מבואר במשנה פו שאם חשו'' שחטו בינן לבין עצמן פטור ובמסקנת הגמרא נחלקו בזה ר''מ ורבנן לר''מ פטור מלכסות ולרבנן חייב לכסות
וכן לענין אותו ואת בנו לר''מ יכוללשחוט את השני כיון שאת הראשון תולים שלא שחט אלא קלקל ואילו לרבנן אסור
וטעמא דר''מ מבואר בגמרא דרוב מעשיהן של חשו מקולקלין הן
והתוס' בד''ה מאי ביארו בטעמא דרבנן שהם מסופקים האם רוב מעשיהן מקולקלין או רוב מעשיהן מתוקנין
ולכאורה צ''ב מדוע לא ניזיל בתר חזקה של אבר מן החי או אינו זבוח לומר שהשחיטה אל היתה טובה ולפטור מכיסוי
ועיין ש''ש [ש''ג פט''ו] כיון שמספקא להו לרבנן הרוב אין כאן כלל חזקה ויסוד הדברים שאין המכוון שרוב עדיף מחזקה אלא שכשיש הכרעת הרוב אין מקום לדון חזקה וכיון שיש כאן ספק האם יש כאן רוב נמצא שיש כאן ספק האם יש כאן חזקה כלל וע''ז לא שייך לדון חזקה כלל ודו''ק
והאריכו בזה עוד בקובץ שמועות להגרא''ו ובגנזי הגר''ח.
וכן לענין אותו ואת בנו לר''מ יכוללשחוט את השני כיון שאת הראשון תולים שלא שחט אלא קלקל ואילו לרבנן אסור
וטעמא דר''מ מבואר בגמרא דרוב מעשיהן של חשו מקולקלין הן
והתוס' בד''ה מאי ביארו בטעמא דרבנן שהם מסופקים האם רוב מעשיהן מקולקלין או רוב מעשיהן מתוקנין
ולכאורה צ''ב מדוע לא ניזיל בתר חזקה של אבר מן החי או אינו זבוח לומר שהשחיטה אל היתה טובה ולפטור מכיסוי
ועיין ש''ש [ש''ג פט''ו] כיון שמספקא להו לרבנן הרוב אין כאן כלל חזקה ויסוד הדברים שאין המכוון שרוב עדיף מחזקה אלא שכשיש הכרעת הרוב אין מקום לדון חזקה וכיון שיש כאן ספק האם יש כאן רוב נמצא שיש כאן ספק האם יש כאן חזקה כלל וע''ז לא שייך לדון חזקה כלל ודו''ק
והאריכו בזה עוד בקובץ שמועות להגרא''ו ובגנזי הגר''ח.