זמן 'פלג המנחה'

[עת שערי רצון]

בעקבות פניות כמה מחברי הפורום, חלקם בפרטי וחלקם בגלוי, ולא הספקנו לענות (עד שנסגר אותו 'אשכול' זצ''ל) הננו לבאר את הענין.
מבואר בגמ' ש''פלג המנחה'' הוא י'א שעות חסר רביע, לא מצינו חולק על נתון זה.
מבואר בראשונים, שיש 2 אפשרויות למנות את אותן שעות: א) מעה''ש עד צה''כ, ב) מהנץ עד השקיעה.
אם מונים את פלג המנחה לפי צאת הכוכבים הרי שמוכרחים למנות לפי שעות זמניות ארוכות (מעה''ש עד צה''כ) כי אם לא, זה סותר את הגמ' שאומרת שזמן זה הוא 10:45 (זמניות) אחר תחילת היום.
ולכן אותם המונים את השעות מהנץ את השקיעה, ומחשבים את 'פלג המנחה', לפי צאת הכוכבים, לא די שסותרים עצמם מיניה וביה, אלא גם סותרים גמ' מפורשת שאומרת שהזמן הוא 10:45 אחר תחילת היום, או 1:15 לפני סוף היום.
וכבר האריך בזה בלוח 'עיתים לבינה' בסופו, קחנו משם.
עדיין לא נמצא מי שיצליח ליישב את אותה ''שיטה'' בצורה רצינית.

 

[אור יעקב]

עדיין לא נמצא מי שיצליח ליישב את אותה ''שיטה'' בצורה רצינית.

כמדומני שמרן הגרע"י זצוק"ל כתב ש"מחמירים" בסב"ל לפי צאת הכוכבים.

 

[אור יעקב]

וכעת מצאתי דבריו.

 

[עת שערי רצון]

וכעת מצאתי דבריו.
הצג קובץ מצורף 9534

סותר לגמרי את מה שפסק לענין ק''ש לסמוך על זמן הגר''א
ועיין ב'הליכות עולם' ש''א פרשת ויקהל שכתב הפוך מזה.

 

[עת שערי רצון]

כמדומני שמרן הגרע"י זצוק"ל כתב ש"מחמירים" בסב"ל לפי צאת הכוכבים.

אז צריך לחשב מעלות השחר עד צאת הכוכבים, לא מהנץ עד צאת הכוכבים, אין כזאת שיטה וזה נגד גמ' מפורשת

 

[עת שערי רצון]

כיון שאין לי מושג על איזה אשכול אתה מדבר אשמח לדעת מי סובר שמונים את הזמן מצאת הכוכבים ועד שקיעת החמה.

לוח אור החיים חולק על הגמ' וסובר שפלג המנחה הוא י"א שעות, ולא י"א שעות חסר רביע

 

[עת שערי רצון]

ואבאר,
אם הנץ ב6.00 והשקיעה ב18.00, שעה זמנית היא 1.00 ופלג המנחה הוא ב4.45
אם מונים כהבן איש חי שהובא לעיל, אז מונים מעה"ש (4.45) עד צה"כ (6.15 - לפי הרב עובדיה) וכל שעה זמנית היא 67-68 דקות, ו-1.15 זמנית 83-84 דק'. וא"כ פלג המנחה יהיה ב4.51 בערך, הבדל של סה"כ 5 דק' (מי שירצה לראות בלוח אהבת שלום, הפלג האמיתי של הבא"ח הוא מאוחר בסה"כ 5-7 דק' מהפלג של הגר"א - עיתים לבינה. לעומת זה של אור החיים, מאוחר ביותר מ-20 דקות.)
משא"כ לפי ההמצאה של אור החיים לוקחים 1.15 (מהנץ עד השקיעה !) ומדביקים את זה על צאת הכוכבים, דבר שלא יתכן. ולפי"ז פלג המנחה יהיה ב5.00 בדוגמא דלעיל.
ויש עוד מה להאריך בזה, שגם שיטת הבן איש חי נסתרת מהגמ' ומהמציאות, וברור שהעיקר לדינא למנות 1.15 לפני השקיעה כמ"ש הכה"ח.

 

[אור יעקב]

סותר לגמרי את מה שפסק לענין ק''ש לסמוך על זמן הגר''א
ועיין ב'הליכות עולם' ש''א פרשת ויקהל שכתב הפוך מזה.

לא סותר כלום.

מעיקר הדין סומך לעניין קרי"ש על הגר"א.
רק במקומות שיש חשש סב"ל חושש להחמיר שעה ורבע קודם צאת הכוכבים.

 

[אור יעקב]

רק במקומות שיש חשש סב"ל חושש להחמיר שעה ורבע קודם צאת הכוכבים.

ולכן כך הייתה הוראתו ללוח אור החיים.

(צריך לברר באמת מה שהערת באופן חישוב השעות זמניות, ואיני מצוי כעת בסוגייא)

 

[עת שערי רצון]

רק במקומות שיש חשש סב"ל חושש להחמיר שעה ורבע קודם צאת הכוכבים.

ולא בק''ש דאורייתא ?
ומה עם סו''ז תפילה וברכות ק''ש, זה לא סב''ל ? הרי הוא מתיר לכתחילה לסמוך על הגר''א בסו''ז תפילה, למרות שזה נוגע בברכה לבטלה (ברכות ק''ש וכו')
ומה עם חצות ? אם נלך בהנחה שמחשבים לחומרא מעה''ש (72 דק') לצה''כ (14 דק'), חצות מקדים כמעט ב-40 דק'

 

[עת שערי רצון]

(צריך לברר באמת מה שהערת באופן חישוב השעות זמניות, ואיני מצוי כעת בסוגייא)

זה עיקר הטענה.
הזמן הנ''ל לא תואם שום שיטה, לא שלחן ערוך, לא בן איש חי, לא גר''א, שיטה חדשה.

 

[עת שערי רצון]

לא סותר כלום.

סותר לגמרי.
הבן איש חי שם (בפרשת ויקהל ש''א) מדבר על פלג המנחה (!) וכותב שמונים מעה''ש עד צה''כ.
על זה מעיר הגרע''י בהלכות עולם, שמעיקר הדין אזלינן מהנץ עד השקיעה.
איך אתה יכול לומר שב'פלג' הוא חושש, הרי שם גופא הוא מדבר על זה, ומדגיש שם (אינני זוכר הלשון) שיש להקל למנות את כל זמני היום מהנץ עד השקיעה. ולא הזכיר שבסב''ל יש לחשוש לשיטה אחרת.

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

בעקבות פניות כמה מחברי הפורום, חלקם בפרטי וחלקם בגלוי, ולא הספקנו לענות (עד שנסגר אותו 'אשכול' זצ''ל) הננו לבאר את הענין.
מבואר בגמ' ש''פלג המנחה'' הוא י'א שעות חסר רביע, לא מצינו חולק על נתון זה.
מבואר בראשונים, שיש 2 אפשרויות למנות את אותן שעות: א) מעה''ש עד צה''כ, ב) מהנץ עד השקיעה.
אם מונים את פלג המנחה לפי צאת הכוכבים הרי שמוכרחים למנות לפי שעות זמניות ארוכות (מעה''ש עד צה''כ) כי אם לא, זה סותר את הגמ' שאומרת שזמן זה הוא 10:45 (זמניות) אחר תחילת היום.
ולכן אותם המונים את השעות מהנץ את השקיעה, ומחשבים את 'פלג המנחה', לפי צאת הכוכבים, לא די שסותרים עצמם מיניה וביה, אלא גם סותרים גמ' מפורשת שאומרת שהזמן הוא 10:45 אחר תחילת היום, או 1:15 לפני סוף היום.
וכבר האריך בזה בלוח 'עיתים לבינה' בסופו, קחנו משם.
עדיין לא נמצא מי שיצליח ליישב את אותה ''שיטה'' בצורה רצינית.

אמנם ראיתי בס' עמודי הוראה שמדברי האגור (סוס"י שכ"ז) נר' דנקט הכי
אבל כת"ר צודק שזה תמוה טובא [וכנר' שבעל האגור לא הבין דברי החוזים]

סותר לגמרי את מה שפסק לענין ק''ש לסמוך על זמן הגר''א

אי משום הא לא איריא, שם פסק להקל מחמת ס"ס בדאורייתא וחד ספק בדרבנן [דהיינו שצירף דעת הכס"מ שזמן ק"ש הוא רק דרבנן]
אם בהליכ"ע כתב לא כן, אז כנר' שחזר בו [אולי אחרי שראה תשובת הרמב"ם?]

 

[עת שערי רצון]

אמנם ראיתי בס' עמודי הוראה שמדברי האגור (סוס"י שכ"ז) נר' דנקט הכי

אין הכרח לומר כן בדבריו

אבל כת"ר צודק שזה תמוה טובא

וסותר את מ''ש בהלכ''ע

אי משום הא לא איריא, שם פסק להקל מחמת ס"ס בדאורייתא וחד ספק בדרבנן [דהיינו שצירף דעת הכס"מ שזמן ק"ש הוא רק דרבנן]
אם בהליכ"ע כתב לא כן, אז כנר' שחזר בו [אולי אחרי שראה תשובת הרמב"ם?]

ולא בק''ש דארוייתא ?
ומה עם סו''ז תפילה וברכות ק''ש, זה לא סב''ל ? הרי הוא מתיר לכתחילה לסמוך על הגר''א בסו''ז תפילה, למרות שזה נוגע בברכה לבטלה (ברכות ק''ש וכו')
ומה עם חצות ? אם נלך בהנחה שמחשבים לחומרא מעה''ש (72 דק') לצה''כ (14 דק'), חצות מקדים כמעט ב-40 דק'

זה עיקר הטענה.
הזמן הנ''ל לא תואם שום שיטה, לא שלחן ערוך, לא בן איש חי, לא גר''א, שיטה חדשה.

סותר לגמרי.
הבן איש חי שם (בפרשת ויקהל ש''א) מדבר על פלג המנחה (!) וכותב שמונים מעה''ש עד צה''כ.
על זה מעיר הגרע''י בהלכות עולם, שמעיקר הדין אזלינן מהנץ עד השקיעה.
איך אתה יכול לומר שב'פלג' הוא חושש, הרי שם גופא הוא מדבר על זה, ומדגיש שם (אינני זוכר הלשון) שיש להקל למנות את כל זמני היום מהנץ עד השקיעה. ולא הזכיר שבסב''ל יש לחשוש לשיטה אחרת.

 

[שמואל בן עזרא]

ראיתי מציינים לירחון האוצר פ''ד שיש שם מאמר מקיף אודות לוח אור החיים עם מו''מ עם מחבר לוח עמודי הוראה הנזכר לעיל ועם הרב בניזרי מו''ל אור החיים ועם הגר''ד סופר מו'''ל עתים לבינה, נידונו שם בארוכה כל הביקורות על הלוח, אם אפשר להעלותו לכאן.

 

[שמואל בן עזרא]

זה עיקר הטענה.
הזמן הנ''ל לא תואם שום שיטה, לא שלחן ערוך, לא בן איש חי, לא גר''א, שיטה חדשה.

פעם חשבתי ללמד זכות על עדותו של הרב בניזרי בשם הגר''ע שהוא לא רצה להקדים פלג המנחה לפני הזמן שהנהיג הבן איש חי, [כיון שבלא''ה ענין פלג יש בו בעיות קשות של ברכה לבטלה בברכות ק''ש לפני השקיעה שאסור לרוב רובם של הראשונים ובפרט הסוברים כהגר''א בשעות היום] ומה שנהוג נהוג והבו דלא לוסיף עליה. אבל החשבון של הבא''ח לא הסתדר לו כיון שמחשבים נשפים לא שוים ולכן תפס הקדמה של כרבע שעה אחרי זמן הגר''א שהוא זמן הבא''ח בקירוב. אבל פשוט שאין כאן שום 'שיטה' אמיתית. (וצ''ל שדעתו היתה שאין מה לחוש כל כך לנושא של תרתי דסתרי באותו היום ולכן אין עניין להקדים את המנחה לפני הפלג האמיתי, ופשוט שמי שרוצה להקפיד על תרתי דסתרי לא יכול להקדים מנחה לפני פלג זה כי אין זה פלג, ומקסימום אם רוצים להחמיר יש לאחר כ4 דקות אחרי עתים לבינה כיון שעתים לבינה מונה השעות מהמישורי ושמא יש לחוש לנראה)

 

[עת שערי רצון]

פעם חשבתי ללמד זכות על עדותו של הרב בניזרי בשם הגר''ע שהוא לא רצה להקדים פלג המנחה לפני הזמן שהנהיג הבן איש חי, [כיון שבלא''ה ענין פלג יש בו בעיות קשות של ברכה לבטלה בברכות ק''ש לפני השקיעה שאסור לרוב רובם של הראשונים ובפרט הסוברים כהגר''א בשעות היום] ומה שנהוג נהוג והבו דלא לוסיף עליה. אבל החשבון של הבא''ח לא הסתדר לו כיון שמחשבים נשפים לא שוים ולכן תפס הקדמה של כרבע שעה אחרי זמן הגר''א שהוא זמן הבא''ח בקירוב. אבל פשוט שאין כאן שום 'שיטה' אמיתית. (וצ''ל שדעתו היתה שאין מה לחוש כל כך לנושא של תרתי דסתרי באותו היום ולכן אין עניין להקדים את המנחה לפני הפלג האמיתי, ופשוט שמי שרוצה להקפיד על תרתי דסתרי לא יכול להקדים מנחה לפני פלג זה כי אין זה פלג, ומקסימום אם רוצים להחמיר יש לאחר כ4 דקות אחרי עתים לבינה כיון שעתים לבינה מונה השעות מהמישורי ושמא יש לחוש לנראה)

כעי''ז ממש כתבו ב'ירחון האוצר' פעם, אולי כבודו היה הכותב ?

 

[שמואל בן עזרא]

לצערי הוא הקדים אותי.

 

[במערבא אמרי]

ירחון האוצר פ''ד ... אם אפשר להעלותו לכאן.

מצו"ב

 

[ק"ק]

בעקבות פניות כמה מחברי הפורום, חלקם בפרטי וחלקם בגלוי, ולא הספקנו לענות (עד שנסגר אותו 'אשכול' זצ''ל) הננו לבאר את הענין.
מבואר בגמ' ש''פלג המנחה'' הוא י'א שעות חסר רביע, לא מצינו חולק על נתון זה.
מבואר בראשונים, שיש 2 אפשרויות למנות את אותן שעות: א) מעה''ש עד צה''כ, ב) מהנץ עד השקיעה.
אם מונים את פלג המנחה לפי צאת הכוכבים הרי שמוכרחים למנות לפי שעות זמניות ארוכות (מעה''ש עד צה''כ) כי אם לא, זה סותר את הגמ' שאומרת שזמן זה הוא 10:45 (זמניות) אחר תחילת היום.
ולכן אותם המונים את השעות מהנץ את השקיעה, ומחשבים את 'פלג המנחה', לפי צאת הכוכבים, לא די שסותרים עצמם מיניה וביה, אלא גם סותרים גמ' מפורשת שאומרת שהזמן הוא 10:45 אחר תחילת היום, או 1:15 לפני סוף היום.
וכבר האריך בזה בלוח 'עיתים לבינה' בסופו, קחנו משם.
עדיין לא נמצא מי שיצליח ליישב את אותה ''שיטה'' בצורה רצינית.

אתה יכול להרחיב יותר את נקודת הקושי? מה בדיוק קשה?
והאם אין מי שיתייחס לנקודה החשובה שאתה מעלה?

תודה רבה

 

[שמואל בן עזרא]

תראה במאמר הנ''ל. העניין פשוט יש מח' מה הם השעות אבל ודאי שאם צורת השעות הם מהזריחה לשקיעה גם צורת מנייתם באותה צורה. וכן אם הם מעלוה''ש לצאה''כ צורת מנייתם מעלוה''ש לצאה''כ.
למשל לא שייך לומר שזמן ק''ש של מג''א (מעלוה''ש לצאה''כ) יהיה 3 שעות של גר''א החל מעלוה''ש. אותו דבר בדיוק לא שייך לומר שפלג מצאת הכוכבים הוא לפי שעות של הגר'''א [שנוצרו מי''ב שעות מזריחה לשקיעה]
כלומר זה פשוט שיסוד ההמצאה של פלג זה בנוי על השיטה המובאת במבוא של לוח אהבת שלום שיש מושג של י''ב שעות מעלוה''ש לצאה''כ של הגאונים. [גם זה המצאה מחודשת מאוד] אך במקום לחשב כמותם שאורך השעות יתארך באופן יחסי למנות את הזמן שמעלוה''ש לצאה''כ של הגאונים, הם משתמשים בשעות של הגר''א מזריחה לשקיעה, ומחשבים את השעות למפרע מצאה''כ של הגאונים.
לפי הידוע לנו בגמרא פלג הוא בשעה י''א חסר רביע. אם תמנה את הי''א חסר רביע מעלוה''ש תגיע לזמן מוקדם מאוד מאוד ואם תמנה מצאה''כ למפרע שעה ורביע תגיע לזמן הלוח. פרדוקס שלא שייך להתקיים בו.
מה ששאלת האם אין מי שיתייחס הרי בודאי, הרב סופר מעיד שהוא שלח שאלה זאת להרב בניזרי והרב בניזרי מספר שהוא הראה את השאלה למרן ואעפ''כ נשאר בדעתו. לא ברור מה הסיפור כי בספר הוא כותב אחרת כמו שכתבו בהודעות למעלה. גם במאמר של הרב עדס הוא מביא את המו''מ עם הרב בניזרי בנושא.

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

למשל לא שייך לומר שזמן ק''ש של מג''א (מעלוה''ש לצאה''כ) יהיה 3 שעות של גר''א החל מעלוה''ש.

הערה בעלמא: יש דעה יחידאה באחרונים שהבין כן בדעת המג"א, זכרוני שראיתי שהגרא"מ שך היה נוהג להחמיר לעצמו כשיטה זו

 

[במערבא אמרי]

פרדוקס שלא שייך להתקיים בו.

עדיין לא נמצא מי שיצליח ליישב את אותה ''שיטה'' בצורה רצינית.

לוח אור החיים חולק על הגמ'

דבר שלא יתכן.

אחד הדברים הכי מתסכלים בחיים, זה שיש דברים שאתה בטוח שהם טעות גמורה, ואף אחד לא עונה לך לענין...

 

[במערבא אמרי]

וכעת מצאתי דבריו.
הצג קובץ מצורף 9534

אז צריך לחשב מעלות השחר עד צאת הכוכבים, לא מהנץ עד צאת הכוכבים, אין כזאת שיטה וזה נגד גמ' מפורשת

ולכן כך הייתה הוראתו ללוח אור החיים.

(צריך לברר באמת מה שהערת באופן חישוב השעות זמניות, ואיני מצוי כעת בסוגייא)

לענ"ד אין קשר בין הציטוט משו"ת יבי"א לנידו"ד, שם הוא דן רק האם לחשב את פלג המנחה שעה ורבע לפני השקיעה או לפני צאה"כ, אבל ברור שאם מחשבים לפי צאה"כ אז מחשבים שעה זמנית מעלוה"ש עד צאה"כ, ולא עלתה על דעתו מעולם ששעה זמנית היינו של הזמן מהנץ עד השקיעה, ולחשב שעה ורבע זמנית כזו לפני צאה"כ.
ובנידון הזה, נקט היבי"א להחמיר לענין ספק ברכות לחשב שעה ורבע זמנית מצאה"כ, אבל ברור שכוונתו לשעה ורבע זמנית של הזמן מעלוה"ש עד צאה"כ.

 

[במערבא אמרי]

סותר לגמרי את מה שפסק לענין ק''ש לסמוך על זמן הגר''א
ועיין ב'הליכות עולם' ש''א פרשת ויקהל שכתב הפוך מזה.

לא סותר כלום.

מעיקר הדין סומך לעניין קרי"ש על הגר"א.
רק במקומות שיש חשש סב"ל חושש להחמיר שעה ורבע קודם צאת הכוכבים.

ולא בק''ש דאורייתא ?
ומה עם סו''ז תפילה וברכות ק''ש, זה לא סב''ל ? הרי הוא מתיר לכתחילה לסמוך על הגר''א בסו''ז תפילה, למרות שזה נוגע בברכה לבטלה (ברכות ק''ש וכו')
ומה עם חצות ? אם נלך בהנחה שמחשבים לחומרא מעה''ש (72 דק') לצה''כ (14 דק'), חצות מקדים כמעט ב-40 דק'

יש שיטות שאפשר לברך ברכות ק"ש בדיעבד עד חצות?
אם כן, לכאו' יש לחלק בין ספק לגבי סו"ז תפילה, ששם יש צד שאפשר לברך לאחר ד' שעות, ואע"פ שאין פוסקים כן, מ"מ יש לצרף לספק שמא סו"ז תפילה הוא כהגר"א, משא"כ לגבי פלג, ודאי שא"א לברך ברכות ק"ש של ערבית לפני הפלג, ולכן זה רק ספק אחד, ומחמירים במקום סב"ל.
משא"כ לגבי כל שאר זמני היום נוקטים כהגר"א. [וק"ש כבר השיב הרב @אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י שיש ספק שמא זמן ק"ש דרבנן].

כמו כן לענין חצות, מה כוונתך לשאול? איזה סב"ל יש בחצות?

 

[במערבא אמרי]

ובנידון הזה, נקט היבי"א להחמיר לענין ספק ברכות לחשב שעה ורבע זמנית מצאה"כ, אבל ברור שכוונתו לשעה ורבע זמנית של הזמן מעלוה"ש עד צאה"כ.

וייתכן מאוד שזהו שורש הטעות של לוח אור החיים, שהם שאלו את מרן הגרע"י זצ"ל לפי איך לחשב את פלג המנחה, והוא ענה להם

ש"מחמירים" בסב"ל לפי צאת הכוכבים.

אבל ודאי שכוונתו היתה לחשב שעה ורבע זמניות לפני צאה"כ, לפי שעה זמנית של מעלוה"ש עד צאה"כ.

 

[שמואל בן עזרא]

אחד הדברים הכי מתסכלים בחיים, זה שיש דברים שאתה בטוח שהם טעות גמורה, ואף אחד לא עונה לך לענין...

מצד אחד הטענה כואבת, שהאוחזים בדרך זו כותבים ש'להלכה' לעניין ברכה לבטלה צריך לחשוש לשיטה שסוברת פלג מצאת הכוכבים, כפי שיטת הרבה ראשונים שסוברים כן, [ומה שהם מקלים בברכות ק''ש כיון שהם סומכים על הסוברים שזמנה עד חצות]. ומאידך הם יוצאים נגד כאלו שלא חוששים לסב''ל בכה''ג, שהם מורים שלא כדת.
ולא מרגישים שהם חוששים לשיטה זרה, שאינה קשורה לשיטת הראשונים שפלג מצאה''כ שישית מיל לפני השקיעה. [ולדינא אנחנו לא חוששים גם לשיטה שפלג מצאה''כ כיון שהיא תלויה בשי' ר''ת, וגם מטעם מה שכתב הגר''א על שיטה זו באו''ח סי' תנ''ט, מלבד לענין ק''ש שהמנהג היה לחשוש לפי מה שהבינו בדברי המג''א בסי' נ''ח סק''א שיש חילוק בין זמן ק''ש לשאר זמני היום, אך עיין בספר אורות חיים (דרוק) בסופו שהוכיח פירוש אחר במג''א, אך עדיין מחומר ק''ש דאו' ומשום סייג מחמירים בזה, ומי שיחמיר בזה גם לגבי פלג המנחה אדרבה ואדרבה, אבל זה לא קשור לשיטה שהם חוששים לה].

אמנם על אף כל האמור, נראה שהסבר הדבר שהם מתעקשים על טעותם הוא פשוט, כיון שהם מייחסים שיטה זו לאדם גדול שהם כפופים אליו מאוד, וממילא הם לא רואים לעצמם זכות להפר דבריו.

עיין בגמרא להלן.

תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף קל עמוד ב - קלא עמוד א

אמר להו רבא לרב פפא ולרב הונא בריה דרב יהושע: כי אתי פסקא דדינא דידי לקמייכו וחזיתו ביה פירכא, לא תקרעוהו עד דאתיתו לקמאי, אי אית לי טעמא אמינא לכו, ואי לא - הדרנא בי; לאחר מיתה, לא מיקרע תקרעוהו ומגמר נמי לא תגמרו מיניה, לא מיקרע תקרעיניה - דאי הואי התם דלמא הוה אמינא לכו טעמא, מגמר נמי לא תגמרו מיניה - דאין לדיין אלא מה שעיניו רואות.

 

[שמואל בן עזרא]

הערה בעלמא: יש דעה יחידאה באחרונים שהבין כן בדעת המג"א, זכרוני שראיתי שהגרא"מ שך היה נוהג להחמיר לעצמו כשיטה זו

מעניין מי זה. אבל לענין דינא יש רווח לחשוש לכעין זה בשביל לחוש לשיטת רבינו שמחה שזמן ק''ש בסוף ב' שעות. [ואגב בלוח עתים לבינה מחשב את מג"א לחומרא מעלות של 90 דק', וכותב במבוא שעושה כן בהוראת רה''י הגר''י עדס שאמר לו שבלא''ה זה זמן של מי שרוצה לחוש לכל השיטות, ולכן שילך לחומרא עד הסוף. וכתבתי לרב סופר בעבר שרוה"ק היתה בפי ראש הישיבה, כיון שבשיטה זו כל השנה תמיד הזמן הוא (כמדומה) מוקדם לב' שעות מהנץ, ויש הרבה ראשונים שעומדים בשיטה זו.

 

[עת שערי רצון]

יש שיטות שאפשר לברך ברכות ק"ש בדיעבד עד חצות?
אם כן, לכאו' יש לחלק בין ספק לגבי סו"ז תפילה, ששם יש צד שאפשר לברך לאחר ד' שעות, ואע"פ שאין פוסקים כן, מ"מ יש לצרף לספק שמא סו"ז תפילה הוא כהגר"א, משא"כ לגבי פלג, ודאי שא"א לברך ברכות ק"ש של ערבית לפני הפלג, ולכן זה רק ספק אחד, ומחמירים במקום סב"ל.
משא"כ לגבי כל שאר זמני היום נוקטים כהגר"א. [וק"ש כבר השיב הרב @אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י שיש ספק שמא זמן ק"ש דרבנן].

כמו כן לענין חצות, מה כוונתך לשאול? איזה סב"ל יש בחצות?

תפילת שחרית בדיעבד עד חצות, וכן ברכת פסוקי דזמרא
זמן ברכות ק''ש עד ארבע שעות

 

[שמעון טרבלסי]

הועלה בפורום השכן