סנהדרין דף ע"ה - לא מייתבא דעתיה

[משיב כהלכה]

צ"ע כיצד קבעו חז"ל שלא יועילו נישואין לאדם שהוא חולה אהבה על אשה, והא מעשים בכל יום שזוגות מאוהבים נישאים (וגם עובר להם במהרה...) ושב ורפא להם.

ואיך יתכן שדוקא ע"י ביאת איסור תתיישב דעתו? (בפרט שאם ינשא לה, יהיה בכלל זה כל הדברים שהציעו הרופאים, שתספר עמו מאחרי הגדר, ולא הסכימו חכמים).

 

[עשרה זהב]

כתב רש"י:
העלה לבו טינא - נימוק, מרוב אהבה נטמטם לבו והעלה חולי.
ככל הנראה אין הכוונה לסתם 'מאוהבים'....

 

[עת שערי רצון]

בפשטות כוונתם ל''חולה'' כפשוטו, ולא ללשון מושאלית (ע''פ 'כי חולת אהבה אני')