דברי הזבחי צדק בענין שיעור חלה

מקור נאמן

חבר חדש
הצטרף
28/4/25
הודעות
136
בשו"ת זבחי צדק (סי' כ"ח) דן בענין שיעור חלה, וכתב: "ואנחנו מכמו עשרה שנים חקרנו על שיעור חלה כמה הוא בזמנינו והיו עמנו כל חכמי המדרש הי"ו וראינו שזה השיעור של מ"ג ביצים א"א לעמוד עליו בז"הז שיש ביצים גדולות וקטנות גם מ"ש מרן עוד תק"ך דרהם מקמח חטים מצרים ג"ז א"א כי מי יודע מה חטה שבמצרים ושמא נשתנית בזה הזמן ועל כן אחר החקירה ראינו שאין אנחנו יכולים לעמוד על שיעור החלה אלא בשיעור שכתב הרמב"ם ז"ל בה' בכורים פ"ו ה"טו שהוא עשה שיעור ברור וז"ל שם כמה שיעור העיסה שחייבת בחלה וכו' וכל האצבעות הם רחב גודל אצבעות של יד נמצאת למד שמדה שיש בה עשר אצבעות על עשר אצבעות ברום ג' אצבעות ותשיעית אצבע בקרוב הוא העומר וכן מדה שיש בה ז' אצבעות פחות ב' תשיעי אצבע על ז' אצבעות פחות ב' תשיעי אצבע ברום ז' אצבעות פחות ב' תשיעי אצבע היא מדת העומר וב' המדות כא' הם עולים. וכמה מכילה מדה זו כמו מ"ג ביצים בינוניות וחומש ביצה והם משקל וכו' מקמח החטים שבמצרים שהם משקל תק"ך זוז מזוזי מצרים בזה הזמן ומדה שמכילה כמשקל הזה מקמח החטים הזה בה מודדים לחלה בכל מקום עכ"ל הרמב"ם ז"ל. וכו'. והבאנו קצת עץ של קנה ומדדנו אותו עד שהיה ז' אצבעות פחות ב' תשיעי אצבע ועשינו מדה א' של נחשת על המדה הזאת ומדדנו אותה בעץ של קנה הנז' והיתה המדה ז' אצבעות פחות ב' תשיעי אצבע בין באורך בין ברוחב בין בעומק ומדדנו אותה באצבע של אנשים בינוניים והמדה הזאת היא אצלנו ובכל שנה אנחנו מודדים בה שיעור עיסה של פסח ע"ש.

ולכאורה צ"ב דאע"פ שא"א לסמוך על שיעור משקל הדרהם כמ"ש, מ"מ זה רק בקמח, אבל במים תמיד המשקל והנפח הם שוים. וא"כ יש עצה פשוטה למלאות כלי עם תשע"ז דרהם מים, ולסמן עד איזה מקום מגיע המים, ואח"כ למלאות את הכלי בקמח עד אותו מקום, ולשקול את הקמח.
עוד הוקשה לי, דאם לא עשו את זה כנראה שאצלהם שיעור הדרהם היה תמיד רק שיעור משקל, ולא התחשבו בנפח כלל, וא"כ יוצא שבעלמא כשכתבו הפסוקים שיעורי כזית ביצה בדרהם, כוונתם באמת רק על המשקל.
אשמח לתגובות החכמים.
 
ולכאורה צ"ב דאע"פ שא"א לסמוך על שיעור משקל הדרהם כמ"ש, מ"מ זה רק בקמח, אבל במים תמיד המשקל והנפח הם שוים. וא"כ יש עצה פשוטה למלאות כלי עם תשע"ז דרהם מים, ולסמן עד איזה מקום מגיע המים, ואח"כ למלאות את הכלי בקמח עד אותו מקום, ולשקול את הקמח.
כמדומה שכבר הק' כן הגרא"ח נאה
ובדוחק י"ל שחששו שיש שינוי גם במשקל המים [לזכרוני יש אחרונים שדנו אם צריך לחשוש לזה]
עוד הוקשה לי, דאם לא עשו את זה כנראה שאצלהם שיעור הדרהם היה תמיד רק שיעור משקל, ולא התחשבו בנפח כלל, וא"כ יוצא שבעלמא כשכתבו הפסוקים שיעורי כזית ביצה בדרהם, כוונתם באמת רק על המשקל.
אכן זה כוונתם, אבל רק כסימן להנפח, ולא שבאמת תלוי במשקל
 
כמדומה שכבר הק' כן הגרא"ח נאה
ובדוחק י"ל שחששו שיש שינוי גם במשקל המים [לזכרוני יש אחרונים שדנו אם צריך לחשוש לזה]
ולדעתי יש כאן גישה כללית שהדרהם ניתן כסימן, וכשיש עמימות, הדרינן לדינא דגמרא לבדוק באצבעות.
 
ולדעתי יש כאן גישה כללית שהדרהם ניתן כסימן, וכשיש עמימות, הדרינן לדינא דגמרא לבדוק באצבעות.
אין כאן עמימות, זה חשבון פשוט איך לשער שיעור חלה ע"פ הדרהם. וכמו שהולכין לפי הדרהם בשאר דיני תורה, כגון כזית כביצה ורביעית, ולא מצינו שום זכר בדבריהם שחששו שיש שינוי בדרהם, ה"ה בשיעור חלה.
בקיצור מה נשתנה שיעור חלה משאר השיעורים?
 
בקיצור מה נשתנה שיעור חלה משאר השיעורים?
אולי כי השינוי [עכ"פ במים, וכמ"ש לעיל] לגבי כל השיעורים (כזית, כביצה וכד') הוא מאוד מינורי, משא"כ בחלה ששיעורה גדול, זה מצטרף לשינוי משמעותי.
 
כמדומה שכבר הק' כן הגרא"ח נאה
ובדוחק י"ל שחששו שיש שינוי גם במשקל המים [לזכרוני יש אחרונים שדנו אם צריך לחשוש לזה]
שו"ר שכן תי' הגרא"ח נאה [ומסתמא ראיתי את זה אצלו ושכחתי] -
1749774909610.png
אגב, מ"ש שהבא"ח לא הזכיר את זה בספרו, היינו לשיטתיה שהבין ששיעור הזב"צ הוא בערך 837 דרהם (ע"ש החשבון), אבל אחרים כתבו ששיעורו של הזב"צ עולה בערך 775 דרהם, וכך אכן פסק הבא"ח [והגר"ע יוסף תמה עליו, שחשב שהבא"ח משער ע"פ משקל, ולהנ"ל אתי שפיר]
 
ראשי תחתית