דרך הרמב"ם לפסוק כירושלמי נגד הבבלי?

[גרינפלד]

דעת שלום להגר"ש מוסקוביץ:​

היכא שהגמרא שלנו וכו׳ דרך הרמב״ם לפסוק כירושלמי. {ע"כ ציטוט מכללי הרמב"ם}
עי׳ כ״מ פ״ו מה׳ ממרים ה״ד [דהרמב״ם לא שבק פשיטותא דהירושלמי משום ספיקא דגמרא דידן] ועי׳ בסוף או"ח [כללים] מבעל כנה״ג בענינים אלו, ועי׳ חכ"צ ת' קס״ו שע״ז הירושלמי סמך הרמב״ם ז״ל כמנהגו לסמוך על הירושלמי במקום שאין הדבר ברור מאוד בתלמודין, ועי׳ בתוס׳ הרי״ד על הירושלמי פסחיס פ״ו ה״א באמצע שכ׳ וע״ז סמך הרמב״ם לפסוק כש״ס ירושלמי לנגד ש״ס דילן כדרכו כמה פעמים.​

והנה יש כאן לשונות חלוקים עד כמה הרמב"ם נוטה אחר הירושלמי; ובהערה למטה הובא מביאור הגר"א או"ח תקמ"ו ה' [ראיה זו הביא הפאת השולחן], יו"ד רי"ז י"ח, סי' רכ"ו י"א, רכ"ז ד'.
ויש להוסיף או"ח רל"ה ג', תל"ו א'.
וגם לשונות הגר"א יש בזה חילוקים בין המקומות.

ומצאנו דוגמאות נוספות; ויובאו בס"ד בהמשך.​

 

[גרינפלד]

שמעתי ממו"ר ת"ח מופלג שי"א שבזרעים פסק הרמב"ם כירושלמי.
ואשמח לדעת אם יש לזה מקור.

 

[אור נאמן]

וע"ע למרן ראש הישיבה הגר"מ מאזוז שליט"א בכללים שבסוף שו"ת איש מצליח ח"א: