דיברתי עם כמה גדולי תורה דשם שנחרדו על העלילת דם הכואבת
אפשר לפנות אליהם, בכל רגע נתון.
הגר"י כהן, רמות.
הגר"ע אופמן, רחוב יחזקאל.
הגרש"ז אולמאן גב"ש.
הגדיל לומר הגרח"י שהוא עצמו אחראי, ומי שאומר כך הוא מכחישו בעצמו [ומה שאמר עוד איני יכול לפרט]
 
מישהו יכול לעשות סדר בנושא
ומקורות לכמות האחוזים של היין בעדה"ח

מה הבעיה מספיק רוב יין דהיינו 51% יין וזה ברוב רובם של החברות למעט בודדים אולי אם בכלל
משא"כ פעם שהיה מחסור חמור בענבים היה יותר בעיה ואם יש פחות מ51% יין יש לברך עליו שהכל
וכן כתב בילקוט יוסף (סימן רד ס"ח) יין שיש בו תערובת של רוב מים, לדידן יש לברך עליו שהכל. ואין לקדש עליו. [ומכל מקום ספרדי השומע קידוש מאשכנזי המקדש על יין שיש בו תערובת של רוב מים, יוצא ידי חובת הקידוש]. ולכן אין לסמוך על חלק מההכשרים הניתנים כיום ליינות, אלא לאחר בירור היטב אם אכן הכשר זה הוא גם לדעת מרן השלחן ערוך, המצריך שיהיה רוב יין.
ובהארה (שם ס"ק ח) כתב ז"ל מרן השלחן ערוך (סימן רד סעיף ה): שמרי יין מברך עליהם בורא פרי הגפן. נתן בהם מים, אם נתן שלשה מדות וכו', והיינו ביינות שלהם שהיו חזקים, אבל יינות שלנו שאינן חזקים כל כך, אפילו רמא תלתא ואתא ארבעה, אינו מברך עליו בורא פרי הגפן. ונראה שמשערים בשעור שמוזגים יין שבאותו מקום. הגה, ובלבד שלא יהיה היין אחד מששה במים שאז הוא בטל. ע"כ. וכתב בעולת תמיד (סק"ז) שעכשיו שאין נוהגים כלל למזוג היין במים, כי היינות שלנו רפויים מאד, לפיכך אם נתערב מעט מים ביין, אפילו אם מדת המים פחותה ממדת היין, אין לברך עליו בורא פרי הגפן. וכן כתב האליה רבה (שם סק"י), ושזהו טעמו של הלבוש שהשמיט דברי הרמ"א בזה. וכן כתב במחצית השקל. וכן כתב הפרי מגדים (א"א ס"ק טז) שהיינות שלנו שהם רפויים כל שנתערב בהם רוב מים יש לברך עליהם שהכל. ובשו"ת שואל ונשאל חלק ג' (סימן לט) כתב, שאף שמשמע מדברי הפרי מגדים שאם המים והיין שווים, מברך הגפן, מאחר והוא ספק, ספק ברכות להקל, ויש להקפיד שיהיה היין יותר על המים. ע"ש. ובכף החיים (סימן רד ס"ק לג) כתב, שכל זה הוא לדעת הרמ"א, אבל לדעת מרן שפסק כדברי רבינו יונה (עיין תר"י סוף פרק כיצד מברכין) אין לתת מים לצימוקים אפילו על חד תלת, וכו'. ע"ש. וכן כתב בשו"ת פני אריה החי (סימן ח) שאין לברך הגפן על יין כל שאינו ברור שיש שם יין יותר מהמים. ואם אין לו יין אחר, יקדש עליו, אך יברך עליו שהכל. ע"ש. וכן כתב בשו"ת אם לבינה (סימן כז), ובשו"ת מים טהורים (סימן כא). ועוד אחרונים, כמבואר כל זה באורך וברוחב בשו"ת חזון עובדיה חלק א' (מהדורא בתרא סימן ו' סעיף ב). ע"ש. [ועיין להרב כנסת הגדולה בתשובה (סימן א) שכתב וז"ל, והוי יודע שבהיותי עסוק בזה דקדקתי על השירבי"ט וכו' שאין ראוי לקדש עליו, ושאין לומר עליו בברכתו בורא פרי הגפן אלא שהכל נהיה בדברו, שראיתי לרב ז"ל בבית יוסף (סימן רב מחודש א) שכתב, כתוב א"ח על האירופי מברך עליו שהכל, ופשוט הוא. וענין האירופי הוא שדורכים הענבים ואחר דריכתם משימים בתירוש עפר לבן ידוע שעה אחת או יותר מעט, כדי שיציל היין היוצא מהם מהרה, ויעמוד במתיקותו, ואחר כך מחממין אותו בכדי שאין היד סולדת בו, ומשימים העפר בתירוש כדי שיהיה מתוק ולא יהיה בו טעם קיוהא, ואם כן כל שכן מהאירופי, דבין בזה ובין בזה, אותו העפר גורם שהתירוש לא יעשה יין, אלא יעמוד במתיקותו, ולכן דעתי מסכמת לברך עליו שהכל, וכמדומה לי שבקושטא כך מברכין עליו, וכיון שברכתו שהכל אין מקדשים עליו]. וע"ש בחזון עובדיה שכתב, כי זה לפני למעלה משלושים שנה, נאמר לו על ידי אדם נאמן, שהיינות של הבד"ץ יש בהם תערובת של כ - 17 אחוז יין. [והיום הוסיפו במעט]. ואף הגאון רבי דוד יונגרייז זצ"ל חבר הבד"ץ אמר, כי מאחר ובחותמת ההכשר נאמר "בית דין צדק לכל מקהלות האשכנזים" אין אחריות הספרדים עלינו. אלא שיש בזה מכשלה לרבים הסבורים שעל ידי הכשר הבד"ץ העושים כדעת הרמ"א, גם אנו יכולים לברך על יין זה הגפן. וזה אינו כמבואר. וע"ש שציין שכן הוא נוהג להלכה ולמעשה, לברך על היין של הבד"ץ ברכת שהכל, מאחר והוא עשוי לפי דעת הרמ"א. עש"ב. עכ"ל.
בברכה רבה
חגים וזמנים לששון

מישהו יכול לעשות סדר בנושא
ומקורות לכמות האחוזים של היין בעדה"ח

לפי הטעם והסמיכות זה מרגיש יותר על כיוון של מאה אחוז יין,
קשה מאד להאמין שמדולל,
וגם אם כן בכמה אחוזים בודדים.
 
לבא ולומר שכל רבני העדה"ח שקרנים ורמאים ומושחתים עד כד"כ שמשקרים על כל הספרדים זה פשוט מחריד לחשוב כך.
אם הם כותבים, והם אנשים רציניים
סמוך על העדה"ח.

כל זקני הבבלים, שחיו את הסיפור ואת התקופה מכחישים
גם זקיני בבלי שהיה חי אז באהל רחל, סיפר כ"פ שלהד"מ וזה שקר מוחלט ממש.
תנצב"ה.
מענין שלומר שרבני האשכנזים משקרים זה ח"ו
ושהרב יצחק יוסף אומר משהוא שקר מוחלט ממש
 
מיץ ענבים של בד"ץ כיום הוא 70 אחוז מיץ ענבים.
אם כתוב 100 אחוז אז מאה אחוז.
 
מענין שלומר שרבני האשכנזים משקרים זה ח"ו
ושהרב יצחק יוסף אומר משהוא שקר מוחלט ממש
הוא לא היה שם כמו שאמר בעצמו
ורק ניזון משמועות.
הם עומדים מאחרי הדברים בצורה ברורה, ומוכנים לומר זאת בקול ברור קבל עם ועידה, לא רב אחד, לא שנים ולא שלוש.
כולם אומרים כן ולוקחים אחריות מלאה! מדובר באנשים מופלגים מאוד בכל תחומי התורה!
אז יש הבדל ברור.
תוסיף לזה עוד דברים. שאכמ"ל.
[ובמאמר המוסגר, גם הגר"ש עמאר שליט"א ביקר שם ומאשר את דברי העדה"ח].

כידוע בכל ההכשרים יש פשלות וכו',
אבל כאן שעומדים כ"כ הרבה גדולי תורה, שלכו"ע המה יראי ה' מרבים, ואומרים בקול רם שהם עומדים על נקודה זו! והמה לאו קטלי קני באגמא, והכשר שלהם על הבשר מבוסס על הוראות של הרבה מאוד שנים מהרבה גדולים, וזה לא דבר שהשתנה ביום אחד פתאום, אם תראה את הרשימה של הגדולים שכיהנו שם תשתומם,
הגר"מ ברנסופר, הגר"מ הלברשאטם המנחת יצחק הגר"יי פישר ולמעלה בקודש, ועוד ועוד ועוד,
וככה הם עושים שנים רבות, וככה מקובל אצלם מדור לדור.
והבן.
ודי בזה.
[ואוסיף, שאצל הציבור הספרדי אח"כ אוכלים מהכשרים מפוקפקים שיש בהם יותר מחשש נו"ט, והבן].
 
מענין שלומר שרבני האשכנזים משקרים זה ח"ו
ושהרב יצחק יוסף אומר משהוא שקר מוחלט ממש
טכנית להגיד על מיץ ענבים של בד"ץ שרובו מים זה לא מציאותי,
מה גם שמבחינה חוקית אסור לכתוב 100 אחוז יין בעוד שבפועל אפי' לא חצי הם מסתכנים בתביעה משפטית.
 
מרן הגר"י יוסף שליט"א תמיד זועק ע"ז בלווין בד"ץ העדה החרדית לא ירד מהשמיים!
 
הוא לא היה שם כמו שאמר בעצמו
ורק ניזון משמועות.
שמתי לב שאם שמע פעם על משהו מסויים (משמועה אמינה), מבחינת הרב כך מורה וזהו.
לדוגמא, היה בעיה בבשר, והם הודו על כך, אז הרב 'אסר' לאכול בשר העדה"ח.
גם אם אח"כ יגידו שזה אחרת - לא יאמין להם מיד. (אמנם השבוע מישהו אמר לי ששמע שהרב אמר בלוויין שאם הם אומרים אז אפשר לסמוך עליהם).

וכן לגבי הקולה, שפעם איזה רב אמר לו שהוא מכיר איך מייצרים קוקה קולה, ואין בזה בעיה גם בלי כשרות וגם בפסח.
ואז, גם כאשר הרב לנדא צווח שהוא יודע בדיוק איך זה מיוצר, ואפי' מסביר שיש בעיה באחד המרכיבים שמיוצר מתירס או מחמץ וכו', עדיין הרב ישאיר את היתרו הראשון על סמך אותו רב שבעבר אמר לו דבר מה.
 
מרן הגר"י יוסף שליט"א תמיד זועק ע"ז בלווין בד"ץ העדה החרדית לא ירד מהשמיים!
אם הוא היה יורד מהשמים ברכתו היתה המוציא לחם מן השמים
ודווקא בגלל זה שהוא בא מהארץ שאלתי היא האם מישהו יודע על מקור כמה אחוזי יין יש במיץ
לא שמועות
עדיף מקור עובדתי
או מקור שאחד מרבני הבד"ץ מתייחס לזה
ואגב זעקות בלווין תשאיר לפורום השכן..
 
לפי הידוע לי על יין לא כתוב בשום מקום שהוא מכיל 100% יין, כל יין שקצת מכבד את עצמו, אין בו מים, (אולי ואולי כמה טיפות, בעיקר יין יבש).
כל מה שכתוב עליו 100% זה על מיץ ענבים, ששם הדבר משמעותי לדעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל ועוד רבים.
[היינות הפשוטים, כ20 ש"ח, אין לי בהם שום מושג]
מה שכתוב "גם לדעת מרן הבית יוסף" זו סתם הטעייה (מקווה תמימה), מה הקשר?? במיץ ענבים שאינו 100% מוסיפים לא רק מים אלא גם ממתיקים (ויעידו העיגול האדום ורשימת הרכיבים), שאז בכלל לא ברור שהטעם הוא מהענבים ואולי לא רק הגרי"ש יסבור שהכל.

על יין (ומיץ ענבים) צריך השגחה קפדנית בעיקר מפני נגיעה של מי שאינו יכול, וגם ביין מפוסטר (לס"ל), אם ביקב מסתובבים כאלו, מאי אהני.
 
ראשי תחתית